Swarm Learning Model

מודל למידת נחי"ל

האקוסיסטם היא מציאות רב-מערכתית, מורכבת-משתנה, רבודה, ללא חוקים קבועים, ובעלת אופי סינגולארי. לא ניתן להתייחס ללמידה באקוסיסטם כמו ללמידה במציאות רגילה, בעלת חוקים, עקרונות ומודלים קבועים. הלמידה באקוסיסטם מחייבת גישה או תפישת למידה חדשה, אשר אינה פועלת על-פי מודלים או עקרונות. ניר גולן, מומחה לחינוך ומנהיגות פיתח את מודל למידת נחי"ל Swarm Learning Model למטרה זו.

הניסיונות ללמידה אינדוקטיבית או דדוקטיבית נכשלים, מאחר ובמערכת אקוסיסטם אין יכולת לייצר הגדרות ומושגים ארוכי-טווח, למידה מבוססת תוכן (הדיסציפלינות הינן זמניות ומשתנות כל הזמן, בזכות הריבוי המערכתי הרבוד). תהליך למידת נחי"ל באקוסיסטם מבוסס ברובו על חוסר היכולת להבין תופעות מורכבות, דרך בחינת מירב הפרטים המרכיבים אותן (אין כללים וחוקים קבועים ואם הם קיימים הם משתנים תדיר).

האתגר העיקרי הוא שסך הפעולות של הלומד, לרוב אינו בר הערכה חד-משמעית: במרחב של אי-וודאות, אי אפשר לתכנן למידה מבוססת תוצאות או התנהגויות מסוימות ומוגדרות. אין גורם מקצועי שבידו להעריך את התנהגות הפרטים לכיוון זה או אחר, ולכן מהות הלמידה צריכה בהכרח להיות שונה.

מאפייני הלמידה באקוסיסטם

ניר גולן, מומחה לחינוך למנהיגות, פיתח את תפישת הלמידה החדשה המתבססת על תיאורית ה-Swarm Leadership מנהיגות נחיל. גישה זו מציגה למידה מסוג אחר: למידת נחי"ל- למידה בפועל, המבוססת על מנגנון הובלה עצמי, המותאם למציאות באקוסיסטם. זו למידה מסוג אחר: היא למידה רב-שכבתית (נחילים).

 

פירוט מאפייני למידת נחי"ל:

נוכחות: Participating
חיפוש: Searching
יצירה: Naming
למידה הסתגלותית: Adaptive learning

נוכחות: Participating

הנוכחות המתמדת והמעורבות במהלך ההתרחשויות היא זו שמאפשרת באופן בסיסי את יכולת הלמידה באקוסיסטם. הלמידה אינה יכולה להיות בכיתה, עליה להיות באזור ההתרחשות עצמו, בזירת ההתרחשות. הנוכחות באזורי ההתרחשות יכולה להיות פיזית או וירטואלית. על הלומד להיות נוכח בתוך זירת התרחשות בזמן אמת. הכלל הנגדי הנגזר מכך מחייב מהלומד להבין גם היכן לא ניתן ללמוד ולהשפיע, כלומר זיהוי זירות התרחשות שהן לא רלוונטיות, היכן שהניסיון ללמוד יפגע בלגיטימיות, וכפועל יוצא מכך גם באינטרסים של לומדים אחרים.

חיפוש: Searching

הלמידה באקוסיסטם מבוססת חיפוש: לאתר הזדמנויות ואיומים (מגמות) ללמידה. כחלק ממודל Dobeing מחפש הלומד כל הזמן את האותנטיות הזהותית שלו- הרצון האמיתי שלו הנמצא במרכז התשוקות, היכולות והייחוד האישי, להניע את המערכת לפעולה. מאחר והאקוסיסטם הוא רב-מימדי ומרובה לומדים בו-זמנית, יש להסתמך על פעולות חיפוש עצמאיות של הגורמים השונים, ולאפשר להם ללמוד ולפעול במשולב ובאופן מגוון. פעילות חיפוש מעין זו חייבת להתבסס על זהויות Dobeing משותפות, המניעות לפעולה אוטונומית מצד אחד, אך משולבת מצד שני. זהות Dobeing משותפת מייצרת מרחב למידה משמעותי, בו הלומד נתרם מהשותפים לזהות ותורם להם מזהותו הייחודית. במידה ולא קיימת תרומה הדדית זו, לא קיימת זהות משותפת משמעותית. Dobeing הוא שילוב בין תיאוריות Being לפרקטיקות Doing. כוחה של פעולת החיפוש על-פי תפישת הDobeing הוא בכך שהיא מאפשרת עמימות ביחס למטרות הלמידה ההתנהגותיות-הערכיות, כי היא מאפשרת לשהות בו-זמנית בDoing ובBeing גם יחד. פעולת החיפוש מאפשרת לרתום את כל הגורמים על השונות ביניהם. מטרת הDobeing היא להוביל ללמידה גם גורמים שאינם שותפים במערכה, לפעול באופן שמקדם את האינטרסים המערכתיים.

יצירה: Naming

יצירה/ המשגה רלוונטית/ Naming (קריאת המגמות בשם) מייצרת היגיון, מסייעת באיתורן של המגמות ומאפשרת את מימוש ההזדמנויות ללמידה ואת ההימנעות מן האיומים המגולמים בהן. השינוי המואץ באקוסיסטם יוצר יתרון ברור למי שכלומד מתעשת ראשון ומייצר היגיון להתרחשויות הכאוטיות. באותו מובן שמגמות באקוסיסטם הן תוצר של הבנה ולמידה משותפת, הרי שהמשגת המגמות תורמת גם היא להתהוות המגמות עצמן, או לכל הפחות מגבירה את עוצמתן. כך נוצר מנגנון חדש של למידה מייצרת מציאות. היכולת לאתר מגמות קשורה ישירות למעורבות בהתרחשויות ("להיות נוכח"). חשיבות מכרעת למאמץ ההמשגה המתואר מיוחסת לאותן תופעות מתהוות (Emerging Phenomena) שאין להן עדיין שם, אך הן מאפיינות ומשפיעות על האקוסיסטם באופן קיצוני. ככל שהלומד יזהה וייצור אותן מוקדם יותר, הן תהפוכנה משמעותיות יותר עבורו בטווח הארוך. הוא יוכל להנות מהן למשך ארוך יותר לפני שהן תשתננה או תעלמנה.

למידה הסתגלותית: Adaptive learning

למידת נחי"ל היא הסתגלותית: זיהוי של המגמה הנוכחית (שתתכן ותשתנה או תהפוך ללא רלוונטית תוך זמן קצר) שיומה/ Naming, והפיכתה למציאות חדשה באקוסיסטם. למידת נחי"ל מתאפיינת בחיבור הנוצר בו-זמנית בין הפרקטיקה לתיאוריה או בין האקדמיה לשדה. בשונה מתהליך הלמידה היום, בו מופרדים שני השלבים אחד מהשני, בתפישת הנחי"ל הם קורים בו-זמנית ביחד. בדומה למודל ה-Dobeing המייצר מצב המשלב בו-זמנית בין ה-Doing ל-Being, תפישת למידת נחי"ל משלבת בו-זמנית בין התיאוריה לפרקטיקה: נוצר תהליך למידה הסתגלותית מלא של נחי"ל: דרך נוכחות הלומד בהתרחשות, חיפוש המגמות, נוצרו השיום וההמשגה של אותה מגמה, נלמדו מאפייניה וכיוונה והפכו אותה למציאות החדשה.

הערכת הלמידה בלמידת נחי"ל מבוססת יכולת הסתגלות חדשנית: תהליך ההערכה והתגמול צריך להיות מותאם לקצב השינוי המואץ באקוסיסטם, אשר גובר עם הצורך בשינויים הסתגלותיים. לא ניתן לבצע הערכת תוצרים או התנהגויות, בצורה מדידה כמותית או איכותית. הגישה החדשה להערכת למידה תלויה בחדשנות הלומד. חדשנות הלומד היא יכולת היצירה של פעולות ופרשנויות חדשות ורלוונטיות- למציאות, ולכן על חדשנות הלומד להיות מתוגמלת בהתאם.

סיכום

למידת נחי"ל היא למידה מסוג אחר: היא למידה בפועל, מבוססת מנגנון הובלה עצמי, המותאם למציאות באקוסיסטם. הלמידה באקוסיסטם מבוססת על מודל Dobeing: מימוש התשוקות, היכולות והייחוד האישי של כל לומד. למידת Dobeing באקוסיסטם מחייבת נוכחות ומעורבות. ללא מעורבות, עידוד של קשרים והנעה לפעולה לא תיתכן למידה משמעותית. על הלומד להיות חלק מההתרחשות ולהשפיע עליה- המעורבות באזורי ההתרחשות, מאפשרת קישוריות, חפיפה בין מערכות, ומאפשרת ללומד במהלך ההתרחשות להיות רלוונטי ולהשפיע עליה. למידת נחי"ל- נוכחות, חיפוש, יצירה, למידה הסתגלותית. זהו ניסיון פרדוקסאלי לשרטט קווים גנריים ללמידה בסביבה שהינה תמיד סינגולארית: ייחודית וראשונית. לכן, יש לבחון את ההגדרה החדשה ללמידה כנוסח מאפשר, ולא כמושג סגור. לאור ההשתנות המתמדת של האקוסיסטם והמאפיינים האמורים: החתירה המתמדת למעורבות וללמידה הסתגלותית על מנת לרתום ולהניע מגמות, זהו אתגר חינוכי נרחב, שילבש צורות למידה שונות.

Swarm Learning

Learning in the Ecosystem is based on self-organization, because it is considered to be robust and scalable architectures that can automatically solve complex, dynamic problems. Nir Golan, Educational & Leadership Expert, suggests a new model for Learning in the Ecosystem: Swarm Learning.

Swarm Learning model 4 steps:

·        Participating

·        Searching

·        Naming

·        Adaptive learning

Ecosystems are a novel swarm where the Learning process works at two levels: first Participating: migration of participators which are distributed in a decentralized peer-to-peer network, operating continuously in time; Searching: trying to identify emerging phenomena.

Naming the emerging phenomena is the third step, new reality has been created. This Naming process feeds a second Learning process based on emerging phenomena that operates locally on single peers and is aimed at finding solutions to satisfy locally relevant constraints. Then Adaptive Learning occurs: Individuals within Ecosystem will migrate through the Ecosystem and adapt to find new niches where they are useful in fulfilling others needs for new learning process. Dobeing is a combination of doing and being, therefore it is a new term. Golan assumes that these two modes should be fused and not use as a conflict term. Self-dobeing is to express and activate all the passion, Capabilities and Uniqueness of the organism.

TheMalchutha: Valentina Vladimirovna Tereshkova Detailed persistence

דמלכות"ה: ולנטינה ולדימירובנה טרשקובה התמדה בפרטים  

ולנטינה ולדימירובנה טרשקובה Валенти́на Влади́мировна Терешко́ва כונתה במערכת הקשר צ'איקה- שחף ברוסית. ב־16 ביוני 1963 היא שוגרה לחלל בטיסה האחרונה של תוכנית ווסטוק, והייתה לאישה הראשונה שטסה לחלל. התמדה בפרטים Detailed persistence הוא הרכיב השביעי במודל המנהיגות הנשית דמלכות"ה. השילוב בין התמדה לבין ירידה לפרטים ייחודי למנהיגה הנשית: היכולת להוביל לאורך זמן למרות הקשיים, תוך שימת-לב ועיסוק מעשי בפרטים.

עקרון ההתמד או עקרון ההתמדה קיים בפיסיקה, והוא קובע כי כל גוף נוטה להישאר במצב בו הוא נמצא: אם במנוחה- ישאף להישאר במקומו, ואם בתנועה- ישאף לשמור על מהירותה, גודלה וכיוונה. הקושי המנהיגותי הוא כפול: להניע ממצב מנוחה למצב תנועה, ולהתמיד בה לאורך זמן. לאחר שהגיעה למסלול סביב כדור הארץ נתקלה השחף בלא מעט קשיים. טרשקובה סבלה מבחילות בשל חוסר הכבידה, ובחלק מהזמן חשה טשטוש ממש, עד שבקרת הקרקע שקלה לקצר את משימתה. תוך התמדה בפרטים היא הצליחה להתגבר ולהשלים כמתוכנן את כל המשימות, כולל צילומים מחלון החללית, והמעבר המתוכנן סמוך מאוד לחללית של ביקובסקי (רק חמישה קילומטרים הפרידו ביניהם)- כולל שיחה משותפת במערכת הקשר עמו ועם המנהיג חרושצ'וב.

התמדה בפרטים היא תכונה המאפיינת מנהיגה נשית בשונה ממנהיג גברי המתעסק יותר בעשייה בכלל. למנהיגה נשית יכולת התמדה גבוהה יותר לאורך זמן במשימות אותן היא מובילה ולכן היא בעלת יכולת עמידות (resilience). טרשקובה סיימה שמונה שנות לימוד ונאלצה להיפרד מבית הספר ולצאת לעבוד, לסייע בפרנסת המשפחה. היא עבדה שנה במפעל לצמיגים, בטרם הצטרפה לאמה ולאחותה שעבדו במפעל הטקסטיל המקומי. היא לא ויתרה על הלימודים, וקיבלה תעודה של בוגרת תיכון לאחר שהשלימה קורסים בהתכתבות בבי"ס ללימודי תעשייה. טרשקובה גם היתה קומוניסטית נלהבת, פעילה בסניף המקומי של תנועת הנוער הקומוניסטית ובהמשך- גם במפלגה עצמה. ההתמדה היא תכונה של מי שאינה מפסיקה את מה שהיא עושה. תכונה זו דורשת מהמנהיגה יכולת הנעה פנימית גבוהה לאורך זמן. טרשקובה מלאת נחישות להמשיך, שקדנית, עקבית ועקשנית ללא פשרות על איכות העשייה וההובלה. היא אינה מתפשרת אל מול הפיתוי להפסיק את המאמץ, במילים אחרות חריצות. היא משלבת את התמדתה בעשייה תוך שימת-לב לפרטים הקטנים. כשהייתה בת 22 נענתה טרשקובה להפצרות של חברתה, והצטרפה אליה לצניחה חופשית במועדון מקומי. צניחה אחת הספיקה לה להתאהב בענף, והיא בילתה במועדון הצניחה כל רגע פנוי, למורת רוחה של אמה, שראתה בתחביב הזה עיסוק גברי, שאינו הולם לבחורה צעירה.

היא השלימה כמתוכן 48 הקפות של כדור הארץ בשלושה ימים, אך לפני נחיתתה כמעט אירע אסון. טרשקובה הבחינה שמערכת הטיסה האוטומטית מרחיקה את החללית מכדור הארץ, במקום לכוונה למסלול כניסה לאטמוספרה. היא התריעה על כך, והתקלה תוקנה בזמן. לזכותה של טרשקובה עמדו גם ניסיונה הרב בצניחה (126 צניחות), פעילותה במפלגה והעובדה שאביה היה גיבור מלחמה. כך היא מצאה עצמה בין חמש הנשים שנבחרו למסלול ההכשרה. היא שהתה בחלל יותר ממשך הטיסות המצטבר של כל ששת האסטרונאוטים האמריקנים שיצאו לחלל עד אז.

נובמבר 1963 נישאה לקוסמונאוט אנדריאן ניקולאייב, שטס לחלל כמה חודשים לפניה. כעבור שבעה חודשים הולידו הנישואים גם תינוקת, ילנה, שאכן היתה האדם הראשון שנולד לשני טייסי חלל. טרשקובה ייצגה את מדינתה באירועים בינלאומיים והייתה פעילה בקידום נשים. לאחר נפילת הקומוניזם, נעלמה מעיני הציבור הרחב. בשנת 2011 נבחרה לדומה הממלכתית של הפדרציה הרוסית ואף קיבלה מינוי של סגן יו"ר הדומה.

למנהיגה נשית יכולת התמדה גבוהה יותר בהובלת שינוי. היא מתמידה בפרטים לאורך זמן, היא אינה מפסיקה את מה שהיא עושה ואתגרים מעוררים אותה לעשייה מרובה יותר. תכונה זו דורשת ממנה יכולת הנעה פנימית גבוהה לאורך זמן. היא מלאת נחישות להמשיך, שקדנית, עקבית ועקשנית ללא פשרות. היא משלבת את ההתמדה בעשייה תוך שימת-לב לפרטים הקטנים. טרשקובה היא האישה היחידה שהגיע לדרגת גנרל בצבא הרוסי. טרשקובה לא הגדירה עצמה "פמיניסטית", אך טיסתה לחלל היתה הישג אדיר למעמד האשה. למרבה הצער, למרות פעילותה הרבה למען נשים, עתידן של הנשים בתחום הטיסות לחלל היה שוויוני הרבה פחות.

נאום גיל 50

ממרומי גילי (עדיין מרגיש בן 16), חושב שיודע משהו על העולם הזה...

על מה מנסה להקפיד:

גמישות- שומר על גמישות (פיסית ומחשבתית) כי המציאות והגוף משתנים כל הזמן.

שייכות- מחפש כל הזמן קבוצת שייכות שתעזור לי להגדיר את עצמי.

ראות למרחוק- מסתכל למרחוק, מנסה לראות שקוף.

אחריות- לוקח אחריות על העולם הזה... לפחות היכן שיכול קצת לשנות, להשפיע (על פוטין, טרמפ וביבי זה כל-כך עובד).

מדדים- מגדיר לעצמי מדדי הצלחה "חכמים" SMART, כדי שאוכל להמשיך ולהתקדם בחיים (אשתי טוענת כי הגיע הזמן להאט את הקצב).

תיגמול- מתגמל את עצמי בקצת נחת, בשהייה ב"ניצחונות הקטנים".

בקיצור מחפש את "גשר אמת" שלי:

http://habitualvision.blogspot.co.il/2016/07/the-bridge-of-truth-for-leading.html?m=1

גמישות

שייכות

ראות למרחוק

אחריות

מדדים

תיגמול

ת'כלס איך עושים? 

דרך רגישותית- קשוב לסובבים אותי, לזהות את הצרכים שלהם, לסייע ולעזור.

מחשבה רשתית- פותר בעיות מורכבות הדורשות אינטגרציה, אסוציאציה וחדשנות.

לכידות משפחתית- מייצר קשרים בינאישיים, אווירה תומכת, מכילה ואוהבת, בתא המשפחתי הקטן שלי, ובכל צוות או מסגרת אחרת בה אני נמצא.

כוליות והכלה- אני אוהב אדם ולכן מנסה לשהות באמת (באותנטיות) במחיצת כל אחד ולראות אותו כשלם, הוליסטי, ללא שיפוט או פרשנות.

ודאות אינטואיטיבית- למרות שאני גבר, אני עובד על "שרירי הבטן" שלי ומנסה לקבל החלטות לא רציונאליות, מבוססות "תחושת בטן" (זה מייצר אצלי לא אחת הרבה כאבים).

תוך-אישית וענווה- מאד משתדל להעמיק את המודעות העצמית שלי לתוך התת-מודע, ובעיקר להבין את מקומי בעולם כ"תלמיד חכמים". מנסה כל הזמן לדייק את שליחותי ביקום לשים רק אותה במרכז (להיות "מנח אמצעי"- אפשר).

אחרון חביב הוא עקב אכילס שלי:

התמדה בפרטים- זו אחת מנקודות התורפה הגדולות שלי כגבר ובן "מזל תאומים".

בקיצור איך עושים? בדרך דמלכות"ה:

http://habitualvision.blogspot.co.il/2017/03/themalchutha-feminine-leadership-model.html?m=1

דרך רגישותית

מחשבה רשתית

לכידות משפחתית

כוליות והכלה

ודאות אינטואיטיבית

תוך-אישי וענווה

התמדה בפרטים

שמתי לב שהשורש נ.ס.ה חזרה בנאום מספר פעמים: כנראה בלי לנסות אין ניסיון חיים.

לסיכום, חיברתי את הספר "מנהל בראש" מבוסס מודל "מנחים ביחסים", מנסה לבנות "גשר אמת" בדרך דמלכות"ה, בכדי לממש את הDobeing שלי כאד"ם:

http://nirgo.blogspot.co.il/2015/05/blog-post_70.html?m=1

מחפש כל הזמן-

אמת (פילוסוף)

דמיון (אומן)

מוסריות (צדיק)

דרך אגב, לכל מודל שצוין, ניתן למצוא פוסט בלינק (המצוין...)

http://habitualvision.blogspot.co.il/2017/05/blog-post.html?m=1

תודה רבה לבת זוגתי יונית שקד גולן (שלא מצאתי בשבילה ראשי תיבות כי היא באמת הרבה הרבה יותר מזה), שבעיקר אוהבת אותי, מאפשרת לי, ולא מוותרת לי 

(אני לא מצליח להגמל מזה...) יצא אמ"ל:

אוהבת

מאפשרת

לא מוותרת

שבערבית זה תקווה, כן אני חושב שזו המילה הטובה ביותר שמגדירה אותך.

תודה רבה לכם: שותפי היקרים לחיי המלאים!

Swarm Learning

למידת נחיל

נְחִיל הוא להקה שבה מספר עצום של בעלי חיים קטנים (לרוב חרקים או דגים). השורש נ-ח-ל משותף גם לערבית במשמעויות דומות: نَحْلَة-דבורה, مَنْحَل-כוורת. לנחיל מאפיין רבים של אקוסיסטם Ecosystem.

ניר גולן, איש חינוך ומנהיגות, פיתח תהליך למידה על-פי מודל נחי"ל הכולל:

נוכחות בתוך ההתרחשות (נחיל של מציאות רבודה רבת-מערכות)

חיפוש המשלב אקראיות, חיפוש מקומי וחיפוש גלובלי (מטה-היוריסטי)

יצירת מגמות חדשות ושיומן Naming

למידה הסתגלותית המתאימה את עצמה למצב החדש הזמני

נוכחות: Participating

הלמידה נוכחת באזור ההתרחשות עצמו בתוך הנחיל. הנוכחות באזורי ההתרחשות יכולה להיות פיזית או וירטואלית. על הלומד להיות נוכח בזירת התרחשות בזמן אמת, דרך הפלטפורמה או המדיה הדיגיטלית הרלוונטית. הנוכחות המתמדת והמעורבות במהלך ההתרחשויות בתוך הנחיל, היא זו שמאפשרת באופן בסיסי את יכולת הלמידה באקוסיסטם.

חיפוש: Searching

מאחר והאקוסיסטם הוא רב-מימדי ומרובה לומדים בו-זמנית, כמו נחיל, יש להסתמך על פעולות למידה עצמאיות של הגורמים השונים, ולאפשר להם ללמוד ולפעול במשולב ובאופן מגוון. עיקר החיפוש של הלומד בנחיל משלב אקראיות, חיפוש מקומי וחיפוש גלובלי (מטה-היוריסטי), בעל אופי של גילוי שאינו מתבסס על עקרונות או מודלים קיימים. פעילות למידה מעין זו חייבת להתבסס על זהויות Dobeing משותפות, המניעות לפעולה אוטונומית מצד אחד, אך משולבת מצד שני. זהות Dobeing משותפת מייצרת מרחב למידה משמעותי בו הלומד נתרם מהשותפים לזהות הנחיל ותורם להם מזהותו הייחודית. במידה ולא קיימת תרומה הדדית, לא קיימת זהות נחיל משותפת משמעותית. Dobeing הוא שילוב בין תיאוריות Being לפרקטיקות Doing. הDobeing הוא הבסיס להנעת למידה הנדרשת באקוסיסטם. כוחה של פעולת הDobeing הוא בכך שהיא מאפשרת עמימות ביחס למטרות הלמידה ההתנהגותיות-הערכיות, ובכך היא מאפשרת לשהות בו-זמנית בDoing ובBeing גם יחד.

יצירה: Naming

בתוך נחיל היתרון ברור למי שכלומד מתעשת ראשון ומייצר היגיון להתרחשויות הכאוטיות. ייצור ההיגיון, ע"י המשגה רלוונטית Naming (קריאת המגמות בשם), מסייע באיתורן של המגמות ומאפשר את מימוש ההזדמנויות ללמידה, ואת ההימנעות מן האיומים המגולמים בהן. באותו מובן שמגמות בנחיל הן תוצר של הבנה ולמידה משותפת, הרי שהמשגת המגמות תורמת גם היא להתהוות המגמות עצמן, או לכל הפחות מגבירה את עוצמתן. נוצר מנגנון חדש של למידה מייצרת מציאות. היכולת לאתר מגמות קשורה ישירות למעורבות בהתרחשויות ("להיות נוכח"). חשיבות מכרעת למאמץ ההמשגה המתואר מיוחסת לאותן תופעות מתהוות (Emerging Phenomena) שאין להן עדיין שם, אך הן מאפיינות ומשפיעות על הנחיל באופן קיצוני. ככל שהלומד יזהה אותן מוקדם יותר הן תהפוכנה משמעותיות יותר עבורו בטווח הארוך. הוא יוכל להנות מהן למשך ארוך יותר לפני שהן תשתננה או תעלמנה.

למידה הסתגלותית: Adaptive learning

למידת נחיל מייצרת מציאות חדשה באופן קבוע. לכן נדרש כי למידת הנחי"ל תשלב בו-זמנית בין הפרקטיקה לתיאוריה או בין האקדמיה לשדה. בשונה מתהליך הלמידה היום, בו מופרדים שני השלבים אחד מהשני, בתפישת הנחי"ל הם קורים בו-זמנית ביחד. בדומה למודל Dobeing המייצר מצב המשלב בו-זמנית בין הDoing לBeing, תפישת הנחי"ל משלבת בו-זמנית בין התיאוריה לפרקטיקה: וכך נוצר תהליך למידה הסתגלותי: נוכחות הלומד בתוך הנחיל, זיהוי של המגמה הנוכחית (שתתכן ותשתנה או תהפוך ללא רלוונטית תוך זמן קצר), שיומה Naming, והפיכתה למציאות חדשה באקוסיסטם. נוצר למידה הסתגלותית של נחי"ל: דרך נוכחות הלומד בהתרחשות, וחיפוש המגמות, נוצרו השיום וההמשגה של אותה מגמה, נלמדו מאפייניה וכיוונה והפכו אותה למציאות החדשה.

LEARNING IN ECOSYSTEM: Swarm Learning

למידה באקוסיסטם: למידת נחי"ל

למידה באקוסיסטם שונה במהותה מלמידה במערכות הקיימות כיום. האקוסיסטם היא מציאות רב-מערכתית, מורכבת-משתנה, רבודה, ללא חוקים קבועים, ובעלת אופי סינגולארי. לא ניתן להתייחס ללמידה באקוסיסטם כמו ללמידה במציאות רגילה, בעלת חוקים, עקרונות ומודלים קבועים. הלמידה באקוסיסטם מחייבת גישה או תפישת למידה חדשה, אשר אינה פועלת על-פי מודלים או עקרונות.

תהליך הלמידה באקוסיסטם מבוסס ברובו על חוסר היכולת להבין תופעות מורכבות, דרך בחינת מירב הפרטים המרכיבים אותן (אין כללים וחוקים קבועים ואם הם קיימים הם משתנים תדיר). כל הניסיונות ללמידה אינדוקטיבית או דדוקטיבית יכשלו, מאחר ובמערכת מורכבת זו אין יכולת לייצר הגדרות ומושגים ארוכי-טווח, או לייצר למידה מבוססת תוכן (הדיסיפלינות הן זמניות ומשתנות כל הזמן, בזכות הריבוי המערכתי הרבוד).

סך הפעולות של הלומד, לרוב אינו בר הערכה חד-משמעית: במרחב של אי-וודאות, אי אפשר לתכנן למידה מבוססת תוצאות או התנהגויות מסוימות ומוגדרות. אין גורם שבידו להעריך את התנהגות הפרטים לכיוון זה או אחר, ולכן מהות הלמידה צריכה בהכרח להיות שונה.

מאפייני הלמידה באקוסיסטם

ניר גולן, מומחה לחינוך למנהיגות, פיתח את תפישת הלמידה החדשה המתבססת על תיאורית ה-Swarm Leadership מנהיגות נחיל. גישה זו מציגה למידה מסוג אחר: למידת נחי"ל- למידה נוכחת, מחפשת, יוצרת, לומדת. למידת נחי"ל אינה דומה או מבוססת על מודלים קיימים ללמידה, ויש שיאמרו כי אינה למידה בהגדרה. זו למידה מסוג אחר: היא למידה בפועל, המבוססת על מנגנון הובלה עצמי, המותאם למציאות באקוסיסטם. בלמידה רב-שכבתית (נחילים), החפיפות  והריבויים שהאקוסיסטם מציע, מכתיבים אופי למידה רב-שכבתי (רבוד). השאלה איננה מהי למידה איכותית ממוקדת, אלא כיצד רותמים לומדים רבים, שונים ומגוונים לטובת למידת נחי"ל.

3 עקרונות למידת נחי"ל:

1. חוללות עצמית Self Esteem

היכולת של הלומד להניע את עצמו ללמידה עצמאית, היא חיונית ללמידה באקוסיסטם. העצמה של הלומד מצד אחד, והימנעות מיישום מדיניות למידה ריכוזית מצד שני, הם אבני היסוד של החוללות העצמית של הלומד. ככל שתהיה גמישות רבה יותר ביישום מדיניות תהליך הלמידה. כך יועצם הלומד ותגדל החוללות העצמית שלו. חשוב שלא תהיה מדיניות מדידת למידה אלא מדיניות הובלת למידה. מדיניות הלמידה תהיה מבוססת הסתגלות ולא מבוססת מדדים.

2. עוצמה מתוך מגוון

המגוון הינו הבסיס המרכזי להיתכנות הלמידה. למידת נחי"ל נדרשת לשמור על מגוון Diversity אופני הקיום של הלומדים באקוסיסטם. הפגיעה במגוון פוגעת בכל שרשרת הלמידה, העשייה וההשפעה באקוסיסטם. הכלה של לומדים אינדיבידואלים, המתנהגים כ"רדיקלים חופשיים" שמתרבים בתוך האקוסיסטם, מאפשרת למידה הסתגלותית עבור המערכת כולה.

3. למידה מבוססת קישוריות

המימוש של הפוטנציאל המצוי בקישוריות מרובה, דורש פעולות תשתיתיות מקדימות. גם כאן, הלמידה צריכה לאפשר, ובעיקר לא לפגוע ביכולות של המערכות והלומדים לטוות את הקשרים הללו. יש לה גם תפקיד מרכזי בייצור של קשרים ראשוניים בין מערכות למידה נבדלות, שיתניעו פעולות למידה בין מערכתיות.

פירוט מאפייני למידת נחי"ל:

נוכחות: Participating
חיפוש: Searching
יצירה: Naming
למידה הסתגלותית: Adaptive learning

נוכחות: Participating

הלמידה אינה יכולה להיות בכיתה, עליה להיות באזור ההתרחשות עצמו, בזירת ההתרחשות עצמה GEMBA. הנוכחות באזורי ההתרחשות יכולה להיות פיזית או וירטואלית. על הלומד להיות נוכח בתוך זירת התרחשות בזמן אמת. הנוכחות המתמדת והמעורבות במהלך ההתרחשויות היא זו שמאפשרת באופן בסיסי את יכולת הלמידה באקוסיסטם. הכלל הנגדי הנגזר מכך מחייב מהלומד להבין גם היכן לא ניתן ללמוד ולהשפיע, כלומר זיהוי זירות התרחשות שהן לא רלוונטיות, היכן שהניסיון ללמוד יפגע בלגיטימיות, וכפועל יוצא מכך גם באינטרסים של לומדים אחרים.

חיפוש: Searching

כחלק ממודל Dobeing מחפש הלומד כל הזמן את האותנטיות הזהותית שלו- הרצון האמיתי שלו הנמצא במרכז התשוקות, היכולות והייחוד האישי, להניע את המערכת לפעולה. מאחר והאקוסיסטם הוא רב-מימדי ומרובה לומדים בו-זמנית, יש להסתמך על פעולות למידה עצמאיות של הגורמים השונים, ולאפשר להם ללמוד ולפעול במשולב ובאופן מגוון. פעילות למידה מעין זו חייבת להתבסס על זהויות Dobeing משותפות, המניעות לפעולה אוטונומית מצד אחד, אך משולבת מצד שני. זהות Dobeing משותפת מייצרת מרחב למידה משמעותי, בו הלומד נתרם מהשותפים לזהות ותורם להם מזהותו הייחודית. במידה ולא קיימת תרומה הדדית זו, לא קיימת זהות משותפת משמעותית. Dobeing הוא שילוב בין תיאוריות Being לפרקטיקות Doing. הDobeing הוא הבסיס להנעת למידה הנדרשת באקוסיסטם. כוחה של פעולת הDobeing הוא בכך שהיא מאפשרת עמימות ביחס למטרות הלמידה ההתנהגותיות-הערכיות כי היא מאפשרת לשהות בו-זמנית בDoing ובBeing גם יחד, ומאפשרת בשל כך לרתום את כל הגורמים על השונות ביניהם. כך יוצא שמטרת הDobeing היא להוביל ללמידה גם גורמים שאינם שותפים במערכה, לפעול באופן שמקדם את האינטרסים המערכתיים. הלמידה באקוסיסטם מבוססת חיפוש: לאתר הזדמנויות ואיומים (מגמות) ללמידה.

יצירה: Naming

השינוי המואץ באקוסיסטם יוצר יתרון ברור למי שכלומד מתעשת ראשון ומייצר היגיון להתרחשויות הכאוטיות. ייצור ההיגיון, ע"י המשגה רלוונטית Naming (קריאת המגמות בשם), מסייע באיתורן של המגמות ומאפשר את מימוש ההזדמנויות ללמידה ואת ההימנעות מן האיומים המגולמים בהן. באותו מובן שמגמות באקוסיסטם הן תוצר של הבנה ולמידה משותפת, הרי שהמשגת המגמות תורמת גם היא להתהוות המגמות עצמן, או לכל הפחות מגבירה את עוצמתן. כך נוצר מנגנון חדש של למידה מייצרת מציאות. היכולת לאתר מגמות קשורה ישירות למעורבות בהתרחשויות ("להיות נוכח"). חשיבות מכרעת למאמץ ההמשגה המתואר מיוחסת לאותן תופעות מתהוות (Emerging Phenomena) שאין להן עדיין שם, אך הן מאפיינות ומשפיעות על האקוסיסטם באופן קיצוני. ככל שהלומד יזהה אותן מוקדם יותר הן תהפוכנה משמעותיות יותר עבורו בטווח הארוך. הוא יוכל להנות מהן למשך ארוך יותר לפני שהן תשתננה או תעלמנה.

למידה הסתגלותית: Adaptive learning

למידת הנחי"ל מתאפיינת בחיבור הנוצר בו-זמנית בין הפרקטיקה לתיאוריה או בין האקדמיה לשדה. בשונה מתהליך הלמידה היום, בו מופרדים שני השלבים אחד מהשני, בתפישת הנחי"ל הם קורים בו-זמנית ביחד. בדומה למודל ה-Dobeing המייצר מצב המשלב בו-זמנית בין ה-Doing ל-Being, תפישת הנחי"ל משלבת בו-זמנית בין התיאוריה לפרקטיקה: תהליך הלמידה בנחי"ל הוא הסתגלותי: זיהוי של המגמה הנוכחית (שתתכן ותשתנה או תהפוך ללא רלוונטית תוך זמן קצר) שיומה Naming, ובכך הפיכתה למציאות חדשה באקוסיסטם. נוצר תהליך למידה הסתגלותית מלא של נחי"ל: דרך נוכחות הלומד ההתרחשות, וחיפוש המגמות, נוצרו השיום וההמשגה של אותה מגמה, נלמדו מאפייניה וכיוונה והפכו אותה למציאות החדשה.

נושא הערכת למידה בלמידת נחי"ל הוא המורכב ביותר מכיוון שלא ניתן לבצע הערכת תוצרים או התנהגויות, בצורה מדידה כמותית או איכותית. הערכת הלמידה בלמידת נחי"ל מבוססת יכולת הסתגלות חדשנית: תהליך ההערכה והתגמול צריך להיות מותאם לקצב השינוי המואץ באקוסיסטם, אשר גובר עם הצורך בשינויים הסתגלותיים. הגישה החדשה להערכת למידה תלויה בחדשנות הלומד. חדשנות הלומד היא יכולת היצירה של פעולות ופרשנויות חדשות ורלוונטיות- למציאות, ועליה להיות מתוגמלת בהתאם.

סיכום

הלמידה באקוסיסטם מבוססת על מודל Dobeing: מימוש התשוקות, היכולות והייחוד האישי של כל לומד. למידת Dobeing באקוסיסטם מחייבת נוכחות ומעורבות. ללא מעורבות, עידוד של קשרים והנעה לפעולה לא תיתכן למידה משמעותית. על הלומד להיות חלק מההתרחשות ולהשפיע עליה- המעורבות באזורי ההתרחשות, מאפשרת קישוריות, חפיפה בין מערכות, ומאפשרת ללומד במהלך ההתרחשות להיות רלוונטי ולהשפיע עליה. למידת נחי"ל- למידה נוכחת, מחפשת, יוצרת ולומדת. למידת נחי"ל אינה דומה או מבוססת על מודלים קיימים ללמידה. מושג זה מנסה לשרטט מאפיינים ללמידה בת ימינו באקוסיסטם, זהו ניסיון פרדוקסאלי לשרטט קווים גנריים ללמידה בסביבה שהינה תמיד סינגולארית: ייחודית וראשונית. זו למידה מסוג אחר: היא למידה בפועל, מבוססת מנגנון הובלה עצמי, המותאם למציאות באקוסיסטם. לכן, יש לבחון את ההגדרה החדשה ללמידה כנוסח מאפשר, ולא כמושג סגור. עם זאת, המאפיינים האמורים: החתירה המתמדת למעורבות וללמידה הסתגלותית על מנת לרתום ולהניע מגמות, עדיין מתארים אתגר חינוכי נרחב למדיי, שילבש צורות למידה שונות, לאור ההשתנות המתמדת של האקוסיסטם.

פרהוד

בבוקר חג השבועות, 1 ביוני 1941, יצאו יהודי בגדד לבושים בגדי חג כדי לקבל את פני השליט הפרו-בריטי, שחזר לעיראק. אלא שחיילים עיראקים התנפלו עליהם ותוך שעות התפשטו הפגיעות ביהודים לכל העיר ולמקומות נוספים. יש לראות בפרהוד חלק בלתי נפרד מהשואה שהמיט המשטר הנאצי. את הפוגרום ניתן לכנות "ליל הבדולח של יהדות עיראק".

לפני נתוני "יד ושם", 179 יהודים נהרגו, יותר מ–2,000 נפצעו ו–50 אלף היו קורבנות למעשי אונס, שוד וביזה. המונח פרהוד הוא למעשה צירוף של שתי מילים בשפה הכורדית העתיקה שמשמעותן פחד (פיר) מפני אלימות כלפי חסרי ישע (הוד). כך כונו אירועי הדמים.

כדי להבין את הסיבות לפרהוד על יש לחזור ל–1932, השנה שבה הסתיים המנדט הבריטי בעיראק. את האחיזה הנאצית במדינה ביסס באותה שנה ד"ר פריץ גרובה, מזרחן ודיפלומט גרמני, שהוצב כשגריר גרמניה בעיראק. קודם לכן הוא שירת בקונסוליה הגרמנית בירושלים ולחם בחזית ארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה. לאחר בואו לעיראק הוא החל להפיץ בה את האידיאולוגיה הנאצית. בין היתר הוא רכש את העיתון "אל־עאלם אל־ערבי", שבו דאג לפרסם תרגום לערבית של "מיין קמפף" ומאמרי תעמולה אנטישמיים אחרים. קצינים ומשכילים עיראקים נשלחו מטעמו לביקורים בגרמניה כאורחי המפלגה הנאצית. ההשפעה הגרמנית הנאצית היתה דרך הפוליטיקאים העיראקים שעודדו וחילקו נשק להמון המשולהב היו מתומכיה המובהקים של גרמניה, והושפעו מרוח הפשיזם והנאציזם. רשיד עלי אל־כילאני, תפס את השלטון בהפיכה ב–1941 והקים ממשלה פרו־נאצית ששרדה חודשיים. ממשלתו פעלה במימון נאצי. במברק שנשלח ב–21 במאי 1941 מבגדד, כותב ד"ר פריץ גרובה, שגריר גרמניה בעיראק, כי העביר עשרת אלפים מטילי זהב לאל־כילאני. לצד זאת, הוא מעדכן על בקשתו של אל־כילאני לקבל 80 אלף מטילים נוספים ומתייחס להסכם שעמד להיחתם בין גרמניה לעיראק, שבמסגרתו יעניקו הנאצים הלוואה של מיליון מטילי זהב לבעלי בריתם בבגדד. לא רק כסף וחומרי תעמולה סיפקו הנאצים לבגדד. גם נשק הגיע מגרמניה, בניסיון לעזור לעיראק להילחם באויב המשותף.

הניסיון הגרמני לעזור לעיראקים להילחם בבריטים נכשל. ב–29 במאי 1941, אחרי שהבריטים הגיעו לשערי בגדד, ברח אל־כילאני מעיראק. היהודים חשבו שהסכנה חלפה ובבוקר חג השבועות, 1 ביוני 1941, הם יצאו לבושים בגדי חג כדי לקבל את פני השליט הפרו־בריטי, שחזר לעיראק ואז התרחש הפרהוד.

המלומד העיראקי המוסלמי עדנאן נור א-דין תיאר את שהתרחש לנגד עיניו:
"המוסלמים יצאו לתקוף את בתי היהודים ואת בתי המסחר שלהם, פותחים וגונבים ממה שיש ומשמידים והורסים את מה שלא יכלו ליטול עמם. מבקעים כרסי הנשים ההרות, הורגים ילדים ושוחטים גברים ואחרי כן פונים לגניבת רהיטי הבית ותכולתו או אל בית המסחר לשדוֹד את הסחורות. השכן המוסלמי התנפל על שכנו היהודי שחי עמו מאז הילדות בשלום ובידידות כדי לאנוס את בנותיו ונשותיו ולהוציא מידיהן התכשיטים מכסף ומזהב, תוך אנוסן באכזריות והרג כל מי שבבית במלא האכזריות… כך שכונות בגדד, אל-אעצ'מיה ובתי היהודים היו עדים לטרגדיות שהאנשים סִפְרו עליהם בהנאה מוזרה". (תרגם מערבית: עזרא מורד)
שוטרים, שאמורים היו לשמור על הסדר, פשטו את מדיהם והשתתפו בהרג. נשים הורדו מהאוטובוסים, בטניהן שוספו ועובריהן הוצאו. זקנים הוכו עד מוות ברחובות. בתים שלמים נבזזו עד היסוד.

http://www.zemereshet.co.il/song.asp?id=332&artist=753