אותנטיות במודל סנהדרי"ן
“When
two people relate to each other authentically and humanly, God is the
electricity that surges between them.” / Martin Buber
"כששני אנשים מתייחסים אחד לשני בצורה אותנטית ואנושית, אלוהים הוא ה"חשמל" ששורה ביניהם"/ מרטין בובר
מודל סנהדרי"ן לקהילה לומדת מתבסס על
היכולת ליצור אותנטיות בקבוצה. משמעות המילה אותנטיות על פי המילון היא מקוריות,
אמתיות, אוריגינליות, ראשוניות, היות לא מזויף, היות לא משוחזר.
מקור המילה ביוונית: authentikós Authentikus ובלטינית Authenticus שפירושו: מקורי, ראשוני, מ"יד ראשונה".
authént הוא
אדם העושה דברים בעצמו, ומשם התואר היווני המתייחס לאדם הפועל באופן עצמאי.
הגדרות שונות מתייחסות לאותנטיות כחוסר קונפורמיות
מגבלות וחוקים חברתיים, תרבותיים וחיצוניים, או כל דבר שלא עומד בקנה אחד עם העצמי
האמיתי והבסיסי של האדם.
להיות אותנטי נחשב לתהליך גילוי עצמי הנמשך
לאורך כל החיים, הכולל מימוש פוטנציאל אישי והתנהלות לפיו, וקבלת האחריות לתוצאות
של בחירות חיים שנעשו במודע או שלא במודע. מטרת תהליך זה, שלעתים מושג בסבל, היא
השגת הלימה בין אידאלים, ערכים ופעולות ביחס לעצמי ולאחרים.
מרטין בובר, פילוסוף אקזיסטנציאליסטי, ראה
אותנטיות יותר במונחים בין-אישיים, כמשהו שנוצר ומתגלה מתוך דיאלוג בין-אישי כן.
מודל סנהדרי"ן פותח על-ידי ניר גולן,
מומחה לחינוך ומנהיגות, כדי לתת מענה לצורך ליצירת תרבות הבנויה על שגרת למידה
אותנטית. מעגל סנהדרי״ן מהווה פלטפורמה ללמידת עמיתים המייצרת שפה אותנטית. כל
השותפים הופכים לקהילה לומדת על-פי התפישה ש"המודל הוא המסר". מודל
סנהדרי"ן מאפשר לפרט לבטא את האותנטיות שלו, במרחב האותנטי לו.
למודל סנהדרי"ן 7 שלבים:
סבב: כל משתתף מציע נושא, אירוע או
הצגת סדר היום
ניתוח: ניתוח הנושא או האירוע הנבחר
הבנה: בירור מעמיק דרך שאלות אינפורמטיביות/
הבהרה
דילמה: ניסוח דילמה ניהולית/ חינוכית/
פדגוגית דרך עקרונות מתנגשים
ריבוי: מגוון רחב של פתרונות מעשיים
יחיד: בוחר, מיישם ומדווח בפעם הבאה
נוכחים: ממשיגים את תהליך למידה
בובר הבחין בין שני סוגי תקשורת שכל
בני האדם נעים ביניהם:
יחסי אני-זה: יחסים שהמוטיבציה שלהם נובעת מתוך אינטרס
אישי, כוללים פרספקטיבה חלקית של האחר תוך התמקדות בהיבט המועיל והרלוונטי
עבור האדם ומאופיינים בניכור ו"חוסר נוכחות".
יחסים אלה קיימים בכל דיון מקצועי, ניתוח
אירוע או תחקיר, אשר אינם על-פי מודל סנהדרי"ן. רוב האנשים בסיטואציות אלו
מרגישים בתחושת הניכור, חוסר העניין, בזבוז הזמן. "חוסר הנוכחות" שלהם
בתהליך היא במידה והיו רק שותפים ללא ערך או תרומה משמעותית.
יחסי אני-אתה: האדם ניגש לאחר מתוך פתיחות ונכונות להיות
קשוב ומכוון לשני, מתוך רצון למפגש אמיתי, להבנה וקבלה של האחר. המרחב הנוצר
כתוצאה מהקשר המיוחד והדדי זה מאפשר לשני הצדדים לנהל דיאלוג מ"לב אחד לשני",
שמערב את כל ההוויה של שני הצדדים, ומתיר לשני הצדדים להתפתח ולפגוש באמת את עצמם.
במפגש סנהדרי"ן לא יוכל להתקיים מרחב
משמעותי או קהילה לומדת, אם חברי הקהילה אינם מעריכים זה את זה וקיים רצון למפגש
אמיתי הדדי. צורת הישיבה השוויונית- כולם באותו גובה, מאפשרת לכל פרט לבטא את
משמעותו. חשיפה מלאה של "חזית הגוף" דורשת אמון בשותפים ומייצרת פתיחות
ללמידה. הישיבה השוויונית באותו גובה, מאפשרת לשמור על קשר-עין עם כל הנוכחים,
לאורך כל הפגישה. כל הנוכחים נראים לעיניי כולם כל הזמן: נוצר דיאלוג מ"לב
אחד לשני". מכיוון שטבורו של המודל היא הדילמה, בה נפגשים לפחות שני ערכים בו-זמנית,
הוא מאפשר לפרט לבטא את משמעותו, במרחב המשמעותי לו. הלימוד המשמעותי מערב את כל
ההוויה של שני הצדדים, ומתיר לשני הצדדים להתפתח ולפגוש באמת את עצמם. נוצר שיתוף
אותנטי ואמיתי של השותפים, בתהליך ההתבוננות התוך-אישי שהם עוברים. הפרט תורם את
משמעותו למרחב הלמידה לאורך כל שלבי המודל. כל השותפים לתהליך "נראים"
לכל אורכו.
על פי בובר, הדגש במודל סנהדרי"ן הוא
היחסים, והאופן בו הם מאפשרים התגלות של אותנטיות. הוא האמין כי אדם יכול לפגוש
עצמו באמת רק מתוך דיאלוג כן עם אדם אחר, בעוד תהליך חשיבה פנימי אינו מספק. במפגש
סנהדרי"ן נוצר דיאלוג אמיתי עם מספר אנשים בו-זמנית, המעצים את ההתגלות של האותנטיות,
והאדם יכול לפגוש את עצמו באמת.
בובר האמין, כי תקשורת של אני-אתה, כששני
הצדדים פועלים בהדדיות, מאפשרת התגלות של העצמי האמיתי של האדם והתפתחות של
אותנטיות. מפגש סנהדרי"ן
אותנטי מאפשר פתיחות ומכוונות לאחר בצורה הדדיות, הרחבת השקיפות, הבנה עצמית עמוקה
יותר והעלאת המודעות העצמית.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה