TheMalchutha: Dalia Dorner Detailed persistence

דמלכות"ה: דליה דורנר התמדה בפרטים  

התמדה בפרטים Detailed persistence הוא הרכיב השביעי והאחרון במודל המנהיגות הנשית דמלכות"ה. 

דליה דורנר, שופטת העליון בדימוס, מתאפיינת בסגנון מנהיגותה הנשי ברכיב זה. "אני חושבת שמדובר יותר בבעיה תרבותית שמתחילה כששני בני הזוג עובדים והתרבות מטילה על האישה עוד עול - גם לעבוד וגם לטפל בילדים. זה חלק מהתרבות השמרנית־פטריארכלית הבלתי סבירה שלנו. אפשר לראות את זה אפילו בפערי טרמינולוגיה - משכורות של אשה היא משכורת שנייה; את מזכירת לשכה - והוא מנהל אסטרטגי". השילוב בין התמדה לבין ירידה לפרטים ייחודי למנהיגותה הנשית של דורנר: היכולת להוביל לאורך זמן למרות הקשיים, תוך שימת-לב ועיסוק מעשי בפרטים. "אנחנו רחוקים משוויון. העיתונאית פרנסואז ז'ירו אמרה שכשנשים בינוניות ומטה יתפסו משרות גבוהות, רק אז נדע שהגענו לשוויון. כיום נשים צריכות להיות מצטיינות כדי להגיע גבוה". דליה דורנר נולדה בשנת 1934 בטורקיה. בשנת 1944 עלתה לישראל ושהתה במוסד לילדים של עליית הנוער. בשנת 1951 סיימה את לימודיה התיכוניים בבית הספר הריאלי בחיפה. בשנת 1956 סיימה את לימודי המשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים בתואר מוסמך. בשנת 1960 הוסמכה כעורכת דין. בשנת 1960 התגייסה לצה"ל ושירתה בפרקליטות הצבאית כסנגורית פיקודית, כסגנית פרקליט פיקודי וכסנגורית הצבאית הראשית. בשנת 1973 מונתה כנשיאת בית הדין הצבאי המחוזי של פיקוד המרכז. "אחרי חופשת הלידה מסרתי את התינוק לאמא שלי ונסעתי לעבודה בשמחה גדולה. אילו הייתי נשארת בבית, הייתי אמא איומה. כאשה צעירה זה פשוט שיעמם אותי. אמא הביאה ולקחה - אבל לא נשארה. גם לא עזרתי להם בשיעורי הבית." משנת 1974 כיהנה כשופטת בית הדין הצבאי לעירעורים, השתחררה בדרגת אלוף-משנה. מכיוון שהיא תמיד עבדה, אמה הגיעה לגור עם המשפחה ולטפל בילדים. בשנת 1979 מונתה כשופטת בית משפט מחוזי, וכיהנה בבית המשפט המחוזי בבאר שבע עד שנת 1984 ולאחר מכן בבית המשפט המחוזי בירושלים. בשנת 1994 מונתה לשופטת בבית המשפט העליון. במרץ 2004 פרשה לגימלה. הקושי המנהיגותי שלה הפך להיות כפול: להניע ממצב מנוחה למצב תנועה, ולהתמיד בה לאורך זמן.

התמדה בפרטים היא תכונה המאפיינת מנהיגה נשית בשונה ממנהיג גברי המתעסק יותר בעשייה בכלל. למנהיגה נשית יכולת התמדה גבוהה יותר לאורך זמן במשימות אותן היא מובילה ולכן היא בעלת יכולת עמידות (resilience). ההתמדה היא תכונה של מי שאינה מפסיקה את מה שהיא עושה. תכונה זו דורשת מהמנהיגה יכולת הנעה פנימית גבוהה לאורך זמן. היא מלאת נחישות להמשיך, שקדנית, עקבית ועקשנית ללא פשרות על איכות העשייה וההובלה. היא אינה מתפשרת אל מול הפיתוי להפסיק את המאמץ, במילים אחרות חריצות. היא משלבת את התמדתה בעשייה תוך שימת-לב לפרטים הקטנים. נשים עובדות נמצאות בראש מעייניה של דורנר, שהמציאה את המושג "הבחנה משווה", במקום העדפה מתקנת. "אני מבחינה כדי להשוות, ובמצבים שווים אני נותנת העדפה לנשים. צריך לעשות את זה במקומות שיש בהם חסר. למשל, יש לי חברה טובה במכון ויצמן, וזה לא פשוט להיות מדענית, כי צריך לעשות פוסט־דוקטורט בחו"ל, ונשים מעדיפות לא לטלטל את כל המשפחה. אז במכון ויצמן נותנים להן מלגות כדי לעודד אותן להתקדם. המדינה לא צריכה לוותר - אם יש קושי, צריך לעזור קצת - כי נקודת המבט הנשית חשובה מאוד".

מידת האחריות מושפעת ממרחב שיקול הדעת של כל אדם בתהליך השינוי. אחריות מתבטאת במידה בה אנשים מרגישים משמעותיים בהובלת השינוי ומוכנים לתרום להובלתו. ככל שמרחב שיקול הדעת גדל, האדם חש כי מעגל ההשפעה שלו גדל, הסמכות שלו מתחזקת, הוא חש שהוא משמעותי יותר, תורם לשינוי וחשוב לו. כל הגורמים הנ"ל מייצרים אחריותיות Accountability גבוהה יותר לשינוי ולתפקיד, מחויבות המייצרת אחריותיות. דורנר כמנהיגה נשית מומחית באיתור צורך האדם בזכות ראייתה הכולית והאמפאטית. ככל שתהיה הלימה גבוהה יותר בין הצורך האישי של האדם ליעדי השינוי הוא ייקח עליהם יותר אחריות. תחומי אחריות ברורים לכל אחד לפי שלבי השינוי והגדרת תפקיד ברורה לכל שותף בתהליך השינוי, הכרחיים להצלחת התהליך. בשנת 2006 נבחרה כנשיאת מועצת העיתונות הישראלית. בשנת 2007, הוקמה ועדת דורנר, הועדה הציבורית לבחינת מדיניות משרד החינוך בתחומי החינוך המיוחד. בינואר 2009 פורסמו מסקנות ועדת דורנר.

עיקרי מסקנות והצעות ועדת דורנר:

1.    מקומו של השילוב במערכת החינוך בישראל– הועדה קבעה, כי: "שילוב תלמידים עם מוגבלויות אינו יכול להצליח בלי שהמדינה תספק את המשאבים הנחוצים ותאמץ מדיניות ברורה התומכת בשילוב".

2.    שיתוף הורים – יש לאמץ מודל פעולה אשר מפקיד בידי ההורים את הבחירה בתהליך ההשמה של הילד בסוג המוסד החינוכי. אולם, בחירת ההורים אינה שיקול בלעדי וניתן לגבור עליה בשל טובת הילד או שלומם של אחרים.

3.    אפיון על יסוד התפקוד ולא רק על יסוד הלקות– הוועדה מצאה כי בקביעת היקף הסיוע יש להעדיף אמות מידה הקשורות לתפקודו של הילד ולא רק ללקות ממנה הוא סובל.

4.    חלוקת תקציב חינוך מיוחד-הוועדה מצאה כי יש להעדיף את שיטת התקצוב "תקציב ההולך אחר הילד" למסגרת החינוכית שבה ילמד. כך יתאפשר לילד בעל מוגבלויות לבחור את המסגרת הרצויה לו ולנצל בצורה צודקת וגמישה יותר את המשאבים העומדים לרשותו.

5.    ועדת אפיון– בשל היווצרותם של שני מסלולים נפרדים למתן שירותי חינוך מיוחד (וועדות השמה או וועדות שילוב מוסדיות), הציעה ועדת דורנר תהליך קביעת זכאות חדש שיתבצע ע"י "ועדת אפיון", אשר תדון בזכאותו של התלמיד לחינוך מיוחד, ע"י כלי אבחוני מתאים ועל בסיס עקרונות מפורטים.

ראות מרחוק היא היכולת לראות גם בבהירות וגם למרחוק: ראיית חזון או בהירות החזון. דורנר כמנהיגה נשית רגישה למידת השקיפות של תהליך השינוי, מטרתו ותוצאותיו. היא מבחינה עד כמה שלבי השינוי ברורים, שקופים וגלויים. בכדי להקטין את העמימות בתהליך היא משתפת את האנשים ב"קריאת הכיוון", "אבני הדרך", השלבים השונים, קצב ההתקדמות והתוצאות. היא מקפידה לשתף את האנשים גם בעמימות בכדי לייצר מעורבות. ראות למרחוק מייצרת תחומי אחריות ברורים בין בעלי התפקידים השונים בארגון בטווח המיידי ובטווח הארוך. ראות למרחוק מאפשרת הבנה ברורה יותר לכולם לאיזה כיוון הולך הארגון, ומקטינה את העמימות וחוסר הוודאות. "יש לי כלה מוכשרת מאוד, עורכת דין, שהחליטה שבשעה 16:00 ייפול לה העיפרון, כי היא רוצה להיות עם הילדים. זו החלטה מודעת, ואני מעריכה אותה מאוד. ככלל, נשים שיש להן אמביציה לקריירה לא צריכות לראות את תקרת הזכוכית. כשאני פיתחתי אמביציה, בכלל לא היה לי בראש שאני אשה ושזה יכול להפריע".

Sheaf perception for inclusion in education

תפישת אֲלֻמָּ"ה sheaf להוראה משולבת 

במסגרת מדיניות מערכת החינוך לקידום המצוינות, פותח מודל ניהול פדגוגי המכוון לשילוב התלמידים המתקשים וקידומם במסגרת החינוך הרגיל, תוך הרחבת יכולת הכלתם. גישת אלמ"ה מציגה תפישה חינוכית אותה פיתח ניר גולן, איש חינוך ומנהיגות: 

ארגון 

לימודים 

מותאם 

הכנסת-אורחים

אֲלֻמָּה היא צרור שיבולים או קרן אור. היא אוספת שיבולים שונות לידי חבילה אחת. היא אינה משנה את גודלן או צורתן, אלא צוררת אותן לידי אגודה אחת, המחזיקה את כולן בו-זמנית, ומסייעת בשינוען ממקום למקום. מודל הכלה להוראה משולבת כולל מתן מענים מגוונים לשיפור ההישגים ולצמצום הפערים החברתיים, תפישת אֲלֻמָּ"ה מסייעת למורה ביישום המודל בכיתתו.

עקרונות בתפישת אֲלֻמָּ"ה:

·        קבלת פנים Reception: התייחסות לתלמיד בסבר פנים יפות.

·        זיהוי המאפיינים וצורך הלומד Identification : התאמת "מרחב" הלמידה למאפייני וצורכי הלומד.

·        למידה אדפטיבית Adaptive Learning: למידה בהתאמה אישית.

·        הוקרה והכרת תודה :Recognition & Gratitude של הלומד על הכנסת האורחים.

תפישת אֲלֻמָּ"ה להכנסת אורחים:

"גדולה הכנסת אורחים מהקבלת פני שכינה"- אברהם אבינו עומד ומדבר עם הקב"ה המתגלה אליו, ותוך כדי כך הוא רואה שלשה אנשים באים. אולי אין להם אוכל. אולי הם טעו בדרכם. במצב כזה לא שייך להמשיך לדבר עם השכינה. אברהם מבין שאם איננו רגיש לזולתו הוא אינו יכול לקבל פני שכינה. לכן הוא מבקש "אל נא תעבור מעל עבדך", ולאחר שיטפל באורחים וימלא את חובתו הבסיסית כאדם, יוכל לחזור ולדבר עם הקב"ה. אברהם מבין שללא יחס נכון אל הסביבה- הוא אינו יכול לדבר עם הקב"ה. הדיבור עם הקב"ה אינו נעשה כאדם פרטי אלא כנציג של המציאות, של הסביבה, ואם האדם מנותק מסביבתו, הרי שאינו ראוי לדבר עם השכינה. המסר כאן מותאם למורה שצריך להיות רגיש לתלמידו, האורח שלו בתהליך הלמידה. אם הלומד יישאר מנותק מסביבתו בשל קשייו או צרכיו המיוחדים, הוא "אינו ראוי לדבר עם השכינה"- תהליך הלמידה אינו אפקטיבי. לכן נושא השייכות לקבוצת הלומדים, לאֲלֻמָּה, ההצהרה כי אנחנו אֲלֻמָּה אחת, קריטית להמשך התהליך. תפישת אֲלֻמָּ"ה מבוססת על דברי האמוראים בסוגיית הכנסת אורחים, כי אין ערך גדול ללימוד התורה של האדם אם אין הוא נעשה מתוך רגישות לזולת. תכנית ההכלה מבוססת רגישות ללומד. כל מורה צריך שתהיה לו רגישות ללומד כתנאי בסיסי ליישום התכנית. מסופר על כמה מגדולי ישראל שהקפידו מאוד בעניין הזה, כאשר היה מגיע אורח לביתם היו קמים לכבודו וסוגרים את ספר התורה. מזה נלמד על גודל חשיבותה של מצות הכנסת אורחים. כאשר עומדת בפני האדם מצות הכנסת אורחים, אל לו לחקור ולדרוש ולתהות מיהו האורח, אלא ביתו צריך להיות פתוח לרווחה לכל אורח להאכילו ולהשקותו. ביתו של אדם צריך להיות פתוח לכולם. אין בחינוך מקום לאיפה ואיפה; יש לשלב את הלומדים ולקדמם במוסדות החינוך, תוך הרחבת יכולת הכלתם ומתן מענים מגוונים- יעד 12.

פירוט עקרונות תפישת אֲלֻמָּ"ה:

קבלת פנים Reception: התייחסות לתלמיד בסבר פנים יפות.

הכנסת אורחים היא, קבלת האורחים בסבר פנים יפות כמו שאמרו חכמינו "והוי מקבל את כל אדם בסבר פנים יפות"- אם אדם נותן לחברו את כל המתנות הטובות שיש בעולם ופניו זועפות, מעלה עליו הכתוב כאילו לא נתן לו כלום, אבל המקבל את חברו בסבר פנים יפות אפילו לא נתן לו כלום, מעלה עליו הכתוב כאילו נתן לו את כל המתנות הטובות בעולם. הלומד בעל הקשיים הוא כמו אורח עד שתהפוך הכיתה להיות ביתו ויוכל הוא בעצמו לארח תלמידים אחרים. הרגישות באה לידי ביטוי בעקר בשלב זה. כאשר בא אורח, שמרגיש זר במקום החדש, לא מכיר את צורת החיים וכדו' ואדם איננו רגיש לכך- גם תורתו אינה תורה. בהתאמה: כאשר מגיע לכיתה תלמיד עם צרכים מיוחדים הוא מרגיש זר בכיתה הרגילה בשל מאפייניו, על המורה להיות רגיש לכך בשלב קבלת הפנים. על בעל הבית לתת הרגשה טובה לאורח, שיחשוב כאילו הוא בביתו, כמו כן צריך בעל הבית לאכול יחד עם האורח, ולא לשבת לידו מבלי לאכול. פשוט לגרום לאורח להרגיש רצוי ואהוב, לתת לו הרגשה נעימה. מטרת קבלת הפנים לתת לתלמיד הרגשה שהוא רצוי.

זיהוי המאפיינים וצורך הלומד Identification : התאמת "מרחב" הלמידה למאפייני וצורכי הלומד.

בשלב זה הדגש מושם על מתן תחושת נוחות וביטחון ללומד ה"זר", דרך זיהוי צרכיו, קשייו ומאפייניו הייחודיים. צריך בעל הבית לשכוח את טרדותיו ולתת את כל תשומת הלב לאורח. רק דרך תשומת לב זו יוכל המורה לזהות באמת את צרכיו ומאפייניו של הלומד. מספרים על החוזה מלובלין:

פעם אחת שלחו שליח בשביל חולה לרבי והיה זה בימות החורף והשליח בא באמצע הלילה לרבי והיו כולם ישנים על כן לא מיחו בו והלך אל הרבי והרבי היה ער ונתן הקויטל (פתק) לרבי. ואמר השליח לרבי אני רעב והלך הרבי לבית המבשלות (מטבח) ולקח שם כל מה שמצא. ואמר השליח לרבי אפשר תתנו לי יי"ש (יין שרף) כי קר לי מאד ונתן לו יי"ש טוב. ואחר כך נתן לו לאכול ואכל. ואחר כך אמר אני צריך לישן ונתן לו כר וכסתות ושכב שם. ומחמת שהיה איש מגושם נתהווה ריח רע. וכשהקיצו המשמשים (המשרתים) היו רוצים לגרשו ואמר הרבי להמשמשים אל תגעו בו רק יישן עד שיקיץ בעצמו. ואמר: ה' יתברך הזמין לי מצווה של הכנסת אורחים ואתם לא תניחו לי לקיים.

·        מידת הכנסת האורחים נבחנת ביכולת להכיל את השונה והזר, ואפילו את מי שעשוי להרתיע בנוכחותו. מידת "הכנסת אורחים" על-פי תפישת אלמ"ה נבחנת ביכולת המורה להכיל את הלומד השונה ו"הזר" במאפייניו ובצרכיו המיוחדים. אפילו אם מקשה או מרתיע (מפריע) בהתנהגותו במהלכו של תהליך הלמידה.

·        דווקא המשרתים הם אלו המנסים להשיב את הסדר ולהעמיד את האדם הגס במקומו. בניגוד אליהם, הרבי מקבל את האיש ואינו מנסה לשנות את דרכיו. הוא מתאים את הכנסת האורחים ומאפייניו. הוא נותן מענה לכל צרכיו הייחודיים. הוא מטריח עצמו למטבח ודואג לו. בשל כך הוא גם מניח לו לישון, ולא מנסה "להעיר" או לשנות אותו.

·        מידת הכנסת האורחים של המורה נבחנת ביכולת להכיל את השונה והזר, ואפילו את מי שעשוי להרתיע בנוכחותו. מידת ההכלה נבחנת ביכולת המורה להכיל את הלומד השונה, "הזר", ואפילו אותו לומד שעשוי להרתיע בנוכחותו.

למידה אדפטיבית Adaptive Learning: למידה בהתאמה אישית.

מסופר על הצדיק הירושלמי רבי אריה לוין זצ"ל, שאחד הגנבים שהיו כלואים באגף האסירים הפליליים בירושלים, ריצה את עונשו ושוחרר לעת ערב. מאחר והתגורר הרחק מירושלים ולא היה אפילו שקל בכיסו, הלך לביתו של רבי אריה לוין, אמר לעצמו אולי ייתן לי הרב כמה שקלים... כאשר ראה אותו הרב בפתח ביתו קיבלו אותו הרב ואישתו כאורח נכבד. נתנתו לו סכום כסף מסוים ואמרו לו שהם לא יתירו לו לנסוע לפניי שיסעד את ליבו. האורח הרגיש טוב ובסיום הארוחה אמר לו רבי אריה. "אני מודה לך על שבאת לבקר אותנו, בזכותך נזדמן לי במפתיע לקיים שתי מצוות: הכנסת אורחים וגמילות חסדים, בבקשה ממך הוסיף רבי אריה והפציר, השעה מאוחרת ולמה תטרח לנסוע בשעת לילה? השאר עמנו הלילה ומחר תיסע באור יום. בבוקר מתעורר רבי אריה משנתו כדי להכין עצמו לתפילה, והנה מתברר שאותו "אורח" גנב את גביע היין ועוד כמה כלי כסף יקרים והסתלק לו... הלך רבי אריה לוין זצ"ל לאשתו ואמר לה. "אני מוחל לאותו גנב במחילה גמורה כדי שלא ייענש בגיני. הוסיף ואמר לרעייתו - בואי נבטיח אחד לשני ונקבל בליבנו, שהמקרה המצער הזה לא ישמש כתקדים ולא ימנע מאיתנו מלארח גנבים בביתנו גם להבא (איש צדיק היה). דוגמה להכנסת אורחים קיצונית בהתאמתה למאפייני האורח. האדפטציה שעשה הרב אריה לוין בהתאם למאפייני האורח היא קריטית. המורה המקצוען מומחה בלמידה אדפטיבית מותאמת לצורכי התלמיד.

הוקרה והכרת תודה :Recognition & Gratitude של הלומד על הכנסת האורחים.

על האורח מוטלת חובה. צריך האורח שלא יכביד על בעל הבית, שידע בברור שאוהבים אותו והוא רצוי, שלא יחשוב שמזמינים אותו מתוך בושה או נימוס. הלומד מכבד את מארחו, ולא יכביד עליו. הלומד ישמור על צנעת הפרט של המורה ויהיה שותף באחריות על תהליך הלמידה.

"גם כאשר מוכרח האורח לשהות בבית, לא ירבה ישיבה במקום אחד וידאג לא להכביד על אף אחד, ולא ישאל שאלות ומענות מבעל הבית, ולא ישאל אותו על עסקיו ועל כליו. צריך שגם הוא יפתח את ידו להוציא להוצאות השוטפות ולקנות מצרכי סעודה, ויהא מרבה בכבוד בעל הבית וכבוד כל בני הבית, ויראה געגועים וחיבה יתירה לילדים, וימלא פיו תהילתו." חשיבות רבה להוקרה ולהכרת התודה של הלומד את המורה, אשר קיים מצוות הכנסת אורחים וקיבלו ל"ביתו" בסבר פנים יפות. "ויברך בברכתו, ובעת לכתו יברך את בעל הבית ואשתו. אחר נסיעתו ישלח זר פרחים או איגרת. כך ראוי לאורח הגון להתנהג."

תפישת אֲלֻמָּ"ה להוראה משולבת מתייחסת לתכנית ההכלה. חשיבותה הגדולה של תפישת אֲלֻמָּ"ה ארגון לימודים מותאם הכנסת-אורחים, היא בהכנסת אורחים הנובעת מהיותה מצווה המחדדת את הצורך ברגישות רבה לזולת- המורה מרגיש במצבו של הלומד ומסייע לו. בלי הרגישות הלומד נשאר יחיד, פרט, אטום לסביבה. למידה אינה רק התפתחות אישית- אינטלקטואלית, רוחנית ומוסרית של האדם. למידה אפקטיבית מתרחשת מתוך היות הלומד "איבר מאיברי הקבוצה", חלק מקהילה לומדת. זוהי אחריותו של המורה "מכניס האורחים".

TheMalchutha: Jeanne dArc Intuitive certainty

מודל דמלכות"ה: ז'אן ד'ארק ודאות אינטואיטיבית

ב-1412 נולדה ז'אן ד'ארק בדומרמי שבצרפת. בקיץ 1424 הכריזה ז'אן שהחלה לחוות חזיונות, החזיונות באו וחזרו בשנות ילדותה, הלכו וגברו, והאגדה מספרת שז'אן הרבתה מאד לבקר בכנסייה, להתפלל ולהתוודות. אחד ממאפייני המנהיגות הנשית על-פי מודל דמלכות"ה הוא ודאות אינטואיטיבית. רודיארד קיפלינג כתב כי "ניחוש של אישה מדויק הרבה יותר מוודאותו של גבר". מנהיגות נשית מאופיינת בוודאות אינטואיטיבית וגמישות חשיבתית. חשיבה זו הרבה יותר דינמית, ומסתמכת באופן ניכר על המנהיגה עצמה. כלומר זוהי חשיבה הרבה יותר סובייקטיבית מאשר צורת החשיבה האלגוריתמית שהינה יחסית אובייקטיבית והגיונית.

"בשנתי השלוש-עשרה שמעתי קול אלוהים אשר הנחני בהתנהגותי, ובפעם הראשונה פחדתי פחד עז. הקול הזה נשמע, בשעת הצהריים, בעת הקיץ, בגנו של אבי..." הקולות לוו לפעמים בפרץ אור. היו אלו קולותיהם של המלאך מיכאל, קתרינה הקדושה ומרגריטה הקדושה, שפנו אליה באמצעות צלצול הפעמונים. הם היו אמיתיים מאד לגביה, "ראיתי אותם במו עיני, ממש כפי שאני רואה אתכם" אמרה במשפט שנערך לה ב-1431. ודאות אינטואיטיבית מגיעה מאותו חלק לא מוגדר ולא ברור בתודעה האנושית, המאפשר לה לפעול בדרך יצירתית וחדשנית שהיא לא תמיד מבוססת הגיון צרוף. יש שמשייכים את אותו חלק אינטואיטיבי לנשים דווקא וקוראים לו "אינטואיציה נשית", לכאורה הדרך שבה נשים יודעות את מה שהן יודעות, מבלי הסבר לוגי, אותן "תחושות בטן" מסתוריות שבגינן נשים לכאורה מחוברות לאיזה מאגר מידע עצום וגדול שמאפשר להן "לדעת" דברים גם אינם הגיוניים כלל. ז'אן האמינה שהקדושים אומרים לה לגרש את האנגלים מאורליאן ומצרפת, ולהכתיר את הדופין בריימס. מעולם לא היה לה ספק לגבי נוכחותו של האלוהים בחייה. אמונה זו העניקה לה את האומץ העל-אנושי ואת הוודאות בסמכותה שאותם הפגינה במשך חייה.

נשים ניחנות בהבחנה חדה יותר מגברים. יש להן יכולת להטמיע מהר יותר את כל העובדות הנפרדות שהן אספו ולהגיע למה שנראה כראיית הנולד. במאי 1928 כבר היתה ז'אן בטוחה לחלוטין במשימה שהוטלה עליה, והקולות ששמעה דחקו בה לחפש את תשומת לב המלוכה. היא הופיעה מלאת אנרגיה, מצאה ובטוחה בפעולותיה על-פי הנבואה. הממלכה באותה תקופה הייתה מפולגת ומנהיגה שארל דה פונתייה חלש והססן. "האינטואיציה הנשית" היא הבט נוסף של מחשבה רשתית המאפיינת נשים והיא נובעת מקליפת המוח הקדמית, המקום שבו המוח מרכז מידע וממזג אותו. קליפת המוח הקדמית וכל חלקי המוח האחרים קשורים ביניהם ועם איברים אחרים באמצעות מעגלים ספציפיים. נשים, בזכות יכולתן לאסוף גירויים רבים ולמזג אותם במוח, קולטות ומטמיעות כמות רבה יותר מהרמזים ששולחים האיברים, ואלה משרתים למעשה את הודאות האינטואיטיבית.

באותם ימים כבר רווחה אמונה בנבואה עתיקה מאד, כי בתולה מלורן, היא ולא אחרת תקום ותגאל את צרפת. ראשית נאלצה ז'אן לעבור כמה בחינות מדוקדקות על-ידי אנשי המלך והכנסייה. להוכיח שהיא דוברת אמת, שאינה שליחה של השטן ושהיא אכן בתולה. כשבאה לבסוף אל יורש העצר, שארל דה פונתייה, לו הודיעה שנשלחה על ידי האל לכבוש את אורליאן ולהביאו לעיר רים (Reims)  ולהכתיר אותו למלך בקתדרלה בה הוכתרו כל מלכי צרפת בעבר.

כאשר משתמשים בחשיבה מבוססת ודאות אינטואיטיבית נדרש הרבה פחות זמן להגיע למסקנה ולקבלת החלטה, וכמו כן, נדרשים פחות משאבים מנטליים לשם כך. יחד עם זאת יש לכך מחיר. ההחלטה מתקבלת בזמן קצר יותר, ובמקביל עולה הסיכון לעשות טעות ולקבל החלטה שאינה בהכרח הטובה ביותר על פי הנתונים הקיימים במציאות. מנהיגות זו דורשת הרבה יותר יוזמה ואומץ מאשר מנהיגות אלגוריתמית. האגדה מספרת כי ביקשה את החרב הקבורה מתחת למזבח של כנסיית קתרינה הקדושה. בהוראת המלך התבצעה חפירה מתחת למזבח ושם נמצאה, להפתעת החופרים, חרב עליה חרותים חמישה צלבים. לבקשתה גם צוידה בשריון לבן ודגל לבן עם פרחי לילך. את שיערה הארוך גזרה בעצמה לתספורת נערית וקצרה. כך יצאה רכובה על גבי סוס, הדגל בידה והחרב בידה השנייה, בראש צבא צרפת אל הקרב.

פרופסור דניאל כהנמן מסביר שתחושות הבטן הן תופעת לוואי של מאמץ מרוכז של המערכת האינטואיטיבית: "כשהיא מתמודדת עם אתגרים היא מפעילה את המערכת הרגשית, ולזה יש ביטוי במערכת האנטומית", הוא אומר. "האישונים מתרחבים, קצב הלב ולחץ הדם משתנים. הגוף שלך מגיב למאמץ, ואתה מרגיש את זה קודם כל בבטן ובחזה". מכיוון שהייתה נחושה בדעתה העניק לה שארל פיקוד על הצבא.

ישנם שלושה עקרונות למנהיגות נשית מבוססת ודאות אינטואיטיבית:
1.   עקרון הזמינות- הנטייה להעריך שאירוע יקרה על-פי הקלות בה הוא צץ בתודעה. מנהיגה נשית תנהג לעתים בצורה אינטואיטיבית ואסוציאטיבית המקדמת את תהליך קבלת ההחלטות שלה. ב-29 באפריל 1429הצליחה ז'אן ד'ארק להיכנס לעיר אורלאנס, שהייתה נצורה על ידי האנגלים. ב-1 במאי יצאה מהעיר לכיוון עמדות האנגלים הצרים על העיר, וב-9 במאי הצליח הצבא הצרפתי, בפיקודה, להסיג את הכוחות האנגלים ולהסיר את המצור מעל העיר אורליאן.
2.   עקרון ההדמיה- הנטייה להעריך שאירוע יקרה על פי הקלות בה ניתן לדמיין אותו. מתודת התרחיש היא כלי שכיח לקבלת החלטות בעלות השפעה ארוכת טווח. ככל שלמנהיגה הנשית יהיה יותר קל לדמיין את תוצאות החלטותיה, כך היא תקבל אותן יותר מהר. היא הביסה את הצבא האנגלי בפטאי ב-18 היוני ואילץ ערים אחרות, כולל טרואה, להכנע.
3.   עקרון היציגות- הנטייה להעריך שתופעה שייכת לקטגוריה מסוימת, על-פי מידת ההתאמה של מאפייניה של התופעה למאפייניה של הקטגוריה. מנהיגה נשית תשייך את הבעיה אותה היא אמורה לפתור לקטגוריה מסוימת ובהתאם אליה, תפעל. עליה במקרים רבים לבצע אינטגרציה של מספר קטגוריות בכדי לקבל את ההחלטה הנכונה, במיוחד במצבים מורכבים. חסרת כל ניסיון חיים או לחימה, היא הייתה הדבר לו חיכו כולם. בעקבות הניצחון זכתה ז'אן לאמון הצבא ולמעמד מיסטי בקרב החיילים. בכל מקום, בטרם פתחה בהתקפה, פנתה ז'אן אל האויב בבקשה שייסוג מרצון, ללא קרב. נחרדת משפיכות הדמים הצפויה שלדעתה כפרה ברצון האל. כעבור חודשים של לחימה הסכים לבסוף שארל דה פונתייה לעלות יחד עם ז'אן אל העיר רים ולשחרר אותה. שם, לפקודת ה"קולות" שהדריכו אותה, הביאה להכתרת שארל דה פונתייה למלך צרפת האמיתי, במקום אחיינו הנרי השישי, שהוכתר כמלך אנגליה וצרפת.

כך הבטיחה ז'אן דארק וכך עשתה.

לאחר ששארל דה פונתייה הוכתר למלך, פחתו התעניינותו ותמיכתו בז'אן ובחייליה והם נקלעו למצוקה. האגדה מספרת שחרבה של ז'אן נשברה באחד הקרבות וז'אן ראתה בכך סימן מבשר רעות. ודאות אינטואיטיבית מגיעה מאותו חלק לא מוגדר ולא ברור בתודעה האנושית, המאפשר לה לפעול בדרך יצירתית וחדשנית שהיא לא תמיד מבוססת הגיון צרוף. ב-22 במאי 1430 נפלה ז'אן ד'ארק בשבי בניסיונה לכבוש מחדש את העיר קומפיין .(Compiègne)  הדוכס מבורגונדי, שנתמך על-ידי האנגלים, הביס אותה. הדוכס היה מעוניין בז'אן כדי להביאה לדין האינקוויזיציה ולהעלותה על המוקד, וכך גם לבטל את חוקיות הכתרתו של שארל דה פונתייה. לשארל הוצע אמנם לקנות את ז'אן ולפדות את חייה, אך הוא סירב. ז'אן ד'ארק הוחזקה במגדל גבוה בעיר רואן (Rouen)  שבחבל נורמנדי שבצפון. היא הצליחה להימלט ממנו בקפיצה ובנס לא נפצעה, אך לבסוף נתפסה והועברה לכלא אחר.

מנהיגותה הנשית של ז'אן ד'ארק התאפיינה בוודאות אינטואיטיבית וגמישות חשיבתית. חשיבה זו היא הרבה יותר דינמית, ומסתמכת באופן ניכר על המנהיגה עצמה. נשים ניחנות בהבחנה חדה יותר מגברים. יש להן יכולת להטמיע מהר יותר את כל העובדות הנפרדות שהן אספו ולהגיע למה שנראה כראיית הנולד. ז'אן ד'ארק נמצאה אשמה בכל סעיפי התביעה, כולל כישוף, קשרים עם השטן, לבישת בגדי גבר ומשיחת מלך כופר. היא הועלתה על מוקד גבוה במיוחד, כדי להאריך את סבלה עד שהאש תגיע אליה. היא נשרפה חיים ב-30 במאי 1431, בהיותה בת 19 בלבד.

TheMalchutha: Theodor Herzl with Web-thinking

 הרצל דמלכות"ה: מחשבה רשתית

הרצל כמנהיג דמלכות"ה היה בעל מחשבה רשתית Web-thinking: היכולת לשלב תודעה גלובלית עם שליטה במדיה התקשורת, יכולות עבודה בצוות ותקשורת בין-אישית מעולות, חשיבה חדשנית ומומחה בפתרון בעיות, תוך הפעלת מחשבה ביקורתית. מחשבתו הרשתית בא לשיא ביטויה בחיבורו "מדינת היהודים", בו הציג בנימין זאב הרצל תכנית מדינית חדשה וחסרת תקדים: תכנית להקמת מדינה ריבונית לעם היהודי, בהסכמת המעצמות של אותה תקופה, וכחלק מן הפוליטיקה הבינלאומית. מחשבה רשתית שמה דגש על המכלול לעומת מחשבה הממוקדת חלקים. מחשבה רשתית נותנת מענה לריבוי משימות לעומת מחשבה ממוקדת המתעסקת בעשיית הדברים בזה אחר זה. מנהיגות נשית מבוססת מחשבה רשתית על-פי מודל דמלכות"ה.

 

יכולות מנהיגות דמלכות"ה בהתבסס על מחשבה רשתית:

·        לאסוף, לקלוט ולשקול טווח רחב של נתונים

·        לבנות מערכת יחסי גומלין סבוכה ומורכבת בין מקבצי רעיונות

·        לדמיין התפתחויות בלתי צפויות

·        להתמודד עם נתונים דו-משמעיים

·        להיעזר באינטואיציה כדי לנקוט פעולות בהלימה למצבים לא מובנים

·        לתכנן אסטרטגיות בכיוונים מרובים

·        לתכנן תכניות מורכבות וארוכות טווח

·        לחזות מגוון רחב של השלכות

·        לצפות שינויים מהירים ובלתי צפויים

·        להכין חלופות למקרה חירום

·        לקבוע יעדים בתוך הקשרם החברתי הרחב יותר

·        לחשוב חשיבה מערכתית

·        לשמור על גמישות מנטלית ולבצע בו-זמנית מספר משימות רב

המחשבה הרשתית של הרצל היא כפולה- תפישת העם היהודי המפוזר בתפוצות כישות אחת, והסכמה פוליטית בינלאומית של המעצמות הרלוונטיות. הרצל כמנהיג דמלכות"ה התאים את עצמו לאירועים ולתהליכים הגלובליים המתרחשים בהווה ועתידים להתרחש בעתיד. הוא מסתמך על אירועי העבר כבסיס ללמידה והפקת לקחים לגבי ההווה והעתיד. המנהיג דמלכות"ה אינו חי את רק את העבר, הוא חווה במחשבה רשתית את ההווה וכך מתווה את העתיד. 

הסבר למחשבה הרשתית אצל מנהיגה נשית:

לקליפת המוח הקדמית יש מבנה שונה אצל נשים ואצל גברים. לפחות אזור אחד בקליפת המוח הקדמית גדול יותר אצל נשים. לקליפת המוח הקדמית תפקיד של צומת המוח, היא סוג של Hub, המעבד סוגים שונים של מידע, וקשור עם אזורים רבים במוח. היא אחראית על ביצוע מספר פעולות במקביל. חלק זה של המוח שולט גם ביכולת לעקוב אחר פיסות מידע רבות בו-זמנית, ביכולת לשלוף את הנתונים הללו ולשקול את ערכם בעודם נאגרים. קיימת בקליפת המוח הקדמית היכולת למצוא דפוסים בתוך המידע ולחזות תוצאות בהתבסס על הנתונים. תהליך זה מייצר מחשבה רשתית בעלת גמישות מנטלית, איכות היפותטית, תכנון עתידי בהיבט רשתי. מחשבה זו מבוססת על קליטת קבוצות גדולות יותר של נתונים וראיית עולם באורח הקשרי יותר. תכנון ארוך טווח מתרחש בעיקר בקליפת המוח הקדמית התורמת לנטייתן של נשים לתכנן לטווח הארוך.

כפיס המוח הוא גשר רקמתי, המחבר בין אונות המוח. הכפיס המקשר בין שני חצאי המוח מהמצח לחלקו האחורי של הראש עבה מעט יותר אצל נשים. גשר נוסף הוא הצרור הקדמי הרחב בממוצע ב-12 אחוזים לעומת הגשר הקיים אצל גברים.

גשרים אלו, העבים יותר אצל נשים, מאפשרים תקשורת רבה יותר בין שתי אונות המוח. הקשרים הטובים יותר בין האונות משפרים את היכולת לאסוף ולנתח מידע מגוון יותר, בסיס חיוני ליצירת מחשבה רשתית.

הדבר הראשון לו זקוק המנהיג דמלכות"ה הוא חזון רגישותי Compassionate vision: חזון הבנוי כדי לפתור בעיות בצורה חדשנית. המנהיג דמלכות"ה מזהה את הבעיות הקיימות ונותן להן מענה בצורה חדשנית. הרצל הציג את בעיית היהודים ואת הפתרון לבעיה זו. הרצל הדגיש, כי פתרון לאומי-מדיני של בעיית היהודים הוא הפתרון היחידי והוא צורך חיוני לעם היהודי. הרצל גם הכיר בכישלון רעיון האמנציפציה, שהבטיח ליהודים שוויון זכויות אזרחי וחברתי אך לא התממש במציאות של אנטישמיות גוברת ושנאת יהודים. המנהיג דמלכות"ה מתרגם את החזון שלו לתכנית אשר מתבססת על תודעה גלובלית מפותחת. תודעה זו היא הסכום של כל התהליכים והאירועים הגלובליים המתרחשים בכל רגע נתון בעולם (בצורה רשתית) והמשמעות שלהם. הרצל האמין, שהיהודים יוכלו להשתלב בעולם ולהתקבל בקרב העמים רק בתנאי אחד: בתנאי שהם יתאחדו ויפעלו למען הקמת מדינה יהודית ריבונית. המנהיג דמלכות"ה מוביל דרך הצורך אך לא בצורה מגיבה ושמרנית, אלא ממנף את הצורך בפתרון בעיות ומשלב בו חדשנות להובלת העולם לכיוונים חדשים. הוא משתמש בצורך כמנוף להנעת השינוי. בעולם כיום, המתאפיין בהתמחות והתמקצעות המתחדשת ומתעדכנת באופן קבוע עולה הצורך במחשבה רשתית. מחשבה זו מתכללת את כל התהליכים והמשאבים בארגון בראיית-על: ראיית כל הארגון, כל הממשקים, הלקוחות, השוק, והמגמות, על-ידי העלאת רמת השליטה הניהולית ואיכות הבקרה. מחשבה רשתית היא המעבר מראיית הפרט או הפרטים לראיית המכלול או התהליכים והמשאבים, היא חיבור כל הנקודות לידי קו אחד או מכלול. מחשבה רשתית מייצרת קשרים בין פרטים ויוצרת תהליכים ומבנים בארגון.

מחשבה רשתית מעלה את רמת השליטה הניהולית ובכך משפרת את יכולות ואיכות מעקב ובקרה, ייעול תהליכים ארגוניים ומיצוי מקסימלי של המשאבים האנושיים והטכנולוגים. היא מאפשרת לזהות את אותם מקומות בהם קיימים פערים או צורך בחדשנות. מנהיגות דמלכות"ה בעלת מחשבה רשתית, ממנפת מקומות אלו להובלת יזמות עסקית וטכנולוגית. מטרות ארגוניות אלה מושגות באמצעות שיפור ושילוב מנגנוני תצוגת מידע אינטגרטיביים, העברת מידע, שיבוץ מידע ושימוש חוזר במידע. המנהיג דמלכות"ה הוא מומחה במחשבה רשתית ולכן משתמש בה בצורה מושכלת בכדי לעצב ולשלוט בתהליכים הגלובליים השונים, ובאופן מידת הפצתם. הרצל רצה שהקונגרס הציוני הראשון יהיה לפי כל כללי הטקס ובעיקר שישאיר רושם עולמי. ככל שהאירוע או התהליך מופץ בתפוצה עולמית רחבה יותר ובעוצמה תקשורתית גדולה יותר הוא תופס נפח גלובלי גדול יותר.

המדיה התקשורתית משמשת להפצת החזון. 

הוא הגיע ארבעה ימים קודם לפקח אישית על כל הסידורים, שכר חדר במלון המפואר ״שלושת המלכים״ ויצא לבדוק את השטח, לא לפני שהזמין צלם שיצלם צדודיתו המזוקנת ממרפסת המלון. תמונה היסטורית, נצחית ואלמותית.                            

הכל כמעט עמד להתבטל אילולא תושייתו של הרצל. מארגני האירוע שכרו מרתף בירה זול לכינוס, ללא במה, ללא פאר. הרצל רתח מזעם "במקום המטונף הזה נכריז על בית לעם היהודי״ שאג, ״לצחוק ולעג נשים את עצמנו מול כל אומות העולם?" 

הוא התרוצץ בעיר למצוא אולם חלופי ומצא את הקזינו שהיה המבנה המפואר ביותר בעיר. תוך יומיים נעשתה בקזינו עבודת קוסמטיקה בקצב מטורף והכול בא על מקומו בשלום, כמעט. מחשבה רשתית מייצרת תפישה אינטגרטיבית, היא תפישת המכלול, המאגר, התהליך, המשותף ולא הפרט. בגלל תפישה ונקודת מבט זו היא מאפשרת גמישות, התייעלות ויצירתיות בעיקר במערכות גדולות הנותנות מענה דרך פתרונות מורכבים, דרך הפיכת דברים נפרדים ושונים לישות אחת, מיזוג, שילוב ואיחוד. האינטגרציה היא תהליך של מציאת מכנה משותף או רמה עקרונית של מספר פרטים כולל שילוב וסנכרון ביניהם. אינטגרציה מייצרת שילוב בין רכיבים שונים בתוך המערכת, לאחר בדיקת מאפייניו כל רכיב, ניתן להמשיך את תהליך האינטגרציה בביצוע שילוב בין מרכיבי המערכת לבין הסביבה או הסביבות בהן הם מיועדים לפעול. ניתן לבצע אינטגרציה על-ידי איגום Pooling: ניהול משאבים דרך קיבוצם למאגר משותף באופן הניהול, בכדי למקסם ולתת יתרון סינרגטי או לצמצם סיכונים באופן השימוש.
אינטגרציה זו מעודדת חדשנות ושכיחה במתן הפתרונות המורכבים.

המנהיג דמלכות"ה עובד בצוותים מסוגים שונים: מקומיים וגלובליים. לכן עליו להיות מומחה בעבודת צוות ובכל הקשור לתקשורת בין-אישית. הוא מומחה בהבנת התהליכים בצוות, תפקידים בצוות ובעל כישורי עבודת צוות מעולים. הוא מומחה בכלי התקשורת השונים בתוך הצוות ומחוצה לו, ומשתמש בהם בכדי לגייס את השותפים לו בצוות ומחוצה לו לביצוע התכנית ליישום החזון. הוויכוח איזה דגל יונף כמעט יצר משבר. הרצל הציע דגל עם שבעה כוכבי זהב. הצעתו נדחתה. הדגל העברי שהונף בקונגרס היה דגל כחול לבן ובמרכזו מגן דוד. הבמה קושטה בירק והורי הרצל חייכו אליו באהבה והערצה מיציע האורחים.

מנגנון נוסף הוא מחשבה רשתית דרך ורסטיליות: על-ידי יצירת משאב ורסטילי אשר משמש גם לתפקידים מגוונים וגם למצבים משתנים נוצרת הגמישות האינטגרטיבית. תהליך האינטגרציה דורש מידה שונה של יכולות ורסטיליות מגוונות מבעלי תפקיד שונים בארגון. חלקם ידרשו ללמוד ולהפנים תהליכי עבודה חדשים, חלק אחר יידרש להסתגל לשינוי בתהליכים, וחלקם לא יצטרכו לשנות מאום בעבודתם היומיומית. כמובן שהבדל כזה בהשפעת המערכות על הארגון, הוא מאפיין חשוב ולעתים קריטי בתהליך האינטגרציה, ולכן יש לשים עליו את הדעת כבר בשלבי התכנון וניתוח הדרישות.

מחשבה מערכתית מאפשרת להביט בשלם. זוהי מחשבה הרואה יחסי גומלין ולאו דווקא פרטים, מחשבה מזהה דפוסים ולא תמונות מצב רגעיות.

המחשבה הרשתית בעקבות הגמישות המנטלית, נכונה יותר לקבל יוצאים מן הכלל, ולראות קשת רחבה יותר של חלופות. כל הכישורים הללו הם היבטים של מחשבה-רשתית האופייניים למוח הנשי.

ג'וזף צֶ'מבֶּרליין, שר המושבות הבריטי, הציע להרצל בשנת 1903 הצעה חדשנית. לפי ההצעה תמסור ממשלת בריטניה בחכירה לציונים שטח במזרח אפריקה (כיום נמצא בקניה), שבו יוכלו היהודים להקים מושבה יהודית ולנהל שלטון עצמי. כאן בא לידי ביטוי המרכיב של חשיבה ביקורתית: עליו להפעיל חשיבה זו לאורך כל הדרך בצורה אמיצה ונבונה. עליו לראות צעד קדימה ללא חשש, תוך התגברות על המכשולים האישיים והחברתיים בקבלת ההחלטות. עליו לקבל החלטות אמיצות תוך הפעלת שיקול דעת וחשיבה ביקורתית. מצבם הקשה של יהודי רוסיה השפיע על הרצל, והוא נטה לקבל את ההצעה, אף שהייתה מנוגדת לתוכנית באזל. הרצל העלה את תוכנית אוגנדה לדיון בקונגרס הציוני השישי שהתכנס ב-1903, והדגיש שקבלת תוכנית אוגנדה היא פעולה לשעת חירום אשר מיועדת להציל יהודים מאובדן, וכי אוגנדה תשמש מקלט זמני לעם היהודי עד שיהיה אפשר להעביר אותו לארץ ישראל. בהיבט החוץ ארגוני, מטרות המחשבה הרשתית הן: שיפור תהליכי ואמצעי התקשורת עם לקוחות וספקים, מינוף המידע הקיים בארגון והטכנולוגיה הממומשת בו ליצירת יתרון תחרותי גמיש וחדשני, ניהול זמיש (Agile), השגת תמיכה למערכות המידע בארגון, כך שיותאמו לשינויים בצרכים העסקיים החוץ ארגוניים, תוך יצירת גמישות בשינוי תנאי מסחר ובאסטרטגיות הארגוניות. מחשבה רשתית יכולה להתבצע או דרך סנכרון או דרך מציאת מכנה משותף: ראיית-על.

הרצל הוא דוגמה כמעט מושלמת למחשבה רשתית מודל המנהיגות דמלכות"ה: הוא ראה צעד קדימה ללא חשש, תוך התגברות על המכשולים האישיים והחברתיים בקבלת ההחלטות. הרצל קיבל החלטות אמיצות תוך הפעלת שיקול דעת וחשיבה ביקורתית. המנהיג דמלכות"ה הוא אדם בעל מחשבה רשתית- שילוב של תודעה גלובלית, שליטה במדיה התקשורתית, יכולות עבודה בצוות ותקשורת בין-אישית מעולות, חשיבה חדשנית ומומחה בפתרון בעיות, תוך הפעלת מחשבה ביקורתית.