Sanhedrin model for learning community part 2

מודל סנהדרי"ן לקהילת עמיתים לומדת (פירוט המודל)

מודל סנהדרין פותח בהשראת המילה "סנהדרין" ביוונית (יוונית synedrion συνέδριον, לטינית synedrium) שפירושה "ישיבה ביחד"– הרכב, אסיפה, כינוס או מועצה.

כחלק מחיפוש הזהות האישית והמקצועית, הלומד היום רוצה להרגיש שייך לקבוצה או לקהילה, הנותנת לו תחושה של משהו הגדול ממנו. ניר גולן, מומחה לחינוך ומנהיגות, פיתח את המודל כמענה לצורך הקיים היום בארגונים עסקיים ובמערכת החינוך. בעזרת המודל ניתן להוביל קהילות עמיתים לומדות. כוחו של המודל בתדירות מפגשי הקהילה ליצירת שגרת למידה. "הקהילה היא המסר" ולכן "השגרה היא התרבות".

ללא החזרה לא נוצרת קהילה.

למודל סנהדרי"ן 7 שלבים:

סבב: כל משתתף מציע נושא או אירוע 

ניתוח: ניתוח הנושא או האירוע הנבחר 

הבנה: בירור מעמיק דרך שאלות אינפורמטיביות/ הבהרה

דילמה: ניסוח דילמה ניהולית/ חינוכית/ פדגוגית דרך עקרונות מתנגשים

ריבוי: מגוון רחב של פתרונות מעשיים 

יחיד: בוחר, מיישם ומדווח בפעם הבאה

נוכחים: ממשיגים את תהליך למידה

פירוט המודל:

1.      סבב: כל משתתף מציע נושא, אירוע, או הצגת הצורך, בצורה קצרה ועניינית.

2.       ניתוח: ניתוח הנושא או האירוע הנבחר:

·         בחירת אירוע ותיחום הניתוח בגבולות זמן ברורים.

·         הנחיית המשתתפים לבצע הקשבה פעילה תוך רישום שאלות אינפורמטיביות בלבד.

·         תיעוד מקרה: רק הגורם הרלוונטי מתאר בצורה עובדתית את אשר קרה בתחום גבול הזמן הנבחר, תוך כדי תיעוד דבריו על הלוח. ניתן להוסיף בהערות שוליים אינפורמציה מחוץ לזמן שתוחם לניתוח, שרלוונטית להבנת האירוע ומשמעותו.

·         יש לתעד את האירוע כפרוטוקול, תרחיש או תרשים, אשר מראה את השתלשלות האירועים על ציר הזמן.

·         ישנה חשיבות רבה לרצף ולפרופורציות הזמן/ המשך של כל שלב באירוע.

·         יש לבצע תיעוד ״רזה״ אך רלוונטי כדי לעזור למתאר ולמשתתפים בתהליך הלמידה. 

·         יש להקפיד שהמשתתפים האחרים רק רושמים שאלות ולא קוטעים את רצף התיאור. רק המנחה יכול מידי פעם לברר מידע אשר לא ניתן בצורה מדויקת או לכוון ליצירת תיעוד רציף ולא קטוע או מדלג.

3.       הבנה: בירור מעמיק דרך שאלות אינפורמטיביות/ הבהרה:

·         כל משתתף שואל שאלות מידע בלבד הרלוונטיות להבנת האירוע.

·         יש להימנע משאילת שאלות המכילות ביקורת או נקיטת עמדה על האירוע ואופן ניהולו.

4.       דילמה: ניסוח דילמה ניהולית/ חינוכית/ פדגוגית דרך עקרונות מתנגשים.

5.       ריבוי: מגוון רחב של פתרונות מעשיים:

·         כל משתתף מעלה פתרון או רעיון לפעולה שיש לנקוט כרגע, בכדי להמשיך ולהוביל את האירוע.

·         כל פתרון נרשם על הלוח ללא שיפוט.

·         יש להקפיד לא לתת משוב או ביקורת על אופן הובלת האירוע עד כה.

·         אין המטרה לבצע תחקיר או משוב על אופן הובלת האירוע אלא למידה למטרת שיפור מתמיד.

·         מספור אקראי של הפתרונות.

6.       יחיד: בוחר, מיישם ומדווח בפעם הבאה:

·         מוביל האירוע/ הגורם המתאר, בוחר את הפתרון או סט הפעולות אותם הוא הולך לבצע, הוא מפרט את מעשיו בטווח המיידי ובטווח הארוך. מציין את תזמון ומשך הפעלת הפתרון.

·         מדווח לקבוצה בתחילת המפגש הבא על מידת ההצלחה במשך 10 דק'.

·        ללא סגירת המעגל בכל מפגש מחדש לא נוצרת קהילה.

7.       נוכחים: ממשיגים את תהליך למידה:

·         סבב בו כל משתתף מתאר במשפט את תהליך הלמידה אשר חווה: דבר אחד משמעותי אחד הולך ליישם בעקבות ניתוח האירוע שבוצע או תהליך הלמידה הקבוצתי.

·         תיעוד ניתוח האירוע והפצתו לכל המשתתפים. מומלץ ליצור בנק כלים ופתרונות כתהליך למידה רציף.

יש להימנע מדיונים!

דיון לימודי הוא שיטת למידה שונה ממודל סנהדרי"ן. יש לקחת בחשבון כי שיטת הדיון הלימודי דורשת מיומנויות הנחייה שונות ויכולה להסיט את ניתוח האירוע מהמיקוד שלו והמבנה המסוים. בדיון לימודי לא מוקמת קהילה לומדת והוא מהווה מופע לימודי חד-פעמי.

הערה: בצוות או קבוצת עמיתים עצמאית, ניתן לבצע את המודל ללא צורך במנחה חיצוני. אחד מחברי הקבוצה, כל אחד בתורו, יכול להוביל את הניתוח על-פי המודל.

במודל סנהדרי"ן מתורגלות מיומנויות המאה ה-21 הבאות:

1.    עבודת צוות: הקשבה ואמפתיה לאחר ולקבוצה.

2.    תקשורת בין-אישית: שאילת שאלות מנוסחות בצורה עובדתית ולא שיפוטית.

3.    ניסוח דילמה כהתנגשות בין שני עקרונות.

4.    דחיית סיפוקים- הימנעות ממתן עצות, הבעת עמדה ופתרונות עד לשלב הריבוי.

כוחו של המודל בשגרת מפגשי הקהילה ליצירת תרבות של למידה. "הקהילה היא המסר" ולכן "השגרה היא התרבות". מכיוון ש"הקהילה היא המסר", ברגע שהקהילה הנוכחית אינה תורמת עוד לפרט, על הפרט לעזוב אותה ולהתחיל לחפש קהילה חדשה רלוונטית.