יום רביעי, 22 בפברואר 2017

Dobeing


Dobeing: "If I am not for myself, who is for me? And when I am [only] for myself, what am I? And if not now, when?"/ Hillel

Humanity is required to make moral choices and solve moral dilemmas; what is the right thing to do and say in a difficult moral situation?
Dobeing is based on the originally term introduced by the organismic theorist Kurt Goldstein for the motive to realize one's full potential: self-actualization. Self-realization is to know oneself. The term can be traced to Advaita Vedanta which means to realize the truth of one's existence. Nir Golan, Educational & Leadership expert, suggests using Dobeing instead of these two terms. To understand this proverbial wisdom, it is necessary to put it in context: If I am not for myself, who is for me? And when I am [only] for myself, what am I? And if not now, when? One must examine one's motives: if this is for myself only, because if not, I cannot expect help from others to help one who will not help himself. I must make efforts in my own behalf. In helping myself, the end, if I use any means regardless of my fellow man's needs and rights, Am I still a human being?

Dobeing is the heart of three cycles: Passion, Capabilities and Uniqueness.
Self-realization is identifying Passion, Capabilities and Uniqueness.
·        Passion: The things I like to do most and excite me.
·        Capabilities: Skills I'm good at and I do the best.
·        Uniqueness: My significant behavior and added value to those around me.
Dobeing is realizing one's full potential according to these three cycles. Dobeing is a combination between Self-realization and self-actualization. After I have found the balance that satisfies my needs without ignoring the needs of my fellow man, then what value is all of that if I do not act, if I postpone action to some later time, doesn't that show that the whole exercise was bogus and there was neither a real need for myself nor concern for my fellow man?
In Goldstein's view, it is the organism's master motive, the only real motive: "the tendency to actualize itself as fully as possible is the basic drive... the drive of self-actualization." The only way to "actualize itself" is by using the passion that you have to do what you do best, and spread your uniqueness all around. Carl Rogers similarly wrote of "the curative force in psychotherapy - man's tendency to actualize himself, to become his potentialities... to express and activate all the capacities of the organism."
Dobeing is a combination of doing and being, therefore it is a new term. Golan assumes that these two modes should be fused and not use as a conflict term. Dobeing is to express and activate all the passion, Capabilities and Uniqueness of the organism. Hillel also said "That which is hateful to you, do not do to your fellow." That is the whole Torah; the rest is the explanation; go and Dobeing.






יום שלישי, 21 בפברואר 2017

Dobeing: If I am not for myself

       
Dobeing: "אִם אֵין אֲנִי לִי, מִי לִי"



"למידה משמעותית אינה ללמוד על עצמך.
למידה משמעותית היא ליצור את ה Dobeing הייחודי שלך."

לימוד משמעותי הוא הובלת האחר למציאת ה Dobeing הייחודי שלו."

אנתרופוגוגיה ((Anthropogogy:
"הובלת האדם ללמידה משמעותית הניתנת ליישום מיידי בDobeing שלו."/ ניר גולן (2014) 


ננסה להגדיר Dobeing בעזרתו של הלל:
״אם אין אני לי, מי לי? וכשאני לעצמי, מה אני? ואם לא עכשיו, אימתי?" (אבות,פרק א' משנה י"ג)
·        מן השאלה הראשונה משתמע שלכל אדם אין תחליף, כל אחד ייחודי- לכל אדם יש Dobeing ייחודו ועליו לחפשו.
·        מן השאלה השנייה למדים אנו שאם אדם פועל רק לטובתו האישית, בוגד הוא באופיו האנושי- Dobeing כתרומתו הייחודית לאנושות. 
·        מן השאלה האחרונה משתמע שכל רגע הינו ייחודי, ואי אפשר לשחזר אותו, ולכן יש למצות את הלמידה המשמעותית הרלוונטית:  Dobeing באותו הרגע.

אדם יכול להימצא תמיד בשני מצבים במהלך חייו: Doing ו-Being. הוא נע ממצב אחד למשנהו בהתאם לסגנון ואורח חייו כאדם. זיהוי המצבים בשלבים השונים של חייו, הכרחי להובלת תהליך הלמידה. ניר גולן מציע לשלב בין ה- Being Doing למונח אחד משותף: Dobeing, משמעותו היא מימוש ההוויה של האדם.
להיות במצב של
Doing משמעו להיות במצב של עשייה: לנקוט בפעולה כלשהי בצורה יזומה. במצב זה האדם מבצע פעולה מסוימת בכדי להשיג מטרה כלשהי. זהו מצב בו נקודת המבט פונה החוצה. המצב מחייב אותו לאינטראקציה עם הסביבה ואנשים אחרים בכדי להגשים את רצונו. הוא מזיז את הפוקוס שלו מעצמו אל הסביבה שבה הוא נמצא ולגורמים חיצוניים.
מצב זה יותר קשור לעתיד (שהרי האדם רוצה לגרום למשהו שכרגע עוד לא קיים, לקרות) והוא מונע על ידי חשיבה מעשית המתורגמת להתנהגויות.
מצב הBeing הוא מצב בו עוצר האדם ושוהה בהווייתו. העצירה מאפשרת לו להגדיר לעצמו את זהותו, ערכיו, חזונו ותפקידו בארגון ובחיים בכלל. הוא מודע למחשבותיו, תחושותיו ורגשותיו. מצב זה מאפשר לו לראות  דברים מנקודות מבט חדשות. הוא מתמקד בהווה, מה שמאפשר לבנות תובנות חדשות על נושאים בארגון ובחייו, שאולי לא שם אליהם לב בשלב הDoing. הBeing נותן לו זמן, לעומת Doing שלוקח לנו זמן.


כאשר מתעסקים בנושא מימוש זהות אישית על פי מודל Dobeing נוצר דיאלוג בין הלהט, היכולות והערך המוסף של האדם. ייתכן שבמקורו זהו פתגם עממי הדורש מהאדם להתעלם מהחברה ומחבריו ולסמוך רק על עצמו. קשה להניח שלכך התכוון הלל במסכת אבות. הדרישה המופנית אל האדם אינה לסמוך על עצמו, אלא ליטול אחריות ולדאוג לעולמו הרוחני, למעשיו ולגורלו. כלומר - אם אני לא אעשה מעשים טובים בעולם הזה - אף אחד לא יעשה אותם בשבילי וממילא אף אחד לא יכול לדאוג לכך שאזכה לחיי עולם הבא.
את המשפט השני הרמב"ם מפרש כך - וכשאני לעצמי - כשאני מתבונן על עצמי, מה אני - אני מבין שאני כלום - "מה אני" - טרם השגתי את מה שאני אמור להשיג. לאור פירושים אלו אפשר להבין את היופי שבבחירה של הלל בגוף ראשון. החזרה על המילים "אני", "עצמי", "אני", לכאורה מתאימה לאדם שמדגיש את עצמו ומנוגדת לענווה. הלל משתמש בגוף ראשון ומדגיש את עצמו דווקא כדי להביא לידי מיעוט עצמו.
הפירוש של הפשוט של המשפט השלישי הוא שעל אדם לנצל את הרגע הנוכחי, כי ייתכן שזו הזדמנות חד- פעמית. לעומת זאת הלל רוצה לומר - כדבריו של פרנקל - "שכל רגע ורגע בעבר, בהווה ובעתיד, הוא אותו "עכשיו", וזאת לפי מצבו של האדם בהתאם לשתי המימרות הראשונות". באופן זה הלל נוטל את המשמעות הפשוטה של המשפט ויוצק בו משמעות חדשה ועמוקה. המתח בין המשמעות הישנה לחדשה הוא חלק מהעצמה של המשפט.
צורת השאלה הרטורית מחייבת את השומע להיות מעורב: אמור לי - "אם אין אני לי מי לי?" ובכך מתחיל דיאלוג
Dobeing אמיתי. אדם בוחר לנוע ממצב אחד למשנהו בהתאם לסגנון ואורח חייו כאדם. זיהוי המצבים בשלבים השונים של חייו, הכרחי להובלת תהליך הלמידה. השילוב בין ה- Being Doing למונח אחד משותף: Dobeing, משמעותו היא מימוש ההוויה של האדם.





יום חמישי, 9 בפברואר 2017

Compassionate vision during WW1

חזון רגישותי בתקופת מלחמת העולם הראשונה


קונגרס הנשים הבינלאומי בהאג 1915, אורגן על ידי המשפטנית הגרמנייה הראשונה אניטה אאוגספורג והפציפיסטית הגרמנייה לידה גוסטבה היימן, ובהזמנתה של הרופאה והפעילה ההולנדית למען זכויות נשים אלטה יאקובס Aletta Jacobs. חזון רגישותי מגדיר את תמונת העתיד ומסביר לאנשים מדוע הם צריכים לשאוף לשינוי. כאשר מדובר על חזון רגישותי- Compassionate Vision, המבוסס חמלה, תמונת העתיד נותנת מענה לצורך ומצוקות הפרט והכלל. חזון רגישותי מניע את האנשים דרך ערכים. חזון רגישותי, מטפח תקווה ומוטיבציה, מקנה לאנשים סיבה קוסמית שכדאי להילחם למענה. אלטה נולדה למשפחה יהודיה מתבוללת בהולנד, במרץ 1879 סיימה את לימודיה באוניברסיטה כרופאה האישה הראשונה בארצה. אלטה החליטה להפסיק את עבודתה כרופאה ולהקדיש את עצמה למאבק למען זכות הבחירה לנשים. במהלך 1911-1912 יצאה עם קארי צ'פמן קאט, למסע עולמי לקידום זכות הבחירה לנשים, והופיעו בכנסים רבים בניסיון לעורר מודעות לנושא.
החזון הרגישותי משרת שלוש מטרות חשובות:
1.    מבהיר את הכיוון הכללי של הפתרון והמענה לצורך, כתוצאה מתהליך חמלה מוגדר, כמוביל שינוי.
2.    מדרבן אנשים לזהות את הערכים האישיים שלהם עליהם מבוסס החזון, ונקיטת פעולה בכיוון הפתרון והמענה לצורך (גם אם הצעדים הראשונים כואבים מבחינה אישית ולא משרתים את האנשים בטווח הקצר).
3.    מסייע בתיאום הפעולות של אנשים שונים בצורה מהירה ויעילה, תוך הצמדות לסולם ערכים מאד מדויק.
כדי למחות על המלחמה המשתוללת באירופה ולהציע דרכים כדי למנוע מלחמות בעתיד, נפתח ב-28 באפריל הקונגרס והשתתפו בו משלחות מ-12 מדינות פמיניסטיות מכל רחבי אירופה. בשל היות הולנד מדינה ניטרלית, נבחרה העיר האג לארח את הקונגרס הבינלאומי לנשים ואלטה יאקובס שהייתה אחת היוזמות שלו פתחה אותו בדבריה. במהלך שלושת ימי הקונגרס נדונו אלטרנטיבות לפתרון סכסוכים בצורה לא אלימה ומהקונגרס יצאה קריאה לתהליך גישור רציף עד להגעה להסכמות בין המדינות הלוחמות. בכנס הוקם ועד הנשים הבינלאומי לשלום קבוע
(International Committee of Women for Permanent Peace - ICWPP).
ד"ר אלטה יאקובס פתחה את הקונגרס בברכה לכל החברות שהגיעו באומץ למרות כל הסכנות והקשיים בתנועה ברחבי אירופה בזמן מלחמה.  
 ציטוטים מתוך קונגרס הנשים הבינלאומי 1915 בהאג
"With mourning hearts we stand united here," she said. "We
grieve for many brave young men who have lost their lives on the
battlefield before attaining their full manhood; we mourn with the
poor mothers bereft of their sons; with the thousands of young
widows and fatherless children, and we feel that we can no longer
endure in this twentieth century of civilization that governments
should tolerate brute force as the only solution of 
international disputes."
"אָנוּ מתאבלות על גברים צעירים ואמיצים רבים שאיבדו את חייהם בקרב עוד לפני שהפכו לגברים; אנו מתאבלות עם האמהות המסכנות ששכלו את בניהן; עם אלפי אלמנות צעירות וילדים ללא אב, ואין ביכולתנו לגלות יותר סבלנות לסבל במאה עשרים כשממשלות משתמשות בפתרון יחיד, כוח הזרוע, לפתרון סכסוכים בינלאומיים."
הפצת חזון הרגישותי- על המסר הרגישותי להיות בהיר ופשוט. התקשורת פועלת במיטבה כשהיא ישירה ופשוטה ומבוססת על שלבי תהליך החמלה, עד כדי כך שתהיה מובנת על כלל האנשים. חיזוק המסר באמצעות מנהיגות על-ידי דוגמה אישית הכרחי. חשוב להקפיד על קיום תקשורת דו-סטרית תוך שיקוף רגשות וערכים: בני אדם יתנו הסכמתם לחזון רק לאחר שניתנה להם הזדמנות להתמודד עימו ולקרוא עליו תיגר.
ד"ר אלטה יאקובס המשיכה להסביר כי כינוס הקונגרס הוא באמצע המלחמה ולא לאחריה, בכדי להציף את הקשיים בעקבות המלחמה גם של הקרבנות וגם של הכובשים:
"Although our efforts may not shorten the present war," she
exclaimed, "there is no doubt that this pacific assemblage of so 
many nations will have its moral effect upon the belligerent countries.
* * * * Those of us who have convened this Congress, how-
ever, have never called it a PEACE CONGRESS, but an International Congress of Women assembled to protest against war, and to
suggest steps which may lead to warfare becoming an impossibility."
"למרות שהמאמץ שלנו לא יקצר את משך המלחמה הנוכחית" היא טענה, "אין ספק שאוסף של כל-כך הרבה נשים מלאומים שונים, ישפיע מוראלית על המדינות הלוחמניות". "אלה מאיתנו המשתתפות בקונגרס לא קוראות לו קונגרס של שלום, אלא קונגרס בינלאומי של נשים הנאספות למחות נגד המלחמה, ומציעות צעדים אשר יובילו את מהלכה של המלחמה לבלתי-אפשרית".
בעקבות הקונגרס בהאג, כתבה ג'יין אדמס לנשיא ארצות הברית: "לארצות הברית יש את הכוח וההשפעה לסיים את המלחמה ועליך להשתמש בו". מתוך הקונגרס והוועד צמחה ליגת נשים בינלאומית לשלום ולחירות. ב-1919 הייתה אלטה שותפה לייסוד" ליגת הנשים הבינלאומית לשלום ולחרות", ונפטרה ב-10 באוגוסט 1929 בבארן, הולנד.




יום שבת, 4 בפברואר 2017

Teaching the Files generation Sanhedrin model for

מודל סנהדרי"ן ללמד את דור הקבצי"ם

הדור שנולד לתוך המדיה הדיגיטלית, מכונה על-ידי ניר גולן, מומחה לחינוך ומנהיגות, דור קבצי"ם, בזכות חמשת המאפיינים הבאים:
·        קהילה: תחושת שייכות למסגרת חברתית
·        בחירה: דרישת עצמאות וחופש לבחור בעצמו
·        צורך: חיפוש מענה לצורך פיזיולוגי, נפשי
·        ייחודי: בקשת פתרון בהתאמה אישית, חדשני
·        מיידי: ציפייה ליישום מיידי ללא דחיית סיפוקים
חמשת המאפיינים מחייבים גישה חברתית אחרת לנושא הלמידה. הלמידה הופכת להיות למידת קבצי"ם לא רק מבחינת המדיה הדיגיטלית אלא כתפישה לימודית חדשה.
חמשת המאפיינים של למידת קבצי"ם מתקיימים בו-זמנית במודל סנהדרי"ן: 
סבב: כל משתתף מציע נושא או אירוע או סדר יום 
ניתוח: ניתוח הנושא או האירוע הנבחר 
הבנה: בירור מעמיק דרך שאלות אינפורמטיביות/ הבהרה
דילמה: ניסוח דילמה ניהולית/ חינוכית/ פדגוגית דרך עקרונות מתנגשים
ריבוי: מגוון רחב של פתרונות מעשיים 
יחיד: בוחר, מיישם ומדווח בפעם הבאה
נוכחים: ממשיגים את תהליך למידה

פירוט המאפיינים ואופן ביטויים במודל סנהדרי"ן:
1.    קהילה: תחושת שייכות למסגרת חברתית
מודל סנהדרי"ן מייצר תהליך למידה מבוסס קהילהCommunity Based Learning. כחלק מחיפוש הזהות האישית והמקצועית, הלומד בדור קבצי"ם מנסה להגדיר את עצמו דרך שייכות למסגרת, לקבוצה או לקהילה לומדת. במודל סנהדרי"ן נוצרת הקהילה כבר בשלב הסבב, היא מתפתחת למרחב למידה משמעותי בשלב הדילמה, מתחזקת ומתייצבת כקהילה בשלב הנוכחים דרך שיתוף בחווית הלמידה הקבוצתית. תהליך הלמידה מתפתח ומתעצם בצורה ספירלית במפגש הבא: היחיד מדווח על מידת יישום הלמידה. לדור הקבצי"ם קיים צורך עמוק ובסיסי להיות שייך ל"משהו גדול ממנו". צורך זה נותן מענה לתחושת אפסותו וחוסר חשיבותו של הפרט במערכת. הצורך בשייכות לקהילה היה קיים גם בדורות הקודמים, אך הוא התעצם בדור הנוכחי כתוצאה מריבוי הקהילות הווירטואליות אליהן הוא יכול להשתייך. בסנהדרי"ן נוצרת קהילה אנושית היכולה להתקיים במפגשים וריטואלים. יצירת שייכות לקהילה חברתית בכלל ולומדת בפרט, מעניינת את הדור כשהיא תורמת לו באופן אישי, חברתי ומקצועי, ובעיקר עוזרת לו להגדיר את עצמו. במודל סנהדרי"ן העיסוק הוא באירוע או בנושא בעל השלכות לעתיד.
הלומד בעזרת המודל נמצא במצב הBeing. האדם עוצר את עשייתו ושוהה בהווייתו. העצירה מאפשרת לו להגדיר לעצמו את זהותו, ערכיו, תפקידו בחיים. הוא מודע למחשבותיו, תחושותיו ורגשותיו. מצב זה מאפשר לו לראות דברים מנקודות מבט חדשות. הוא מתמקד בהווה, בהוויה, מה שמאפשר לו לבנות תובנות חדשות על נושאים בחייו שאולי לא שם אליהן לב בשלב הDoing.

2.    בחירה: דרישת עצמאות וחופש לבחור בעצמו
הבחירה באה לידי ביטוי במידת האוטונומיה הניתנת ללומד בתהליך הלמידה. בשני השלבים הראשונים במודל סנהדרי"ן באה לידי ביטוי האוטונומיה בבחירת הנושא ופירוט התיאור. 
סבב: אוטונומיה בבחירת הנושא
ניתוח: אוטונומיה בתיאור ובניתוח
הלומד בדור הקבצי"ם תופש את עצמו כישות עצמאית אוטונומית. הוא רואה עצמו כמי שמכוון את עצמו מבחינה עצמית, בוחר מה ללמוד, כמה ואיך. קונפליקט תלות-עצמאות מועצם במציאות הווירטואלית היום, מכיוון שהגבולות בין הבחירה האמיתית לבין הבחירה הווירטואלית היטשטשו.
כדי לאפשר בחירה אמיתית יש לאפשר שקיפות. דור זה אינו טולרנטי לעמימות. העמימות נותנת לו תחושה של חוסר שליטה ופגיעה בחופש הבחירה שלו. ניתן להעצים את חופש הבחירה דרך שיתוף הקהילה בהחלטה על: משימה ונושא, משך, שיטה, הרכב קבוצה, אופן הערכת תהליך ותוצר, תוצרי הלמידה, והמיקום.
תפקיד הקהילה במודל סנהדרי"ן אינו לתת תשובות מוכנות לשאלות שנקבעו מראש, אלא לסייע ללומד לגלות בעצמו את השאלות החשובות ואת התשובות. דרך השאלות יקטן קונפליקט תלות-עצמאות אצל הלומד ותהיינה פחות התנגדויות ללמידה.

3.    צורך: חיפוש מענה לצורך פיזיולוגי, נפשי
הלומד בדור הקבצי"ם מוכן ללמידה רק כאשר הוא זקוק לה, או שהיא קשורה למשימותיו ולתפקודו היומיומי והחברתי. הוא רואה בלמידה כמשרתת מטרות בתהליך התפתחותו האישית. במודל סנהדרי"ן כשאנחנו עוצרים וחושבים על הפעולות שלנו, בשלב הסבב, הניתוח וההבנה, אנחנו יכולים למצוא דרכים לשפר אותן, ולהפוך אותן ליותר אפקטיביות. העצירה וההתבוננות מאפשרות לנו גם לזהות את המשימות החשובות באמת, ובהתאם לרכז את האנרגיה במקומות הנכונים. תהליך זה מועצם בשלב ההבנה ע"י שאלות עומק, לזיהוי הערכים המתנגשים, ומגיע לשיאו בשלב הגדרת הדילמה. הדילמה הערכית היא שלב העוסק בהוויה, בBeing בלבד. זהו שלב ייחודי למודל, המחייב את הלומדים לשהות בהווייתם האישית מקצועית, ולזהות את ערכי הליבה שלהם. זהו שלב העוסק בזהותם, בהגדרת תפקידם ובתחומי האחריות.
הדור הדיגיטלי הוא בעל מודעות גבוהה לצורך הפיסי והקוגניטיבי שלו. כל משימה או נושא למידה מומלץ שיהיו מחוברים לצורך, כך הם יתנו לו מענה ויבוצעו בצורה מיטבית. מענה סטנדרטי מייצר אצלו תחושת שעמום שאינו יכול לסבול. המדיה הדיגיטלית מספקת לו תעסוקה תמידית אינסופית, דרך הרשתות החברתיות והמשחקים הזמינים ברשת. דור זה אינו יודע איך להשתעמם. הדור "מחובר" מאד לצרכיו והסטנדרטים למילוי צרכיו רק עולים מדרגה בכל רגע. הוא מחפש ריגושים ואינו מסתפק במענה סטנדרטי לצרכיו. הדרך המתאימה ביותר ללמידה היא למידת סנהדרי"ן המותאמת לצרכי ולמאפייני הלומד: בירור וניתוח צרכיו של האדם תוך התייחסות למרכיבים רגשיים ונפשיים ולא רק קוגניטיביים והתנהגותיים.

4.    ייחודי: בקשת פתרון בהתאמה אישית, חדשני
מודל סנהדרי"ן מסייע ליחיד לעבור משלב הDoing לשלב הBeing וחזרה לDoing בכדי ליישם את תהליך הלמידה מיידית. הוא מתעסק בזהות היחיד כבעל תפקיד ולכן מעצב בכל פעם מחדש את הווייתו המקצועית, ועוזר לו לממש אותה. המודל מסכם בכל פעם מחדש את תרומתה של הקבוצה לתהליך הלמידה של הפרט, ובכך מעצב כל פעם מחדש את הוויית הקבוצה כקהילה לומדת על פי תפישת מודל סנהדרי"ן. בעידן הדיגיטלי בו קיימת זמינות כמעט מלאה של המידע ברשת, על הלמידה לחדש ללומד. הלומד מגיע עם מטען של ניסיון חיים שהופך למקור משמעותי ללמידה, ויש צורך לחבר את הלמידה הנוכחית לידע ולניסיון הקודם שלו. הוא נמצא במרדף אינסופי אחר הכרה והוקרה ברשת החברתית. ישנה חשיבות גבוהה לאופן בו הלמידה בסנהדרי"ן מתקשרת לו ולסובבים את הייחודיות, היצירתיות והחדשנות בפתרון או ברעיון שהוצע לו. יש לברר את הידע המוקדם של הלומד והניסיון הקודם שלו על מנת לחבר את הלמידה לניסיונו ולא ללמדו דברים שהוא כבר יודע. בעידן הדיגיטלי בו קיימת זמינות כמעט מלאה של המידע ברשת, על המלמד לחדש ללומד.
החיפוש אחר זהות וירטואלית מעסיק את הדור הקבצי"ם הדיגיטלי. חשובה לו מאד הזהות הייחודית שלו, הסטייל האישי. לכן לא יסתפק ב"פתרון קיים", הוא רוצה פתרון חדשני, המוצע בשלב ריבוי הפתרונות, מענה ייחודי לצורך שלו, המבדיל ומייחד אותו מהשאר, אך עדין מקובל ומוכר על-ידי הקהילה שלו.

5.    מיידי: ציפייה ליישום מיידי ללא דחיית סיפוקים
מודל סנהדרי"ן מייצר למידה תכליתית :(Purpose) יישום מיידי של הפתרון הנבחר על-ידי הלומד או הקבוצה תוך שיתוף בתוצאות. המודל מייצר תכליתיות ביישום הנלמד:
יחיד: תכלית בבחירת הפתרון ויישומו
נוכחים: תכלית תהליך הלמידה בתרומתו למשתתפים
המניע העיקרי ללמידת הדור הוא פתרון בעיות וסקרנות. הכול זמין ברשת ומגיע בדחיפה Push, לכן לדור הנוכחי אין את היכולת לדחות סיפוקים. המדיה הדיגיטלית מספקת לו ריגושים ותעסוקה תמידית אינסופית, במיוחד דרך הרשתות החברתיות והמשחקים הזמינים ברשת. דור זה אינו יודע כיצד לדחות סיפוקים. כל מאוויו הווירטואליים מתמלאים וזמינים ברשת מיידית. במידה והמענה אינו מיידי או אינו ניתן ליישום מיידי, הוא מאבד בו עניין ועובר לגירוי או לצורך הבא. ללומד יש צורך ביישום מיידי של החומר, ולכן הלמידה על-פי מודל סנהדרי"ן ממוקדת ונותנת מענה לבעיה הדורשת פתרון דילמה בנושא מסוים, והופכת לתגובה מיידית Immediate Replay. למידה אשר אינה ניתנת ליישום מיידי נתפסת כבזבוז זמן.

למידת קבצי"ם על-פי מודל סנהדרי"ן משלבת בו-זמנית את חמשת המאפיינים, ולכן היא יעילה ומשמעותית יותר ללומד. מומלץ לקשר את הלמידה לחיפוש הזהות האישית, המקצועית והייחודית של הלומד. הלומד בדור הקבצי"ם רוצה להרגיש שייך לקבוצה או לקהילה, הנותנת לו תחושה של "משהו הגדול ממנו". הוא רוצה לשלוט בתהליך הלמידה ולהוביל אותו על-פי צרכיו. הוא מחפש למידה ייחודית הניתנת ליישום מיידי. בעזרת מודל סנהדרי"ן ניתן להוביל קהילות לומדות הרלוונטיות למאפייני הדור של היום.