יום שישי, 23 בדצמבר 2016

Zivia Lubetkin as a Compassionate Feminine Leader

צביה כמנהיגה נשית מבוססת חמלה

מנהיגות נשית מבוססת חמלה Compassionate Feminine Leadership היא מנהיגות נשית המותאמת לצורכי העם, לאור אירועים ותהליכים גלובליים המתרחשים בהווה ועתידים להתרחש בעתיד. המנהיגה הנשית מתבססת על חזון רגישותי Compassionate Vision.

המנהיגות הנשית על-פי מודל מב"ת:


במרכז מודל מב"ת נמצא חזון רגישותי והובלת צוות בצורה מכילה ומשתפת.
·        חזון רגישותי Compassionate Vision הוא חזון מבוסס אמפתיה: הוא נותן מענה לצורכי העם דרך פתרון בעיות בראייה מתכללת, ומענה לצורך בצורה יצירתיות, תוך שימוש בתודעה גלובאלית ובמדיה דיגיטלית.
·        המנהיגה הנשית מובילה דרך עבודת צוות בצורה מכילה, משתפת, תקשורת בין ותוך אישית ענווה, שימוש במוסריות ומחשבה ביקורתית אמיצה.

בניה והפצת חזון רגישותי Compassionate Vision
פירוט הגישה האמפתית מבוססת החמלה של צביה, לבניית חזון רגישותי Compassionate Vision:
בשנת 1938 נקראה צביה לעבוד במרכז ״החלוץ״ בוורשה, והוטל עליה להיות מרכזת ההכשרות בתנועה- חידוש נקודות ההכשרה ואיושן על ידי בוגרי התנועה. חסימת דרכי העלייה לארץ בשנים שלפני המלחמה גרמה למשבר בתנועת ״החלוץ״, שהתבטא בעיקר בהתפוררות רעיונית וארגונית. צביה הצליחה לחדש נקודות הכשרה בחורף 1938-1939 ולאייש אותן מחדש בקבוצות של צעירים שהצטרפו לתנועה. ב-30 באוגוסט 1939 שבה צביה לוורשה בחברת השליחים מהארץ. 
·        צביה טענה כי העלייה לארץ היא אמנם מעשה חלוצי, אולם לא פחות חלוצית ואמפתית היא ההחלטה להישאר בפולין יחד עם החניכים. 
·        היא חזתה כי העם היהודי צפוי לימים קשים, של רעב וגירושים, וקבעה שיהיה עליהם לחלוק את פת הלחם האחרונה עם בני עמם. 
·        בראשית 1938 בתום ישיבה במרכז התנועה בוורשה היא העירה בשקט: ״לחינם הוויכוחים, אין לדחות (את האיחוד בין פרייהייט לחלוץ הצעיר), אנו כבר איחרנו, על-פי תהום אין ויכוחים״, כמו צפתה מה טומן הגורל לעם היהודי.
·        צביה הייתה ממחוללי האיחוד שהביא לבסוף להקמת תנועת ״דרור״ ולהגדלת מספר המצטרפים לתנועה המאוחדת. לאחר ועידת האיחוד היא נבחרה למרכז התנועה המאוחדת ״פרייהייט-החלוץ הצעיר״ ולחברה במרכז החלוץ.
·        באוגוסט 1939, נמנתה עם צירי הקונגרס הציוני הכ״א שהתכנס בזנבה. נעילת הקונגרס הוקדמה בעקבות הידיעות על חוזה מולוטוב-ריבנטרופ שנחתם ב-23 באוגוסט. חיים ויצמן סיכם את נאומו בדברי תקווה וחרדה: "שנתראה כולנו בחיים״. צביה וחבריה לא העלו בדעתם להישאר בשווייץ ולחפש בה מקלט, הגם שהוכן בשבילה סרטיפיקט כדי להעלותה באופן מיידי לארץ ישראל. 

המנהיגה הנשית מתרגמת את החזון שלה לחזון רגישותי Compassionate Vision אשר מתבסס על תודעה גלובלית מפותחת. תודעה זו היא הסכום של כל התהליכים והאירועים הגלובליים המתרחשים בכל רגע נתון בעולם (בצורה סינכרונית) והמשמעות שלהם. השימוש בחדשנות ובחשיבה מקורית במציאת הפתרון מחייבת אותה ללמוד מן העבר אך להשתחרר מהדפוסים והפרדיגמות אשר מקבעים אותו ואינם רלוונטיים לעתיד. המנהיגה הנשית מזהה בצורה אמפתית את הבעיות הקיימות ונותנת להן מענה בצורה חדשנית. עם שובה של צביה מהקונגרס בג'נבה פורצת המלחמה ב-1/9/1939. צביה יחד עם פרומקה פלוטניצקה, חנצ'ה פלוטניצקה, לאה פרלשטיין, טוביה אלטמן ואחרות, מקימות את הנהגה ב׳- הנהגה חלופית בכל תנועה, שתהיה מורכבת מחברות, לקראת ימים, שבהם רבים מבין הגברים עתידים להיות מגויסים לצבא הפולני.

דוגמאות נוספות למנהיגות נשית אמפתית מבוססת החמלה של צביה:
·        שבוע אחרי פרוץ המלחמה, הוחלט בקרב חברי התנועה לצאת במהירות את וורשה. כבר בתחילת דרכם מזרחה, בהתבסס על החזון הרגישותי, צביה עזרה בחיפוש מזון, מחסה לילדים ולפליטים.
·        בקובל (Kowbel) היא עשתה את דרכה במהירות אל תחנת הרכבת, לכשנודע לה שרכבת אספקה של הצבא הפולני הופצצה בתחנה ונשארה ללא שמירה. למרות ההפצצות הלכה, מילאה את הסל כיכרות לחם וחזרה לקיבוץ.
·        ליד הכניסה לחצר הקיבוץ פגשו בה ובחברתה שני חיילים פולנים שרצו בכוח להוציא מידיהן את סל הלחם. צביה סירבה למסור את הסל והחלה להיאבק בהם. לבסוף נשארה עם כיכר אחת מתחת לזרועה. צביה חשה עצמה אחראית לגורל החניכים. היא הבינה כי מעתה יוטל עליה לספק פתרונות, הן לשאלות עקרוניות והן לענייניי יום-יום.
·        היא צידדה בהמשך חיפוש דרכים ליציאה לארץ ישראל ולנסות לפעול בתנאי מחתרת כדי להעביר חברים לרומניה דרך הים השחור.

הובלת צוות בצורה מכילה ומשתפת
צביה כמנהיגה נשית מובילה צוות בצורה מכילה ומשתפת:
צביה הבינה תהליכים בקבוצה, זיהתה תפקידים בקבוצה, והייתה בעלת כישורי עבודת צוות מעולים. היא השתמשה בכל בכלים בכדי לגייס את השותפים לה בצוות ומחוצה לה לביצוע התכנית ליישום החזון הרגישותי.
·        הכורח לקבל החלטות אופרטיביות משתנות וגמישות לנוכח השינויים המהירים בהתפתחות הצבאית הניעו את ההנהגה לכנס ישיבה נוספת ב-6 בספטמבר במעון דרור ברחוב דז'לנה 34. שבוע אחרי פרוץ המלחמה, ב-7 בספטמבר. נפלה בקרב חברי התנועה ההחלטה לצאת במהירות את ורשה. לקראת יציאתם הם נזקקו לסכום כסף לצרכי הדרך, ולמרות הסכנה והקושי להגיע לחווה, מרחק של שבעה-שמונה קילומטרים, החליטה צביה לקחת על עצמה את המשימה. לאחר חצות היא יצאה יחידה, נושאת עמה את הכסף המבוקש, וכעבור שעה כבר הייתה בגרוכוב וטיפלה בסגירת החווה.
·        צביה נדרשה להפעיל חשיבה ביקורתית לאורך כל הדרך בצורה אמיצה ונבונה. עליה לראות צעד קדימה ללא חשש, תוך התגברות על המכשולים האישיים והחברתיים בקבלת ההחלטות. עליה לקבל החלטות אמיצות תוך הפעלת שיקול דעת וחשיבה ביקורתית. היא פגשה בשטח הכיבוש הסובייטי את אחיה, שלמה לובטקין אשר ביקש מאחותו לספק לו סרטיפיקט. צביה ענתה לו בפשטות ובלא היסוס שאינו חבר תנועה, לא עלה על דעתה של צביה להעדיף בן משפחה. החלטתה של צביה לשלוח את בן-זוגה שמואל ברידר, למשימה המסוכנת לנסות לצאת אל הגבול הרומני, הביאה לידי ביטוי את הלהט התנועתי שלה. היא ביטלה לחלוטין את האישי והפרטי בפני צרכי התנועה. הוא הייתה כל כולה ובכל מאודה מגויסת לרעיון של טובת הציבור, עד כדי התאכזרות כלפי עצמה וכלפי הקרובים אליה.
·        עזיבת השטח הסובייטי, אשר בו השאירה לא רק חברים קרובים אלא גם את חברה האישי, לא מנעה ממנה להחליט כי מקומה בוורשה עם פרומקה, איפה שקשה יותר. היעד הראשון של צביה הייתה העיר ביאליסטוק. היא הצטרפה אל קבוצת סטודנטים פולנים שנמלטו מפני גזירות המשטר הסובייטי והייתה האישה היחידה ביניהם.

מנהיגה נשית מבוססת חמלהCompassionate Feminine Leadership היא מנהיגה המתאימה את עצמה לצורכי העם, לאור האירועים ולתהליכים הגלובליים המתרחשים בהווה ועתידים להתרחש בעתיד.

קטעי המקורות על צביה לובטקין לקוחים מתוך הספר: צביה האחת/ בלה גוטרמן



יום שלישי, 20 בדצמבר 2016

How to create Compassionate vision

Compassionate vision should be at the time heart of every decision a leader makes and is a key to leading people with the tools to success in their life.
Compassion is having the quality of “feeling-with” and deep empathy. Nir Golan, educational and leadership expert creates a new definition for Compassionate Vision:
Compassionate vision is based on a feeling of deep sympathy accompanied by a strong desire to alleviate the suffering, find a solution. 
Compassionate vision comes from Medieval Latin passiōn- (stem of passiō) and a variant of preposition cum- with. When you sympathize with someone, you have compassion for that person, and you can build your vision around it.

Get an initial understanding of the problem. Doing it right is perhaps the most important of all the steps. Compassion is taken a step further, where a person feels empathy and then a desire to help alleviate the suffering/ need of the other person. Another way to say it is defining the right problem to solve. Having compassion for another requires one to put the other person first, imagine what the person is going through, and then consider ways in which to help the person feel better and cope. 

Focus on human values and needs. Have empathy for the people, solicit user feedback, and use it in their Compassionate vision. Compassion is taken a step further, where a person feels empathy and then a desire to help alleviate the suffering of the other person. 

Engage in brainstorming sessions to generate as many ideas as possible (expand the solution space).

Create Compassionate vision and share them with other people.

Test, implement, and refine the Compassionate vision.

When you sympathize with someone, you have compassion for that person, but you don’t necessarily feel his feelings. It helps you to understand the problem, and generate the ideas. Compassion is strongly linked to the principle of diversity. Collaborate with people from various backgrounds and respects their viewpoints; enable “breakthrough insights and solutions to emerge from the diversity to create a better Compassionate vision”.

Compassionate Vision for Feminine Leadership



Compassion is having the quality of “feeling-with” and deep empathy. Feminine leadership is leading in sensitive familiar way. The combination, according to Nir Golan, educational and leadership expert, creates a new definition for Compassionate Vision:
Compassionate vision is based on a feeling of deep sympathy accompanied by a strong desire to alleviate the suffering, find a solution. 
Compassionate vision comes from Medieval Latin passiōn- (stem of passiō) and a variant of preposition cum- with. When you sympathize with someone, you have compassion for that person, and you can build your vision around it.

Feminine leader isn't only a leader of a country, she is a global leader: she leads a global process from end to end (E2E), regardless a specific location: she is integrator, innovator and professional trusted advisor.
Feminine leadership consists of dynamic combination of mindset, behaviors, and skills that are employed to change and enhance the world through the use of technology for "Habitual Vision of Greatness". Feminine leader creates Compassionate vision based on a feeling of deep sympathy to her people accompanied by a strong desire to alleviate the suffering, find them a solution. 

Feminine leader must have the next essential skill sets:
·        Technological proficiency: expert in all the digital nets and tools to identify and communicate her Compassionate vision.
·        Collaboration: the ability to work as a part of a team, required to have a broad view of the Compassionate vision, have holistic consideration and collaborate more with each other in order to achieve her goals.
·        Communication: massage transfer and transformation.
·        Global awareness: a whole world Compassionate vision.
·        Problem solving: analyzing and perfectionism.
·        Creativity: thinking out of the box.
·        Critical thinking: evaluation skills.

Compassionate vision should be at the time heart of every decision a feminine leader makes and is a key to leading people with the tools to success in their life.
Feminine leadership should be consistent innovation, effective and integration of technology, meaningful professional development, global connecting and open mind.
Feminine Leaders will no longer be led by the matrix but rather manage it. They should find a way to impact regardless of technical mastery and organizational structure.
The Feminine Leaders will be very much empowered by world and should take an active part in the global development team – from decision making to execution, having a broad understanding of overall considerations.
As Feminine Leaders, they should cascade transformation messages and way of thinking to their people, inspiring them to dare, share and own the Compassionate vision.

יום שבת, 17 בדצמבר 2016

Compassionate Vision

חזון רגישותי

החזון מגדיר את תמונת העתיד ומסביר לאנשים מדוע הם צריכים לשאוף לשינוי. כאשר מדובר על חזון רגישותי- Compassionate Vision, מבוסס חמלה, תמונת העתיד נותנת מענה לצורך ומצוקות הפרט והכלל. 
חזון רגישותי מניע את האנשים דרך ערכים. חזון רגישותי, מטפח תקווה ומוטיבציה, מקנה לאנשים סיבה קוסמית שכדאי להילחם למענה.
·        סימפתיה שמה במרכז את המודעות לרגשות האחר
·        אמפתיה שמה במרכז את חווית רגשות האחר
·        חמלה שמה במרכז את העשייה בעקבות רגשות האחר
חמלה היא שותפות רגשית: Compassion. המילה מורכבת משתי מילים;
·        עם מישהו- מקורה בלטינית com או cum
·        לסבול- פאסכיון páschein ביוונית.
·        עם הזמן המילה passion קיבלה משמעות כוללת יותר של רגש, תשוקה.
שלבים בתהליך החמלה:
1.    להרגיש את מצוקת האחר: לראות את מצוקתו, להיות מודע לרגשותיי.
2.    לראות איך אני יכול לעזור: לשים במרכז את האחר ולחוות את רגשותיו.
3.    פתרון בעיות לטווח הארוך: מתן מענה לצורך המיידי ולטווח הארוך.
החזון הרגישותי משרת שלוש מטרות חשובות:
1.    מבהיר את הכיוון הכללי של הפתרון והמענה לצורך, כתוצאה מתהליך חמלה מוגדר, כמוביל שינוי.
2.    מדרבן אנשים לזהות את הערכים האישיים שלהם עליהם מבוסס החזון, ונקיטת פעולה בכיוון הפתרון והמענה לצורך (גם אם הצעדים הראשונים כואבים מבחינה אישית ולא משרתים את האנשים בטווח הקצר).
3.    מסייע בתיאום הפעולות של אנשים שונים בצורה מהירה ויעילה, תוך הצמדות לסולם ערכים מאד מדויק.

חזון רגישותי כולל 6 מאפיינים:
1.    Imaginable אפשר להעלותו על הדעת- מתאר פעילות או ארגון כפי שיראו בעתיד, ניתן לדמיינו כמציאות התנהגותית Habitual Vision.
2.    Attractive רצוי- מציג אינטרסים מבוססי ערך וארוכי טווח, המייצרים לרוב האנשים עניין במצב.
3.    Attainable ייתכן- מציאותי ובר השגה (בהתאם לאנשים, ארגון, משאבים וסביבה).
4.    Focused ממוקד-ברור דיו כדי לדרבן לפעולה ולהנחות קבלת החלטות על-פי סולם הערכים שנקבע.
5.    Flexible גמיש דיו- כדי לאפשר יוזמה אישית Personal Compassion.
6.    Easy to communicate קל להפצה- אפשר להפיץ אותו ולעורר עניין בתוך 5 דקות.


הפצת חזון הרגישותי- על המסר הרגישותי להיות בהיר ופשוט. התקשורת פועלת במיטבה כשהיא ישירה ופשוטה ומבוססת על שלבי תהליך החמלה, עד כדי כך שתהיה מובנת על כלל האנשים. חיזוק המסר באמצעות מנהיגות על-ידי דוגמה אישית הכרחי. חשוב להקפיד על קיום תקשורת דו-סטרית תוך שיקוף רגשות וערכים: בני אדם יתנו הסכמתם לחזון רק לאחר שניתנה להם הזדמנות להתמודד עמו ולקרוא עליו תיגר.

יום שני, 12 בדצמבר 2016

Rosa Luxemburg as a feminine leadership


רוזה לוקסמבורג כמנהיגה נשית

רוזה לוקסמבורג בנתה לעצמה חזון של חמלה כבסיס למנהיגותה הנשית: "אם הדמוקרטיה נעשתה בחלקה מיותרת בשביל הבורגנות, ובחלקה היא למפגע לה, הרי משום כך היא דרושה והכרחית למעמד הפועלים. ראשית, נחוצה היא, משום שהיא יוצרת צורות פוליטיות (הנהלה עצמית, זכות בחירה וכיוצא באלה), אשר תשמשנה לפרולטריון כהתחלות וכנקודות משען בשעה שיבוא לשנות את פני החברה הבורגנית. ושנית, היא הכרחית משום שרק בה, במלחמה לדמוקרטיה, אגב שימוש בזכויותיה, יוכל הפרולטריון להגיע לידי הכרת האינטרסים של המעמד שלו ותעודותיו ההיסטוריות. כללו של דבר, הדמוקרטיה היא הכרחית, לא משום שהיא עושה את דבר כיבוש השלטון הפוליטי על - ידי הפרולטריון למיותר אלא להפך - משום שהיא לא רק מחייבת כיבוש זה של השלטון, אלא שהיא לבדה גם מאפשרת אותו." 
מנהיגה בהבדל ממנהיג, רואה את המונהגים כקבוצת פרטים, בעלי רגשות, ומתחשבת בהם. היא בעלת יכולת אמפתיה והכלה גבוהה יותר ביחס למנהיג ולכן בונה חזון מבוסס חמלה: חזון רגישותי. המנהיג רואה את קבוצת הפרטים כמערכת, ככפופים, כמקור כוח. הוא ינסה לעבוד על פי חוקי וכללי המערכת/ הארגון/ או המדינה. מנהיגה תהיה מושפעת הרבה פחות משיקולי המערכת/ המדינה ויותר תושפע ממצב הרוח של הפרטים, מתחושותיהם, רגשותיהם, חששותיהם ופחדיהם. היא תנהיג דרך שיתוף והכלה.
מאמרים רבים נכתבו על ההבדל בין המוח הגבר למוח הנשי. בחלקם נטען כי המוח הגברי יותר מערכתי: סיסטמטי. יש בו יותר דחף לנתח, לחקור ולבנות מערכת. המוח הגברי מבין באופן אינטואיטיבי איך דברים פועלים, או חושף את כללי היסוד השולטים בהתנהגותה של המערכת. הוא עושה זאת כדי להבין את המערכת ולחזות את פעולתה, או כדי להמציא מערכת חדשה. עיקר עיסוקו בהבנת ההיגיון העומד מאחורי, זיהוי עקרונות מנחים, עקרונות פעולה והבנת הרציונל.
יש מערכות מכל מיני סוגים; כלי רכב, קטלוג של ספרייה, יצירה מוסיקלית, ואפילו יחידה צבאית – כל אלה מערכות. כולן פועלות על קלטים ומפיקות פלטים ומשתמשות בכללי זיקה מסוג "אם-אז (if-then) ". יתרונה של חשיבה זו בניתוח מערכות וייחודה בסיטואציה של איתור ותיקון תקלות, אלתור או המצאה. כמו כן עוזרת חשיבה זו בהערכת התוצרים אשר הומצאו, או בהערכת ביצועים. בממוצע גברים נוקטים בחשיבה המערכתית באופן ספונטני, יותר מנשים.
בנשים החשיבה יותר אמפתית: היכולת להבין ולזהות רגשות אצל בני אדם. נשים חומלות יותר ולכן יכולות לבנות חזון רגישותי יותר: אמפתיה, הבנה והזדהות עם בעיות הזולת.
מטרת חשיבה זו ליצור קרבה והתחברות: אינטראקציה עם אדם, לא עם אובייקט, עם אדם בעל רגשות, ובדיקה כיצד הרגשות שלו משפיעים על רגשותיכם. השימוש השכיח באמפתיה הוא בפתרון בעיות: זיהוי הצורך או הרגש אצל הצד השני, הבנתו תוך הקשבה פעילה, ומציאת פתרון תוך התחשבות ברגשות הרלוונטיים לסיטואציה.
בסופו של דבר, האמפתיה והמערכתיות מסתמכות על קבוצות נפרדות של אזורים במוח. לא מדובר בתהליכים מסתוריים אלא בתהליכים המבוססים על הנוירופיסיולוגיה שלנו.
לוקסמבורג כמנהיגה מבטלת את צרכיה האישיים לטובת מילוי צורכי הציבור. היא תזהה את צורכי הציבור בעזרת אמפתיה והכלה. היא תפעל לטובת הציבור בלבד. אינה מתחשבת בשיקולים אישיים או שיקולי אגו פוליטיים. רוזה לוקסמבורג מחייבת את המהפכה הסובייטית והיא מלאת הבנה לקשייה: "כל הבא לשאול בתנאים אלה מאת לנין וחבריו כי יעלו בכוח קסמים את הדמוקרטיה הנאה ביותר, את הדיקטטורה של הפרולטריון למופת ואת המשק הסוציאליסטי הפורח, הרי זה דורש מהם דברים שהם למעלה מכוח אנוש... הסכנה מתחילה רק בשעה שהם עושים את ההכרח לצדקה, בשעה שהם מנשאים את הטקטיקה שלהם הכפויה עליהם ע"י התנאים האיומים וקובעים אותה הלכה לכל פרטיה ומבקשים להמליץ עליה לפני הפרולטריון הבינלאומי כעל טקטיקה סוציאליסטית למופת ולחיקוי."

רוזה לוקסמבורג הייתה בעלת חשיבה אמפתיות: היכולת להבין ולזהות רגשות אצל בני אדם: יחידים בני המעמדות המנצלים והמדכאים: "המהפכה הפרולטרית אינה זקוקה לטרור על מנת להשיג את מטרותיה. היא שונאת רצח של בני אדם וסולדת ממנו. אין היא זקוקה לאמצעים אלה של מאבק, משום שאינה נאבקת ביחידים אלא במוסדות היא אינה ניסיון נואש של מיעוט לעצב את העולם בכוח הזרוע על פי האידאלים שלו, אלא פעולה של המוני העם, מיליונים רבים של בני אדם."
רוזה לוקסמבורג היגרה לגרמניה וקיבלה אזרחות גרמנית באמצעות נישואים פיקטיביים. מאותו רגע ואילך נאבקה רוזה לוקסמבורג למען הדמוקרטיה הסוציאליסטית הגרמנית בקונגרסים של המפלגה, בוועידות בינלאומיות ובמאמרים וספרים שכתבה.
בשנים 1914-1907 שימשה מרצה בבית הספר של המפלגה הסוציאל-דמוקרטית בברלין. היא הפכה להיות מנהיגה בסגנון שליחת ציבור וויתרה על כל צרכיה האישיים בכדי להוביל את מאבקה לטובת הכלל.
רוזה לוקסמבורג התנגדה נחרצות למלחמת העולם הראשונה (1918-1914) ובפברואר 1914 היא נידונה למאסר בשל נאומיה האנטי-מלחמתיים. בסוף שנת 1915 היא יסדה, ביחד עם קרל ליבכנט ומתנגדים אחרים למלחמה מקרב הסוציאל דמוקרטיה, את הקבוצה "אינטרנציונל" ומקבוצה זו צמחה בשנת 1916 הליגה הספרטקיסטית. מיולי 1916 עד נובמבר 1918 הייתה רוזה לוקסמבורג כלואה בברלין, ורונקה וברסלאו. עם שחרורה, ב-9 בנובמבר 1918, התמסרה כולה למהפכת נובמבר הגרמנית. עוד דוגמה נפלאה להתנהגות של שליחת ציבור רגישותית: אמפטית, השמה את טובת העם במרכז. היא הייתה שותפה להקמתה של המפלגה הקומוניסטית הגרמנית ב-31 בדצמבר 1918. יחד עם קרל ליבקנכט פרסמה את העיתון "הדגל האדום" ופעלה למען מהפכה חברתית רחבה. גורלה של רוזה לוקסמבורג כרוך אפוא לבלי הפרד בהתפתחות תנועת הפועלים הגרמנית, במאבקים בין פלגיה השונים, ולבסוף בהתפצלותה של התנועה. את המהפכה הרוסית בשנת 1917 קידמה רוזה לוקסמבורג בברכה ובתקווה ועם זאת נותרה מסויגת וזהירה ומתחה ביקורת על המדיניות האוטוקרטית, הדיקטטורית אפילו, של הבולשביקים. האמפתיה והיכולת לשים את העם וצרכיו במרכז מאפיינת לחלוטין מנהיגות נשית. רוזה לקחה מנהיגות זאת לקיצון של הקרבה עצמית במלואה. רוזה היא הדוגמה המושלמת לשליחת הציבור: רואה עצמה ככלי לטובת הציבור בלבד. היא מבטלת את צרכיה האישיים לטובת מילוי צורכי הציבור. היא תזהה את צורכי הציבור בעזרת אמפטיה והכלה. היא תפעל לטובת הציבור בלבד. אינה מתחשבת בשיקולים אישיים או שיקולי אגו פוליטיים.
מאפייניה של המנהיגות הנשית של רוזה לוקסמבורג על-פי מודל מב"ת:
· שאיפה עזה לאחריות ולביצוע משימות; לקיחת על האחר ועל האידאולוגיה בעיקר.
· מרץ והתמדה בהשגת המטרות; נחישות, התמדה ודבקות "עד מוות".
· העזה ומקוריות בפתרון בעיות; יצירתיות ואומץ בעיקר בתחום ראיית המציאות הפוליטית ו"קריאת הנולד".
· דחף להפעלת יוזמה בסיטואציות חברתיות; יוזמה ותקשורת בינאישית.
· ביטחון עצמי וחוש לזהות אישית; אמונה בעצמה דרך מודעות לזהות העצמית.
· נכונות לספוג לחצים בין-אישיים; אמונה בעצמה, בדרכה, מתחברת לזהות אישית מגובשת.
· נכונות לסבול תסכולים והשהיות; דחיית סיפוקים בעיקר בתקופות בהן הייתה כלואה.
· יכולת להשפיע על התנהגות פרטים אחרים; כריזמה והובלת אחרים, הנעת אנשים.
· כישורים לבנות מערכות של יחסים חברתיים למטרות מוגדרות; הקמת קבוצה פוליטית חדשה.
רוזה לוקסמבורג השאירה לנו מורשת עשירה: "חירות רק לתומכי הממשלה או רק לחברי מפלגה מסוימת - רבים ככל שיהיו - אינה חירות כלל. חירות היא תמיד אך ורק חירותו של החושב אחרת." "ישנן שתי ברירות, סוציאליזם או ברבריות."
בימים של ניאו-ליברליזם משתולל ושל טירוף מלחמתי, אפשר להתנחם במלים שכתבה יום לפני הירצחה, בשעה שמנהיגי המפלגה ה"סוציאליסטית" הגרמנית הכריזו על דיכוי מרד ספרטקוס ועל השבת ה"סדר" לברלין: 'סדר שולט בברלין!' מלחכי פנכה מטופשים שכמותכם. ה"סדר" שלכם בנוי על חול. מחר תשוב המהפכה ותקום, בשאון וברשף. והיא תכריז לזוועתכם, בתרועת חצוצרות: אני הייתי, אני הווה, אני אהיה!"

רוזה אכן הייתה שילוב מושלם וחסר פשרות של מנהיגה אידאולוגית השמה את האידאולוגיה במרכז כדי לשרת את הציבור, ובכך להיות שליחת ציבור.

ב-15 בינואר 1919 נרצחה רוזה לוקסמבורג על ידי מתנקשים במדים – אנשים שצמחו באותם חוגים שמאוחר יותר תמכו בגלוי בהעברת השלטון לידי היטלר והמפלגה הנאצית.