למידה באקוסיסטם: למידת נחי"ל
למידה באקוסיסטם שונה במהותה מלמידה במערכות הקיימות כיום. האקוסיסטם היא מציאות רב-מערכתית, מורכבת-משתנה, רבודה, ללא חוקים קבועים, ובעלת אופי סינגולארי. לא ניתן להתייחס ללמידה באקוסיסטם כמו ללמידה במציאות רגילה, בעלת חוקים, עקרונות ומודלים קבועים. הלמידה באקוסיסטם מחייבת גישה או תפישת למידה חדשה, אשר אינה פועלת על-פי מודלים או עקרונות.
תהליך הלמידה באקוסיסטם מבוסס ברובו על חוסר היכולת להבין תופעות מורכבות, דרך בחינת מירב הפרטים המרכיבים אותן (אין כללים וחוקים קבועים ואם הם קיימים הם משתנים תדיר). כל הניסיונות ללמידה אינדוקטיבית או דדוקטיבית יכשלו, מאחר ובמערכת מורכבת זו אין יכולת לייצר הגדרות ומושגים ארוכי-טווח, או לייצר למידה מבוססת תוכן (הדיסיפלינות הן זמניות ומשתנות כל הזמן, בזכות הריבוי המערכתי הרבוד).
סך הפעולות של הלומד, לרוב אינו בר הערכה חד-משמעית: במרחב של אי-וודאות, אי אפשר לתכנן למידה מבוססת תוצאות או התנהגויות מסוימות ומוגדרות. אין גורם שבידו להעריך את התנהגות הפרטים לכיוון זה או אחר, ולכן מהות הלמידה צריכה בהכרח להיות שונה.
מאפייני הלמידה באקוסיסטם
ניר גולן, מומחה לחינוך למנהיגות, פיתח את תפישת הלמידה החדשה המתבססת על תיאורית ה-Swarm Leadership מנהיגות נחיל. גישה זו מציגה למידה מסוג אחר: למידת נחי"ל- למידה נוכחת, מחפשת, יוצרת, לומדת. למידת נחי"ל אינה דומה או מבוססת על מודלים קיימים ללמידה, ויש שיאמרו כי אינה למידה בהגדרה. זו למידה מסוג אחר: היא למידה בפועל, המבוססת על מנגנון הובלה עצמי, המותאם למציאות באקוסיסטם. בלמידה רב-שכבתית (נחילים), החפיפות והריבויים שהאקוסיסטם מציע, מכתיבים אופי למידה רב-שכבתי (רבוד). השאלה איננה מהי למידה איכותית ממוקדת, אלא כיצד רותמים לומדים רבים, שונים ומגוונים לטובת למידת נחי"ל.
3 עקרונות למידת נחי"ל:
1. חוללות עצמית Self Esteem
היכולת של הלומד להניע את עצמו ללמידה עצמאית, היא חיונית ללמידה באקוסיסטם. העצמה של הלומד מצד אחד, והימנעות מיישום מדיניות למידה ריכוזית מצד שני, הם אבני היסוד של החוללות העצמית של הלומד. ככל שתהיה גמישות רבה יותר ביישום מדיניות תהליך הלמידה. כך יועצם הלומד ותגדל החוללות העצמית שלו. חשוב שלא תהיה מדיניות מדידת למידה אלא מדיניות הובלת למידה. מדיניות הלמידה תהיה מבוססת הסתגלות ולא מבוססת מדדים.
2. עוצמה מתוך מגוון
המגוון הינו הבסיס המרכזי להיתכנות הלמידה. למידת נחי"ל נדרשת לשמור על מגוון Diversity אופני הקיום של הלומדים באקוסיסטם. הפגיעה במגוון פוגעת בכל שרשרת הלמידה, העשייה וההשפעה באקוסיסטם. הכלה של לומדים אינדיבידואלים, המתנהגים כ"רדיקלים חופשיים" שמתרבים בתוך האקוסיסטם, מאפשרת למידה הסתגלותית עבור המערכת כולה.
3. למידה מבוססת קישוריות
המימוש של הפוטנציאל המצוי בקישוריות מרובה, דורש פעולות תשתיתיות מקדימות. גם כאן, הלמידה צריכה לאפשר, ובעיקר לא לפגוע ביכולות של המערכות והלומדים לטוות את הקשרים הללו. יש לה גם תפקיד מרכזי בייצור של קשרים ראשוניים בין מערכות למידה נבדלות, שיתניעו פעולות למידה בין מערכתיות.
פירוט מאפייני למידת נחי"ל:
נוכחות: Participating
חיפוש: Searching
יצירה: Naming
למידה הסתגלותית: Adaptive learning
נוכחות: Participating
הלמידה אינה יכולה להיות בכיתה, עליה להיות באזור ההתרחשות עצמו, בזירת ההתרחשות עצמה GEMBA. הנוכחות באזורי ההתרחשות יכולה להיות פיזית או וירטואלית. על הלומד להיות נוכח בתוך זירת התרחשות בזמן אמת. הנוכחות המתמדת והמעורבות במהלך ההתרחשויות היא זו שמאפשרת באופן בסיסי את יכולת הלמידה באקוסיסטם. הכלל הנגדי הנגזר מכך מחייב מהלומד להבין גם היכן לא ניתן ללמוד ולהשפיע, כלומר זיהוי זירות התרחשות שהן לא רלוונטיות, היכן שהניסיון ללמוד יפגע בלגיטימיות, וכפועל יוצא מכך גם באינטרסים של לומדים אחרים.
חיפוש: Searching
כחלק ממודל Dobeing מחפש הלומד כל הזמן את האותנטיות הזהותית שלו- הרצון האמיתי שלו הנמצא במרכז התשוקות, היכולות והייחוד האישי, להניע את המערכת לפעולה. מאחר והאקוסיסטם הוא רב-מימדי ומרובה לומדים בו-זמנית, יש להסתמך על פעולות למידה עצמאיות של הגורמים השונים, ולאפשר להם ללמוד ולפעול במשולב ובאופן מגוון. פעילות למידה מעין זו חייבת להתבסס על זהויות Dobeing משותפות, המניעות לפעולה אוטונומית מצד אחד, אך משולבת מצד שני. זהות Dobeing משותפת מייצרת מרחב למידה משמעותי, בו הלומד נתרם מהשותפים לזהות ותורם להם מזהותו הייחודית. במידה ולא קיימת תרומה הדדית זו, לא קיימת זהות משותפת משמעותית. Dobeing הוא שילוב בין תיאוריות Being לפרקטיקות Doing. הDobeing הוא הבסיס להנעת למידה הנדרשת באקוסיסטם. כוחה של פעולת הDobeing הוא בכך שהיא מאפשרת עמימות ביחס למטרות הלמידה ההתנהגותיות-הערכיות כי היא מאפשרת לשהות בו-זמנית בDoing ובBeing גם יחד, ומאפשרת בשל כך לרתום את כל הגורמים על השונות ביניהם. כך יוצא שמטרת הDobeing היא להוביל ללמידה גם גורמים שאינם שותפים במערכה, לפעול באופן שמקדם את האינטרסים המערכתיים. הלמידה באקוסיסטם מבוססת חיפוש: לאתר הזדמנויות ואיומים (מגמות) ללמידה.
יצירה: Naming
השינוי המואץ באקוסיסטם יוצר יתרון ברור למי שכלומד מתעשת ראשון ומייצר היגיון להתרחשויות הכאוטיות. ייצור ההיגיון, ע"י המשגה רלוונטית Naming (קריאת המגמות בשם), מסייע באיתורן של המגמות ומאפשר את מימוש ההזדמנויות ללמידה ואת ההימנעות מן האיומים המגולמים בהן. באותו מובן שמגמות באקוסיסטם הן תוצר של הבנה ולמידה משותפת, הרי שהמשגת המגמות תורמת גם היא להתהוות המגמות עצמן, או לכל הפחות מגבירה את עוצמתן. כך נוצר מנגנון חדש של למידה מייצרת מציאות. היכולת לאתר מגמות קשורה ישירות למעורבות בהתרחשויות ("להיות נוכח"). חשיבות מכרעת למאמץ ההמשגה המתואר מיוחסת לאותן תופעות מתהוות (Emerging Phenomena) שאין להן עדיין שם, אך הן מאפיינות ומשפיעות על האקוסיסטם באופן קיצוני. ככל שהלומד יזהה אותן מוקדם יותר הן תהפוכנה משמעותיות יותר עבורו בטווח הארוך. הוא יוכל להנות מהן למשך ארוך יותר לפני שהן תשתננה או תעלמנה.
למידה הסתגלותית: Adaptive learning
למידת הנחי"ל מתאפיינת בחיבור הנוצר בו-זמנית בין הפרקטיקה לתיאוריה או בין האקדמיה לשדה. בשונה מתהליך הלמידה היום, בו מופרדים שני השלבים אחד מהשני, בתפישת הנחי"ל הם קורים בו-זמנית ביחד. בדומה למודל ה-Dobeing המייצר מצב המשלב בו-זמנית בין ה-Doing ל-Being, תפישת הנחי"ל משלבת בו-זמנית בין התיאוריה לפרקטיקה: תהליך הלמידה בנחי"ל הוא הסתגלותי: זיהוי של המגמה הנוכחית (שתתכן ותשתנה או תהפוך ללא רלוונטית תוך זמן קצר) שיומה Naming, ובכך הפיכתה למציאות חדשה באקוסיסטם. נוצר תהליך למידה הסתגלותית מלא של נחי"ל: דרך נוכחות הלומד ההתרחשות, וחיפוש המגמות, נוצרו השיום וההמשגה של אותה מגמה, נלמדו מאפייניה וכיוונה והפכו אותה למציאות החדשה.
נושא הערכת למידה בלמידת נחי"ל הוא המורכב ביותר מכיוון שלא ניתן לבצע הערכת תוצרים או התנהגויות, בצורה מדידה כמותית או איכותית. הערכת הלמידה בלמידת נחי"ל מבוססת יכולת הסתגלות חדשנית: תהליך ההערכה והתגמול צריך להיות מותאם לקצב השינוי המואץ באקוסיסטם, אשר גובר עם הצורך בשינויים הסתגלותיים. הגישה החדשה להערכת למידה תלויה בחדשנות הלומד. חדשנות הלומד היא יכולת היצירה של פעולות ופרשנויות חדשות ורלוונטיות- למציאות, ועליה להיות מתוגמלת בהתאם.
סיכום
הלמידה באקוסיסטם מבוססת על מודל Dobeing: מימוש התשוקות, היכולות והייחוד האישי של כל לומד. למידת Dobeing באקוסיסטם מחייבת נוכחות ומעורבות. ללא מעורבות, עידוד של קשרים והנעה לפעולה לא תיתכן למידה משמעותית. על הלומד להיות חלק מההתרחשות ולהשפיע עליה- המעורבות באזורי ההתרחשות, מאפשרת קישוריות, חפיפה בין מערכות, ומאפשרת ללומד במהלך ההתרחשות להיות רלוונטי ולהשפיע עליה. למידת נחי"ל- למידה נוכחת, מחפשת, יוצרת ולומדת. למידת נחי"ל אינה דומה או מבוססת על מודלים קיימים ללמידה. מושג זה מנסה לשרטט מאפיינים ללמידה בת ימינו באקוסיסטם, זהו ניסיון פרדוקסאלי לשרטט קווים גנריים ללמידה בסביבה שהינה תמיד סינגולארית: ייחודית וראשונית. זו למידה מסוג אחר: היא למידה בפועל, מבוססת מנגנון הובלה עצמי, המותאם למציאות באקוסיסטם. לכן, יש לבחון את ההגדרה החדשה ללמידה כנוסח מאפשר, ולא כמושג סגור. עם זאת, המאפיינים האמורים: החתירה המתמדת למעורבות וללמידה הסתגלותית על מנת לרתום ולהניע מגמות, עדיין מתארים אתגר חינוכי נרחב למדיי, שילבש צורות למידה שונות, לאור ההשתנות המתמדת של האקוסיסטם.
איפה לומדים את זה?
השבמחק