מודל :iGROW individual GROW modelכולל טכניקות שכנוע
"לראות את האדם שבתלמיד"
ניר גולן, מומחה לחינוך ומנהיגות,
פיתח מודל לפיתוח אישי של כל תלמיד כחלק מהעשייה החינוכית הבית-סיפרית. המודל
מתבסס על מודל GROW הנפוץ במגזר העסקי, בהתאמה לתרבות
הבית-ספרית. המודל נקרא מודל :iGROW individual GROW model ומטרתו "לראות
את האדם שבתלמיד", דרך פיתוחו האישי של כל תלמיד.
להטמעת המודל לתרבות 4 שלבים:
·
בשלב הראשון נבנית תפישת הiGROW של בית-הספר לפיתוח הייחוד והיעוד של כל
תלמיד, מורה ואיש צוות. המטרה היא להעלות את המחויבות והמעורבות של כל התלמידים
וצוות העובדים דרך עשייה ויצירת שפה משותפת. הנחת היסוד המלווה את התהליך היא כי כל
אדם שממש את עצמו מחויב יותר ותורם יותר לבית-הספר.
·
בשלב השני מוקם צוות iGROW של
אנשי מפתח בבית-הספר אשר ירכוש את התפישה והמודל. אנשי הצוות יתרגלו את המיומנות
והתיעוד כל עצמם ובעצמם.
·
בשלב השלישי מוכשר צוות המורים בעזרת צוות הiGROW.
·
בשלב הרביעי נקבע במערכת יום בשבוע "day iGROW", בו כל מורה עושה תהליך iGROW מתועד לכל תלמיד וכל מורה מקבל תהליך iGROW מתועד מגורם מקצועי רלוונטי (מומחה
תוכן, חינוך ומנהל).
נוצרת תרבות iGROWדרך שגרות הניהול הבאות:
·
יום במערכת השבועית iGROW day""
·
ישיבות פדגוגיות הופכות לישיבות iGROW
·
כנ"ל ישיבות מקצועיות וישיבות מחנכים
·
כל מורה מקבל תהליך iGROW מקצועי ואישי
מצוות ההנהלה
·
ישיבות הנהלה הופכות לישיבות iGROW
·
התהליך מנוהל דיגיטלית ומציג תמונת מצב Online דרך iGROW board
·
בית הספר מנוהל ויזואלית על פי המודל: "רואים את האדם שבך דרך הiGROW שלך"
·
פינות ישיבה לשיחות, ה iGROW boar מציג אילו שיחות מתבצעות מתי והיכן במרחבי
iGROW בבית-ספר.
iGROW מודל: iGROW לתלמידים
שלבי השיחה:
iGoal: הגדרת המטרה מה התלמיד רוצה להשיג ביחס לעצמו individual
המטרה מנוסחת: כהתנהגות לא שיפוטית
ועל דרך החיוב.
1. מה הכיוון אליו אתה שואף
להתקדם?
2. איזו מטרה אתה רוצה להשיג?
3. מה אתה רוצה להשיג דרך מטרה
זו?
4. איך תהפוך מטרה זו עוד יותר
משמעותית עבורך?
5. איזה ערך מסולם הערכים שלך
יכול להילקח בחשבון בהקשר למטרה?
iReality: ראיית המציאות/ הערכת הביצועים – באיזו מידה מצליח לעמוד
במטרה שהוגדרה (פערים או הצלחות)
1. הכין אתה ממוקם היום ביחס
למטרה (הצלחה/ פער/ חלקית)?
2. מה מנע ממך להגיע למטרה זו
בעבר?
3. מה מונע ממך להגיע למטרה זו
בהווה?
4. האם אתה מכיר מישהו אשר כן
השיג את המטרה? מה ניתן ללמוד ממנו?
5. כמה חשוב/ דחוף להשיג מטרה
זו כעת?
·
חייבת להיווצר הסכמה על תפישת המציאות בכדי לעבור לשלב הבא.
מומלץ להשתמש בשלב זה בכלי "שנה
דעת" ליצירת דיאלוג משותף עם התלמיד:
מודל "שנה
דעת" משתמש בשש טכניקות שכנוע בכדי לדייק את הדיאלוג ולשנות את דעתו של אדם
לרכישת החכמה.
6 טכניקות שכנוע במודל "שנה
דעת"
שיקוף ההתנגדות
ניסיוני האישי
הצגת אנלוגיה
דוגמאות ותוצאות
עקרונות והיגיון
תרחיש עתידי
שיקוף ההתנגדות: בתהליך למידה ורכישת חכמה ודעת, מופיעה התנגדות
הלומד כתגובה לשינוי ההתנהגותי המצופה לו. שיקוף ההתנגדות ללומד הוא השלב הראשון
בתהליך בכדי להעלות את המודעות שלו לשלב בו הוא נמצא בתהליך. שיקוף ההתנגדות מבוצע
בצורת Reflection,
בצורה עובדתית, לא שיפוטית ותומכת. יש לבצע את שיקוף ההתנגדות או אי-ההסכמה בצורה
מכילה ותומכת. שלב זה מגיע לאחר הצגת היתרון או התועלות ללומד, ומהווה בסיס
לדיאלוג לבירור הסיבה האמיתית לאי-ההסכמה.
·
כבר בשלב זה ניתן לנסות לתת מענה לצורך האמיתי
של הלומד.
ניסיוני האישי: הצגת דוגמה לתהליך שעבר המלמד בעברו ליצירת
שותפות ורלוונטיות. המלמד משתף את הלומד בניסיונו האישי הרלוונטי לתהליך הלמידה או
הדעת. שיתוף זה מייצר תחושת אחווה ואחריות על התהליך ובכך מקל על הלומד. נוצרת אווירת
פתיחות ב"גובה העיניים", המאפשרת דיאלוג עמוק ויסודי.
הצגת אנלוגיה: אנלוגיה היא דוגמה מעולם תוכן אחר אשר מדמה את
הדעת אשר הלמוד מתנגד אליה. האנלוגיה מקרבת את הלומד אל הדעת במיוחד אם עולם התוכן
מוכר ומקובל על הלומד. ברגע שהלומד מסכים על הדוגמה מעולם תוכן אחר, הוא מקשר אותה
לדעת הנוכחית והדבר מקל עליו את קבלת הדעת החדשה. יש לבחור אנלוגיה הקרובה ללבו של
הלומד (מוכרת) וניתנת להעברה Transfer בקלות (דומה ומקבילה)
לעולם הדעת החדש.
·
השיח על עולם תוכן אחר מאפשר חשיפה מדויקת יותר
של תפישת העולם של הלומד. בשלב זה ניתן לצפות לשינוי בתפישת המלמד במידה והלומד
הצליח לשכנע אותו באמיתות התפישה. בצורה זו נוצר תהליך למידה הדדי אמיתי. הדיאלוג
יצר "שנה דעת" אצל המלמד.
·
על המלמד לשקף זאת ללומד ולהזמין אותו לשיח
מקצועי נוסף בנושא. מומלץ להודות ללומד על התפישה המדויקת שהציג ולעודד אותו
להמשיך לחשוב בצורה מקורית.
דוגמאות ותוצאות: הצגת נתוני התצפית על ביצועי ומחשבות הלומד
והתוצאות אשר התרחשו בעקבות התנסותו, בצורה אובייקטיבית ועובדתית. המטרה להציג
ללומד את תוצאות התנהגותו הנוכחית ושיפורה לדעת החדשה, תוך למידה והפקת לקחים.
·
הדיאלוג בשלב הזה הוא מקצועי לחלוטין ומתעסק
בשיקול הדעת מאחורי הביצוע. יש לתת לגיטימציה למגוון אסטרטגיות כל עוד הן
רלוונטיות ומקדמות את השיח המקצועי. פתיחות זו מייצרת כבוד הדדי בין השותפים
לדיאלוג.
עקרונות והיגיון: המטרה לצאת מהדוגמה הספציפית ולעלות לרמה
העקרונית: תורה, נוהל או תפישה, אשר דרך הצגת ההיגיון העומד מאחוריה, ניתן לשכנע
את הלומד לקבל את הדעת החדשה. מתקיים דיון עקרוני שהוא תפישתי. יש להציג את התפישה
החדשה, עקרונותיה וההיגיון העומד מאחוריה, כי היא מהווה בסיס להמשך תהליך הלמידה
ולעיצוב התנהגויות הלומד בעתיד.
·
הדיון צריך להיות ענייני אך מאפשר פתיחות לדעות
ותפישות שונות הרלוונטיות לביצוע הנלמד. גם כאן יתכן מצב בו המלמד יציג טיעונים
משכנעים למלמד והוא "ישנה את דעתו" שלו.
תרחיש עתידי: בתרחיש עתידי מוצגת סיטואציה עתידית הממחישה את
נכונותה של הדעת. הסיטואציה העתידית משקפת ללומד את משמעותה וחשיבותה של הדעה
החדשה.
iOptions: התלמיד מציע בנק אפשרויות לשיפור הפערים ושימור הצלחות. בנק
של כלים פרקטיים ליישום מיידי.
1.
מהם הכלים העומדים לרשותך היום ועל אילו אפשריות עוד לא חשבת?
2.
מה עשו אחרים שיכול לעזור לך?
3.
איך אני יכול לעזור לך להתקדם?
4.
מה יקרה אם לא תעשה כלום?
5.
מה אתה יכול לשנות/ לסלק מסביבתך שמעכב אותך?
iWay forward: התלמיד בוחר את האופציה או הכלי הנבחר ליישום מיידי.
1.
מה אתה בוחר לעשות דבר ראשון?
2.
איזה צעד חייב לקרות בכדי להשיג את המטרה?
3.
אילו מכשולים אתה מצפה בדרך ואיך תתמודד עימם?
4.
מי האנשים שיכולים לעזור לך בדרך?
5.
אילו שני צעדים אתה יכול לעשות מיד והם ייצרו שינוי גדול במצב?
חובה לתעד את התכנית ולבצע עליה מעקב
והתאמה בעזרת הפורמט הבא:
·
תאריך:
·
המטרה:
·
בנק הכלים:
·
האפשרות הנבחרת:
·
מדדי ההצלחה:
·
תאריך למעקב:
בסיום התהליך מומלץ
להודות לתלמיד על הפתיחות והתרומה שלו לדיאלוג. במידה ולמד המורה בעצמו בעקבות
הדיאלוג, עליו לשקף זאת לתלמיד ולהזמין אותו להמשיך בלמידה לאורך זמן. המסר
"אני פה בשבילך" שזור לאורך כל תהליך הגדילה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה