אסרטיביות לפי מקורות סמכות
נושא האסרטיביות עולה כצורך בתקופה
האחרונה לאור מהפכת הדיגיטציה ומאפייני דור הY. במהות, אסרטיביות מתבססת על סמכות: היכולת להשפיע על התנהגות
האחר. ללא סמכות מסוג שהוא לא תתקיים אסרטיביות Assertiveness.
אסרטיביות מוגדרת כדעתנות: ביטוי של
צרכים, רצונות, אמונות ודעות באופן ישיר והוגן תוך עמידה על זכויות בלי להפר זכותם
של אחרים.
ניר גולן, מומחה לחינוך ומנהיגות מציע
את מודל דעת"ן לארבעה שלבים להובלה אסרטיבית:
דרישה
ערך לאדם, לארגון, לחברה
תגובה
נורמה
·
דרישה
הצבת דרישה להפסיק התנהגות נוכחית או
לאפשר התנהגות אחרת.
·
ערך
הצגת הערך לאדם, לארגון, לחברה- הצגת
הרציונל או הערך העומד מאחורי דרישה זו.
·
תגובה
קבלת הסכמת הצד השני לביצוע השינוי
ההתנהגותי המצופה.
·
נורמה
הצגת ההתנהגות הנדרשת בצורה ברורה וחד
משמעית לעתים בליווי המשמעות או הסנקציה בעקבות אי מילוי הדרישה.
בשונה ממשוב, אמירה אסרטיבית אינה
דיאלוג אלא הצבת דרישות חד צדדית, ברורה ומדויקת. רק לאחר מילוי הדרישה ניתן בהמשך
לייצר שיח סביב הדרישה, אך לא כחלק מתהליך הצבתה.
דיון או דיאלוג תוך כדי מחליש את
עוצמת האסרטיביות, מייצר חופש פעולה ופוגע בעוצמת המסר המועבר.
יש לבצע מעקב ובקרה אחר מילוי הדרישה
לאורך זמן ולעתים לחזור ולחזק אותה בצורה אסרטיבית. מהלך אסרטיבי דורש אחזקה
שוטפת.
קיימים 6 סוגי אסרטיביות:
1. אסרטיביות פורמלית נובעת מהנהלים ומהדרישות הארגוניות. לכל ארגון יש קוד התנהגות פורמלי, מבנה והיררכיה ברורים ותחומי אחריות ותכולת תפקיד ברורים (גם משפחה
נתפשת כארגון במושגים הנ"ל). הדרישה במקרה הזה היא לעבוד על פי הנהלים
וההיררכיה הארגונית. לדוגמה קוד לבוש, סדר ישיבה, שגרות, פורמט ותדירות דיווח,
וכו׳. זוהי אסרטיביות חיצונית ובמידה וישנה אי-הסכמה, תתכן אי התאמה לארגון.
2. אסרטיביות מקצועית מקורה בעולם התוכן המקצועי, בכללים, בעקרונות, בתהליכים ובקוד
האתי מקצועי שלו. כאשר מופעלת אסרטיביות מקצועית, מוצגת דרישה שעומד מאחוריה
היגיון מקצועי המתבסס על תורת המקצוע, ניסיון ושיקול דעת מקצועי. לכל מקצוע יש את
כללי המשחק שלו ועליהם מתבססת האסרטיביות המקצועית. כל נושא נהלי הבטיחות נובע
מאסרטיביות מקצועית אך לעתים מוצג כאסרטיביות פורמלית דבר היוצר בלבול ואי-הטמעה
של הנהלים (אבא מבקש מבנו לחגור חגורה מאחור כי אולי יבוא שוטר, במקום ההסבר כי
היא מגנה על חייו במקרה של תאונה).
3. אסרטיביות בינאישית מקורה בכבוד ההדדי אשר קיים בין שני הצדדים. המטרה היא למנוע
פגיעה בצד השני, לכבד את דבריו, בקשותיו ודרישותיו כי הוא חבר, אדם יקר וכי בעתיד
יתהפך המצב ואני אדרוש ממנו דבר מה על בסיס חברי. לדוגמה: אני מבקש כרגע לא לפתוח
את הנושא כי העיסוק בו פוגע בי, מכעיס אותי. הרובד הוא רובד יותר רגשי.
4. אסרטיביות הזדהותית נובעת מהערצת האדם וכחלק מתהליך הסגידה לו. קיים הרצון
להידמות לו, וציות לדבריו. לעתים אסרטיביות זו יכולה להיתפש כאסרטיביות "עיוורת"
אשר אינה מאפשרת שיקול דעת. במקרה קיצוני היא יכולה להוביל לפנטיות. אסרטיביות זו
חזקה בעוצמתה ולכן יש להשתמש בה במינון זהיר. היא יכולה לייצר ציות "עיוור"
ואובדן זהות הצד השני בגלל הצורך שלו להדמות למושא הערצתו.
5. אסרטיביות ערכית מזדהה עם ערכים משותפים ומתבססת עליהם. ערך מתווה שיקול דעת,
אמת מידה המשפיעה על תהליך קבלת החלטות ועל ההתנהגות הנובעת מכך. דוגמה טובה לכך
היא תנועת המוסר אשר פרחה במאה ה-19 בליטא ושמה את ערך וקוד המוסר במרכז. כל דבר
שביצעו התלמידים או כל התנהגות, קודדו על פי אמות מידה מוסריות ולכו כל ההתנהגויות
היו ערכיות. אסרטיביות ערכית אינה מאפשרת שיח ערכי או דילמה. היא מציבה דרישה
התנהגותית ברורה הנובעת מערך מסוים. הביטוי "נעשה ונשמע" מתמצת
אסרטיביות זו.
6. אסרטיביות מנטורית (חניכה) נובעת
מהאמונה של הנחנך (Mentee) במנטור (Mentor) שלו. זו אמונה המשלבת את כל הסוגים
הקודמים:
o
המנטור נבחר לעתים בצורה פורמלית
o
מהווה סמכות מקצועית בכירה בעולם התוכן שבו הוא עוסק
o
מתבסס בעשייתו על הקשר הבינאישי
o
מקור להערכה והזדהות
o
מייצג סולם ערכים
אסרטיביות מנטורית היא סכימה של כל מקורות הסמכות
הקודמים.
מומלץ להתאים את סוג האסרטיביות לאדם ולתוכן. שילוב סוגים
שונים של אסרטיביות בו זמנית יכול ליצור בלבול ולכן מומלץ להפריד ולא ליצור שעטנז.
לאורך זמן ניתן לגוון בסוגים בכדי לא ליצור שחיקה של סוג אחד בלבד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה