תפישת אֲלֻמָּ"ה sheaf להוראה משולבת
במסגרת מדיניות מערכת החינוך לקידום
המצוינות, פותח מודל ניהול פדגוגי המכוון לשילוב התלמידים המתקשים וקידומם במסגרת
החינוך הרגיל, תוך הרחבת יכולת הכלתם. גישת אלמ"ה מציגה תפישה חינוכית אותה
פיתח ניר גולן, איש חינוך ומנהיגות:
ארגון
לימודים
מותאם
הכנסת-אורחים
אֲלֻמָּה היא
צרור שיבולים או קרן אור. היא אוספת שיבולים שונות לידי חבילה אחת. היא אינה משנה
את גודלן או צורתן, אלא צוררת אותן לידי אגודה אחת, המחזיקה את כולן בו-זמנית,
ומסייעת בשינוען ממקום למקום. מודל הכלה להוראה משולבת כולל מתן מענים מגוונים
לשיפור ההישגים ולצמצום הפערים החברתיים, תפישת אֲלֻמָּ"ה מסייעת
למורה ביישום המודל בכיתתו.
עקרונות בתפישת אֲלֻמָּ"ה:
·
קבלת
פנים Reception: התייחסות לתלמיד בסבר פנים יפות.
·
זיהוי המאפיינים וצורך הלומד Identification : התאמת "מרחב" הלמידה למאפייני
וצורכי הלומד.
·
למידה אדפטיבית
Adaptive Learning: למידה בהתאמה אישית.
·
הוקרה
והכרת תודה :Recognition
& Gratitude של
הלומד על הכנסת האורחים.
תפישת אֲלֻמָּ"ה להכנסת
אורחים:
"גדולה הכנסת אורחים מהקבלת פני שכינה"- אברהם אבינו עומד ומדבר
עם הקב"ה המתגלה אליו, ותוך כדי כך הוא רואה שלשה אנשים באים. אולי אין להם
אוכל. אולי הם טעו בדרכם. במצב כזה לא שייך להמשיך לדבר עם השכינה. אברהם מבין שאם
איננו רגיש לזולתו הוא אינו יכול לקבל פני שכינה. לכן הוא מבקש "אל נא תעבור
מעל עבדך", ולאחר שיטפל באורחים וימלא את חובתו הבסיסית כאדם, יוכל לחזור
ולדבר עם הקב"ה. אברהם מבין שללא יחס נכון אל הסביבה- הוא אינו יכול לדבר עם
הקב"ה. הדיבור עם הקב"ה אינו נעשה כאדם פרטי אלא כנציג של המציאות, של
הסביבה, ואם האדם מנותק מסביבתו, הרי שאינו ראוי לדבר עם השכינה. המסר כאן מותאם למורה
שצריך להיות רגיש לתלמידו, האורח שלו בתהליך הלמידה. אם הלומד יישאר
מנותק מסביבתו בשל קשייו או צרכיו המיוחדים, הוא "אינו ראוי לדבר עם
השכינה"- תהליך הלמידה אינו אפקטיבי. לכן נושא השייכות לקבוצת הלומדים, לאֲלֻמָּה, ההצהרה כי אנחנו אֲלֻמָּה אחת, קריטית להמשך התהליך. תפישת אֲלֻמָּ"ה מבוססת
על דברי האמוראים בסוגיית הכנסת אורחים, כי אין ערך גדול ללימוד התורה של האדם אם
אין הוא נעשה מתוך רגישות לזולת. תכנית ההכלה מבוססת רגישות ללומד. כל מורה
צריך שתהיה לו רגישות ללומד כתנאי בסיסי ליישום התכנית. מסופר על כמה מגדולי ישראל
שהקפידו מאוד בעניין הזה, כאשר היה מגיע אורח לביתם היו קמים לכבודו וסוגרים את
ספר התורה. מזה נלמד על גודל חשיבותה של מצות הכנסת אורחים. כאשר עומדת בפני האדם
מצות הכנסת אורחים, אל לו לחקור ולדרוש ולתהות מיהו האורח, אלא ביתו צריך להיות
פתוח לרווחה לכל אורח להאכילו ולהשקותו. ביתו של אדם צריך להיות פתוח לכולם. אין בחינוך
מקום לאיפה ואיפה; יש לשלב את הלומדים ולקדמם במוסדות החינוך, תוך הרחבת יכולת
הכלתם ומתן מענים מגוונים- יעד 12.
פירוט עקרונות תפישת
אֲלֻמָּ"ה:
קבלת פנים Reception: התייחסות
לתלמיד בסבר פנים יפות.
הכנסת אורחים היא, קבלת האורחים בסבר
פנים יפות כמו שאמרו חכמינו "והוי מקבל את כל אדם בסבר פנים יפות"- אם
אדם נותן לחברו את כל המתנות הטובות שיש בעולם ופניו זועפות, מעלה עליו הכתוב
כאילו לא נתן לו כלום, אבל המקבל את חברו בסבר פנים יפות אפילו לא נתן לו כלום,
מעלה עליו הכתוב כאילו נתן לו את כל המתנות הטובות בעולם. הלומד בעל הקשיים הוא
כמו אורח עד שתהפוך הכיתה להיות ביתו ויוכל הוא בעצמו לארח תלמידים אחרים. הרגישות
באה לידי ביטוי בעקר בשלב זה. כאשר בא אורח, שמרגיש זר במקום החדש, לא מכיר את
צורת החיים וכדו' ואדם איננו רגיש לכך- גם תורתו אינה תורה. בהתאמה: כאשר מגיע
לכיתה תלמיד עם צרכים מיוחדים הוא מרגיש זר בכיתה הרגילה בשל מאפייניו, על המורה
להיות רגיש לכך בשלב קבלת הפנים. על בעל הבית לתת הרגשה טובה לאורח, שיחשוב כאילו
הוא בביתו, כמו כן צריך בעל הבית לאכול יחד עם האורח, ולא לשבת לידו מבלי לאכול.
פשוט לגרום לאורח להרגיש רצוי ואהוב, לתת לו הרגשה נעימה. מטרת קבלת הפנים לתת
לתלמיד הרגשה שהוא רצוי.
זיהוי המאפיינים וצורך הלומד Identification : התאמת "מרחב" הלמידה למאפייני
וצורכי הלומד.
בשלב זה הדגש מושם על מתן תחושת נוחות וביטחון ללומד ה"זר",
דרך זיהוי צרכיו, קשייו ומאפייניו הייחודיים. צריך בעל הבית לשכוח את טרדותיו ולתת
את כל תשומת הלב לאורח. רק דרך תשומת לב זו יוכל המורה לזהות באמת את צרכיו
ומאפייניו של הלומד. מספרים על החוזה מלובלין:
פעם אחת שלחו שליח בשביל חולה לרבי והיה זה בימות החורף והשליח בא
באמצע הלילה לרבי והיו כולם ישנים על כן לא מיחו בו והלך אל הרבי והרבי היה ער
ונתן הקויטל (פתק) לרבי. ואמר השליח לרבי אני רעב והלך הרבי לבית המבשלות (מטבח) ולקח
שם כל מה שמצא. ואמר השליח לרבי אפשר תתנו לי יי"ש (יין שרף) כי קר לי מאד
ונתן לו יי"ש טוב. ואחר כך נתן לו לאכול ואכל. ואחר כך אמר אני צריך לישן
ונתן לו כר וכסתות ושכב שם. ומחמת שהיה איש מגושם נתהווה ריח רע. וכשהקיצו המשמשים
(המשרתים) היו רוצים לגרשו ואמר הרבי להמשמשים אל תגעו בו רק יישן עד שיקיץ בעצמו.
ואמר: ה' יתברך הזמין לי מצווה של הכנסת אורחים ואתם לא תניחו לי לקיים.
·
מידת
הכנסת האורחים נבחנת ביכולת להכיל את השונה והזר, ואפילו את מי שעשוי להרתיע
בנוכחותו. מידת "הכנסת אורחים" על-פי תפישת אלמ"ה נבחנת ביכולת
המורה להכיל את הלומד השונה ו"הזר" במאפייניו ובצרכיו המיוחדים. אפילו
אם מקשה או מרתיע (מפריע) בהתנהגותו במהלכו של תהליך הלמידה.
·
דווקא
המשרתים הם אלו המנסים להשיב את הסדר ולהעמיד את האדם הגס במקומו. בניגוד אליהם,
הרבי מקבל את האיש ואינו מנסה לשנות את דרכיו. הוא מתאים את הכנסת האורחים
ומאפייניו. הוא נותן מענה לכל צרכיו הייחודיים. הוא מטריח עצמו למטבח ודואג לו.
בשל כך הוא גם מניח לו לישון, ולא מנסה "להעיר" או לשנות אותו.
·
מידת
הכנסת האורחים של המורה נבחנת ביכולת להכיל את השונה והזר, ואפילו את מי שעשוי
להרתיע בנוכחותו. מידת ההכלה נבחנת ביכולת המורה להכיל את הלומד השונה,
"הזר", ואפילו אותו לומד שעשוי להרתיע בנוכחותו.
למידה אדפטיבית Adaptive
Learning: למידה בהתאמה
אישית.
מסופר על הצדיק הירושלמי רבי אריה לוין זצ"ל, שאחד הגנבים שהיו
כלואים באגף האסירים הפליליים בירושלים, ריצה את עונשו ושוחרר לעת ערב. מאחר
והתגורר הרחק מירושלים ולא היה אפילו שקל בכיסו, הלך לביתו של רבי אריה לוין, אמר
לעצמו אולי ייתן לי הרב כמה שקלים... כאשר ראה אותו הרב בפתח ביתו קיבלו אותו הרב
ואישתו כאורח נכבד. נתנתו לו סכום כסף מסוים ואמרו לו שהם לא יתירו לו לנסוע
לפניי שיסעד את ליבו. האורח הרגיש טוב ובסיום הארוחה אמר לו רבי אריה. "אני
מודה לך על שבאת לבקר אותנו, בזכותך נזדמן לי במפתיע לקיים שתי מצוות: הכנסת
אורחים וגמילות חסדים, בבקשה ממך הוסיף רבי אריה והפציר, השעה מאוחרת ולמה תטרח
לנסוע בשעת לילה? השאר עמנו הלילה ומחר תיסע באור יום. בבוקר מתעורר רבי אריה
משנתו כדי להכין עצמו לתפילה, והנה מתברר שאותו "אורח" גנב את גביע היין
ועוד כמה כלי כסף יקרים והסתלק לו... הלך רבי אריה לוין זצ"ל לאשתו ואמר לה.
"אני מוחל לאותו גנב במחילה גמורה כדי שלא ייענש בגיני. הוסיף ואמר לרעייתו -
בואי נבטיח אחד לשני ונקבל בליבנו, שהמקרה המצער הזה לא ישמש כתקדים ולא ימנע
מאיתנו מלארח גנבים בביתנו גם להבא (איש צדיק היה). דוגמה להכנסת אורחים קיצונית
בהתאמתה למאפייני האורח. האדפטציה שעשה הרב אריה לוין בהתאם למאפייני האורח היא
קריטית. המורה המקצוען מומחה בלמידה אדפטיבית מותאמת לצורכי התלמיד.
הוקרה והכרת תודה :Recognition & Gratitude של הלומד על הכנסת האורחים.
על האורח מוטלת חובה. צריך האורח שלא
יכביד על בעל הבית, שידע בברור שאוהבים אותו והוא רצוי, שלא יחשוב שמזמינים אותו
מתוך בושה או נימוס. הלומד מכבד את מארחו, ולא יכביד עליו. הלומד ישמור על צנעת
הפרט של המורה ויהיה שותף באחריות על תהליך הלמידה.
"גם כאשר מוכרח האורח
לשהות בבית, לא ירבה ישיבה במקום אחד וידאג לא להכביד על אף אחד, ולא ישאל שאלות
ומענות מבעל הבית, ולא ישאל אותו על עסקיו ועל כליו. צריך שגם הוא יפתח את ידו
להוציא להוצאות השוטפות ולקנות מצרכי סעודה, ויהא מרבה בכבוד בעל הבית וכבוד כל
בני הבית, ויראה געגועים וחיבה יתירה לילדים, וימלא פיו תהילתו." חשיבות
רבה להוקרה ולהכרת התודה של הלומד את המורה, אשר קיים מצוות הכנסת אורחים וקיבלו ל"ביתו"
בסבר פנים יפות. "ויברך בברכתו, ובעת לכתו יברך את בעל הבית ואשתו. אחר
נסיעתו ישלח זר פרחים או איגרת. כך ראוי לאורח הגון להתנהג."
תפישת אֲלֻמָּ"ה להוראה
משולבת מתייחסת לתכנית ההכלה. חשיבותה הגדולה של תפישת אֲלֻמָּ"ה ארגון לימודים מותאם הכנסת-אורחים, היא
בהכנסת אורחים הנובעת מהיותה מצווה המחדדת את הצורך ברגישות רבה לזולת- המורה
מרגיש במצבו של הלומד ומסייע לו. בלי הרגישות הלומד נשאר יחיד, פרט, אטום לסביבה. למידה
אינה רק התפתחות אישית- אינטלקטואלית, רוחנית ומוסרית של האדם. למידה אפקטיבית
מתרחשת מתוך היות הלומד "איבר מאיברי הקבוצה", חלק מקהילה לומדת. זוהי
אחריותו של המורה "מכניס האורחים".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה