מודל למידת נחי"ל
האקוסיסטם היא מציאות רב-מערכתית, מורכבת-משתנה, רבודה, ללא חוקים
קבועים, ובעלת אופי סינגולארי. לא ניתן להתייחס ללמידה באקוסיסטם כמו ללמידה
במציאות רגילה, בעלת חוקים, עקרונות ומודלים קבועים. הלמידה באקוסיסטם מחייבת גישה
או תפישת למידה חדשה, אשר אינה פועלת על-פי מודלים או עקרונות. ניר גולן, מומחה
לחינוך ומנהיגות פיתח את מודל למידת נחי"ל Swarm Learning Model למטרה זו.
הניסיונות ללמידה אינדוקטיבית או דדוקטיבית נכשלים, מאחר ובמערכת אקוסיסטם
אין יכולת לייצר הגדרות ומושגים ארוכי-טווח, למידה מבוססת תוכן (הדיסציפלינות הינן
זמניות ומשתנות כל הזמן, בזכות הריבוי המערכתי הרבוד). תהליך למידת נחי"ל
באקוסיסטם מבוסס ברובו על חוסר היכולת להבין תופעות מורכבות, דרך בחינת מירב
הפרטים המרכיבים אותן (אין כללים וחוקים קבועים ואם הם קיימים הם משתנים תדיר).
האתגר העיקרי הוא שסך הפעולות של הלומד, לרוב אינו בר הערכה
חד-משמעית: במרחב של אי-וודאות, אי אפשר לתכנן למידה מבוססת תוצאות או התנהגויות
מסוימות ומוגדרות. אין גורם מקצועי שבידו להעריך את התנהגות הפרטים לכיוון זה או
אחר, ולכן מהות הלמידה צריכה בהכרח להיות שונה.
מאפייני הלמידה באקוסיסטם
ניר גולן, מומחה לחינוך למנהיגות, פיתח את תפישת הלמידה החדשה
המתבססת על תיאורית ה-Swarm
Leadership מנהיגות נחיל. גישה זו מציגה למידה מסוג
אחר: למידת נחי"ל- למידה בפועל, המבוססת על מנגנון הובלה עצמי, המותאם
למציאות באקוסיסטם. זו למידה מסוג אחר: היא למידה רב-שכבתית (נחילים).
פירוט מאפייני למידת נחי"ל:
נוכחות: Participating
חיפוש: Searching
יצירה: Naming
למידה הסתגלותית: Adaptive learning
נוכחות: Participating
הנוכחות המתמדת והמעורבות במהלך ההתרחשויות היא זו שמאפשרת באופן
בסיסי את יכולת הלמידה באקוסיסטם. הלמידה אינה יכולה להיות בכיתה, עליה להיות
באזור ההתרחשות עצמו, בזירת ההתרחשות. הנוכחות באזורי ההתרחשות יכולה להיות פיזית
או וירטואלית. על הלומד להיות נוכח בתוך זירת התרחשות בזמן אמת. הכלל הנגדי הנגזר
מכך מחייב מהלומד להבין גם היכן לא ניתן ללמוד ולהשפיע, כלומר זיהוי זירות התרחשות
שהן לא רלוונטיות, היכן שהניסיון ללמוד יפגע בלגיטימיות, וכפועל יוצא מכך גם
באינטרסים של לומדים אחרים.
חיפוש: Searching
הלמידה באקוסיסטם מבוססת חיפוש: לאתר הזדמנויות ואיומים (מגמות)
ללמידה. כחלק ממודל Dobeing
מחפש הלומד כל הזמן את האותנטיות הזהותית שלו- הרצון האמיתי שלו הנמצא במרכז
התשוקות, היכולות והייחוד האישי, להניע את המערכת לפעולה. מאחר והאקוסיסטם הוא
רב-מימדי ומרובה לומדים בו-זמנית, יש להסתמך על פעולות חיפוש עצמאיות של הגורמים
השונים, ולאפשר להם ללמוד ולפעול במשולב ובאופן מגוון. פעילות חיפוש מעין זו חייבת
להתבסס על זהויות Dobeing
משותפות, המניעות לפעולה אוטונומית מצד אחד, אך משולבת מצד שני. זהות Dobeing משותפת מייצרת מרחב למידה
משמעותי, בו הלומד נתרם מהשותפים לזהות ותורם להם מזהותו הייחודית. במידה ולא
קיימת תרומה הדדית זו, לא קיימת זהות משותפת משמעותית. Dobeing הוא שילוב בין תיאוריות Being לפרקטיקות Doing. כוחה של פעולת החיפוש
על-פי תפישת הDobeing
הוא בכך שהיא מאפשרת עמימות ביחס למטרות הלמידה ההתנהגותיות-הערכיות, כי היא
מאפשרת לשהות בו-זמנית בDoing
ובBeing
גם יחד. פעולת החיפוש מאפשרת לרתום את כל הגורמים על השונות ביניהם. מטרת הDobeing היא להוביל ללמידה גם
גורמים שאינם שותפים במערכה, לפעול באופן שמקדם את האינטרסים המערכתיים.
יצירה: Naming
יצירה/ המשגה רלוונטית/ Naming (קריאת המגמות בשם)
מייצרת היגיון, מסייעת באיתורן של המגמות ומאפשרת את מימוש ההזדמנויות ללמידה ואת
ההימנעות מן האיומים המגולמים בהן. השינוי המואץ באקוסיסטם יוצר יתרון ברור למי
שכלומד מתעשת ראשון ומייצר היגיון להתרחשויות הכאוטיות. באותו מובן שמגמות
באקוסיסטם הן תוצר של הבנה ולמידה משותפת, הרי שהמשגת המגמות תורמת גם היא להתהוות
המגמות עצמן, או לכל הפחות מגבירה את עוצמתן. כך נוצר מנגנון חדש של למידה מייצרת
מציאות. היכולת לאתר מגמות קשורה ישירות למעורבות בהתרחשויות ("להיות
נוכח"). חשיבות מכרעת למאמץ ההמשגה המתואר מיוחסת לאותן תופעות מתהוות (Emerging Phenomena) שאין להן עדיין שם, אך
הן מאפיינות ומשפיעות על האקוסיסטם באופן קיצוני. ככל שהלומד יזהה וייצור אותן
מוקדם יותר, הן תהפוכנה משמעותיות יותר עבורו בטווח הארוך. הוא יוכל להנות מהן
למשך ארוך יותר לפני שהן תשתננה או תעלמנה.
למידה הסתגלותית: Adaptive learning
למידת נחי"ל היא הסתגלותית: זיהוי של המגמה הנוכחית (שתתכן
ותשתנה או תהפוך ללא רלוונטית תוך זמן קצר) שיומה/ Naming, והפיכתה למציאות חדשה
באקוסיסטם. למידת נחי"ל מתאפיינת בחיבור הנוצר בו-זמנית בין הפרקטיקה
לתיאוריה או בין האקדמיה לשדה. בשונה מתהליך הלמידה היום, בו מופרדים שני השלבים
אחד מהשני, בתפישת הנחי"ל הם קורים בו-זמנית ביחד. בדומה למודל ה-Dobeing המייצר מצב המשלב
בו-זמנית בין ה-Doing
ל-Being,
תפישת למידת נחי"ל משלבת בו-זמנית בין התיאוריה לפרקטיקה: נוצר תהליך למידה
הסתגלותית מלא של נחי"ל: דרך נוכחות הלומד בהתרחשות, חיפוש המגמות, נוצרו
השיום וההמשגה של אותה מגמה, נלמדו מאפייניה וכיוונה והפכו אותה למציאות החדשה.
הערכת הלמידה בלמידת נחי"ל מבוססת יכולת הסתגלות חדשנית:
תהליך ההערכה והתגמול צריך להיות מותאם לקצב השינוי המואץ באקוסיסטם, אשר גובר עם
הצורך בשינויים הסתגלותיים. לא ניתן לבצע הערכת תוצרים או התנהגויות, בצורה מדידה
כמותית או איכותית. הגישה החדשה להערכת למידה תלויה בחדשנות הלומד. חדשנות הלומד
היא יכולת היצירה של פעולות ופרשנויות חדשות ורלוונטיות- למציאות, ולכן על חדשנות
הלומד להיות מתוגמלת בהתאם.
סיכום
למידת נחי"ל היא למידה מסוג אחר: היא למידה בפועל, מבוססת מנגנון הובלה עצמי,
המותאם למציאות באקוסיסטם. הלמידה באקוסיסטם מבוססת על מודל Dobeing: מימוש התשוקות, היכולות
והייחוד האישי של כל לומד. למידת Dobeing באקוסיסטם מחייבת נוכחות
ומעורבות. ללא מעורבות, עידוד של קשרים והנעה לפעולה לא תיתכן למידה משמעותית. על
הלומד להיות חלק מההתרחשות ולהשפיע עליה- המעורבות באזורי ההתרחשות, מאפשרת
קישוריות, חפיפה בין מערכות, ומאפשרת ללומד במהלך ההתרחשות להיות רלוונטי ולהשפיע
עליה. למידת נחי"ל- נוכחות,
חיפוש, יצירה, למידה הסתגלותית. זהו ניסיון פרדוקסאלי לשרטט קווים
גנריים ללמידה בסביבה שהינה תמיד סינגולארית: ייחודית וראשונית. לכן, יש לבחון את
ההגדרה החדשה ללמידה כנוסח מאפשר, ולא כמושג סגור. לאור ההשתנות המתמדת של
האקוסיסטם והמאפיינים האמורים: החתירה המתמדת למעורבות וללמידה הסתגלותית על מנת
לרתום ולהניע מגמות, זהו אתגר חינוכי נרחב, שילבש צורות למידה שונות.
מרתק, איך לא נתקלתי בזה עד עכשיו?.. לגמרי רלוונטי לתקופה הנוכחית.
השבמחקמשליך גם על הצורך בהגדרה-מחדש לתפקידו של איש הלמידה/הדרכה.
תודה!