The SEIC model; Sensory, Emotional and Intellectual Cavity: SEIC model

מודל SEIC למילוי החלל התחושתי, הרגשי והמחשבתי (חלק 1)

נושא המוטיבציה האנושית קיים כשיח ערני בקרב החוקרים סביב מושגים כמו אוטונומיה, מוטיבציה נשלטת ומוטיבציה פנימית. לאחרונה עלה הנושא לכותרות ביתר שאת בעקבות המאפיינים הייחודיים לדור המילניום, אותו דור שגדל על ברכי הטכנולוגיה הדיגיטלית המתקדמת. דור זה ומאפייניו דורש פריצת דרך חדשה ומעודכנת ל"גרסת המוטיבציה" הקיימת היום. ההתמודדות היומיומית עם מאפייניו הייחודיים במערכת החינוך ובמעגלי התעסוקה העסקיים, מחייבת גישה חינוכית וניהולית חדשה להובלתו לתהליך הלמידה הרצוי ולעמידה ביעדים העסקיים המצופים.

מודל SEIC אשר פותח על-ידי ניר גולן, מומחה לחינוך ומנהיגות, שובר את הפרדיגמות הקיימות כיום בנושא המוטיבציה ומייצר גישה פילוסופית פרקטית חדשה. מודל זה ניתן לשימוש כחלק מתהליך שיפור מודעות עצמית ועבודה אישית, כחלק מגיבוש תפישת חינוך חדשה ותכניות לימודים בהלימה, וכחלק ממניע עיקרי לשיפור ביצועים עסקיים למצוינות. 

הנחת היסוד למודל :SEIC

לכל אדם יש חלל מופשט שאינו מתמלא לעולם והוא מורכב משלושה רבדים: תחושתי, רגשי ומחשבתי

Sensory, Emotional and Intellectual Cavity: SEIC

בתוך החלל קיימת כל הזמן זרימה "flow" בין שלושת הרבדים, המייצרת אינטגרציה כמערכת שיווי משקל סגורה.

כל אדם מוגדר דרך תשוקותיו, ביצועיו וייחודו.

במידה ונזהה את הרכב הSEIC של כל אדם נוכל להניע אותו ביתר שאת ללמידה ולמצוינות בביצועיו.

(יש הטוענים כי הגדרה זו מקבילה להגדרת נפשו של אדם. גולן מציע להשתמש במונח תודעה. תּוֹדָעָה: consciousness, המבדילה ומייחדת את האדם על-פני אינטליגנציה מלאכותית.)

פירוט שלושת הרבדים: 

·        הרובד התחושתי

רובד זה מקבל גירויים מאברי החישה בגוף ומתייחס לתחושות כמו: רעב, צמא, כאב, קור, חום, עייפות, מין וכו'. את כל התחושות ניתן למקם פיסית בגוף האדם, הן תוצאה של עיבוד גירויים חיצוניים ופנימיים הנקלטים דרך אברי החישה השונים, המפוזרים בכל רקמות הגוף.

עיקר עיסוק האדם ברובד זה הוא במילוי צרכים אלו וביצירת הנאה ועונג. הוא מתענג דרך ערוצי החושים השונים על חוויות הקשורות במילוי הצרכים הפיזיולוגים: אכילה, שתייה, שינה, מגע, סקס וגירויים מענגים אחרים. 

הדרך העיקרית להניע אותו היא דרך תגמול חושיו: כל תהליך ההערכה ומשוב חייב להיות מלווה בסוג של עונג או הנאה. במידה והתגמול אינו מתורגם למדדים איכותיים אלו של הנאה הוא חסר משמעות בעיניו. התגמול מעורר בו הנאה ועונג עילאיים. הוא יכול לתרגם פרס כספי ככלי להשגת עונג, אך ההקשר יהיה עקיף ולא ישיר.

·        הרובד הרגשי

מתייחס בבסיסו לרגש האהבה. הצורך הראשוני של כל אדם הוא להיות נאהב וממנו נוצרים רגשות כמו כעס, שנאה, קנאה, שמחה, עצב ועוד. אדם עסוק במילוי צרכים רגשיים אלו דרך חיפוש אחר כבוד, כוח חברתי ושררה אותם הוא מתרגם לאהבה. כאשר הוא מרגיש נאהב הוא מרגיש בטוח בעצמו ובסובבים אותו. קיימת אבחנה ברורה למשל בין הצורך במגע פיזי: צורך גופני תחושתי, לבין הצורך באהבה: לאהוב ולהיות נאהב, צורך רגשי.

התייחסות אישית חיובית לאדם זה תוך גילויי חיבה והערכה מילוליים מעוררים אצלו את רגש האהבה ותחושת הביטחון העצמי. מומלץ להשתמש בשבח אישי ופומבי, הכרה והוקרה, יוקרה ומעמד, מתן סמכות וכוח. כלים אלו מניעים אותו ללמידה ולשיפור ביצועים מתמיד, כי הוא רואה בהם מחווה של אהבה מהסובבים אותו.

·        הרובד המחשבתי

הרובד השלישי הוא האינטלקטואלי. ברובד זה נשאלות כל הזמן שאלות ומבוצע חיפוש אחר המשמעות הקיומית. המניע העיקרי של רובד זה הם הסקרנות והצורך ללמוד ולדעת. עיקר הפעילות ברובד האינטלקטואלי מתקיימת במוח הגדול והיא באה לידי ביטוי במחשבות מילוליות או תמונות חזותיות.

הנעת אדם ברובד זה היא רק דרך גירוי אינטלקטואלי: הצגת תפישות מנוגדות, עקרונות מנחים מפתיעים, "הדיאלוג הסוקרטי", כיווני חשיבה חדשים, ומתודות חקר וגילוי, יניעו אדם ברובד זה לשיפור מתמיד של ביצועיו.

תגמול חושי מהנה עם גילויי חיבה והערכה חיובית מילוליים, בשילוב גירוי אינטלקטואלי, ייצרו הנעה משולבת בו-זמנית של שלושת הרבדים. הדבר ייצור תהליך שיפור מודעות עצמית ועבודה אישית, תפישת חינוך חדשה, ושיפור ביצועים עסקיים.