יום שבת, 23 בספטמבר 2017

TheMalchutha Model for Feminine Leadership

TheMalchutha (Malchuth in Aramic) is the "highest" tenth of the Sephirot in the Kabbalistic Tree of Life. Malchuth means Kingdom. Men will continue to lead our high-tech society and women will lead the other societies. As the receiving Sphere of all the other Sephirot, Malchuth gives tangible form to the other emanations. Nir Golan, Educational & Leadership expert, was inspired by the Malchuth Sphere and developed TheMalchutha Model for Feminine Leadership. The Divine energy comes down and finds its expression in this plane, and our purpose as human beings is to bring that energy back around the circuit again and back up the Tree of Life. Golan's vision is that 51% of the Leaders around the world will be women.

There are 7 advantages according to TheMalchutha Model for Feminine Leadership:

1.   Vision: Compassionate pathway
Compassionate pathway is at the time heart of every decision a feminine Leader makes and is a key to leading people with the tools to success in their life. Compassion for feminine leader means temporarily suspending self-judgment so the feminine leader appreciates others perspectives or situations when they are different from her point of view. Compassionate feminine Leader should serve her people and not the opposite way. To be Compassionate feminine Leader she needs to be genuinely concerned about the other person or people’s needs. She needs to think about and feel it from their perspective.

2.   Plan: Web thinking
Connecting the dots and while seeing the big picture from a higher point of view. Feminine leader's plan is based on meta-cognition and multi-tasking ability. Web thinking is emphasizing on the whole, multitasking is doing many thing at a time. Feminine leader plans her steps using her web thinking to create a multi-layers/ agile plan. Imagination is the ability to reach into the depths of one's stored knowledge, assemble reams of information in new ways, and suppose how various combinations of things would play out as a plan. These abilities are aspects of web thinking.

3.   Team building: Familial framework
The ability to work as a part of a team, required to have a broad view of the project, have holistic consideration and collaborate more with each other in order to achieve this goal. Feminine leader pays attention to her team climate. She tends to be an affiliative leader style and therefore she searches for peace and harmony in her team. She spends time in connecting people. Feminine leader feels empathy and then a desire to help alleviate the suffering/ need of the other person. She focuses on human values and needs.

4.   Attitude: Holism & Empathy
Holism & Empathy make it easier to use the other core values. When a feminine Leader has Holism & Empathy, it’s natural to be curious about what leads people to do what they do and it’s easier to be transparent about what Compassionate Leader thinks. That’s because the questions the feminine Leader asks and the points of view she shares stem from her interest in learning rather than simply judging. When she has Holism & Empathy, it’s easier to maintain accountability because accountability is in the service of development rather than punishment. And when the she has Holism & Empathy, she is more likely to surface everyone’s underlying needs; that makes it easier to generate commitment.

5.   Decision making: Intuitive certainty
Feminine leader's intuition is a composite of several female traits. Women have uniquely constructed and well-connected brains. They pick up more messages from the other person's posture, gestures, emotional expressions, and voice. Feminine leader is more apt to assimilate all of these disparate little facts faster, achieving what appears to be a clairvoyant view. Intuitive certainty is probably another aspect of feminine web thinking, arising from the prefrontal cortex where the brain assembles and integrates information.

6.   Communication: Self-awareness & Modesty
The Compassionate feminine Leader has compassion for herself. She is aware for her emotions, senses and thoughts. As long as she demands perfection of herself, she would take herself to task when she didn’t meet her own standards. And she did the same with others. If the feminine Leader always judges herself unfairly; she will do the same to others. As a feminine Leader she knows that she is only a facilitator for accomplishment the compassionate vision into habitual vision and she knows when her contribution is ended.

7.   Implementation: Detail commitment  
As a feminine Leader has more commitment to details, her advantage is accomplishing task and mission till the end- End to End accountability. Feminine Leaders collects, assimilates, and weighs a wide range of data; constructs intricate relationships among constellations of ideas; imagines unexpected business developments; embraces ambiguity; intuits appropriate actions in puzzling business situations; strategizes in multiple directions; devises complex long-term plans; envisions a broad range of consequences; anticipates rapid, unexpected changes; prepares fallback options; sets business objectives within their broader social context; thinks in systems; remains mentally flexible- and juggle a lot of office demands at once.

    All women have to do is to believe in their advantages according to TheMalchutha Model for Feminine Leadership.

יום חמישי, 14 בספטמבר 2017

The failure of the hero from The Memory Monster

למה נכשל גיבור הספר "מפלצת הזיכרון"?

מדריך פולין חייב לאהוב את תלמידיו משתי סיבות: 
1.    הוא מוביל את תהליך הלמידה במסע: לא ניתן להוביל תהליך למידה משמעותי בלי לאהוב את הלומד. אהבת הלומד היא תנאי לרגישות, אמפתיה ותמיכה בכדי לסייע לו בתהליך.
2.    העיקרון המארגן לכל נושאי הלמידה במסע הוא הומניזם ואנושיות: לא ניתן ללמד בלי להוות דוגמה אישית Role Model כמדריך, ביישום העקרונות במהלך המסע. הבסיס להומניזם ואנושיות הוא אהבת האדם, אהבת הלומד.
גיבור הספר "מפלצת הזיכרון" נכשל כבר בעמוד 15: " אף פעם לא הרגשתי שאני ממש מצליח, כי לא אהבתי אותם מספיק, את זה אני מבין רק עכשיו." מפלצת הזיכרון/ ישי שריד/ ספרייה לעם, הוצאת עם עובד, תשע"ז.

המדריך כמומחה להובלת תהליך למידה: 
1.    מעורר הנעה פנימית בלומדים.
2.    מאפשר התנסות דרך דיון וחקר ונותן משוב תוך כדי. 
3.    מוביל בצורה הדרגתית את התהליך. 
4.    בונה מבנה הגיוני למסע תוך חיבור דמויות ואירועים היסטוריים המתרחשים באתרים השונים, למבנה אחד רבוד אך ברור ללומדים.
5.    מעצים ומדגיש עקרונות מנחים לתהליך, לעקרון המארגן- הומניזם ואנושיות, ולהמשכו אחרי המסע.
6.    מתייחס בשונות לכל לומד ולומד. 

בכדי להתייחס בשונות, יש צורך בכישורי אמפטיה ולהפוך אותם ל-Compassion: לינק לפוסט בנושא חמלה:
היכולת לזהות את מצבו הנפשי והקוגניטיבי של כל לומד בקבוצה ולסייע לו, תווך תהליך הלמידה הקבוצתי לתהליך למידה אישי. תהליך הלמידה האישי מתרחש בשיח הלא-פורמלי במהלך נסיעות, ארוחות, הפסקות ובשיחות הערב. 

המודל המוצע ללמידה אפקטיבית במסע הוא מודל נחי"ל: לינק למודל:

שלב נוכחות Participating
המודל מאפשר ללומד, בשלב הראשון,  להיות נוכח באתר/ בזירת האירוע. זהו ייחודו העיקרי של תהליך הלמידה על אדמת פולין. שלב זה הוא כל-כך קריטי במסע ולכן הוא מצדיק את המאמץ בנסיעה לפולין. תפקידו של המדריך בשלב זה, לתווך (Facilitate) את האתר והאירועים שהתרחשו בו לתלמיד. 
שלב חיפוש Searching
התלמיד מחפש באתר, באירוע או בתהליך שהוצג לו, מגמות שמעניינות אותו, סימני שאלה, דילמה, פער לא ברור וכו'. המדריך יכול להציע כיוונים אפשריים, ולסייע לתלמיד בחיפוש דרך "הארת האזורים המשמעותיים".
שלב יצירה Naming 
בשלב הבא הלומד משיים את המגמה, האיום או ההזדמנות שזיהה, נותן להם שם או כותרת. ומתרגם אותם לשאלה, דילמה, או כיוון המעניין אותו להמשך למידה: חקירה, והעמקה.
שלב למידה אדפטיבית Adaptive Learning
הלומד משלים את תהליך החקירה והעמקה עם עצמו, הקבוצה או הצוות החינוכי. את תוצאת התהליך הוא משתף וחולק עם הסובבים במהלך ההדרכה, בנסיעה, אך בעיקר במעגלי השיח ובשיחות הערב. מכאן חשיבותם למסע.

כתוצאה מתהליך הלמידה משתנה ה-Dobeing של הלומד: 
לינק ל-Dobeing:
הלומד מדייק את תשוקותיו לחיים, מזהה את חזקותיו ומתחיל להגדיר את ייחודו כאדם. תהליך זה נמצא בליבת מודל למידת נחי"ל והוא אין סופי Long Learning Life.

למידת נחי"ל תתכן בשלוש תצורות:
1.    כתהליך קבוצתי מלא תוך שיתוף ושקיפות מלאה לכל חברי הקבוצה.
2.    סמי-קבוצתי: חלק ראשון קבוצתי- הדרכת אתר, שני- חיפוש אישי, שלישי- שיח קבוצתי, ורביעי- שיתוף בתהליך הלמידה האדפטיבי כולו בקבוצה. 
3.    אישי בלבד מול עצמו (יומן מסע, או בליווי מדריך או מחנך מלווה).

בכדי לבצע את התהליך המתואר יש "ללמוד" את הלומדים: לשנן את שמותיהם, "לחלץ" את תווי פניהם, ולזהות את מאפייניהם. החשוב ביותר הוא לאהוב אותם באמת. גיבור הספר הבין כי נכשל בעמודים 87-88: "הלכנו משם הלאה, לאומשלגפלץ. שמתי לב שהם עדיין לא מרוצים ממני. הכימיה שלי עם בני האדם התקלקלה באיזה מקום." 

יום שבת, 2 בספטמבר 2017

Martin Luther King TheMalchutha: Leadership model

מרטין לותר קינג דמלכות"ה: מודל למנהיגות
מרטין לותר קינג הבן, כומר בפטיסטי אפרו-אמריקאי, נרצח ב-4 באפריל 1968, בהיותו בן 39 בידי מתנקש אשר התנגד לדרכו. בשנת 1964 קיבל מרטין לותר קינג, על מאבקו הבלתי אלים כנגד האפליה הגזעית בארצות הברית פרס נובל לשלום. בנאומו אמר: "אני מאמין שאמת ללא נשק ואהבה ללא גבולות יגידו את המילה האחרונה, לכן הצדק גם אם מובס זמנית יהיה חזק יותר מרשע שניצח". קינג הוא מנהיג על-פי מודל דמלכות"ה: קיימות בו 3 תכונות ייסוד המאפיינות את המנהיגות הנשית:
·        מחשבה רשתית המחברת את כל הנקודות ומייצרת ראיית-על (מטה-קוגניציה).
·        כוליות אמפאטית כרגישות בין-אישית להכלת האחר כשלם ופיתוחו.
·        תוך-אישית המייצרת מודעות עצמית גבוהה ותפישת עצמי בצורה ענווה.
מודל דמלכות"ה מורכב משבעת המאפיינים הייחודים למנהיגות נשית ובאים לידי ביטוי במנהיגותו של קינג:
דרך רגישותית Compassionate road map הנובעת ממחשבה רשתית
 ((Web-thinking, הובלת אנשיו דרך יצירת לכידות משפחתית Familial team.
בשנת 1954 התמנה לכומר הכנסייה הבפטיסטית באלבמה. באותן שנים חייבו "חוקי ג'ים קרואו" הפרדה מוחלטת בין שחורים ולבנים בכל המרחב הציבורי בארה"ב, כשהם יוצרים אפליה גזענית שיטתית ותחושת נחיתות יומיומית בקרב הציבור השחור בתחום החברתי, החינוכי והכלכלי. הדרך הרגישותית Compassionate road map של קינג החלה בניסיון להלחם ב"חוקי ג'ים קרואו". בשנת 1955 קינג מונה לדובר "האגודה הלאומית לקידום הצבעונים". המנהיגות שלו היתה מכילה יותר, קשובה יותר לצרכים האישיים של השחורים, תוך ראיה כוללת של מגמות ותהליכים ארציים וגלובאליים, לכן ייחודה של המנהיגות של קינג בראייה הכולית שלה וביכולת ההכלה והאמפטיה Holism & Empathy. בעקבות מעצרה והרשעתה בבית משפט של רוזה פארקס, על רקע סירובה המחאתי לפנות את מקומה באוטובוס לאדם לבן, הכריז קינג, כדובר האגודה, על חרם כנגד חברת האוטובוסים. קינג כמנהיג היה בעל "תחושת בטן"- אינטואיציה ((Intuitive certainty. הוא היה ענו (Modesty) בשל המודעות העצמית הגבוהה שלו (Self-awareness). לאורך כל הדרך הוא הוביל תוך דבקות והתמדה בפרטים הקטנים Detailed Persistence. למרות מעצרם של קינג ובני משפחתו, ההיענות לחרם הייתה גדולה. ציבור השחורים הפסיק להשתמש באוטובוסים, ואילו ראשי הקהילות ארגנו מערך הסעות חלופי שהופעל על ידי מתנדבים. החרם שנמשך 385 ימים, זכה לכיסוי תקשורתי נרחב. נושא זכויות האזרח עלה לסדר היום, וקינג הפך לדמות פוליטית ידועה ומוכרת ברחבי ארצות הברית. גבר יכול לרכוש מאפיינים ייחודים אלה ולהפוך למנהיג על-פי מודל דמלכות"ה, אך אצל קינג הם קיימים בצורה טבעית יותר.
הדרך הרגישותית היא תהליך אינטגרציה של מחשבה רשתית, כוליות אמפאטית ומודעות עצמית תוך-אישית המייצרת ענווה. החשיפה התקשורתית של שגרת יומו המופלת והמושפלת של האדם השחור באמריקה יצרה סערה ציבורית שהגיעה לשיאה בשנת 1964, עם חקיקת "חוק זכויות האזרח" שאסר לחייב הפרדה גזעית בדיור בתעסוקה ובבתי הספר. במהלך השנים קמו לקינג יריבים ומתנגדים. הדרך הרגישותית הופכת לHabitual Vision- חזון שהופך להרגל, דרך לכידות משפחתית, ודאות אינטואיטיבית והתמדה בפרטים.
החיבור בין מחשבה רשתית וכוליות אמפאטית מייצר לכידות המשפחתית: יצירת אווירה משפחתית בין המונהגים המבוססת על תקשורת בינאישית מיטבית, שייכות ולקיחת אחריות משותפת. ב-1957 חבר מרטין לותר קינג הבן למנהיגים נוספים, ויחד הקימו את "התאחדות ההנהגה הדרומית-נוצרית", במטרה לאגד את עצמתן הציבורית של כנסיות אפרו-אמריקאיות, ולהוביל מאבק בלתי-אלים כנגד גזענות והפרת זכויות אדם. קינג התאפיין בהובלת צוות מונהגים בראיית-על מעבר לפרטים, תוך התייחסות לכל אחד מן הפרטים כשלם, בצורה מכילה וסבלנית.
החיבור בין הכוליות האמפאטית והמודעות התוך-אישית מייצר ודאות אינטואיטיבית: ביטחון ביכולת לחוש את הסיטואציה או המצב מעבר לעובדות ולפרטים, תוך הסתכלות רחבה לטווח הארוך, "ראיית הנולד". ב-28 לאוגוסט 1963 יצא קינג בראש מצעד לוושינגטון למען תעסוקה וחירות לאדם השחור. הצעידה יחדיו חיזקה את דימויים העצמי וחיזק את כוחם של השחורים. עבור הלבנים שצפו בטלוויזיה הייתה זו הפעם הראשונה שראו את המוני הנפגעים מאפליה זועקים במחאה לא אלימה, ושמעו מנהיגים אינטלקטואליים מתבטאים בלהט. מול 200,000  מפגינים, על מדרגות אנדרטת לינקולן נאם מרטין לותר קינג את נאומו המפורסם "יש לי חלום".
החיבור בין התוך-אישית והמחשבה הרשתית מייצר התמדה בפרטים: דבקות במטרה או במשימה בצורה פרקטית, תוך ירידה לפרטים והתמדה עד לשלמות הביצוע. אופייה הבלתי-אלים של המחאה נשא מסר ברור כנגד מערכת החוק הגזענית בדרום ארה"ב. ב-1961 התגבשה תנועת אלבני (קואליציה של ארגונים אפרו-אמריקניים וזכויות אדם) כנגד חוקי האפליה בעיר אלבני שבג'ורג'יה. אלפי מפגינים שהצטרפו לתנועה החלו להיכנס למסעדות ולספריות ציבוריות, תחנות אוטובוסים וחנויות שהוגדרו ללבנים בלבד. למרות שההפגנות נשאו אופי לא אלים נקטה המשטרה ביד קשה במעצרים נרחבים.

מנהיגות נשית על-פי מודל דמלכות"ה מבוססת על מחשבה רשתית המייצרת דרך רגישותית, המונעת מוודאות אינטואיטיבית. הכוליות האמפאטית מייצרת דרך רגישותית המיושמת דרך התמדה בפרטים. נעשו ניסיונות להכפיש את שמו של קינג, והוא נכלא פעמים אחדות בעקבות פעילותו החברתית, אך לא נפל ברוחו והמשיך במאבק. לקינג ישנה מודעות עצמית תוך-אישית גבוהה וענווה, המסייעת ליישם את הדרך הרגישותית שלו בלכידות משפחתית. מאמציו נשאו פרי כאשר הנשיא קנדי נשא נאום, בו דרש לעגן את זכותם של כל האזרחים לקבל שירות שווה בכל המוסדות הציבוריים. מספר ימים לאחר מכן הגיש הצעת חוק לשוויון זכויות. בשנת 1965 בעת שצעד מרטין לותר קינג הבן בראש 25.000 מפגינים בצעדת מחאה בת 4 ימים, הכריז לינדון ג'ונסון, אז נשיא ארצות הברית, על חקיקת "חוק זכות ההצבעה". 

יום שלישי, 15 באוגוסט 2017

TheMalchutha: Dalia Dorner Detailed persistence

דמלכות"ה: דליה דורנר התמדה בפרטים  
התמדה בפרטים Detailed persistence הוא הרכיב השביעי והאחרון במודל המנהיגות הנשית דמלכות"ה. 
דליה דורנר, שופטת העליון בדימוס, מתאפיינת בסגנון מנהיגותה הנשי ברכיב זה. "אני חושבת שמדובר יותר בבעיה תרבותית שמתחילה כששני בני הזוג עובדים והתרבות מטילה על האישה עוד עול - גם לעבוד וגם לטפל בילדים. זה חלק מהתרבות השמרנית־פטריארכלית הבלתי סבירה שלנו. אפשר לראות את זה אפילו בפערי טרמינולוגיה - משכורות של אשה היא משכורת שנייה; את מזכירת לשכה - והוא מנהל אסטרטגי". השילוב בין התמדה לבין ירידה לפרטים ייחודי למנהיגותה הנשית של דורנר: היכולת להוביל לאורך זמן למרות הקשיים, תוך שימת-לב ועיסוק מעשי בפרטים. "אנחנו רחוקים משוויון. העיתונאית פרנסואז ז'ירו אמרה שכשנשים בינוניות ומטה יתפסו משרות גבוהות, רק אז נדע שהגענו לשוויון. כיום נשים צריכות להיות מצטיינות כדי להגיע גבוה". דליה דורנר נולדה בשנת 1934 בטורקיה. בשנת 1944 עלתה לישראל ושהתה במוסד לילדים של עליית הנוער. בשנת 1951 סיימה את לימודיה התיכוניים בבית הספר הריאלי בחיפה. בשנת 1956 סיימה את לימודי המשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים בתואר מוסמך. בשנת 1960 הוסמכה כעורכת דין. בשנת 1960 התגייסה לצה"ל ושירתה בפרקליטות הצבאית כסנגורית פיקודית, כסגנית פרקליט פיקודי וכסנגורית הצבאית הראשית. בשנת 1973 מונתה כנשיאת בית הדין הצבאי המחוזי של פיקוד המרכז. "אחרי חופשת הלידה מסרתי את התינוק לאמא שלי ונסעתי לעבודה בשמחה גדולה. אילו הייתי נשארת בבית, הייתי אמא איומה. כאשה צעירה זה פשוט שיעמם אותי. אמא הביאה ולקחה - אבל לא נשארה. גם לא עזרתי להם בשיעורי הבית." משנת 1974 כיהנה כשופטת בית הדין הצבאי לעירעורים, השתחררה בדרגת אלוף-משנה. מכיוון שהיא תמיד עבדה, אמה הגיעה לגור עם המשפחה ולטפל בילדים. בשנת 1979 מונתה כשופטת בית משפט מחוזי, וכיהנה בבית המשפט המחוזי בבאר שבע עד שנת 1984 ולאחר מכן בבית המשפט המחוזי בירושלים. בשנת 1994 מונתה לשופטת בבית המשפט העליון. במרץ 2004 פרשה לגימלה. הקושי המנהיגותי שלה הפך להיות כפול: להניע ממצב מנוחה למצב תנועה, ולהתמיד בה לאורך זמן.
התמדה בפרטים היא תכונה המאפיינת מנהיגה נשית בשונה ממנהיג גברי המתעסק יותר בעשייה בכלל. למנהיגה נשית יכולת התמדה גבוהה יותר לאורך זמן במשימות אותן היא מובילה ולכן היא בעלת יכולת עמידות (resilience). ההתמדה היא תכונה של מי שאינה מפסיקה את מה שהיא עושה. תכונה זו דורשת מהמנהיגה יכולת הנעה פנימית גבוהה לאורך זמן. היא מלאת נחישות להמשיך, שקדנית, עקבית ועקשנית ללא פשרות על איכות העשייה וההובלה. היא אינה מתפשרת אל מול הפיתוי להפסיק את המאמץ, במילים אחרות חריצות. היא משלבת את התמדתה בעשייה תוך שימת-לב לפרטים הקטנים. נשים עובדות נמצאות בראש מעייניה של דורנר, שהמציאה את המושג "הבחנה משווה", במקום העדפה מתקנת. "אני מבחינה כדי להשוות, ובמצבים שווים אני נותנת העדפה לנשים. צריך לעשות את זה במקומות שיש בהם חסר. למשל, יש לי חברה טובה במכון ויצמן, וזה לא פשוט להיות מדענית, כי צריך לעשות פוסט־דוקטורט בחו"ל, ונשים מעדיפות לא לטלטל את כל המשפחה. אז במכון ויצמן נותנים להן מלגות כדי לעודד אותן להתקדם. המדינה לא צריכה לוותר - אם יש קושי, צריך לעזור קצת - כי נקודת המבט הנשית חשובה מאוד".
מידת האחריות מושפעת ממרחב שיקול הדעת של כל אדם בתהליך השינוי. אחריות מתבטאת במידה בה אנשים מרגישים משמעותיים בהובלת השינוי ומוכנים לתרום להובלתו. ככל שמרחב שיקול הדעת גדל, האדם חש כי מעגל ההשפעה שלו גדל, הסמכות שלו מתחזקת, הוא חש שהוא משמעותי יותר, תורם לשינוי וחשוב לו. כל הגורמים הנ"ל מייצרים אחריותיות Accountability גבוהה יותר לשינוי ולתפקיד, מחויבות המייצרת אחריותיות. דורנר כמנהיגה נשית מומחית באיתור צורך האדם בזכות ראייתה הכולית והאמפאטית. ככל שתהיה הלימה גבוהה יותר בין הצורך האישי של האדם ליעדי השינוי הוא ייקח עליהם יותר אחריות. תחומי אחריות ברורים לכל אחד לפי שלבי השינוי והגדרת תפקיד ברורה לכל שותף בתהליך השינוי, הכרחיים להצלחת התהליך. בשנת 2006 נבחרה כנשיאת מועצת העיתונות הישראלית. בשנת 2007, הוקמה ועדת דורנר, הועדה הציבורית לבחינת מדיניות משרד החינוך בתחומי החינוך המיוחד. בינואר 2009 פורסמו מסקנות ועדת דורנר.
עיקרי מסקנות והצעות ועדת דורנר:
1.    מקומו של השילוב במערכת החינוך בישראל– הועדה קבעה, כי: "שילוב תלמידים עם מוגבלויות אינו יכול להצליח בלי שהמדינה תספק את המשאבים הנחוצים ותאמץ מדיניות ברורה התומכת בשילוב".
2.    שיתוף הורים – יש לאמץ מודל פעולה אשר מפקיד בידי ההורים את הבחירה בתהליך ההשמה של הילד בסוג המוסד החינוכי. אולם, בחירת ההורים אינה שיקול בלעדי וניתן לגבור עליה בשל טובת הילד או שלומם של אחרים.
3.    אפיון על יסוד התפקוד ולא רק על יסוד הלקות– הוועדה מצאה כי בקביעת היקף הסיוע יש להעדיף אמות מידה הקשורות לתפקודו של הילד ולא רק ללקות ממנה הוא סובל.
4.    חלוקת תקציב חינוך מיוחד-הוועדה מצאה כי יש להעדיף את שיטת התקצוב "תקציב ההולך אחר הילד" למסגרת החינוכית שבה ילמד. כך יתאפשר לילד בעל מוגבלויות לבחור את המסגרת הרצויה לו ולנצל בצורה צודקת וגמישה יותר את המשאבים העומדים לרשותו.
5.    ועדת אפיון– בשל היווצרותם של שני מסלולים נפרדים למתן שירותי חינוך מיוחד (וועדות השמה או וועדות שילוב מוסדיות), הציעה ועדת דורנר תהליך קביעת זכאות חדש שיתבצע ע"י "ועדת אפיון", אשר תדון בזכאותו של התלמיד לחינוך מיוחד, ע"י כלי אבחוני מתאים ועל בסיס עקרונות מפורטים.

ראות מרחוק היא היכולת לראות גם בבהירות וגם למרחוק: ראיית חזון או בהירות החזון. דורנר כמנהיגה נשית רגישה למידת השקיפות של תהליך השינוי, מטרתו ותוצאותיו. היא מבחינה עד כמה שלבי השינוי ברורים, שקופים וגלויים. בכדי להקטין את העמימות בתהליך היא משתפת את האנשים ב"קריאת הכיוון", "אבני הדרך", השלבים השונים, קצב ההתקדמות והתוצאות. היא מקפידה לשתף את האנשים גם בעמימות בכדי לייצר מעורבות. ראות למרחוק מייצרת תחומי אחריות ברורים בין בעלי התפקידים השונים בארגון בטווח המיידי ובטווח הארוך. ראות למרחוק מאפשרת הבנה ברורה יותר לכולם לאיזה כיוון הולך הארגון, ומקטינה את העמימות וחוסר הוודאות. "יש לי כלה מוכשרת מאוד, עורכת דין, שהחליטה שבשעה 16:00 ייפול לה העיפרון, כי היא רוצה להיות עם הילדים. זו החלטה מודעת, ואני מעריכה אותה מאוד. ככלל, נשים שיש להן אמביציה לקריירה לא צריכות לראות את תקרת הזכוכית. כשאני פיתחתי אמביציה, בכלל לא היה לי בראש שאני אשה ושזה יכול להפריע".

יום שבת, 5 באוגוסט 2017

Sheaf perception for inclusion in education

תפישת אֲלֻמָּ"ה sheaf להוראה משולבת 

במסגרת מדיניות מערכת החינוך לקידום המצוינות, פותח מודל ניהול פדגוגי המכוון לשילוב התלמידים המתקשים וקידומם במסגרת החינוך הרגיל, תוך הרחבת יכולת הכלתם. גישת אלמ"ה מציגה תפישה חינוכית אותה פיתח ניר גולן, איש חינוך ומנהיגות: 
אֲלֻמָּה היא צרור שיבולים או קרן אור. היא אוספת שיבולים שונות לידי חבילה אחת. היא אינה משנה את גודלן או צורתן, אלא צוררת אותן לידי אגודה אחת, המחזיקה את כולן בו-זמנית, ומסייעת בשינוען ממקום למקום. מודל הכלה להוראה משולבת כולל מתן מענים מגוונים לשיפור ההישגים ולצמצום הפערים החברתיים, תפישת אֲלֻמָּ"ה מסייעת למורה ביישום המודל בכיתתו.
עקרונות בתפישת אֲלֻמָּ"ה:
·        קבלת פנים Reception: התייחסות לתלמיד בסבר פנים יפות.
·        זיהוי המאפיינים וצורך הלומד Identification : התאמת "מרחב" הלמידה למאפייני וצורכי הלומד.
·        למידה אדפטיבית Adaptive Learning: למידה בהתאמה אישית.
·        הוקרה והכרת תודה :Recognition & Gratitude של הלומד על הכנסת האורחים.
תפישת אֲלֻמָּ"ה להכנסת אורחים:
"גדולה הכנסת אורחים מהקבלת פני שכינה"- אברהם אבינו עומד ומדבר עם הקב"ה המתגלה אליו, ותוך כדי כך הוא רואה שלשה אנשים באים. אולי אין להם אוכל. אולי הם טעו בדרכם. במצב כזה לא שייך להמשיך לדבר עם השכינה. אברהם מבין שאם איננו רגיש לזולתו הוא אינו יכול לקבל פני שכינה. לכן הוא מבקש "אל נא תעבור מעל עבדך", ולאחר שיטפל באורחים וימלא את חובתו הבסיסית כאדם, יוכל לחזור ולדבר עם הקב"ה. אברהם מבין שללא יחס נכון אל הסביבה- הוא אינו יכול לדבר עם הקב"ה. הדיבור עם הקב"ה אינו נעשה כאדם פרטי אלא כנציג של המציאות, של הסביבה, ואם האדם מנותק מסביבתו, הרי שאינו ראוי לדבר עם השכינה. המסר כאן מותאם למורה שצריך להיות רגיש לתלמידו, האורח שלו בתהליך הלמידה. אם הלומד יישאר מנותק מסביבתו בשל קשייו או צרכיו המיוחדים, הוא "אינו ראוי לדבר עם השכינה"- תהליך הלמידה אינו אפקטיבי. לכן נושא השייכות לקבוצת הלומדים, לאֲלֻמָּה, ההצהרה כי אנחנו אֲלֻמָּה אחת, קריטית להמשך התהליך. תפישת אֲלֻמָּ"ה מבוססת על דברי האמוראים בסוגיית הכנסת אורחים, כי אין ערך גדול ללימוד התורה של האדם אם אין הוא נעשה מתוך רגישות לזולת. תכנית ההכלה מבוססת רגישות ללומד. כל מורה צריך שתהיה לו רגישות ללומד כתנאי בסיסי ליישום התכנית. מסופר על כמה מגדולי ישראל שהקפידו מאוד בעניין הזה, כאשר היה מגיע אורח לביתם היו קמים לכבודו וסוגרים את ספר התורה. מזה נלמד על גודל חשיבותה של מצות הכנסת אורחים. כאשר עומדת בפני האדם מצות הכנסת אורחים, אל לו לחקור ולדרוש ולתהות מיהו האורח, אלא ביתו צריך להיות פתוח לרווחה לכל אורח להאכילו ולהשקותו. ביתו של אדם צריך להיות פתוח לכולם. אין בחינוך מקום לאיפה ואיפה; יש לשלב את הלומדים ולקדמם במוסדות החינוך, תוך הרחבת יכולת הכלתם ומתן מענים מגוונים- יעד 12.

פירוט עקרונות תפישת אֲלֻמָּ"ה:

קבלת פנים Reception: התייחסות לתלמיד בסבר פנים יפות.
הכנסת אורחים היא, קבלת האורחים בסבר פנים יפות כמו שאמרו חכמינו "והוי מקבל את כל אדם בסבר פנים יפות"- אם אדם נותן לחברו את כל המתנות הטובות שיש בעולם ופניו זועפות, מעלה עליו הכתוב כאילו לא נתן לו כלום, אבל המקבל את חברו בסבר פנים יפות אפילו לא נתן לו כלום, מעלה עליו הכתוב כאילו נתן לו את כל המתנות הטובות בעולם. הלומד בעל הקשיים הוא כמו אורח עד שתהפוך הכיתה להיות ביתו ויוכל הוא בעצמו לארח תלמידים אחרים. הרגישות באה לידי ביטוי בעקר בשלב זה. כאשר בא אורח, שמרגיש זר במקום החדש, לא מכיר את צורת החיים וכדו' ואדם איננו רגיש לכך- גם תורתו אינה תורה. בהתאמה: כאשר מגיע לכיתה תלמיד עם צרכים מיוחדים הוא מרגיש זר בכיתה הרגילה בשל מאפייניו, על המורה להיות רגיש לכך בשלב קבלת הפנים. על בעל הבית לתת הרגשה טובה לאורח, שיחשוב כאילו הוא בביתו, כמו כן צריך בעל הבית לאכול יחד עם האורח, ולא לשבת לידו מבלי לאכול. פשוט לגרום לאורח להרגיש רצוי ואהוב, לתת לו הרגשה נעימה. מטרת קבלת הפנים לתת לתלמיד הרגשה שהוא רצוי.

זיהוי המאפיינים וצורך הלומד Identification : התאמת "מרחב" הלמידה למאפייני וצורכי הלומד.
בשלב זה הדגש מושם על מתן תחושת נוחות וביטחון ללומד ה"זר", דרך זיהוי צרכיו, קשייו ומאפייניו הייחודיים. צריך בעל הבית לשכוח את טרדותיו ולתת את כל תשומת הלב לאורח. רק דרך תשומת לב זו יוכל המורה לזהות באמת את צרכיו ומאפייניו של הלומד. מספרים על החוזה מלובלין:
פעם אחת שלחו שליח בשביל חולה לרבי והיה זה בימות החורף והשליח בא באמצע הלילה לרבי והיו כולם ישנים על כן לא מיחו בו והלך אל הרבי והרבי היה ער ונתן הקויטל (פתק) לרבי. ואמר השליח לרבי אני רעב והלך הרבי לבית המבשלות (מטבח) ולקח שם כל מה שמצא. ואמר השליח לרבי אפשר תתנו לי יי"ש (יין שרף) כי קר לי מאד ונתן לו יי"ש טוב. ואחר כך נתן לו לאכול ואכל. ואחר כך אמר אני צריך לישן ונתן לו כר וכסתות ושכב שם. ומחמת שהיה איש מגושם נתהווה ריח רע. וכשהקיצו המשמשים (המשרתים) היו רוצים לגרשו ואמר הרבי להמשמשים אל תגעו בו רק יישן עד שיקיץ בעצמו. ואמר: ה' יתברך הזמין לי מצווה של הכנסת אורחים ואתם לא תניחו לי לקיים.
·        מידת הכנסת האורחים נבחנת ביכולת להכיל את השונה והזר, ואפילו את מי שעשוי להרתיע בנוכחותו. מידת "הכנסת אורחים" על-פי תפישת אלמ"ה נבחנת ביכולת המורה להכיל את הלומד השונה ו"הזר" במאפייניו ובצרכיו המיוחדים. אפילו אם מקשה או מרתיע (מפריע) בהתנהגותו במהלכו של תהליך הלמידה.
·        דווקא המשרתים הם אלו המנסים להשיב את הסדר ולהעמיד את האדם הגס במקומו. בניגוד אליהם, הרבי מקבל את האיש ואינו מנסה לשנות את דרכיו. הוא מתאים את הכנסת האורחים ומאפייניו. הוא נותן מענה לכל צרכיו הייחודיים. הוא מטריח עצמו למטבח ודואג לו. בשל כך הוא גם מניח לו לישון, ולא מנסה "להעיר" או לשנות אותו.
·        מידת הכנסת האורחים של המורה נבחנת ביכולת להכיל את השונה והזר, ואפילו את מי שעשוי להרתיע בנוכחותו. מידת ההכלה נבחנת ביכולת המורה להכיל את הלומד השונה, "הזר", ואפילו אותו לומד שעשוי להרתיע בנוכחותו.

למידה אדפטיבית Adaptive Learning: למידה בהתאמה אישית.
מסופר על הצדיק הירושלמי רבי אריה לוין זצ"ל, שאחד הגנבים שהיו כלואים באגף האסירים הפליליים בירושלים, ריצה את עונשו ושוחרר לעת ערב. מאחר והתגורר הרחק מירושלים ולא היה אפילו שקל בכיסו, הלך לביתו של רבי אריה לוין, אמר לעצמו אולי ייתן לי הרב כמה שקלים... כאשר ראה אותו הרב בפתח ביתו קיבלו אותו הרב ואישתו כאורח נכבד. נתנתו לו סכום כסף מסוים ואמרו לו שהם לא יתירו לו לנסוע לפניי שיסעד את ליבו. האורח הרגיש טוב ובסיום הארוחה אמר לו רבי אריה. "אני מודה לך על שבאת לבקר אותנו, בזכותך נזדמן לי במפתיע לקיים שתי מצוות: הכנסת אורחים וגמילות חסדים, בבקשה ממך הוסיף רבי אריה והפציר, השעה מאוחרת ולמה תטרח לנסוע בשעת לילה? השאר עמנו הלילה ומחר תיסע באור יום. בבוקר מתעורר רבי אריה משנתו כדי להכין עצמו לתפילה, והנה מתברר שאותו "אורח" גנב את גביע היין ועוד כמה כלי כסף יקרים והסתלק לו... הלך רבי אריה לוין זצ"ל לאשתו ואמר לה. "אני מוחל לאותו גנב במחילה גמורה כדי שלא ייענש בגיני. הוסיף ואמר לרעייתו - בואי נבטיח אחד לשני ונקבל בליבנו, שהמקרה המצער הזה לא ישמש כתקדים ולא ימנע מאיתנו מלארח גנבים בביתנו גם להבא (איש צדיק היה). דוגמה להכנסת אורחים קיצונית בהתאמתה למאפייני האורח. האדפטציה שעשה הרב אריה לוין בהתאם למאפייני האורח היא קריטית. המורה המקצוען מומחה בלמידה אדפטיבית מותאמת לצורכי התלמיד.

הוקרה והכרת תודה :Recognition & Gratitude של הלומד על הכנסת האורחים.
על האורח מוטלת חובה. צריך האורח שלא יכביד על בעל הבית, שידע בברור שאוהבים אותו והוא רצוי, שלא יחשוב שמזמינים אותו מתוך בושה או נימוס. הלומד מכבד את מארחו, ולא יכביד עליו. הלומד ישמור על צנעת הפרט של המורה ויהיה שותף באחריות על תהליך הלמידה.
"גם כאשר מוכרח האורח לשהות בבית, לא ירבה ישיבה במקום אחד וידאג לא להכביד על אף אחד, ולא ישאל שאלות ומענות מבעל הבית, ולא ישאל אותו על עסקיו ועל כליו. צריך שגם הוא יפתח את ידו להוציא להוצאות השוטפות ולקנות מצרכי סעודה, ויהא מרבה בכבוד בעל הבית וכבוד כל בני הבית, ויראה געגועים וחיבה יתירה לילדים, וימלא פיו תהילתו." חשיבות רבה להוקרה ולהכרת התודה של הלומד את המורה, אשר קיים מצוות הכנסת אורחים וקיבלו ל"ביתו" בסבר פנים יפות. "ויברך בברכתו, ובעת לכתו יברך את בעל הבית ואשתו. אחר נסיעתו ישלח זר פרחים או איגרת. כך ראוי לאורח הגון להתנהג."
תפישת אֲלֻמָּ"ה להוראה משולבת מתייחסת לתכנית ההכלה. חשיבותה הגדולה של תפישת אֲלֻמָּ"ה ארגון לימודים מותאם הכנסת-אורחים, היא בהכנסת אורחים הנובעת מהיותה מצווה המחדדת את הצורך ברגישות רבה לזולת- המורה מרגיש במצבו של הלומד ומסייע לו. בלי הרגישות הלומד נשאר יחיד, פרט, אטום לסביבה. למידה אינה רק התפתחות אישית- אינטלקטואלית, רוחנית ומוסרית של האדם. למידה אפקטיבית מתרחשת מתוך היות הלומד "איבר מאיברי הקבוצה", חלק מקהילה לומדת. זוהי אחריותו של המורה "מכניס האורחים".