Integrator Manager as Trusted Advisor

המנהל האינטגרטיבי כיועץ מומחה על-פי מודל אמ"י 

הצורך בניהול אינטגרטיבי התעצם כיום בעולם המתאפיין בהתמקצעות מתחדשת ומתעדכנת באופן קבוע. המנהל כאינטגרטור, מתכלל את כל התהליכים והמשאבים בארגון בראיית-על: ראיית כל הארגון, כל הממשקים, הלקוחות, השוק, והמגמות, על-ידי העלאת רמת השליטה הניהולית ואיכות הבקרה. אינטגרציה היא המעבר מראיית הפרט או הפרטים לראיית המכלול או התהליכים והמשאבים, היא חיבור כל הנקודות לידי קו אחד או מכלול. האינטגרציה מייצרת קשרים בין פרטים ויוצרת תהליכים ומבנים בארגון. על פי מודל ניהול אמ"י: אינטגרטור, מחדש, יועץ מומחה, שפיתח ניר גולן, מומחה לחינוך ומנהיגות, המנהל מבצע אינטגרציה כבסיס לזיהוי החדשנות ולהעצמתה, בעקבותיה הוא הופך ליועץ מומחה בעייני הגורמים השותפים לתהליך האינטגרציה. ייחודו של המנהל על-פי מודל אמ"י היא ביכולת ההסתגלות והיצירתיות שמניעות את ההצלחה העסקית. המומחיות הופכת לתהליך אינסופי, ולכן יחזור המנהל לרכיב האינטגרטיבי וימשיך להתפתח עם המודל לאורך כל חייו המקצועיים. 

מודל אמ"י בנוי משלושה רכיבי תפקיד בניהול:

אינטגרטור:

מבצע אינטגרציה ניהולית בראייה אנליטית: מזהה את המשותף והדומה במשאבים, בתהליכים ובתנאים המשתנים, ומייצר מכלול בעל ערך מוסף. מזהה מגמה או כיוון הרלוונטיים לכל הגורמים. האינטגרציה מעלה את רמת השליטה הניהולית ובכך משפרת את יכולות ואיכות מעקב ובקרה, ייעול תהליכים ארגוניים ומיצוי מקסימלי של המשאבים האנושיים והטכנולוגים. היא מאפשרת לזהות את אותם מקומות בהם קיימים פערים או צורך בחדשנות. המנהל על-פי מודל אמ"י ממנף מקומות אלו להובלת יזמות עסקית וטכנולוגית. מטרות ארגוניות אלה מושגות באמצעות שיפור ושילוב מנגנוני תצוגת מידע אינטגרטיביים, העברת מידע, שיבוץ מידע ושימוש חוזר במידע.   

מחדש:

מביא ערך מוסף מקצועי חדשני. מזהה כתוצאה מתהליך האינטגרציה את המקומות בהם צריך חדשנות בארגון ובעולם התוכן הגלובלי, מצמיח וממנף אותה. החידושים אותם הוא מביא נזקפים לזכותו ומקדמים את מומחיותו.

יועץ:

מייעץ כמומחה המטפל באתגרים מקצועיים בשעות משבר, פתרון בעיות, צורך במתן חוות דעת מקצועית או גיבוש אסטרטגיות חדשות. נתפש כ-Trusted Advisor בעייני הלקוחות, האנשים בארגון, הקולגות והממונים. מומחיותו מייצרת אמון מקצועי ניהולי.

דוגמה ליישום המודל במערכת החינוך:

מנהל בית-ספר כאינטגרטור: מתכלל תהליכי חינוך ולמידה בבתי הספר שבאחריותו, מקצה לקצה (E2E End To End Accountability). אחראי לזהות את תהליכי הלמידה השונים המתרחשים בבית-הספר, לזהות את המכנה המשותף להם, לזהות את צורכי הלומד והקהילה, ולתת מענה אינטגרטיבי בבית-הספר. עליו ללוות את התהליך מתחילתו ועד סופו. הוא מבצע אינטגרציה של משאבים, כוח-אדם, תקציבים, תהליכים וממשקים. עיקר עבודתו מול צוות מורים, הורים, תלמידים, גורמי רשות, גורמי ליווי ופיקוח ממשרד החינוך, עובדי קהילה וקולגות.

מחדש: מזהה תכנים ושיטות חדשים מחוץ למסגרת או בתוכה, בודק מידת התאמתם ומטמיע אותם בצורה אינטגרטיבית, עד ליצירת מבנה ושגרה חדשים בתוך בית-הספר. תפקידו להיות בקיא בכל התכנים והמתודות העדכניים ביותר, בנושא החינוך והלמידה המשמעותית, לזהות תכנים ומתודות רלוונטיים: חדשים (מהמעלה הראשונה) וחדשניים (מהמעלה השנייה), בתוך מערכת החינוך ומחוצה לה, לבדוק את מידת תרומתם והתאמתם למערכת, ולתכנן בצורה אינטגרטיבית תהליך הטמעה מוביל שינוי. אינטגרציה זו מעודדת חדשנות ושכיחה במתן הפתרונות המורכבים. רק מנהל יועץ מומחה יכול להוביל תהליך של חדשנות בפתרונות מורכבים.

יועץ: תפקידו לייעץ לצוות מורים, הורים, תלמידים, גורמי רשות, גורמי ליווי ופיקוח ממשרד החינוך, עובדי קהילה וקולגות, כיצד לנהל בצורה הטובה ביותר, את תהליכי החינוך, הלמידה ותחום פיתוח עו"ה (עובדי הוראה) בבית-ספרו. מכיוון שניסיונו רב בפיתוח עו"ה, הוא בקיא מקצועית, ניהולית והדרכתית במסלולי הפיתוח. הוא יועץ מומחה בניהול תהליכי הוראה וחינוך ובמיומנויות פיתוח מקצועי של עו"ה.

בהיבט החוץ ארגוני, מטרות האינטגרציה הן: שיפור תהליכי ואמצעי התקשורת עם לקוחות וספקים, מינוף המידע הקיים בארגון והטכנולוגיה הממומשת בו ליצירת יתרון תחרותי גמיש וחדשני, ניהול זמיש (Agile), השגת תמיכה למערכות המידע בארגון, כך שיותאמו לשינויים בצרכים העסקיים החוץ ארגוניים, תוך יצירת גמישות בשינוי תנאי מסחר ובאסטרטגיות הארגוניות.

האינטגרציה יכולה להתבצע או דרך סנכרון או דרך מציאת מכנה משותף: ראיית-על.

התפישה האינטגרטיבית היא תפישת המכלול, המאגר, התהליך, המשותף ולא הפרט. בגלל תפישה ונקודת מבט זו היא מאפשרת גמישות, התייעלות ויצירתיות בעיקר במערכות גדולות הנותנות מענה דרך פתרונות מורכבים, דרך הפיכת דברים נפרדים ושונים לישות אחת, מיזוג, שילוב ואיחוד. האינטגרציה היא תהליך של מציאת מכנה משותף או רמה עקרונית של מספר פרטים כולל שילוב וסנכרון ביניהם. אינטגרציה מייצרת שילוב בין רכיבים שונים בתוך המערכת, לאחר בדיקת מאפייניו כל רכיב, ניתן להמשיך את תהליך האינטגרציה בביצוע שילוב בין מרכיבי המערכת לבין הסביבה או הסביבות בהן הם מיועדים לפעול. ניתן לבצע אינטגרציה על-ידי איגום Pooling: ניהול משאבים דרך קיבוצם למאגר משותף באופן הניהול, בכדי למקסם ולתת יתרון סינרגטי או לצמצם סיכונים באופן השימוש. בדרך זו הופך המנהל למומחה בעולם התוכן שלו בעייני כל הממשקים והסובבים אותו.

מודל אמ"י הופך למודל המוביל כיום בתפישה הניהולית בארגונים גלובאליים ובמערכת החינוך. הוא מאפשר למנהל להוביל דרך פתרונות חינוכיים ערכיים מורכבים. כל מנהל בית-ספר השואף להצליח בתפקידו, מבצע תהליכי אינטגרציה של תהליכי הלמידה והחינוך הערכי, המשאבים וכוח האדם, מחדש כמענה למציאות המשתנה, הובלת המערכת לעתיד, ונתפש כיועץ מומחה במנהיגות חינוכית בעייני התלמידים, המורים, ההורים, הקולגות, הרשות ומשרד החינוך.

Dilemma in Sanhedrin model

משמעות שלב דילמה במודל סנהדרי"ן

שלב הגדרת הדילמה ייחודי ובסיסי במודל סנהדרי"ן.

מקור המילה ביווניתdílēmm  מהמילהdi  שמשמעותה שניים או כפול, והמילה lemma שמשמעותה הנחה, השערה. הדילמה מוגדרת בשלב האמצעי והמרכזי של המודל, והיא משמשת כ"אבן ראשה" למודל. מודל סנהדרי"ן פותח על-ידי ניר גולן, מומחה לחינוך ומנהיגות, כדי לתת מענה לצורך ליצירת תרבות הבנויה על שגרת למידה. מעגלי סנהדרי"ן מהווים כיום פלטפורמה אחידה ללמידת עמיתים המייצרת שפה משותפת. כל המנהלים הופכים לקהילה לומדת על-פי התפישה ש"המודל הוא המסר".

למודל סנהדרי"ן 7 שלבים:

סבב: כל משתתף מציע נושא, אירוע או הצגת סדר היום

ניתוח: ניתוח הנושא או האירוע הנבחר 

הבנה: בירור מעמיק דרך שאלות אינפורמטיביות/ הבהרה

דילמה: ניסוח דילמה דרך עקרונות מתנגשים

ריבוי: מגוון רחב של פתרונות מעשיים 

יחיד: בוחר, מיישם ומדווח בפעם הבאה

נוכחים: ממשיגים את תהליך למידה

דילמה היא התנגשות של שני ערכים שונים ומנוגדים, בעלי חשיבות דומה. ערך הוא מדד או קריטריון שבעזרתו אדם מעריך את מחשבותיו והתנהגותו. האדם קובע בעזרת הערך את איכותה של התנהגותו הקוגניטיבית או המוטורית. האדם מחליט האם היא טובה או לא. ההערכה היא בדרך כלל איכותית ופחות כמותית ולכן הערך הוא מדד איכותי. הוא מעריך את איכות הביצוע הקוגניטיבי (תהליך קבלת החלטות) והמוטורי (התנהגויות שונות הניתנות לצפייה).
לכל אדם סולם ערכים משלו המדרג את ערכיו לפי חשיבותם. כל עוד אין התנגשות בין שני ערכים, תהליך הערכת הביצועים הוא משוב אשר לפיו ממשיך אדם במעשיו.
כאשר בסיטואציה מסוימת, שני ערכים מנוגדים או שונים מקבלים אותה חשיבות, הם ממוקמים באותו גובה בסולם הערכים. במצב "ערכי" זה הם מייצרים צומת החלטה: לפי איזה ערך לפעול? מהו הערך הקובע? נוצרת ומוגדרת דילמה.
דילמה היא ערכית, והיא נובעת או מעצבת את זהותו של האדם.

במודל סנהדרי"ן שלושת השלבים הראשונים: סבב, ניתוח והבנה, נועדו להוביל להגדרת דילמה: הדילמה מחזיקה את "הקשת" של המודל.
מודל סנהדרי"ן מייצר "מרחב משמעותי" התורם לכל השותפים, כל שותף חש משמעותי למרחב הקהילה הלומדת. הנחה זו תלויה בהגדרת דילמה אמיתית: אם לא קיימת דילמה אמיתית, המרחב מפסיק להיות משמעותי לכולם, ולא כולם חשים משמעותיים במרחב.
הדילמה מייצרת משמעות לכולם כי היא ברמת חשיבה של הערכה, ועוסקת בזהות האישית ומקצועית של כל השותפים למרחב.
שלבים- סבב, ניתוח, הבנה, נועדו להכין את הקרקע לגדילת או התפתחות הדילמה.
במידה והיחיד בעזרת הנוכחים, מזהים כי לא קיימת דילמה אמיתית (תתכן דילמה "מדומה" המייצגת ניגוד אינטרסים ולא ניגוד ערכים), יש לעצור את התהליך. המרחב מפסיק להיות משמעותי לכולם, ולא כולם משמעותיים למרחב.
יחיד מסכם את התהליך שבוצע עד כה, תוך הסבר הסיטואציה שהציג בשלב ניתוח האירוע, בפרספקטיבה החדשה שנוצרה וההבנה כי אין דילמה.
נוכחים משתפים בתהליך הלמידה שחוו בניסיון להגדיר דילמה, עד להחלטה המשותפת כי הדילמה אינה קיימת.

Feminine Synchronous Educational Leadership according to MABAT model

מנהיגות נשית חינוכית סינכרונית על-פי מודל מב"ת

מנהיגות חינוכית סינכרונית: פירוש המילה סינכרוני:-syn עם,-chronos זמן. מנהיגות חינוכית סינכרונית היא מנהיגות חינוכית מתואמת זמן ותקופה. בעקבות המציאות המשתנה באופן מתמיד, על המנהיגה העכשווית להיות מסונכרנת עם המציאות אליה היא אמורה לחנך. מנהיגות חינוכית סינכרונית היא מנהיגות המבוצעת בו-זמנית ומתואמת בזמנים עם השינוי המתרחש בו בעת. מנהיגות חינוכית סינכרונית קשורה למצב בנקודת זמן מסוימת. במרכז הפסג"ה בבת-ים מוקם מרחב למנהיגות נשית חינוכית. מנהיגות נשית חינוכית סינכרונית היא הדור הבא של המנהיגות בעידן הדיגיטלי: ניר גולן, מומחה לחינוך ומנהיגות, פיתח את המודל החדשני, העתידי והמתווה דרך ייחודית בעולם החינוך.

מנהיגות נשית חינוכית סינכרונית:

הנטייה הנשית היא להתבונן בבעיות חינוכיות בהקשרן הרחב, להתרכז בסוגיה כולה ולא בחלקיה. נשים שוקלות משתנים מערכתיים חינוכיים רבים יותר, מביאות בחשבון חלופות רבות יותר, שואפות למצוא בררות רבות יותר ומעלות סוגיות חדשות. בעולם החינוך בפרט ובעסקי בכלל, נשים מוסיפות איזון וחידוש, נקודות השקפה מגוונות יותר וקונבנציונאליות פחות. נקודת מבטן של נשים רחבה יותר: הן חושבות חשיבה הקשרית, הוליסטית. מפגינות גמישות מנטלית רבה יותר, מפעילות שיפוט עשיר בדמיון ואינטואיטיבי יותר, ומגלות נטייה רבה יותר לתכנן לטווח הארוך.

ייחודה של מנהיגות נשית חינוכית סינכרונית:

לנשים יש כישורים מנטליים: כישרון למילים; היכולת לפענח תנוחות גוף, הבעות פנים, אמפתיה, חוש מגע, טעם, ריח ושמיעה. כישורים אלו הם בסיס לתמיכה מקצועית ומדויקת יותר בלומד, במלמד ותהליך הלמידה בכלל. ייחודה הנוסף הוא הסבלנות, העשייה בה בעת של דברים שונים והיכולת לחשוב עליהם תוך-כדי. בהובלת מערכת חינוך מורכבת, לנשים יש יתרון מובהק דרך נקודת מבט הקשרית רחבה: תכנון לטווח ארוך של תכניות עבודה, קשירת קשרים בעבודת צוות ההנהלה ובחדר מורים, הובלת משא ומתן, טיפול באחרים, שיתוף פעולה, וניהול צוותים שוויוניים. נשים נוטות לאסוף נתונים רבים יותר הקשורים לנושא החינוכי והניהולי שעל הפרק ולקשר מהר יותר בין הפרטים הללו. כשנשים מקבלות החלטה הן שוקלות משתנים רבים יותר, מביאות בחשבון אפשרויות והשלכות רבות יותר, נזכרות בנקודות השקפה רבות יותר ורואות דרכים רבות יותר להמשיך. הן משלבות, מכלילות ועושות סינתזה. מגלות סובלנות רבה יותר כלפי נתונים דו-משמעיים. רואות גורמים רבים יותר המעורבים בכל סוגיה.

מנהיגות נשית על-פי מודל מב״ת MABAT היא מנהיגות הוליסטית, בין ותוך אישית. למנהיגה הנשית 3 תפקודים בולטים:

מטה קוגניציה

בין אישי

תוך אישי

כישורים אלו אינם מגדריים אך הם מאפיינים מנהיגות ״נשית״ אמפאטית, מכילה את האחר, בעלת ראיית מכלול אינטגרטיבית, אמיצה אך עם זאת ענווה. גברים נוטים להיעזר בחשיבתם בעקרונות, הם נצמדים לכללים כי ההקשר פחות חשוב ומשמעותי מבחינתם. נשים מקבלות בקלות יוצאים מן הכלל משום שהן יכולות לראות קשת רחבה יותר של חלופות. החוש האינטואיטיבי התגבש אצל נשים אבולוציונית בזכות הצורך של נשים קדמוניות לפענח את הצרכים של צאצאיהן לפי התפתחות היכולת הלשונית. לנשים יש נטייה לחשוב לטווח ארוך כי התהליך המנטלי שוכן בקליפת המוח הקדמית.

כפיס המוח מורכב ממאתיים מיליון סיבים המקשרים בין שני חצאי המוח מהמצח לחלקו האחורי של הראש. לפחות חלק אחד בכפיס המוח עבה מעט יותר אצל נשים. גשר רקמתי שני המגשר בין אונות המוח הוא הצרור הקדמי, שאצל נשים הוא רחב ב-12 אחוזים לעומת גברים. גשרים אלו מאפשרים תקשורת רבה יותר בין שתי אונות המוח. תקשורת זו משפרת את היכולת לאסוף ולנתח מידע מגוון יותר- היבט המאפיין חשיבת-רשת. מוכרות מנהיגות נשים אשר אין להם ייחוד זה ומנהיגים גברים בעלי מאפיינים ייחודיים אלו. נשים נוטות לחשוב ברשתות של גורמים הקשורים ביניהם. נשים יכולות לאסוף, לקלוט, ולשקול טווח רחב של נתונים, לבנות מערכת יחסי גומלין סבוכה ומורכבת בין מקבצי רעיונות, לדמיין התפתחויות עסקיות בלתי צפויות; להתמודד עם נתונים דו-משמעיים; להיעזר באינטואיציה כדי לנקוט פעולות הולמות במצבים מורכבים לא מובנים; לתכנן אסטרטגיות בכיוונים מרובים; לתכנן תכניות מורכבות וארוכות טווח, לחזות מגוון רחב של השלכות, לצפות שינויים מהירים בלתי צפויים; להכין חלופות למקרה חירום, לקבוע יעדים עסקיים בתוך הקשרם החברתי הרחב יותר; לחשוב חשיבה מערכתית; לשמור על גמישות מנטלית.

ייחודה של המנהיגה הנשית החינוכית סינכרונית: 

·        בונה את החזון החינוכי שלה בהתאמה ובשילוב ראייה גלובלית סינכרונית עם יצירתיות ופתרון בעיות.

·        מובילה את התלמידים כצוות (קהילה מקצועית לומדת), תוך הקפדה על תקשורת בינאישית, יוזמה ואומץ.

·        משלבת בין הראייה הסינכרונית הגלובלית ותפיסתה כחלק מתהליך הלמידה.

·        משלבת ראיית-על כוללת, אינטראקציה בין אישית גבוהה ומודעות עצמית מפותחת. 

7 כישורים למנהיגה נשית חינוכית סינכרונית:

1.    בעלת תודעה דיגיטלית- בעלת שליטה בכל המדיות הדיגיטליות, הרשתות החברתיות והפלטפורמות השונות. משתמשת בצורה מושכלת בכל הכלים הדיגיטליים להוראה ולהובלה. תופשת את המדיה כמסר ומשתמשת במדיה המתאימה לבניית החזון החינוכי שלה ולהפצתו.

2.    מובילה דרך שיתוף פעולה- מחלקת תפקידים בכיתה, בעלת מיומנויות עבודת צוות. מקפידה על הדדיות (reciprocity) והנעת אנשים בכיתה. המורה כמנהיגה נשית חינוכית סינכרונית מובילה בזכות הכריזמה האישית שלה וראייתה כשותפה וחלק מצוות.

3.    בעלת כישורי תקשורת- מודעת לכוחה של תקשורת ההמונים. מיומנת בניסוח מסר, תקשורת בינאישית גלובלית, טכניקות שכנוע, טיפול בהתנגדויות, גישור והתמודדות עם קונפליקטים. משתמשת בכל הכלים הדיגיטליים לתקשור מסריה, וברשתות החברתיות השונות להובלת תלמידיה.

4.    בעלת תודעה גלובלית- רואה תהליכים חוצים עולם, מזהה מגמות גלובליות, מבינה את המורכבות הבין-תרבותית ובעלת יכולת עבודה בסביבה גלובלית (פערי זמן, ניהול מרחוק, שונות תרבותית: סבלנות וסובלנות).

5.    מומחית בפתרון בעיות- בקיאה במיומנויות תחקיר,PDCA,  בעלת חשיבה מונעת ויוזמת, פנומנולוגיה. על המורה כמנהיגה נשית חינוכית סינכרונית להוביל תהליכי למידה והפקת לקחים אונליין בראייה גלובלית, רק כך תוכל לבצע את ההתאמה/ הסנכרון למצב הקיים.

6.    יצירתית- בעלת חשיבה אינטגרטיבית מקורית ייחודית ללא גבולות, מלווה באומץ רב ללכת בשונה ובניגוד לפחדיה האישיים ולדעות מסביבה. מורה שיוצרת משהו ביוזמתה ובכוונה תחילה. היצירתיות כרוכה בהפעלת הדמיון. היצירתיות היא יישום של הדמיון: החזון. מוציאה רעיונות חדשים מן הכוח אל הפועל. החדשנות היא יישום של היצירתיות. 

7.    בעלת מחשבה ביקורתית- מטילה ספק בכל נתון או דעה למטרת למידה וחדשנות. מובילה בצורה זו חדשנות: הפקת דבר מה חדש, או משפר, או שני הדברים גם יחד מכל מצב נתון.

·        דרך החדשנות היא מביאה תועלת גלובלית.

מודל מב״ת משלב בו זמנית את היכולת המטה-קוגניטיבית עם הכישורים הבינאישיים והמודעות התוך אישית. המורה כמנהיגה נשית חינוכית סינכרונית היא מנהיגה בראייה גלובלית: מנהיגה חינוכית בראייה גלובלית. מנהיגות נשית חינוכית סינכרונית דוגלת בחינוך והוראה בראייה ואחריות גלובלית מלווה בענווה ואומץ, לכן על כל מנהיגה חינוכית סינכרונית להוביל במקביל להוראה המקומית לפחות תהליך אחד בצורה גלובלית: פרויקט חוצה עולם המחייב אותה לשתף פעולה עם מורים אחרים ולקחת אחריות על אזורים אחרים בעולם.

מודל מב"ת למנהיגות נשית, נהגה על-ידי ניר גולן, מומחה לחינוך ומנהיגות. ייחודו של המודל הוא בחיבור בין הפרקטיקה והתיאוריה. מודל מב"ת נבנה והתגבש לצורתו הנוכחית במערכת החינוך, בשיתוף פעולה עם צוות מרכז פסג"ה בת-ים. בצוות ההיגוי היו שותפות: עינת רום- מפקחת על הפיתוח המקצועי מחוז תל אביב, חנה הררי- מנהלת פסג"ה בת-ים, וטלי לוי- סגנית מנהלת פסג"ה בת-ים.

Sanhedrin as a method for Agile management

מודל סנהדרי"ן ככלי למענה זריז וגמיש (זמיש) בשיטת Agile

אג'ייל Agile היא מתודולוגית פיתוח תוכנה השואפת להתייחס לפיתוח בצורה שונה מבחינת זריזות וגמישות התהליך. בעברית היא נקראת ניהול זמיש: זריז וגמיש. בפוסט זה נתייחס למתודולוגיה בהקשר לניהול ומנהיגות בכלל. מודל סנהדרי"ן פותח על-ידי ניר גולן, מומחה לחינוך ומנהיגות, כדי לתת מענה לצורך ליצירת תרבות הבנויה על מעגלי סנהדרי״ן כשגרת למידה.

במתודולוגית אג'ייל הנקראת לפעמים גם סקראם  SCRUM הגישה היא לפרק את התהליך לספרינטים מינימליים, אותם מחלקים בין צוותי פיתוח, המסוגלים לסגור כל ספרינט שכזה מקצה לקצה. בהקבלה במודל סנהדרי"ן מפורק התהליך לשלבים, המחולקים בין צוותים מקצועיים, המיישמים כל שלב בפיתוח מייד לאחר המפגש.
בין מפגשי הסנהדרי"ן מיושמים הכלים, הנושאים וההחלטות אשר התקבלו במהלך המפגש. בתחילת כל מפגש מדווח קצב ההתקדמות ומידת ההצלחה ביישום ההחלטות ובהטמעת הכלים.

למודל סנהדרי"ן 7 שלבים:

סבב: כל משתתף מציע נושא, אירוע או הצגת סדר היום

ניתוח: ניתוח הנושא או האירוע הנבחר 

הבנה: בירור מעמיק דרך שאלות אינפורמטיביות/ הבהרה

דילמה: ניסוח דילמה ניהולית/ חינוכית/ פדגוגית דרך עקרונות מתנגשים

ריבוי: מגוון רחב של פתרונות מעשיים 

יחיד: בוחר, מיישם ומדווח בפעם הבאה

נוכחים: ממשיגים את תהליך למידה

עקרונות שיטת Agile כפי שבאים לידי ביטוי במודל סנהדרי"ן:

בראש סדר העדיפויות לספק מענה ובאופן רציף ככל האפשר ובעל ערך לכל שותף. המענה הוא מיידי והוא קורה במהלך הגדרת דילמה ושלב יחיד הבוחר את הפתרון.
ישנה ציפייה לשינויים בכל שלב מתקדם של התהליך: בעיקר בשלב ריבוי הפתרונות.
תהליכים מהירים ברי-שינוי מאפשרים יתרון משמעותי בהטמעת התהליך, בעיקר בסביבה משתנה. הדרך האפקטיבית והמספקת ביותר לשיתוף מידע בקבוצה היא שיחה פנים מול פנים. מודל סנהדרי"ן יכול משמש ככלי יעיל להטמעת מתודולוגית הניהול Agile בעקבות המבנה והתהליך המתרחש במהלכו.

Self-Actualization in iGROW model

מימוש עצמי בעזרת מודל iGROW

מודל iGROW נועד לפיתוח אישי של הלומד והאדם במערכת החינוך בפרט, ובארגונים עסקיים בכלל. ניר גולן, מומחה לחינוך ומנהיגות, פיתח מודל לפיתוח אישי של כל לומד כחלק מהעשייה החינוכית הבית-סיפרית. המודל מתבסס על מודל GROW הנפוץ במגזר העסקי, בהתאמה לתרבות הבית-ספרית. המודל נקרא מודל :iGROW  individual GROW model ומטרתו "לראות את האדם שבלומד", דרך פיתוחו האישי של כל לומד.

קורט גולדשטיין Kurt Goldstein  (1878 –  1965), אקזיסטנציאליסט ופסיכולוג מאסכולת הגשטאלט, הגדיר בפעם הראשונה את המושג "מימוש עצמי" .(Self-Actualization)

קורט טען שהאורגניזם תמיד מתנהג כיחידה אחת ולא כסדרה של חלקים נפרדים. המוח והגוף אינם ישויות נפרדות. יש לארגן את התחושות, המחשבות והרגשות לשלם כולל. הארגון נעשה בתוך המערכת מלכתחילה ולכן יש להימנע מניתוח האורגניזם ומהרס שלמותו. אין להוציא חלקים מן השלם ולראותם כיחידה נפרדת: כולנו מורכבים מתשוקות ומאוויים, יכולות וכישורים, ולכל אחד מאיתנו יש את הייחוד או הערך המוסף שלו. כל חלק באישיות נתפס תמיד כשותף באורגניזם כולו.
הפרט מונע על-ידי דחף עיקרי אחד. גולדשטיין מכנה דחף זה בשם "מימוש עצמי" (Self-Actualization) שמשמעו הוא שהאדם משתדל כל הזמן להכיר בפוטנציאל הטבוע בו מלידה בכל דרך אפשרית. פוטנציאל זה נובע משילוב תשוקותיו, יכולותיו וייחודו. פוטנציאל זה מוגדר במודל הiGROW  בשלב ה-Individual. בשלב זה מזהה הלומד דרך סדרה של שאלות מהם תשוקותיו, יכולותיו וייחודו.
דחף זה נותן כיוון ואחידות לחיי האדם. אדם ישנה את כיוונו כאשר אחד הגורמים ישתנה: תשוקותיו לדבר מסוים יוחלפו בתשוקות למשהו אחר, שינוי קיצוני ביכולותיו, או גילוי חדש עלי ייחודו.
גולדשטיין טען שמה שנראה כדחפים שונים כמו רעב, מין, כוח, סקרנות והישגיות הנם למעשה הצהרות של המטרה העליונה של החיים שהיא מימוש עצמי.

מודל iGROW ללומדים

שלבי השיחה:

iGoal: הגדרת המטרה מה הלומד רוצה להשיג ביחס לעצמו ל- individual

המטרה מנוסחת: כהתנהגות לא שיפוטית ועל דרך החיוב.

iReality: ראיית המציאות/ הערכת הביצועים – באיזו מידה מצליח לעמוד במטרה שהוגדרה (פערים או הצלחות).

·        חייבת להיווצר הסכמה על תפישת המציאות בכדי לעבור לשלב הבא.

iOptions: הלומד מציע בנק אפשרויות לשיפור הפערים ושימור הצלחות. בנק של כלים פרקטיים ליישום מיידי.

iWay forward: הלומד בוחר את האופציה או הכלי הנבחר ליישום מיידי.
בעזרת מודל iGROW האדם מגלה מה הפוטנציאלים שלו: מה הוא מעדיף ומה הוא עושה הכי טוב. ההעדפות של אותו הפרט מתאימות לפוטנציאלים שלו.
לומד המשחק כדורגל יממש את אותם הפוטנציאלים שמתפתחים על-ידי משחק הכדורגל, ולומד במגמת "חוק ומשפט" יממש את אותם הפוטנציאלים שמוכרים על-ידי התעסקות בחוק.
בעזרת מודל iGROW עולה המוטיבציה המודעת על-פני המוטיבציה הבלתי-מודעת.
כאשר האדם מאפשר לפוטנציאלים הטבעיים שלו לבוא לידי ביטוי באופן מסודר ובסביבה המתאימה, אזי יפתח אותו האדם אישיות בריאה ואינטגרטיבית.