Zivia Lubetkin as a Compassionate Feminine Leader

צביה כמנהיגה נשית מבוססת חמלה

מנהיגות נשית מבוססת חמלה Compassionate Feminine Leadership היא מנהיגות נשית המותאמת לצורכי העם, לאור אירועים ותהליכים גלובליים המתרחשים בהווה ועתידים להתרחש בעתיד. המנהיגה הנשית מתבססת על חזון רגישותי Compassionate Vision.

המנהיגות הנשית על-פי מודל מב"ת:

במרכז מודל מב"ת נמצא חזון רגישותי והובלת צוות בצורה מכילה ומשתפת.

·        חזון רגישותי Compassionate Vision הוא חזון מבוסס אמפתיה: הוא נותן מענה לצורכי העם דרך פתרון בעיות בראייה מתכללת, ומענה לצורך בצורה יצירתיות, תוך שימוש בתודעה גלובאלית ובמדיה דיגיטלית.

·        המנהיגה הנשית מובילה דרך עבודת צוות בצורה מכילה, משתפת, תקשורת בין ותוך אישית ענווה, שימוש במוסריות ומחשבה ביקורתית אמיצה.

בניה והפצת חזון רגישותי Compassionate Vision

פירוט הגישה האמפתית מבוססת החמלה של צביה, לבניית חזון רגישותי Compassionate Vision:

בשנת 1938 נקראה צביה לעבוד במרכז ״החלוץ״ בוורשה, והוטל עליה להיות מרכזת ההכשרות בתנועה- חידוש נקודות ההכשרה ואיושן על ידי בוגרי התנועה. חסימת דרכי העלייה לארץ בשנים שלפני המלחמה גרמה למשבר בתנועת ״החלוץ״, שהתבטא בעיקר בהתפוררות רעיונית וארגונית. צביה הצליחה לחדש נקודות הכשרה בחורף 1938-1939 ולאייש אותן מחדש בקבוצות של צעירים שהצטרפו לתנועה. ב-30 באוגוסט 1939 שבה צביה לוורשה בחברת השליחים מהארץ. 

·        צביה טענה כי העלייה לארץ היא אמנם מעשה חלוצי, אולם לא פחות חלוצית ואמפתית היא ההחלטה להישאר בפולין יחד עם החניכים. 

·        היא חזתה כי העם היהודי צפוי לימים קשים, של רעב וגירושים, וקבעה שיהיה עליהם לחלוק את פת הלחם האחרונה עם בני עמם. 

·        בראשית 1938 בתום ישיבה במרכז התנועה בוורשה היא העירה בשקט: ״לחינם הוויכוחים, אין לדחות (את האיחוד בין פרייהייט לחלוץ הצעיר), אנו כבר איחרנו, על-פי תהום אין ויכוחים״, כמו צפתה מה טומן הגורל לעם היהודי.

·        צביה הייתה ממחוללי האיחוד שהביא לבסוף להקמת תנועת ״דרור״ ולהגדלת מספר המצטרפים לתנועה המאוחדת. לאחר ועידת האיחוד היא נבחרה למרכז התנועה המאוחדת ״פרייהייט-החלוץ הצעיר״ ולחברה במרכז החלוץ.

·        באוגוסט 1939, נמנתה עם צירי הקונגרס הציוני הכ״א שהתכנס בזנבה. נעילת הקונגרס הוקדמה בעקבות הידיעות על חוזה מולוטוב-ריבנטרופ שנחתם ב-23 באוגוסט. חיים ויצמן סיכם את נאומו בדברי תקווה וחרדה: "שנתראה כולנו בחיים״. צביה וחבריה לא העלו בדעתם להישאר בשווייץ ולחפש בה מקלט, הגם שהוכן בשבילה סרטיפיקט כדי להעלותה באופן מיידי לארץ ישראל. 

המנהיגה הנשית מתרגמת את החזון שלה לחזון רגישותי Compassionate Vision אשר מתבסס על תודעה גלובלית מפותחת. תודעה זו היא הסכום של כל התהליכים והאירועים הגלובליים המתרחשים בכל רגע נתון בעולם (בצורה סינכרונית) והמשמעות שלהם. השימוש בחדשנות ובחשיבה מקורית במציאת הפתרון מחייבת אותה ללמוד מן העבר אך להשתחרר מהדפוסים והפרדיגמות אשר מקבעים אותו ואינם רלוונטיים לעתיד. המנהיגה הנשית מזהה בצורה אמפתית את הבעיות הקיימות ונותנת להן מענה בצורה חדשנית. עם שובה של צביה מהקונגרס בג'נבה פורצת המלחמה ב-1/9/1939. צביה יחד עם פרומקה פלוטניצקה, חנצ'ה פלוטניצקה, לאה פרלשטיין, טוביה אלטמן ואחרות, מקימות את הנהגה ב׳- הנהגה חלופית בכל תנועה, שתהיה מורכבת מחברות, לקראת ימים, שבהם רבים מבין הגברים עתידים להיות מגויסים לצבא הפולני.

דוגמאות נוספות למנהיגות נשית אמפתית מבוססת החמלה של צביה:

·        שבוע אחרי פרוץ המלחמה, הוחלט בקרב חברי התנועה לצאת במהירות את וורשה. כבר בתחילת דרכם מזרחה, בהתבסס על החזון הרגישותי, צביה עזרה בחיפוש מזון, מחסה לילדים ולפליטים.

·        בקובל (Kowbel) היא עשתה את דרכה במהירות אל תחנת הרכבת, לכשנודע לה שרכבת אספקה של הצבא הפולני הופצצה בתחנה ונשארה ללא שמירה. למרות ההפצצות הלכה, מילאה את הסל כיכרות לחם וחזרה לקיבוץ.

·        ליד הכניסה לחצר הקיבוץ פגשו בה ובחברתה שני חיילים פולנים שרצו בכוח להוציא מידיהן את סל הלחם. צביה סירבה למסור את הסל והחלה להיאבק בהם. לבסוף נשארה עם כיכר אחת מתחת לזרועה. צביה חשה עצמה אחראית לגורל החניכים. היא הבינה כי מעתה יוטל עליה לספק פתרונות, הן לשאלות עקרוניות והן לענייניי יום-יום.

·        היא צידדה בהמשך חיפוש דרכים ליציאה לארץ ישראל ולנסות לפעול בתנאי מחתרת כדי להעביר חברים לרומניה דרך הים השחור.

הובלת צוות בצורה מכילה ומשתפת

צביה כמנהיגה נשית מובילה צוות בצורה מכילה ומשתפת:

צביה הבינה תהליכים בקבוצה, זיהתה תפקידים בקבוצה, והייתה בעלת כישורי עבודת צוות מעולים. היא השתמשה בכל בכלים בכדי לגייס את השותפים לה בצוות ומחוצה לה לביצוע התכנית ליישום החזון הרגישותי.

·        הכורח לקבל החלטות אופרטיביות משתנות וגמישות לנוכח השינויים המהירים בהתפתחות הצבאית הניעו את ההנהגה לכנס ישיבה נוספת ב-6 בספטמבר במעון דרור ברחוב דז'לנה 34. שבוע אחרי פרוץ המלחמה, ב-7 בספטמבר. נפלה בקרב חברי התנועה ההחלטה לצאת במהירות את ורשה. לקראת יציאתם הם נזקקו לסכום כסף לצרכי הדרך, ולמרות הסכנה והקושי להגיע לחווה, מרחק של שבעה-שמונה קילומטרים, החליטה צביה לקחת על עצמה את המשימה. לאחר חצות היא יצאה יחידה, נושאת עמה את הכסף המבוקש, וכעבור שעה כבר הייתה בגרוכוב וטיפלה בסגירת החווה.

·        צביה נדרשה להפעיל חשיבה ביקורתית לאורך כל הדרך בצורה אמיצה ונבונה. עליה לראות צעד קדימה ללא חשש, תוך התגברות על המכשולים האישיים והחברתיים בקבלת ההחלטות. עליה לקבל החלטות אמיצות תוך הפעלת שיקול דעת וחשיבה ביקורתית. היא פגשה בשטח הכיבוש הסובייטי את אחיה, שלמה לובטקין אשר ביקש מאחותו לספק לו סרטיפיקט. צביה ענתה לו בפשטות ובלא היסוס שאינו חבר תנועה, לא עלה על דעתה של צביה להעדיף בן משפחה. החלטתה של צביה לשלוח את בן-זוגה שמואל ברידר, למשימה המסוכנת לנסות לצאת אל הגבול הרומני, הביאה לידי ביטוי את הלהט התנועתי שלה. היא ביטלה לחלוטין את האישי והפרטי בפני צרכי התנועה. הוא הייתה כל כולה ובכל מאודה מגויסת לרעיון של טובת הציבור, עד כדי התאכזרות כלפי עצמה וכלפי הקרובים אליה.

·        עזיבת השטח הסובייטי, אשר בו השאירה לא רק חברים קרובים אלא גם את חברה האישי, לא מנעה ממנה להחליט כי מקומה בוורשה עם פרומקה, איפה שקשה יותר. היעד הראשון של צביה הייתה העיר ביאליסטוק. היא הצטרפה אל קבוצת סטודנטים פולנים שנמלטו מפני גזירות המשטר הסובייטי והייתה האישה היחידה ביניהם.

מנהיגה נשית מבוססת חמלהCompassionate Feminine Leadership היא מנהיגה המתאימה את עצמה לצורכי העם, לאור האירועים ולתהליכים הגלובליים המתרחשים בהווה ועתידים להתרחש בעתיד.

קטעי המקורות על צביה לובטקין לקוחים מתוך הספר: צביה האחת/ בלה גוטרמן