עמנואל לוינס (1906 - 1995) נמנה עם הפילוסופים
החשובים ביותר במאה העשרים. היה תלמידם של הוסרל והיידגר לפני השואה. פרסם חיבורים
פילוסופיים (כמו "כוליות ואינסופיות" ו"אחרת מהיות") וספרי
הגות יהודית (כמו "חירות קשה"). הגותו של לוינס טבועה בחותם הרגישות
לאתיקה ולקיומו של האחר. "תשע קריאות
תלמודיות" היא מעין השבה למקור של סוגיות תלמודיות, שתורגמו על-ידי עמנואל
לוינס ל"שפת האומות"- היא שפת השיח האינטלקטואלי והפילוסופי של אנשי
המערב בסוף המאה העשרים. "סנהדרין" Sanhedrin היא
מילה ביוונית συνέδριον שפירושה "ישיבה ביחד":."sitting together",
"assembly" or "council"
הלמידה היא באמצעות קבוצת למידה, הפועלת מתוך אחריות
משותפת ומשלבת בין השיח על המהות לעשייה בפועל. מודל סנהדרי"ן פותח על-ידי
ניר גולן, מומחה לחינוך ומנהיגות, כדי לתת מענה לצורך ליצירת תרבות הבנויה על שגרת
למידה. מעגלי סנהדרי״ן מהווים פלטפורמה אחידה ללמידת
עמיתים המייצרת שפה משותפת. כל השותפים הופכים לקהילה לומדת על-פי התפישה
ש"המודל הוא המסר".
מודל סנהדרי"ן מאפשר לפרט לבטא את משמעותו, במרחב
המשמעותי לו: "להוסיף ערך לקהילה מוערכת".
למודל סנהדרי"ן 7 שלבים:
סבב: כל משתתף מציע נושא,
אירוע או הצגת סדר היום
ניתוח: ניתוח הנושא או האירוע
הנבחר
הבנה: בירור מעמיק דרך שאלות
אינפורמטיביות/ הבהרה
דילמה: ניסוח דילמה ניהולית/ חינוכית/
פדגוגית דרך עקרונות מתנגשים
ריבוי: מגוון רחב של פתרונות
מעשיים
יחיד: בוחר, מיישם ומדווח בפעם הבאה
נוכחים: ממשיגים את תהליך למידה
ניתוח מהות מודל סנהדרי"ן על-פי עמנואל לוינס:
"המשנה מלמדת שהסנהדרין הייתה יושבת בחצי מעגל, כדי שיוכלו
"לראות זה את זה".
·
לראות את הערך שבאדם היושב לצידי: לא יוכל להתקיים מרחב משמעותי או קהילה לומדת, אם חברי הקהילה אינם
מעריכים זה את זה. צורת הישיבה השוויונית- כולם באותו גובה, מאפשרת לכל פרט
לבטא את משמעותו.
"המיוחד הוא שאיש לא ראה את גב חברו: ראו צמיד את הפנים או
הצדודית".
·
חשיפה מלאה של "חזית הגוף" דורשת אמון בשותפים ומייצרת
פתיחות ללמידה.
"היחס הבין-אישי לא הופסק אף פעם. כל אחד הסתכל אל פני
חברו."
·
הישיבה השוויונית באותו גובה, מאפשרת לשמור על קשר-עין עם כל הנוכחים,
לאורך כל הפגישה. כל הנוכחים היו נראים לעיניי כולם כל הזמן.
"ה"דו-שיח" אף פעם לא הופסק ולא הומר בדיאלקטיקה
כללית. זו אסיפה של פנים ולא חברה אנונימית."
·
הלימוד המשמעותי נובע משיתוף אותנטי ואמיתי של השותפים, בתהליך
ההתבוננות התוך-אישי שהם עוברים.
"...אך מדובר בחצי מעגל, או במעגל פתוח, וזאת מפני שהדיינים
בישיבתם דנים במקרים שהם תחת שיפוטם או כשהם חורצים את הדין, אמורים להישאר פתוחים
לעולם החיצון".
·
הדיינים מתמודדים עם דילמות ערכיות מורכבות. הם מבצעים תהליך הערכה
איכותית של התנהגויות בהתאם לסולם הערכים. הצורך להישאר פתוחים נובע מהשינוי התדיר
שמתרחש בעולם החיצון, עמו הם צריכים להיות מסונכרנים.
"הם לא רק טבורה, אלא טבור האנושות כולה, פתוחים אל עבר העולם או
חיים בעולם פתוח."
·
נוצר הדהוד בין הטבור לעולם המקיף אותו וכך נוצרת ההדדיות בין שניהם.
(כל הציטוטים לקוחים מתוך "תשע קריאות תלמודיות"/ עמ' 93-94/ לוינס)
מודל סנהדרי"ן מאפשר לפרט לבטא את משמעותו, במרחב
המשמעותי לו: "להוסיף ערך לקהילה מוערכת". מכיוון
שטבורו של המודל היא הדילמה בה נפגשים לפחות שני ערכים בו זמנית, הפרט תורם את
משמעותו למרחב הלמידה לאורך כל שלבי המודל. כל השותפים לתהליך "נראים"
לכל אורכו: בשלב הסבב הוא תורם את ניסיונו, בשלב הניתוח במידה ומתאר בעצמו את
האירוע או הנושא, בשלב ההבנה כשהוא מקשיב ושואל שאלות עומק והבהרה, עוזר בניסוח
ודיוק הדילמה, מציע פתרונות, בוחר, מיישם ומתעד במידה והוא בעל האירוע או הנושא,
ומשתף ברפלקציה בשלב הנוכחים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה