Sanhedrin model according to Emmanuel Levinas

 "להוסיף ערך לקהילה מוערכת": מודל סנהדרי"ן על-פי עמנואל לוינס

עמנואל לוינס (1906 - 1995) נמנה עם הפילוסופים החשובים ביותר במאה העשרים. היה תלמידם של הוסרל והיידגר לפני השואה. פרסם חיבורים פילוסופיים (כמו "כוליות ואינסופיות" ו"אחרת מהיות") וספרי הגות יהודית (כמו "חירות קשה"). הגותו של לוינס טבועה בחותם הרגישות לאתיקה ולקיומו של האחר. "תשע קריאות תלמודיות" היא מעין השבה למקור של סוגיות תלמודיות, שתורגמו על-ידי עמנואל לוינס ל"שפת האומות"- היא שפת השיח האינטלקטואלי והפילוסופי של אנשי המערב בסוף המאה העשרים. "סנהדרין" Sanhedrin היא מילה ביוונית συνέδριον שפירושה "ישיבה ביחד":."sitting together", "assembly" or "council"

הלמידה היא באמצעות קבוצת למידה, הפועלת מתוך אחריות משותפת ומשלבת בין השיח על המהות לעשייה בפועל. מודל סנהדרי"ן פותח על-ידי ניר גולן, מומחה לחינוך ומנהיגות, כדי לתת מענה לצורך ליצירת תרבות הבנויה על שגרת למידה. מעגלי סנהדרי״ן מהווים פלטפורמה אחידה ללמידת עמיתים המייצרת שפה משותפת. כל השותפים הופכים לקהילה לומדת על-פי התפישה ש"המודל הוא המסר". מודל סנהדרי"ן מאפשר לפרט לבטא את משמעותו, במרחב המשמעותי לו: "להוסיף ערך לקהילה מוערכת". 

למודל סנהדרי"ן 7 שלבים:

סבב: כל משתתף מציע נושא, אירוע או הצגת סדר היום

ניתוח: ניתוח הנושא או האירוע הנבחר 

הבנה: בירור מעמיק דרך שאלות אינפורמטיביות/ הבהרה

דילמה: ניסוח דילמה ניהולית/ חינוכית/ פדגוגית דרך עקרונות מתנגשים

ריבוי: מגוון רחב של פתרונות מעשיים 

יחיד: בוחר, מיישם ומדווח בפעם הבאה

נוכחים: ממשיגים את תהליך למידה

ניתוח מהות מודל סנהדרי"ן על-פי עמנואל לוינס:

"המשנה מלמדת שהסנהדרין הייתה יושבת בחצי מעגל, כדי שיוכלו "לראות זה את זה".

·        לראות את הערך שבאדם היושב לצידי: לא יוכל להתקיים מרחב משמעותי או קהילה לומדת, אם חברי הקהילה אינם מעריכים זה את זה. צורת הישיבה השוויונית- כולם באותו גובה, מאפשרת לכל פרט לבטא את משמעותו.

"המיוחד הוא שאיש לא ראה את גב חברו: ראו צמיד את הפנים או הצדודית".

·        חשיפה מלאה של "חזית הגוף" דורשת אמון בשותפים ומייצרת פתיחות ללמידה.

"היחס הבין-אישי לא הופסק אף פעם. כל אחד הסתכל אל פני חברו."

·        הישיבה השוויונית באותו גובה, מאפשרת לשמור על קשר-עין עם כל הנוכחים, לאורך כל הפגישה. כל הנוכחים היו נראים לעיניי כולם כל הזמן.

"ה"דו-שיח" אף פעם לא הופסק ולא הומר בדיאלקטיקה כללית. זו אסיפה של פנים ולא חברה אנונימית."

·        הלימוד המשמעותי נובע משיתוף אותנטי ואמיתי של השותפים, בתהליך ההתבוננות התוך-אישי שהם עוברים.

"...אך מדובר בחצי מעגל, או במעגל פתוח, וזאת מפני שהדיינים בישיבתם דנים במקרים שהם תחת שיפוטם או כשהם חורצים את הדין, אמורים להישאר פתוחים לעולם החיצון".

·        הדיינים מתמודדים עם דילמות ערכיות מורכבות. הם מבצעים תהליך הערכה איכותית של התנהגויות בהתאם לסולם הערכים. הצורך להישאר פתוחים נובע מהשינוי התדיר שמתרחש בעולם החיצון, עמו הם צריכים להיות מסונכרנים.

"הם לא רק טבורה, אלא טבור האנושות כולה, פתוחים אל עבר העולם או חיים בעולם פתוח."

·        נוצר הדהוד בין הטבור לעולם המקיף אותו וכך נוצרת ההדדיות בין שניהם.

(כל הציטוטים לקוחים מתוך "תשע קריאות תלמודיות"/ עמ' 93-94/ לוינס)

מודל סנהדרי"ן מאפשר לפרט לבטא את משמעותו, במרחב המשמעותי לו: "להוסיף ערך לקהילה מוערכת". מכיוון שטבורו של המודל היא הדילמה בה נפגשים לפחות שני ערכים בו זמנית, הפרט תורם את משמעותו למרחב הלמידה לאורך כל שלבי המודל. כל השותפים לתהליך "נראים" לכל אורכו: בשלב הסבב הוא תורם את ניסיונו, בשלב הניתוח במידה ומתאר בעצמו את האירוע או הנושא, בשלב ההבנה כשהוא מקשיב ושואל שאלות עומק והבהרה, עוזר בניסוח ודיוק הדילמה, מציע פתרונות, בוחר, מיישם ומתעד במידה והוא בעל האירוע או הנושא, ומשתף ברפלקציה בשלב הנוכחים.

The SEIC model; Sensory, Emotional and Intellectual Cavity: SEIC model

מודל SEIC למילוי החלל התחושתי, הרגשי והמחשבתי (חלק 2)

החלל התודעתי המשותף לרובד התחושתי, רגשי ומחשבתי על-פי מודל SEIC, אינו ממוקם פיזית בגוף האדם במקום אחד, הוא חלל וירטואלי, ישות מופשטת שאינה ניתנת למדידה או תצפית אך קיומה ודאי לכל בן אנוש. החלל נוצר בתודעה כתוצאה ממודעות האדם לצרכיו הגופניים, הרגשיים והמחשבתיים המתקיימים בו-זמנית בכל רגע נתון בגופו.

·        ההנעה האמיתית ללמידה ומצוינות נמצאת בלב ליבו של החלל.

·        יש להתייחס לכל הצרכים בו-זמנית, בצורה אינטגרטיבית, בהתאם למינונם.

החלל התחושתי, רגשי ומחשבתי אינו מתמלא לעולם, ולכן מניע את חייו של אדם עד יום מותו: חיפוש אחר הנאה ועונג, כבוד וכוח, אמת ומשמעות.

(יש הטוענים כי בתוך חלל זה שוכנת נשמתו של אדם. ככל שהיא דורשת ממנו יותר, הצורך למלא את החלל עולה והאדם משקיע יותר בחיפוש, ככל שנשמתו דורשת ממנו פחות הוא מסתפק בקיים ונוצרת תחושה שהוא חלול.)

מכיוון שמדובר על חלל וירטואלי המרופד בשלוש שכבות/ שלושה רבדים, הוא מקבל ביטוי התנהגותי שונה אצל כל אדם. השילוב והמינון בין שלושת הרבדים הממלאים את ה-SEIC הוא קריטי בעיצוב דמותו של האדם:

"אדם תחושתי"

עוסק יותר בתאוות הגוף, בתשוקותיו (עונג). החיפוש אחר עונג עילאי הופך למטרת חייו. ככל שהחיפוש גובר, סף הריגוש עולה ונוצר אתגר גדול יותר למלאו. מושקעים יותר מאמץ ומשאבים ושוב סף הריגוש עולה. תהליך זה אינסופי ומתסכל. "אדם תחושתי" מחפש כל הזמן ריגושים תחושתיים המגרים את חושיו לרמות עונג גבוהות יותר, בחיפוש אחר שיאים חדשים.

·        הדרך העיקרית להניע אותו היא דרך תגמול חושיו: כל תהליך ההערכה ומשוב חייב להיות מלווה בסוג של עונג או הנאה.

"אדם רגשי"

עוסק בצורך להיות מוערך ונאהב דרך ביצועיו (שיפור יכולותיו). הוא מתעסק לרוב ברגשותיו ובמידת האהבה שהוא נותן ומקבל מן הסובבים אותו. כל התנהגויותיו וביצועיו הם בכדי לזכות באהבה. אדם נאהב ונערץ על-ידי כל, ייזכר לאורך זמן כגיבור, מנהיג או מודל לחיקוי. לעתים נתפש כנצחי בעייני ההמון. הוא מתעסק באופן הנצחתו כאל-מותי. הצורך להיות נאהב מתורגם לנושא הנצחיות. חשוב לו מאד להיות נערץ ומוערך ולכן יחפש אחר כוח, מעמד חברתי, כבוד ויקרה. 

·        התייחסות אישית חיובית לאדם זה, תוך גילויי חיבה והערכה מילוליים מעוררים אצלו את רגש האהבה ותחושת הביטחון העצמי.

"אדם מחשבתי"

עוסק בחיפוש אחר משמעות קיומו, בייחודיותו (מה הערך המוסף שלו). הבנת האמת מקרבת אותו לתפישתו והבנתו את האלוהות. הוא שואף להיות אלוהי בהבנת המציאות והיכולת לשלוט בה. הוא סוג של פילוסוף אוהב חכמה ומשכיל בחכמת הטבע. המניע העיקרי של אדם זה הם הסקרנות והצורך ללמוד ולדעת.  

·        הנעת אדם זה היא רק דרך גירוי אינטלקטואלי: תפישות מנוגדות, עקרונות מנחים מפתיעים, "הדיאלוג הסוקרטי", כיווני חשיבה חדשים, ומתודות חקר וגילוי.

התודעה, בשונה מבינה או אינטליגנציה מלאכותית, מתעסקת במילוי אינסופי של החלל. התודעה מחפשת את העונג העילאי אשר אינו קיים בעולם הדיגיטלי חסר החושים. למחשב אין צורך להיות נאהב או נצחי ולכן הוא לא מחפש כמו התודעה האנושית. למחשב אולי יש סוג של "סקרנות דיגיטלית" אך הוא אינו עסוק בחיפוש אחר משמעותו או ייחודו. אנשים "חלולים" שאינם מנסים למלא את ה- SEICשלהם, נראים ריקים, מבטם זגוגי, כ"עובדים על אוטומט".

הנחת היסוד למודל :SEIC

לכל אדם יש חלל מופשט שאינו מתמלא לעולם והוא מורכב משלושה רבדים: תחושתי, רגשי ומחשבתי

Sensory, Emotional and Intellectual Cavity: SEIC

בתוך החלל קיימת כל הזמן זרימה "flow" בין שלושת הרבדים, המייצרת אינטגרציה כמערכת שיווי משקל סגורה.

כל אדם מוגדר דרך תשוקותיו, ביצועיו וייחודו.

במידה ונזהה את הרכב הSEIC  של כל אדם נוכל להניע אותו ביתר שאת ללמידה ולמצוינות בביצועיו. 

The SEIC model; Sensory, Emotional and Intellectual Cavity: SEIC model

מודל SEIC למילוי החלל התחושתי, הרגשי והמחשבתי (חלק 1)

נושא המוטיבציה האנושית קיים כשיח ערני בקרב החוקרים סביב מושגים כמו אוטונומיה, מוטיבציה נשלטת ומוטיבציה פנימית. לאחרונה עלה הנושא לכותרות ביתר שאת בעקבות המאפיינים הייחודיים לדור המילניום, אותו דור שגדל על ברכי הטכנולוגיה הדיגיטלית המתקדמת. דור זה ומאפייניו דורש פריצת דרך חדשה ומעודכנת ל"גרסת המוטיבציה" הקיימת היום. ההתמודדות היומיומית עם מאפייניו הייחודיים במערכת החינוך ובמעגלי התעסוקה העסקיים, מחייבת גישה חינוכית וניהולית חדשה להובלתו לתהליך הלמידה הרצוי ולעמידה ביעדים העסקיים המצופים.

מודל SEIC אשר פותח על-ידי ניר גולן, מומחה לחינוך ומנהיגות, שובר את הפרדיגמות הקיימות כיום בנושא המוטיבציה ומייצר גישה פילוסופית פרקטית חדשה. מודל זה ניתן לשימוש כחלק מתהליך שיפור מודעות עצמית ועבודה אישית, כחלק מגיבוש תפישת חינוך חדשה ותכניות לימודים בהלימה, וכחלק ממניע עיקרי לשיפור ביצועים עסקיים למצוינות. 

הנחת היסוד למודל :SEIC

לכל אדם יש חלל מופשט שאינו מתמלא לעולם והוא מורכב משלושה רבדים: תחושתי, רגשי ומחשבתי

Sensory, Emotional and Intellectual Cavity: SEIC

בתוך החלל קיימת כל הזמן זרימה "flow" בין שלושת הרבדים, המייצרת אינטגרציה כמערכת שיווי משקל סגורה.

כל אדם מוגדר דרך תשוקותיו, ביצועיו וייחודו.

במידה ונזהה את הרכב הSEIC של כל אדם נוכל להניע אותו ביתר שאת ללמידה ולמצוינות בביצועיו.

(יש הטוענים כי הגדרה זו מקבילה להגדרת נפשו של אדם. גולן מציע להשתמש במונח תודעה. תּוֹדָעָה: consciousness, המבדילה ומייחדת את האדם על-פני אינטליגנציה מלאכותית.)

פירוט שלושת הרבדים: 

·        הרובד התחושתי

רובד זה מקבל גירויים מאברי החישה בגוף ומתייחס לתחושות כמו: רעב, צמא, כאב, קור, חום, עייפות, מין וכו'. את כל התחושות ניתן למקם פיסית בגוף האדם, הן תוצאה של עיבוד גירויים חיצוניים ופנימיים הנקלטים דרך אברי החישה השונים, המפוזרים בכל רקמות הגוף.

עיקר עיסוק האדם ברובד זה הוא במילוי צרכים אלו וביצירת הנאה ועונג. הוא מתענג דרך ערוצי החושים השונים על חוויות הקשורות במילוי הצרכים הפיזיולוגים: אכילה, שתייה, שינה, מגע, סקס וגירויים מענגים אחרים. 

הדרך העיקרית להניע אותו היא דרך תגמול חושיו: כל תהליך ההערכה ומשוב חייב להיות מלווה בסוג של עונג או הנאה. במידה והתגמול אינו מתורגם למדדים איכותיים אלו של הנאה הוא חסר משמעות בעיניו. התגמול מעורר בו הנאה ועונג עילאיים. הוא יכול לתרגם פרס כספי ככלי להשגת עונג, אך ההקשר יהיה עקיף ולא ישיר.

·        הרובד הרגשי

מתייחס בבסיסו לרגש האהבה. הצורך הראשוני של כל אדם הוא להיות נאהב וממנו נוצרים רגשות כמו כעס, שנאה, קנאה, שמחה, עצב ועוד. אדם עסוק במילוי צרכים רגשיים אלו דרך חיפוש אחר כבוד, כוח חברתי ושררה אותם הוא מתרגם לאהבה. כאשר הוא מרגיש נאהב הוא מרגיש בטוח בעצמו ובסובבים אותו. קיימת אבחנה ברורה למשל בין הצורך במגע פיזי: צורך גופני תחושתי, לבין הצורך באהבה: לאהוב ולהיות נאהב, צורך רגשי.

התייחסות אישית חיובית לאדם זה תוך גילויי חיבה והערכה מילוליים מעוררים אצלו את רגש האהבה ותחושת הביטחון העצמי. מומלץ להשתמש בשבח אישי ופומבי, הכרה והוקרה, יוקרה ומעמד, מתן סמכות וכוח. כלים אלו מניעים אותו ללמידה ולשיפור ביצועים מתמיד, כי הוא רואה בהם מחווה של אהבה מהסובבים אותו.

·        הרובד המחשבתי

הרובד השלישי הוא האינטלקטואלי. ברובד זה נשאלות כל הזמן שאלות ומבוצע חיפוש אחר המשמעות הקיומית. המניע העיקרי של רובד זה הם הסקרנות והצורך ללמוד ולדעת. עיקר הפעילות ברובד האינטלקטואלי מתקיימת במוח הגדול והיא באה לידי ביטוי במחשבות מילוליות או תמונות חזותיות.

הנעת אדם ברובד זה היא רק דרך גירוי אינטלקטואלי: הצגת תפישות מנוגדות, עקרונות מנחים מפתיעים, "הדיאלוג הסוקרטי", כיווני חשיבה חדשים, ומתודות חקר וגילוי, יניעו אדם ברובד זה לשיפור מתמיד של ביצועיו.

תגמול חושי מהנה עם גילויי חיבה והערכה חיובית מילוליים, בשילוב גירוי אינטלקטואלי, ייצרו הנעה משולבת בו-זמנית של שלושת הרבדים. הדבר ייצור תהליך שיפור מודעות עצמית ועבודה אישית, תפישת חינוך חדשה, ושיפור ביצועים עסקיים. 

Jung and the Anthropogogical Mandala

Mandala is a circle that represents Wholeness, which represents Divine, our relation to the Infinite, the world within our body and mind and the world outside. Nir Golan, an educational and leadership expert, suggests combining the terms Pedagogy (child learning) and Androgogy (male / adult), into one term, Anthropogogy: to mean human learning (Greek) – Anthrop (άνθρωπ) means people and Agy (άγω) means to conduct / lead. The Anthropogogical Mandala, by NIRIC educational model, represents the circle of human learning process.

Teaching should be carried out alongside the comprehensive development of the human being regardless of his/her biological age. The distinction between a child's learning and an adult's learning is not relevant because the differences between adults and children are disappearing. Therefore, the child learner should be treated like an adult learner, using the Anthropogogical Mandala, by NIRIC Educational Mandala. The NIRIC Educational Mandala has five circles:
Need
Independent
Renovate
Immediate replay
Community 

Jung about Meaning of Mandalas

'The "squaring of the circle" is one of the many archetypal motifs which form the basic patterns of our dreams and fantasies… Indeed, it could even be called the archetype of wholeness’…  The Mandala really is: ‘Formation, Transformation, Eternal Mind’s eternal recreation’. The Anthropogogical Mandala is Formation, Transformation, Internal Mind’s learning recreation.

The NIRIC Educational Mandala has five circles:
1.   Need 

The need is from one or more of the following zones: Passion, Capabilities and Added value.
2.   Independent 

The freedom to choose and control the next six parameters of his/her learning process: Duration, Evaluation, Syllabus, Partners, Space and Methods.

3.   Renovate
A new solution or contribution in the Knowledge, Awareness, Perception and Skills fields.
4.   Immediate replay

·        Technological proficiency

·        Collaboration

·        Communication

·        Global awareness

·        Problem solving

·        Creativity

·        Critical thinking

5.   Community

Learning in a Community improves learning motivation while using People, Authority, Praise, Reward, Prestige and team Mission.

'Very ancient magical effects are hidden in this symbol for it derives originally from the 'enclosing circle', the 'charmed circle', the magic of which has been preserved in countless folk customs. The image has the obvious purpose of drawing a sulcus primigenius, a magical furrow around the center, the templum, or temenos (sacred precinct), of the innermost personality, in order to prevent 'flowing out', or to guard by apotropaeic means against deflections through external influences. The magical practices are nothing but the projections of psychic events like learning, which are here applied in reverse to the psyche. That is to say, by means of these concrete performances, the attention, or better said, the interest, is brought back to an inner, sacred domain, which is the source and goal of the soul and which contains the unity of life and consciousness. The unity once possessed has been lost, and must now be found again.' The best way to find it is by using the Anthropogogical Mandala of learning accomplished by NIRIC Educational model: Need, Independent, Renovate, Immediate replay and Community.

Sanhedrin model for significant learning

מעגל סנהדרי״ן לקהילות למידה משמעותית

למידה משמעותית היא למידה "המזמנת חוויית למידה רגשית, חברתית וקוגניטיבית, המושתתת על שלושה רכיבים המתקיימים בו זמנית: ערך ללומד ולחברה, מעורבות הלומד והמלמד, רלוונטיות ללומד".

·        ערך ללומד

·        מעורבות הלומד

·        רלוונטיות ללומד

ערך: לנלמד יש משמעות וחשיבות לגבי הלומד תוך בחירה בתהליך ביקורתי אישי.

מעורבות: הלומד פעיל מתוך סקרנות, הנעה, חדווה והשקעה פנימית, מוטיבציה, יוזמה והרחבת הנושא הנלמד.

רלוונטיות: הלומד מבטא במפורש ו/או על ידי בחירה מה ללמוד וכיצד ללמוד על פי צרכיו השונים: אינטלקטואליים, רגשיים. חברתיים ופיזי-מוטוריים.

מודל סנהדרי"ן פותח על-ידי ניר גולן, מומחה לחינוך ומנהיגות, כדי לתת מענה לצורך ליצירת תרבות הבנויה על שגרת למידה. מעגלי סנהדרי״ן מהווים פלטפורמה אחידה ללמידת עמיתים המייצרת שפה משותפת. כל המנהלים הופכים לקהילה לומדת על-פי התפישה ש"המודל הוא המסר".

פירוט המודל בשילוב רכיבי הלמידה המשמעותית:

סבב: כל משתתף מציע עמדה/ נושא/ כלי או אירוע (החל מהפעם השנייה מתחילים בסגירת מעגל/סיכום יישום הלמידה מהפעם הקודמת) (רלוונטיות לכל חברי הקהילה). 

ניתוח: ניתוח העמדה/ הנושא/ הצגת הכלי או האירוע הנבחר על-ידי היחיד. 

הבנה: בירור מעמיק דרך שאלות אינפורמטיביות/ הבהרה (מעורבות של כל חברי הקהילה).

דילמה: ניסוח דילמה ניהולית/ חינוכית/ פדגוגית במושגי עקרונות מתנגשים (הערך ללומדים מתבהר ומודגש).

ריבוי: מגוון רחב של פתרונות מעשיים/ התנהגויות גלויות (מעורבות של כל חברי הקהילה).  

יחיד: בוחר, מיישם ומדווח בפעם הבאה.

נוכחים: בוחרים וממשיגים למידה (רלוונטיות לכל חברי הקהילה).

שלושת השלבים הראשונים מתעסקים במידת הרלוונטיות ומעורבות השותפים בקהילה ללמידה.

בשלב הדילמה מוצגים הערך או הערכים המתנגשים בסיטואציה/ נושא/ הפעלת הכלי. השיח הוא על דיוק הערכים המשפיעים על מודל קבלת ההחלטות או שיקול הדעת לביצוע.

בשלושת השלבים האחרונים ממשיכה המעורבות והרלוונטיות לשותפים לקהילה.

תהליך הלמידה המשמעותית יושלם רק במפגש הבא בו יתקיים סיכום של הנושא/ האירוע/ הכלי שנותח/ נלמד ויפתח מעגל למידה חדש או מתוך רלוונטיות ובחירה ימשיך מעגל העמקה או התקדמות באותו נושא.

המעגל נפתח בסבב או סדר המפגש בדגש על רלוונטיות לכל הלומדים 

ניתוח אירוע/ הצגת נושא או כלי ליצירת מעורבות 

הבנת עומק של האירוע/ הנושא או הכלי

הגדרת הערך כדילמה

ריבוי פתרונות דרך מעורבות מקסימום שותפים

יחיד או יחידים מתחייבים להשלים את תהליך הלמידה לידי יישום התנהגותי

נוכחים מבצעים רפלקציה אישית על תהליך הלמידה

סגירת מעגל במפגש הבא דרך דיווח ההתנהגויות שבוצעו בעקבות תהליך הלמידה הקבוצתי: הזדמנות לרפלקציה, למידה מניסיון האחרים.

·        ניתן לפתוח מעגל למידה חדש ומעמיק יותר או לעבור לנושא/ אירוע/ הכלי הבא.