נשים מנהיגות משתמשות בצורה ייחודית בהתמודדות מול אתגרים: פיתוח אנשים, ניהול ציפיות ותגמול על עבודת צוות. הן בונות סביבת עבודה שמעודדת שיתוף. מודל מב״ת הוא תוצאה של חיפוש אחר ייחודה של מנהיגות נשית, דרך עולם היהדות, בשילוב עולמות הייעוץ הארגוני, הרפואה והחינוך. ניר גולן, מומחה לחינוך ומנהיגות חיבר בין העולמות יצר מודל ״עגול״ יותר- מודל מב״ת MANAT.
השימוש בקיצור מב״ת ביהדות, עומד מול הפסוק ״מנשים באהל תבורך״. המקור נמצא בתחבולה של יעל: סיסרא, שהפסיד בקרב עם ברק ודבורה, ניסה לברוח לכיוון אוהלהּ של יעל: "ותצא יעל לקראת סיסרא ותאמר אליו סורה אדוני סורה אלי אל תירא, ויסר אליה האוהלה ותכסהו בשמיכה. ויאמר אליה: השקיני נא מעט מים כי צמאתי, ותפתח את נאוד החלב ותשקהו ותכסהו. ויאמר אליה: עמד פתח האוהל והיה אם איש יבוא ושאלך ואמר היש פה איש ואמרת אין. ותיקח יעל אשת חבר את יתד האוהל ותשם את המקבת בידה ותבוא אליו בלאט, ותתקע את היתד ברקתו ותצנח בארץ והוא נרדם ויעף וימת. והנה ברק רדף את סיסרא ותצא יעל לקראתו ותאמר לו: לך ואראך את האיש אשר אתה מבקש, ויבוא אליה והנה סיסרא נפל מת והיתד ברקתו". יעל הרגה את סיסרא, ובכך, למעשה, סיימה את המלחמה. מחקר של Hay Group שעסק ביכולות הקריטיות להצלחת מנהיגים בסביבה מטריציונית זיהה 4 יכולות: אמפתיה, ניהול קונפליקטים, השפעה ומודעות עצמית (מבוססת הערכות של 360 מעלות: דיווח עצמי, עמיתים, מנהלים, עובדים). נשים היו גבוהות מגברים בכל היכולות הללו באופן משמעותי ומובהק מאוד. דבורה הנביאה היללה את יעל בשירתה: "תבורך מנשים יעל אשת חבר הקיני מנשים באוהל תבורך. מים שאל חלב נתנה בספל אדירים הקריבה חמאה. ידה ליתד תשלחנה וימינה להלמות עמלים והלמה סיסרא מחקה ראשו ומחצה וחלפה רקתו. בין רגליה כרע נפל שכב בין רגליה כרע נפל באשר כרע שם נפל שדוד". יעל שהרגה את סיסרא מתברכת בספר שופטים (ה', כ"ד): "תבורך מנשים יעל אשת חבר הקיני, מנשים באוהל תבורך". יש להבין את הלשון הכפולה: "תבורך מנשים... מנשים באהל תבורך", בייחודה של המנהיגה הנשית במקרא.
מודל מב״ת MABAT עומד מבוסס על שלושה תפקודי מנהיגות בהם המנהיגה מובילה:
מטה-קוגניציה: ראיית-על כוללת
בין-אישי: אמפתיה והובלת צוות
תוך-אישי: ענווה ומודעות עצמית
מטה-קוגניציה:
תפישה וראייה כוללת, אינטגרטיבית.
מיפויים של מעגלים עצביים במוח מלמדים שאצל האשה הממוצעת יש שפע קשרים עצביים בין ההמיספירה הימנית לשמאלית, בניגוד לגברים שאצלם החיבורים חזקים יותר בין החלק הקדמי לחלק האחורי של המוח. בהדמיות של המוח רואים בעקביות שההיפוקמפוס של נשים גדול יותר. הבדל אנטומי זה עשוי להיות קשור, אולי, לשוני בדרך שבה מנווטים זכרים ונקבות את דרכם. מחקרים רבים מראים כי גברים נוטים לנווט באמצעות הערכה של מרחקים וכיוונים במרחב (ניווט באמצעות חישוב). נשים נוטות לנווט באמצעות מעקב אחר נקודות ציון: חיבור נקודות לקו, ראיית התמונה המלאה.
הייחוד ההתנהגותי של המנהיגה:
• משלבת תהליכי חשיבה רפלקטיביים כחלק בלתי נפרד מביצוע משימות.
• מזמנת התנסות בתהליכי ניתוח טעויות/הצלחות וערך.
• מפעילה רפלקציה ומעדכנת תוצרים בהתאם לתמונה הכוללת.
• מדווחת על למידה אישית בעקבות הרפלקציה, ומחברת בינה לבין תהליך הלמידה הצוותי.
בין-אישי:
יכולת הכלה ואמפטיה.
ג'יל מ' גולדסטיין ועמיתיה מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד השתמשו ב-MRI למדידת גודלם של אזורים בקליפת המוח (קורטקס) ובתת-קליפת המוח (סובקורטקס). בין השאר הם מצאו שחלקים מהקורטקס הקדמי האחראי על תפקודים קוגניטיביים גבוהים, וחלקים מן המערכת הלימבית הקשורה בתגובות רגשיות, גדולים יותר אצל נשים.
השפעות על התנהגות המנהיגה:
• מקיימת תקשורת בין אישית תקינה: מגלה פתיחות וסובלנות לדעות ורעיונות.
• מסוגלת לוותר ומתחשבת בזולת: מקשיבה, מנהלת שיח, ונותנת משוב מכבד ומקדם.
• מאפשרת לכל חבר בצוות לבוא לידי ביטוי.
• משתתפת בביצוע מטלות ותורמת לתוצר הקבוצתי. משתמשת בשיח ליצירת הסכמות, להחלפת דעות/ביצוע משימה/על פי הצורך.
תוך-אישי:
מודעות עצמית וענווה אמיצה.
צפיפות גבוהה יותר של נוירונים בקורטקס השמיעתי של נשים קשורה להישגיהן הגבוהים יותר במבחני רהיטות מילולית, המשפיעה באופן ישיר על המודעות העצמית, והיכולת להמשיג תהליכי התבוננות פנימיים. הבדלים אנטומיים כאלה עשויים להיגרם בעיקר בשל פעילותם של הורמוני מין המציפים את מוחו של העובר.
הייחוד בא לידי ביטוי בהתנהגויות הבאות:
• נוטלת אחריות בתחומים שונים ומגוונים.
• משתפרת באיכות הביצוע ממשימה למשימה.
• מעודדת ומוקירה מאמץ, הצלחה, יזמות.
• משקיעה זמן ומאמץ בלמידה גם כשהדבר כרוך בקשיים, במחירים גבוהים ובאי הצלחות.
• מאמינה בעצמה וביכולותיה.
• חותרת להצלחה בהתמדה ובאומץ.
• מסוגלת להעריך את ביצועיה בכנות ובאובייקטיביות.
• משתפת ברגשות.
גברים עושים יותר שימוש במנהיגות מתגמלת ונמנעת, ששמה דגש על חיבור בין הצלחות וטעויות להכרה, הוקרה ותגמול. מנהיגות זו מובילה מערכות יחסים על בסיס מה שכל אחד מהצדדים נותן ומקבל. נשים נוטות לנהיגות מעצבת- הנעת עובדיהן, הבעת אופטימיות והתלהבות ביחס למטרות עתידיות, הצבת חזון אמיץ של העתיד. הן מפתחות את הכפופים אליהן, מתייחסות אליהן באופן אישי ומתגמלות על התנהגות ראויה.
מודל מב"ת למנהיגות נשית, נהגה על-ידי ניר גולן, מומחה לחינוך ומנהיגות. ייחודו של המודל הוא בחיבור בין הפרקטיקה והתיאוריה. מודל מב"ת נבנה והתגבש לצורתו הנוכחית במערכת החינוך, בשיתוף פעולה עם צוות מרכז פסג"ה בת-ים. בצוות ההיגוי היו שותפות: עינת רום- מפקחת על הפיתוח המקצועי מחוז תל אביב, חנה הררי- מנהלת פסג"ה בת-ים, וטלי לוי- סגנית מנהלת פסג"ה בת-ים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה