מתודולוגית עיצוב ערכים
Design Thinking DT methodology מתודולוגית החשיבה העיצובית מתמקדת בפיתוח ויישום חדשנות.
ניר גולן, מומחה לחינוך ומנהיגות, התבסס על מתודולוגיה זו ויצר שימוש חדש: עיצוב ערכים
בארגון.
המתודולוגיה החדשה Design VD methodology Values מתודולוגית
עיצוב ערכים, משמשת ארגונים עסקיים וחינוכיים ליישום חזונם כתרבות Habitual Vision.
נקודת המוצא של המתודולוגיה היא זיהוי הערך. רק
לאור זיהוי הערך מגדירים את השגרה.
השגרה היא ההתנהגות להטמעת הערך בארגון. בשונה
ממתודולוגיות בניית חזון אחרות לא מתחילים ישר מעיצוב החזון.
החל מהשלב הראשון מוגדר הצורך הערכי של כל בעלי העניין
בתהליך, ומושם דגש על הקשר בין הערך לאדם בהקשר התרבותי הרחב. החשיבה היא על אופן
חיבור הערך לחיי היום יום, לתרבות, לתוכן, לזמן ולחזון:
·
חיי היום יום ואופן השימוש בערך: אתיקה
·
תרבות: משמעות הערך במובן החברתי הרחב
·
תוכן: הקשר מקצועי וסביבת תוכן
·
זמן: תזמון ומשך השימוש בערך
·
חזון: תרומתו של הערך לחזון הארגוני
תהליךValues Design VD מורכב משישה שלבים עיקריים:
1.
זיהוי הערך:
תצפית אמפתית לזיהוי הערך
איסוף נתונים על התנהגות ואתגרים של קהל היעד,
לאור הנושא או עולם התוכן שהוגדר. מומלץ לתעד את התצפית בווידאו או בכל מדיה אחרת רלוונטית
לניתוח התוצאות בהמשך. שימוש באמפתיה ככלי להבנת ערך האחר, ללא מעורבות רגשית אשר
אינה רלוונטית לתהליך ופוגעת באובייקטיביות התצפית. רק תצפית אמפתית תניב את
כיוון תהליך בחירת הערך בצורה מדויקת.
2.
הגדרת הערך:
הגדרה חדשה או מחודשת של הערך
בשונה ממתודולוגיות אחרות הערך אינו מוגדר מראש;
ואפילו אם כבר הוגדר, חשוב לפקפק בהגדרתו. יש לשאול שאלות, לבחון אותו שוב ולכפור
בהנחות היסוד עד לכדי דיוק שיוביל ללב הערך.
לדוגמה, ערך שהוגדר באופן מסורתי כ"ניקיון
סביבת העבודה" עשוי – בעקבות תהליך של בחינת הצורך והערך – לקבל הגדרה חדשה: "מהו
הערך המחבר בין סביבת העבודה לאיכות הביצוע". הגדרת הערך תשפיע משמעותית על השגרה
העתידית.
3.
מציאת השגרות התומכות:
תוך שימוש בשיטת סיעור מוחות
על פי מתודולוגית הVD אין שגרה תומכת אחת ויחידה
לכל ערך. לאחר הגדרת הערך יש לגבש שגרות אשר תעזורנה ביישום הערך. שלב זה חיוני
להשגת תוצאות מיטביות גם אם השגרה נראית פשוטה, או שכבר נוסתה בעבר. הסתכלות מחודשת
על הערך מזוויות שונות, על ידי אנשי מקצוע שונים המביאים איתם רעיונות שונים
ומעולם תוכן שונה, עשויה להניב תוצאות מעניינות – שגרות בלתי צפויות ליתרון בעולם
התחרותי שאנו חיים בו. לסיעור המוחות הזה חשיבות רבה ביצירת שגרת חדשנות.
4.
בניית אבטיפוס:
תכנון ובנייה של השגרה הנבחרת
מתוך השגרות שהוצעו, נבחרת השגרה המתאימה ביותר.
זהו שלב הסינון מתוך השגרות והרעיונות הרבים שהועלו. השגרות שנבחרו עוברות ליטוש,
איחוד ובחינה. המיוחד בתהליך זה הוא שהוא אינו לינארי וגם לא רציונלי- התהליך
היוריסטי (Heuristic).
במהלך התכנון נעים שוב ושוב בין המיקרו למקרו ובין הקונספט לפרטים, תוך בחינה
מחודשת של כל שלב ושלב. בסוף השלב מוכנה השגרה תומכת הערך להתנסות הראשונה.
5.
בחינת השגרה:
פיילוט של השגרה בסביבתה האמיתית
קבוצת המשתמשים המקורית, אשר עליה בוצעה התצפית,
מתנסה בשגרה תוך שימוש במחוון להערכת הערך. תהליך זה מלווה בתצפית אמפתית כמו
בשלב הראשון ויכול להיות גם מלווה בראיונות אישיים עם המשתמשים. מומלץ לתעד את
התצפית בווידאו או בכל מדיה רלוונטית אחרת, לניתוח התוצאות בהמשך.
6.
הערכת הערך:
בדיקת מידת התאמת השגרה לערך
כל הפרמטרים הבאים נבדקים בשלב השישי לפני המעבר
לשגרה ארגונית והפצתה כתרבות:
·
אופן השימוש בערך: אתיקה. עד כמה השגרה נוחה
וידידותית. עד כמה היא תומכת ומטייבת את השימוש בערך.
·
תרבות: משמעות הערך במובן החברתי הרחב. האם מסמל
הערך, אמירה חברתית נוספת.
·
תוכן: הקשר מקצועי וסביבת תוכן. עד כמה מותאמת
השגרה לערך, לעולם התוכן ולסביבה המקצועית.
·
זמן: תזמון ומשך השימוש בערך. איך הערך מגיב או
משתנה לאורך זמן. מהו תהליך ההטמעה המתרחש תוך כדי השימוש בו.
·
חזון: תרומתו של הערך לחזון הארגוני. האם נותנת
השגרה למשתמש תחושה או ערך המחוברים לחזון הארגוני. האם טומן בחובו הערך מסר
חברתי, גלובלי, או מוסרי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה