PLC Professional Learning Community

מודל נשלי"ם לקהילה מקצועית לומדת

קהילה מקצועית לומדת (PLC) Professional Learning Community מוגדרת על-פי מודל נשלי"ם, כבעלת נושא או עולם תוכן משותף, מלווה ע"י מקורות או גורמים אקדמים, משלבת את התיאוריות עם הידע הפרקטי והניסיון הרב שמגיע מהעשייה בשדה. במהלך הפעילות בקהילה, הלומד מודע לתהליך הלמידה אותו הוא חווה. מודעות זו הכרחית לטיוב התהליך ולהמשגתו ללמידה משמעותית. הפרט השותף בקהילה המקצועית הלומדת חווה תחושת שייכות, מרחב בטוח להצגת רעיונותיו המקצועיים ותמיכת עמיתים.

·        נושא או עולם תוכן משותף

·        שילוב בין תיאוריות ופרקטיקה

·        ליווי ע"י גורמים אקדמים

·        יצירת מרחב בטוח ותחושת שייכות

·        מודעות לתהליך הלמידה והמשגתו

לאורך כל המפגשים משולבים זה בזה תיאוריות ומודלים בפרקטיקות המיושמות, נבדקות ומתורגלות בין המפגשים. מתרחשת למידה משמעותית: "למידה המזמנת חוויית למידה רגשית, חברתית וקוגניטיבית, המושתתת על שלושה רכיבים המתקיימים בו זמנית: ערך ללומד ולחברה, מעורבות הלומד והמלמד, רלוונטיות ללומד".

התהליכים מובנים וקיימים מנגנונים תומכים סדירים. ההתמקדות היא בלמידה של התלמידים ובקשר בין ההוראה ללמידה. הקהילה משתמשת בביבליוגרפיה, מקורות אקדמיים או בליווי מומחה תוכן מן האקדמיה, לאורך כל התהליך או במקומות הנדרשים. בקהילה לומדת מבוססת מודל נשלי"ם הנושא או התוכן המשותפים המהווים פלטפורמה לתהליך הלמידה, השילוב בין התאוריה לפרקטיקה, מגיעה לידי דיוק מרבי בהתבסס על מאמרים, ליווי וייעוץ אקדמי. תהליך האקדמיזציה מסייע ליצירת הבהירות והשקיפות של תהליך זיהוי הלמידה. העבודה מבוססת נתונים והערכה בקהילה נוצרה אווירת שיתוף, אינטימיות, מרחב בטוח ללא חשש מ"דליפה" מחוץ לקהילה. חברי הקהילה סומכים ואחראים אחד על השני. קהילה לומדת מבוססת על נאמנות חברי הקבוצה אחד לשני ועל אהבת האדם את רעהו. יחסי אמון ונורמות שיתוף לאורך כל תהליך הלמידה ובמיוחד בסוף כל מפגש, מתבצע שיתוף כל הלומדים בחווית הלמידה שהתרחשה במהלך המפגש. יישום היכולת המטה-קוגניטיבית להמשיג את תהליך הלמידה שהתרחש במפגש. המודעות בקהילה לומדת היא ההכרה המלאה בחווית הלמידה שאנו עוברים. כלומר זיהוי של מה שאנו מרגישים, חושבים או עושים ברגע מסוים בתהליך הלמידה הקבוצתי, ובמתרחש סביבנו בקבוצה בעודו מתרחש. המודעות במהלך הלמידה  היא הכרתו של אדם בעצם קיומו והווייתו, והתבוננותו במחשבותיו, בתחושותיו וברגשותיו בזמן התהליך. כאשר אנו מודעים מודעות מלאה לעצמנו, תהליך הלמידה הופך להיות משמעותי יותר: מייצר רלוונטיות, ערך ומעורבות מדויקת יותר בתהליך. נוצרת מודעות לתהליך הלמידה הפנימי כתוצאה מהדהוד תהליך הלמידה החיצוני. ההמשגה מסתייעת בידי הלומד משום שגם רעהו לקהילה משתף בתהליך הלמידה אותו חווה. העוצמה של תהליך הלמידה מועצמת דרך ההמשגה האישית תוך שיתוף בפורום הקהילתי. הלמידה ברובה היא למידה רפלקטיבית המבוססת על הלמידה מהצלחות העבר. השיטה מבוססת על תשומת לב סלקטיבית ללמידה מהעבר (הגברת המודעות) ולזיהוי ידע המכוון לפעולה עתידית מתוך ההנחה שבעשייה-היום יומית חבויים ידע רב וחכמה ושהעלאתם אל פני השטח תתרום לעבודה עם אוכלוסיות אלו. למודעות תפקיד חשוב בזיהוי ההתנהגויות שהובילו להצלחה- שחזור התחושות, המחשבות והרגשות. לארוך כל תהליך הלמידה מתרחשים: דיאלוג רפלקטיבי, חקירה ובחינה עצמית.

Gesher Emet model for learning community

מודל "גשר אמת" לקהילות לומדות

אחד הקשיים בהובלת קהילה לומדת הוא שימור הקבוצה והתהליך לאורך זמן. קבוצה היא אוסף פרטים/ אנשים בעל מכנה משותף. קהילה היא קבוצת אנשים בעלי משימה משותפת. ארגון הוא בעל מבנה ונהלים ומורכב מקהילות. שביעות רצון הקבוצה אינה מספיקה כדי לשמרה לאורך זמן כקהילה. קיימים 6 גורמים אשר משפיעים על המוטיבציה של הקבוצה לאורך זמן "גשר אמת":

• ·        גמישות
• ·        שייכות
• ·        ראות למרחוק
• ·        אחריות
• ·        מדדים
• ·        תיגמול

גמישות: מידת יכולת התאמת תהליך הלמידה את לצורכי הקבוצה. גמישות בנושאים ובתוכן, בשילוב הפרקטיקות עם התאוריה, בליווי האקדמי, בביטחון ובתחושת השייכות. הובלת התהליכים על פי צורכי הקבוצה והמציאות המשתנה בשטח. מאפייני הקבוצה על-פי הגישה האנתרופוגוגית Anthropogogy הם: הקבוצה מכוונת עצמה, מענה לצורך, חדשנות ויישום מיידי: 4 מאפיינים אלה דורשים גמישות רבה בקהילה. גם אם לא נדרש מאמץ רב יש לבצע התאמת תהליך הלמידה לצורכי הקבוצה, יש לתקשר לקבוצה את הגמישות אשר בוצעה במיוחד בשבילה. הגמישות יכולה להיות בסדירויות: שעות, מיקום, משך ותדירות המפגשים, סוג המפגשים: פרונטליים או מכוונים, צורת ישיבה, עזרי למידה וכו'.

שייכות: תחושת שייכות אנשי הקבוצה לקהילה הלומדת, ולארגון בו היא מתרחשת. ככל שהקבוצה תרגיש שייכת יותר למסגרת בה היא נמצאת: קהילה, פרופסיה, דיסציפלינה או ארגון היא תהיה מחויבת יותר ופחות יעלו לה הרהורים על הפסקת המפגשים. על הקבוצה לייצר גאוות יחידה, לחבר את הקבוצה לערכי הקהילה, ערכי הפרופסיה והארגון. יש לתקשר את הערכים ולתת להם כותרות כדי שהקבוצה תוכל לחזור עליהם כמנטרה המעצימה את תחושת השייכות. תחושת השייכות מועצמת בסיטואציות של הצלחה. מומלץ לנהל ויזואלית את נושא השייכות דרך עיצוב סביבת העבודה בהתאם. כל אירוע מגבש או שגרות ניהול המייצרות לכידות, יחזקו את תחושת השייכות לאורך זמן.

ראות למרחוק: בהירות התהליכים המתרחשים בקהילה ובארגון ומידת השקיפות שלהם לחברי הקבוצה. עד כמה הקבוצה חשופה אליהם, מעורבת בהם, כמות השמועות בקהילה ובארגון ביחס לכמות המסרים המתוקשרים. ראות למרחוק מייצרת מעורבות ומקטינה עמימות. עמימות מייצרת תחושת תסכול, אי-ודאות. השקיפות באה לידי ביטוי בקבלת החלטות: ספציפית לגבי הקבוצה ולגבי הארגון בכלל. יש לשתף את הקבוצה בתהליך קבלת ההחלטות בשלבים השונים ובמידע הרלוונטיים לו, דבר שייצור תחושת מעורבות ויקטין עמימות ואי ודאות.

אחריות: עד כמה האנשים בקבוצה לוקחים אחריות על התהליך בקהילה. חברי הקהילה לוקחים אחריות אישית והדדית על יעדי ומטרות הקהילה והארגון. עד כמה מפותחת היכולת לקחת אחריות: response - ability ועד כמה ברורים תחומי האחריות של כל משתתף והוא ממלא אותם ומעבר. ככל שהשותפים לקהילה יחשבו שהדברים שהם עושים תורמים מיידית או משמעותית לארגון, ליעדיו ולסובבים אותו, הם ייקחו עליהם יותר אחריות. הקהילה היא מרחב ללמידה משמעותית: ככל שהפרט בקבוצה חושב שהוא תורם יותר לקבוצה והקבוצה תורמת לו באופן אישי, הוא תופש את הקהילה כמרחב משמעותי.

מדדים: הצגת מדדים כמותיים ואיכותיים לכל חברי הקבוצה ולקהילות השונות בארגון ולארגון בכללותו. המדדים מעודדים מצוינות וחדשנות. המדדים מעוררים מוטיבציה. כדי להפוך את ההתנהגות הרצויה מהקבוצה, לנורמה: יש להציג אותה כמטרה המנוסחת במונחי התנהגות גלויה מלווה במדדים כמותיים ואיכותיים ברי השגה- מטרה "חכמה" על-פי מודל SMART. המדדים מהווים את הקשר בין יכולות הקבוצה לציפיות ממנה. הם מאתגרים אך עדיין מנוסחים כמטרות ברות השגה. משודרת לקבוצה תחושת מסוגלות בהשגתם לאורך כל הדרך תוך מענה ותמיכה מקצועית ליצירת עצמאות.

תיגמול: התיגמול הוא בצורת הכרה והוקרה, שבח, פרס או יוקרה, בהתאם לביצועי הקבוצה- ומידת העמידה בתהליך וביעדים. כל קבוצה מצפה להתייחסות ולהערכה מצד מנהליה והסובבים אותה: שבח קבוצתי ופומבי. לתיגמול ולכבוד ישנה חשיבות גבוהה עבורה. על מנהל הארגון לתת מענה לציפיות אלו בהתאם להתנהגותה המקצועית והנורמטיבית של הקבוצה. יש לוודא שהמענה לצורכי ״העמידה ביעדים״ יהפוך להיות חלק מהחוזה אך לא יהפוך למטרה במקום תהליך הלמידה. בכל מקרה אסור לשחוק את כלי התיגמול ולהפוך אותו למובן מאליו, כי הוא יאבד מכוחו ולא ניתן יהיה להניע את הקבוצה להמשך התהליך.

ככל שהקבוצה תחוש כי המערכת מתגמשת ומותאמת לצרכיה, היא מהווה מרחב שייכות בטוח ומשתתפת בתהליכי קבלת ההחלטות, יוגדרו תחומי אחריות והשפעה ברורים מלווים במדדים "חכמים", יתוקשר לקבוצה בצורה גלויה ואותנטית המאמץ והיחס שהושקע בה, הקבוצה תמשיך בפעילותה כקהילה לומדת לאורך זמן.