מודל סנהדרי"ן Dobeing

אדם יכול להימצא תמיד בשני מצבים במהלך חייו: Doing ו-Being. בתהליך הלמידה המתרחש על-פי מודל סנהדרי"ן, נע האדם ממצב אחד למשנהו בהתאם לשלבי המודל. זיהוי המצבים בשלבים השונים של המודל, הכרחי להובלת תהליך הלמידה.
להיות במצב של Doing משמעו להיות במצב של עשייה: נקיטת פעולה בצורה יזומה. במצב זה האדם מבצע פעולה מסוימת בכדי להשיג מטרה כלשהי. זהו מצב שנקודת המבט שלו פונה החוצה. המצב מחייב אינטראקציה עם הסביבה ואנשים אחרים בכדי להגשים את רצונו. האדם מזיז את המיקוד שלו מעצמו אל הסביבה שבה הוא נמצא ולגורמים חיצוניים.

מצב זה קשור לעתיד והוא מונע על ידי חשיבה מעשית המתורגמת להתנהגויות.

"סנהדרין" היא מילה ביוונית synedrion συνέδριον, לטינית synedrium, שפירושה "ישיבה ביחד"– הרכב, אסיפה, כינוס או מועצה.

ניר גולן, מומחה לחינוך ומנהיגות, פיתח את המודל לאור צורך הקיים היום בארגונים עסקיים ובמערכת החינוך להובלת קהילות לומדות.

למודל סנהדרי"ן 7 שלבים:

סבב: כל משתתף מציע נושא או אירוע או סדר יום 

ניתוח: ניתוח הנושא או האירוע הנבחר 

הבנה: בירור מעמיק דרך שאלות אינפורמטיביות/ הבהרה

דילמה: ניסוח דילמה ניהולית/ חינוכית/ פדגוגית דרך עקרונות מתנגשים

ריבוי: מגוון רחב של פתרונות מעשיים 

יחיד: בוחר, מיישם ומדווח בפעם הבאה

נוכחים: ממשיגים את תהליך למידה

במודל סנהדרי"ן העיסוק הוא באירוע או בנושא בעל השלכות לעתיד.
מצב הBeing הוא מצב בו עוצר האדם את עשייתו ושוהה בהווייתו. העצירה מאפשרת לו להגדיר לעצמו את זהותו, ערכיו, תפקידו בחיים. הוא מודע למחשבותיו, תחושותיו ורגשותיו. מצב זה מאפשר לו לראות  דברים מנקודות מבט חדשות. הוא מתמקד בהווה, בהוויה, מה שמאפשר לו לבנות תובנות חדשות על נושאים בחייו שאולי לא שם אליהן לב בשלב הDoing.

במודל סנהדרי"ן בכל אחד מהשלבים קיים מעבר בין הDoing ל,Being תוך כדי תהליך הלמידה.

שני השלבים הראשונים במודל עוסקים יותר בDoing שבוצע בעבר או מתקיים בהווה. השיח הוא סביב אירוע או נושא המעסיקים את הקבוצה ואת היחיד. תתכן למידה סביב צורך קיים או שלב בחזון שרוצים לממשו בעתיד.

כשאנחנו עוצרים וחושבים על הפעולות שלנו, בשלב הסבב, הניתוח וההבנה, אנחנו יכולים למצוא דרכים לשפר אותן, ולהפוך אותן ליותר אפקטיביות. העצירה וההתבוננות מאפשרות לנו גם לזהות את המשימות החשובות באמת, ובהתאם לרכז את האנרגיה במקומות הנכונים. תהליך זה מועצם בשלב ההבנה ע"י שאלות עומק, לזיהוי הערכים המתנגשים, ומגיע לשיאו בשלב הגדרת הדילמה.

הדילמה הערכית היא שלב העוסק בהוויה, בBeing בלבד. זהו שלב ייחודי למודל, המחייב את הלומדים לשהות בהווייתם האישית מקצועית, ולזהות את ערכי הליבה שלהם. זהו שלב העוסק בזהותם, בהגדרת תפקידם ובתחומי האחריות.

הדיוק בהגדרת הדילמה הוא קריטי למעבר לשלב הבא שלב הDoing. בשלב זה מוצעים על ידי השותפים לתהליך ריבוי פתרונות, והוא פתוח גם לרעיונות הקיימים מחוץ לקבוצה. בשלב היחיד ממשיך תהליך הDoing דרך בחירת פתרון, תיעוד התהליך וההבטחה לדווח על התוצאות של יישומו במפגש הבא.

לכאורה הסתיים תהליך הלמידה מבחינת המעבר בין הBeing לDoing

ומומשה ההוויה המקצועית Dobeing.

אך על פי המודל קיים שלב אחרון החשוב להווייתו של השותף בתהליך כלומד.

בשלב הנוכחים ממשיג ומשתף כל אחד מהמשותפים בתהליך הלמידה שעבר במפגש, וכיצד תהליך למידה זה השפיע על הווייתו האישית מקצועית. שלב זה קריטי להוויות הקבוצה כקבוצה לומדת: מבוצעת רפלקציה על תהליך הלמידה, משוב על האווירה בקבוצה, תרומתה ליחיד והעצמת הלכידות.

מודל סנהדרי"ן מסייע ליחיד לעבור משלב הDoing לשלב הBeing וחזרה לDoing בכדי ליישם את תהליך הלמידה מיידית. הוא מתעסק בזהות היחיד כבעל תפקיד ולכן מעצב בכל פעם מחדש את הווייתו המקצועית, ועוזר לו לממש אותה: Dobeing. המודל מסכם בכל פעם מחדש את תרומתה של הקבוצה לתהליך הלמידה של הפרט, ובכך מעצב כל פעם מחדש את הוויית הקבוצה כקהילה לומדת על פי תפישת מודל סנהדרי"ן.