Rabbi Israel Lipkin Salanter Educational Synchronous Leader

הרב ישראל ליפקין סלנטר מנהיג חינוכי סינכרוני

ר׳ ישראל סלנטר נולד ב-1810 בעיירה זאגר בצפון ליטא, ובגיל 12 נסע ללמוד בישיבה בסלנט בליטא. שם נפגש עם ר׳ יוסף זונדיל מסלנט וראה בו כרבו המובהק והחל נוהג בדרכיו. מודל המנהיגות החינוכית הסינכרונית שפותח על-ידי ניר גולן, מומחה לחינוך ומנהיגות, מציג את עשייתו החינוכית של ישראל סלנטר באור חדש.

המודל מבוסס על 3 מרחבי מנהיגות חינוכית:

1.    מרחב ראשון מתווה את הכיוון

2.    מרחב שני התכנית והדרך

3.    מרחב שלישי הביצוע וההטמעה

·        הסנכרון ביניהם עם האירועים המתרחשים בזמן, מהווה את המנגנון למודל.

המרחב הראשון הוא מרחב החזון המתווה את הכיוון

מכיל בתוכו 3 רכיבים:

1.    מענה לצורך החינוכי הקיים כרגע בראייה פרואקטיבית לטווח הארוך. דוגמה מובהקת למענה לצורך ופתרון בעיות סינכרוני, בצורה יצירתיות מלווה במחשבה ביקורתית אמיצה, התרחשה בעת מגיפת החולירע שפרצה בווילנה בשנת 1843. אישיותו המוסרית התבלטה בעת המגיפה כאשר עמד בראש פעולות ההצלה המסוכנות ובצורה יצירתית פקד לעשות הכול על-ידי יהודים דווקא, משום מצוות פיקוח נפש. במחשבה ביקורתית אמיצה הורה מטעם זה לאכול ביום הכיפורים באותה שנה. כחלק מהיותו דוגמה אישית וכמנהיג המקפיד על תקשורת בין-אישית ועבודת צוות, עלה בעצמו על הבימה והורה לעשות כך.

2.    פתרון בעיות ודילמות חינוכיות דרך Root Cause Analysis RCA: ראית הפתרון דרך זיהוי בעיית השורש למניעת הפער החינוכי הבא. דוגמאות לכך ניתן לראות ברכיב הבא.

3.    יצירתיות וייחודיות במענה לצורך או בפתרון החינוכי כחלק מרלוונטיות וחדשנות ללומד. חדשנות, ייחודיות ומחשבה ביקורתית אמיצה באו לידי ביטוי ברעיונותיו. ר׳ ישראל ליפקין סלנטר הציע מספר רעיונות מהפכנים לחיזוק היהדות: 

·        חיבור מילון ארמי-עברי להבנת התלמוד

·        תרגום התלמוד לעברית ולשפות אירופאיות

·        הדפסת התלמוד בכרך אחד

·        לימוד התלמוד באוניברסיטאות

·        תרגום ספרות דתית-רוסית

המרחב השני- התכנית והדרך מכיל:

1.    מיומנויות מדיה תקשורתית (דיגיטליות)

2.    תודעה גלובאלית

3.    חשיבה מוסרית

המיומנויות הדיגיטליות מתייחסות לכל המיומנויות הרלוונטיות לניהול הלמידה ברשת כולל האוריינות הרשתית במדיות הדיגיטליות השונות.

כתוצאה נוצרת התודעה הגלובליות: אותה תפישת עולם המזהה תהליכים חוצי יבשות, מנתחת מגמות ומשמעות ומטייבת אותם לעשייה הומנית, ערכית ומוסרית. כחלק מתודעתו הגלובלית של ר׳ ישראל ליפקין סלנטר, על התהליכים המתרחשים בציבור היהודי, כתוצאה מתנועת ההשכלה, עבר ב1857 במפתיע לגרמניה. בקניגסברג כינס תלמידים מן האוניברסיטה והרצה בפניהם על ענייני היהדות. התנהגות זו מראה עד כמה ייחס חשיבות לנושא התקשורת הבין-אישית ולשימוש במדיה התקשורתית הרלוונטית לאותה תקופה. דוגמה נוספת לכך היא המעבר לממל, שם גם הוציא את הירחון ״תבונה״- 12 חוברות להפצת תורת המוסר. כחלק מתפישת עבודת הצוות שיתף בהוצאת הירחון את גדולי רבני ליטא. החשיבה המוסרית מתייחסת לשיקולים ואמות המידה בתהליכי קבלת החלטות השמים במרכז את כבוד האדם וחירותו. כחלק מתודעתו הגלובלית והצורך במענה לצורך ופתרון בעיות בצורה ייחודית, יצא ב-1880 לצרפת לחיזוק היהדות, וכשסיים את מפעלו, התיישב בפריז. 

המרחב השלישי הוא מרחב הביצוע וההטמעה המתבסס על תקשורת בין ותוך אישית ושיתוף דרך עבודת צוות. בהשפעת רבו פנה ללימודי ספרי מוסר.

ענווה- בכדי לא להתבלט נמנע מפלפולים בתלמוד, ואף סרב לקבל את רבנות בריסק, החשובה בקהילות ליטא. עיקר מגמתו בחייו- חיפוש אחר הדרך הנכונה להשפעה על הציבור. תקופה קצרה היה ראש ישיבה בווילנה, בהמשך הזמן החל דורש ברבים בדרך שיטת המוסר, כפי שנתגבשה על ידו.

מרחב זה מתבסס על כבוד הדדי, קבלת השונות Diversity החיצונית והפנימית. יצירתיותו וייחודו באו לידי ביטוי בהקמת ״בית מוסר״ בו השמיע את שיחותיו, ודאג לההדרה מחודשת של ספרי מוסר שונים. לדרשותיו נהרו המונים ומתוכם הקים קבוצות של לומדי מוסר, ומקום מיוחד שקראו ״בית המוסר״.

כחלק מהיותו ענו, סירב בשנת 1848 לעמוד בראש בית המדרש לרבנים בווילנה, וכתוצאה מהלחץ הממשלתי שהופעל עליו בנושא, עבר לקובנה.

בצורה הייחודית לו הקים במקום ישיבה ברוח המוסר. במקביל קמו לו מתנגדים רבים לשיטתו. הוא המשיך לנדוד בערי גרמניה תוך תיעוד טיב שיטתו המוסרית דרך מכתבים עם תלמידיו בליטא. עשרים ושניים ממכתביו כונסו בספר ״חוט המשולש״.

חדשנותו באה לידי ביטוי בהקמת ״כולל לאברכים״ בקובנה בשנת 1877. בעקבותיו קמו כוללים נוספים בערים שונות ודרכם השפיע על החינוך התורני השפעה גדולה מאד.

אחר כך ביקר זמן קצר ברוסיה וחזר לקנינגסברג בסוף 1882, שם נפטר ונקבר.

תהליך המנהיגות החינוכית מלווה לכל אורכו במחשבה ביקורתית אמיצה, ענווה ואותנטיות של המנהיג. עיקר השפעת מנהיגותו החינוכית הסינכרונית של ר׳ ישראל ליפקין סלנטר היתה באישיותו. הוא השאיר אחריו את ״איגרת המוסר״ וכמה ממאמריו ב״תבונה״, ודרשותיו שנדפסו בשם ״אבן ישראל״. באמצעות תלמידיו ותלמידי תלמידיו, הפיץ את "תנועת המוסר", אשר הטביעה את חותמה על רוב הישיבות בנוסח ליטא.