Antifragile Swarm Learning

למידת נחי"ל: למידה "אנטי-שבירה"

אנטי-שביר מוגדר כ"דבר שניעור ומגיב ונוקט פיצוי יתר לנוכח גורמי לחץ ונזק" ("אנטי שביר", טאלב, 2014, עמ' 74).

למידת נחי"ל היא למידה במציאות רב-מערכתית, מורכבת-משתנה, רבודה, ללא חוקים קבועים, ובעלת אופי סינגולרי. מציאות זו המאופיינת באי-סדר, מייצרת תחושת לחץ ואי-ודאות. ניר גולן, מומחה לחינוך ומנהיגות, פיתח את מודל למידת נחי"ל Swarm Learning Model למציאות זו. הלומד ה"אנטי-שביר", על-פי למידת נחי"ל, אוהב אקראיות וחוסר ודאות, אוהב טעויות, מסוג מסוים, מהותו היא למידה. ה"אנטי-שבירות" היא תכונה ייחודית המאפשרת להתמודד עם הבלתי נודע, לעשות דברים בלי להבין אותם- ולעשות אותם היטב. לא ניתן לקיים תכונה זו בלי זהות ייחודית ומגובשת. טאלב קובע שכל דבר שיש בו רוח חיים ניחן ב"אנטי-שבירות" מסוימת. גוף האדם יכול ליהנות מגורמי לחץ ולהתחזק עד לרמה מסוימת, אבל, חומר שאיננו חי נוטה להישבר או לסבול מעייפות החומר. לעתים, קיימת סתירה בין אנטי-שבירות של המערכת לבין אנטי-שבירות של הפרטים בתוכה, ולעולם ישרור מתח בין האינטרסים של היחיד לאלה של המכלול. סתירה זו מהווה מהות במעבר משלב חיפוש הערך לשלב למידה אדפטיבית וגיבוש הזהות הייחודית. הניסיונות ללמידה אינדוקטיבית או דדוקטיבית, לפי למידת נחי"ל, נכשלים מאחר ובמערכת אי-סדר ולחץ אין יכולת לייצר הגדרות ומושגים ארוכי-טווח. תהליך למידת נחי"ל מבוסס ברובו על חוסר היכולת להבין תופעות מורכבות, דרך בחינת מירב הפרטים המרכיבים אותן (אין כללים וחוקים קבועים ואם הם קיימים הם משתנים תדיר). סך הפעולות של הלומד, לרוב אינו בר הערכה חד-משמעית: במרחב של אי-וודאות, אי אפשר לתכנן למידה מבוססת תוצאות או התנהגויות מסוימות ומוגדרות. אין גורם מקצועי שבידו להעריך את התנהגות הפרטים לכיוון זה או אחר, ולכן מהות הלמידה צריכה בהכרח להיות "אנטי-שבירה".

מאפייני הלמידה ה"אנטי-שבירה":

·        נוכחות: Participating

·        חיפוש: Searching

·        יצירה: Naming

·        למידה אדפטיבית: Adaptive learning

נוכחות: Participating

הנוכחות המתמדת והמעורבות במהלך ההתרחשויות היא זו שמאפשרת באופן בסיסי את יכולת הלמידה ה"אנטי-שבירה": האנטי-שבירות היא תכונה ייחודית המאפשרת להתמודד עם הבלתי נודע, לעשות דברים בלי להבין אותם- ולעשות אותם היטב. לא ניתן לקיים תכונה זו בלי זהות ייחודית ומגובשת. הלמידה אינה יכולה להיות בכיתה, עליה להיות באזור ההתרחשות עצמו, בזירת ההתרחשות. הנוכחות באזורי ההתרחשות יכולה להיות פיזית או וירטואלית. על הלומד להיות נוכח בתוך זירת התרחשות בזמן אמת. הכלל הנגדי הנגזר מכך מחייב מהלומד להבין גם היכן לא ניתן ללמוד ולהשפיע, כלומר זיהוי זירות התרחשות שהן לא רלוונטיות, היכן שהניסיון ללמוד יפגע בלגיטימיות, וכפועל יוצא מכך גם באינטרסים של לומדים אחרים.

חיפוש: Searching

למידת נחי"ל מבוססת חיפוש: איתור הזדמנויות ואיומים (מגמות) ללמידה. כחלק ממודל Dobeing מחפש הלומד כל הזמן את האותנטיות שלו- הרצון האמיתי שלו הנמצא במרכז התשוקות, היכולות והייחוד האישי, להניע את המערכת לפעולה. פעולת החיפוש מאפשרת לרתום את כל הגורמים על השונות ביניהם. פעמים רבות מתקיימת אנטי השבירות של המערכת על חשבון יחידים. מערכות מקריבות חלקים שבירים בתוכן למען חיזוק האנטי שבירות שלהן. הם משלמים את המחיר ובזכותם המערכת משתפרת ומתחזקת (שם, עמ' 107-106). מטרת הDobeing היא להוביל ללמידה גם גורמים שאינם שותפים במערכה, לפעול באופן שמקדם את האינטרסים המערכתיים. 

יצירה: Naming

השינוי המואץ יוצר יתרון ברור למי שכלומד מתעשת ראשון ומייצר היגיון להתרחשויות הכאוטיות. יצירת המשגה רלוונטית (-Naming קריאת המגמות בשם) מייצרת היגיון, מסייעת באיתורן של המגמות ומאפשרת את מימוש ההזדמנויות ללמידה ואת ההימנעות מן האיומים המגולמים בהן. המשגת המגמות תורמת להתהוות המגמות עצמן, או לכל הפחות מגבירה את עוצמתן. כך נוצר מנגנון חדש "אנטי-שביר" של למידה מייצרת מציאות. היכולת לאתר מגמות קשורה ישירות למעורבות בהתרחשויות ("להיות נוכח"). חשיבות מכרעת למאמץ ההמשגה המתואר מיוחסת לאותן תופעות מתהוות (Emerging Phenomena) שאין להן עדיין שם, אך הן מאפיינות ומשפיעות על האקוסיסטם באופן קיצוני. ככל שהלומד יזהה וייצור אותן מוקדם יותר, הן תהפוכנה משמעותיות יותר עבורו בטווח הארוך.

למידה הסתגלותית: Adaptive learning

למידת נחי"ל היא הסתגלותית: זיהוי של המגמה הנוכחית (שתתכן ותשתנה או תהפוך ללא רלוונטית תוך זמן קצר) שיומה- Naming, והפיכתה למציאות חדשה "אנטי-שבירה". למידת נחי"ל מתאפיינת בחיבור הנוצר בו-זמנית בין הפרקטיקה לתיאוריה או בין האקדמיה לשדה. בשונה מתהליך הלמידה היום, בו מופרדים שני השלבים אחד מהשני, בתפישת הנחי"ל קורים שני השלבים בו-זמנית. למידת נחי"ל מבוססת יכולת הסתגלות "אנטי-שבירה". על הלומד ה"אנטי-שביר" להפעיל חשיבה ביקורתית לאורך כל הדרך בצורה אמיצה ונבונה. עליו לראות צעד קדימה ללא חשש, תוך התגברות על המכשולים האישיים והחברתיים בקבלת ההחלטות. עליו לקבל החלטות אמיצות תוך הפעלת שיקול דעת וחשיבה ביקורתית. הבעיה עם ה"אנטי שבירות" היא שבני האדם אינם אוהבים טעויות. אנו נתונים להטיה שכלית הסולדת מאנטי שבירות. כתוצאה מכך,הימנעות מטעויות קטנות הופכת את הגדולות לחמורות יותר! (טאלב, 2014, עמ' 117).

סיכום

״אנטי שביר מוגדר כ"דבר שניעור ומגיב ונוקט פיצוי יתר לנוכח גורמי לחץ ונזק". כשם שעצמות מתחזקות כאשר לוחצים עליהן, וכפי ששמועות מתפשטות דווקא כאשר מנסים לדכא אותן, ישנן תופעות רבות שלא רק עומדות היטב במצבים של לחץ, חוסר ודאות ואי-סדר, אלא אפילו מרוויחות מהם״, (טאלב, 2014, עמ' 74). למידת נחי"ל היא למידה "אנטי-שבירה": היא ניעורה, מגיבה ונוקטת "פיצוי יתר" לנוכח גורמי לחץ ונזק. היא למידה בפועל, המבוססת מנגנון הובלה עצמי, מותאם למציאות. טאלב קובע שכל דבר שיש בו רוח חיים ניחן באנטי שבירות מסוימת. גוף האדם יכול ליהנות מגורמי לחץ ולהתחזק עד לרמה מסוימת, אבל, חומר שאיננו חי נוטה להישבר או לסבול מעייפות החומר. לעתים, קיימת סתירה בין אנטי-שבירות של המערכת לבין אנטי-שבירות של הפרטים בתוכה, ולעולם ישרור מתח בין האינטרסים של היחיד לאלה של המכלול. למידת נחי"ל מבוססת על מודל Dobeing: מימוש התשוקות, היכולות והייחוד האישי של כל לומד. למידת Dobeing מחייבת נוכחות ומעורבות. ללא מעורבות, עידוד של קשרים והנעה לפעולה לא תיתכן למידת נחי"ל. על הלומד להיות חלק מההתרחשות ולהשפיע עליה דרך מעורבות באזורי ההתרחשות, המאפשרת קישוריות, חפיפה בין מערכות, ורלוונטיות. למידת נחי"ל היא "אנטי-שבירה". הלומד ה"אנטי-שביר" מסנכרן ומשלב בו זמנית תודעה גלובלית, שליטה טכנולוגית במדיה הדיגיטלית, יכולות עבודה בצוות ותקשורת בין-אישית מעולות, חשיבה חדשנית ומומחה בפתרון בעיות, תוך הפעלת מחשבה ביקורתית. ההחלטות האמיצות שלו מתבססות על היכולת להתגבר על חששותיו וחששות הסובבים אותו, תוך הפעלת שיקול דעת ולא פזיזות. המותאמת לאירועים ולתהליכים הגלובליים המתרחשים בהווה ועתידים להתרחש בעתיד. למידת נחי"ל מסתמכת על אירועי העבר כבסיס ללמידה והפקת לקחים לגבי ההווה והעתיד. אך היא אינה חיה את העבר, היא חווה בסנכרון את ההווה וכך מתווה את העתיד. מאפיינים אלו מייצרים למידה "אנטי-שבירה", שכוחה בהתאמתה לאירועים ולתהליכים הגלובליים המתרחשים בהווה. היא ניעורה ומגיבה ונוקטת פיצוי יתר לנוכח גורמי לחץ ונזק. הלומד ה"אנטי-שביר" מייצר ערך מוסף דרך השילוב של כל שלבי המודל, המחזק את יכולתו להיות אנטי-שביר, וממקם אותו כיוזם ומוביל ומונע ממנו להתמקם כמגיב. נוכחות בהווה, חיפוש המגמות, יצירת פתרון לעתיד תוך למידה אדפטיבית ביקורתית המחייבת אותו להסתכל צעד אחד קדימה.

מקורות

טאלב ניקולס נסים (2014), אנטי שביר, איך לשרוד ולנצח בעולם של ברבורים שחורים, אור יהודה: דביר.

TheMalchutha Model for Feminine Leadership

TheMalchutha (Malchuth in Aramic) is the "highest" tenth of the Sephirot in the Kabbalistic Tree of Life. Malchuth means Kingdom. Men will continue to lead our high-tech society and women will lead the other societies. As the receiving Sphere of all the other Sephirot, Malchuth gives tangible form to the other emanations. Nir Golan, Educational & Leadership expert, was inspired by the Malchuth Sphere and developed TheMalchutha Model for Feminine Leadership. The Divine energy comes down and finds its expression in this plane, and our purpose as human beings is to bring that energy back around the circuit again and back up the Tree of Life. Golan's vision is that 51% of the Leaders around the world will be women.

There are 7 advantages according to TheMalchutha Model for Feminine Leadership:

1.   Vision: Compassionate pathway

Compassionate pathway is at the time heart of every decision a feminine Leader makes and is a key to leading people with the tools to success in their life. Compassion for feminine leader means temporarily suspending self-judgment so the feminine leader appreciates others perspectives or situations when they are different from her point of view. Compassionate feminine Leader should serve her people and not the opposite way. To be Compassionate feminine Leader she needs to be genuinely concerned about the other person or people’s needs. She needs to think about and feel it from their perspective.

2.   Plan: Web thinking

Connecting the dots and while seeing the big picture from a higher point of view. Feminine leader's plan is based on meta-cognition and multi-tasking ability. Web thinking is emphasizing on the whole, multitasking is doing many thing at a time. Feminine leader plans her steps using her web thinking to create a multi-layers/ agile plan. Imagination is the ability to reach into the depths of one's stored knowledge, assemble reams of information in new ways, and suppose how various combinations of things would play out as a plan. These abilities are aspects of web thinking.

3.   Team building: Familial framework

The ability to work as a part of a team, required to have a broad view of the project, have holistic consideration and collaborate more with each other in order to achieve this goal. Feminine leader pays attention to her team climate. She tends to be an affiliative leader style and therefore she searches for peace and harmony in her team. She spends time in connecting people. Feminine leader feels empathy and then a desire to help alleviate the suffering/ need of the other person. She focuses on human values and needs.

4.   Attitude: Holism & Empathy

Holism & Empathy make it easier to use the other core values. When a feminine Leader has Holism & Empathy, it’s natural to be curious about what leads people to do what they do and it’s easier to be transparent about what Compassionate Leader thinks. That’s because the questions the feminine Leader asks and the points of view she shares stem from her interest in learning rather than simply judging. When she has Holism & Empathy, it’s easier to maintain accountability because accountability is in the service of development rather than punishment. And when the she has Holism & Empathy, she is more likely to surface everyone’s underlying needs; that makes it easier to generate commitment.

5.   Decision making: Intuitive certainty

Feminine leader's intuition is a composite of several female traits. Women have uniquely constructed and well-connected brains. They pick up more messages from the other person's posture, gestures, emotional expressions, and voice. Feminine leader is more apt to assimilate all of these disparate little facts faster, achieving what appears to be a clairvoyant view. Intuitive certainty is probably another aspect of feminine web thinking, arising from the prefrontal cortex where the brain assembles and integrates information.

6.   Communication: Self-awareness & Modesty

The Compassionate feminine Leader has compassion for herself. She is aware for her emotions, senses and thoughts. As long as she demands perfection of herself, she would take herself to task when she didn’t meet her own standards. And she did the same with others. If the feminine Leader always judges herself unfairly; she will do the same to others. As a feminine Leader she knows that she is only a facilitator for accomplishment the compassionate vision into habitual vision and she knows when her contribution is ended.

7.   Implementation: Detail commitment  

As a feminine Leader has more commitment to details, her advantage is accomplishing task and mission till the end- End to End accountability. Feminine Leaders collects, assimilates, and weighs a wide range of data; constructs intricate relationships among constellations of ideas; imagines unexpected business developments; embraces ambiguity; intuits appropriate actions in puzzling business situations; strategizes in multiple directions; devises complex long-term plans; envisions a broad range of consequences; anticipates rapid, unexpected changes; prepares fallback options; sets business objectives within their broader social context; thinks in systems; remains mentally flexible- and juggle a lot of office demands at once.

    All women have to do is to believe in their advantages according to TheMalchutha Model for Feminine Leadership.

The failure of the hero from The Memory Monster

למה נכשל גיבור הספר "מפלצת הזיכרון"?

מדריך פולין חייב לאהוב את תלמידיו משתי סיבות: 

1.    הוא מוביל את תהליך הלמידה במסע: לא ניתן להוביל תהליך למידה משמעותי בלי לאהוב את הלומד. אהבת הלומד היא תנאי לרגישות, אמפתיה ותמיכה בכדי לסייע לו בתהליך.

2.    העיקרון המארגן לכל נושאי הלמידה במסע הוא הומניזם ואנושיות: לא ניתן ללמד בלי להוות דוגמה אישית Role Model כמדריך, ביישום העקרונות במהלך המסע. הבסיס להומניזם ואנושיות הוא אהבת האדם, אהבת הלומד.

גיבור הספר "מפלצת הזיכרון" נכשל כבר בעמוד 15: " אף פעם לא הרגשתי שאני ממש מצליח, כי לא אהבתי אותם מספיק, את זה אני מבין רק עכשיו." מפלצת הזיכרון/ ישי שריד/ ספרייה לעם, הוצאת עם עובד, תשע"ז.

המדריך כמומחה להובלת תהליך למידה: 

1.    מעורר הנעה פנימית בלומדים.

2.    מאפשר התנסות דרך דיון וחקר ונותן משוב תוך כדי. 

3.    מוביל בצורה הדרגתית את התהליך. 

4.    בונה מבנה הגיוני למסע תוך חיבור דמויות ואירועים היסטוריים המתרחשים באתרים השונים, למבנה אחד רבוד אך ברור ללומדים.

5.    מעצים ומדגיש עקרונות מנחים לתהליך, לעקרון המארגן- הומניזם ואנושיות, ולהמשכו אחרי המסע.

6.    מתייחס בשונות לכל לומד ולומד. 

בכדי להתייחס בשונות, יש צורך בכישורי אמפטיה ולהפוך אותם ל-Compassion: לינק לפוסט בנושא חמלה:

http://habitualvision.blogspot.co.il/2017/02/compassionate-vision-during-ww1.html?m=1

היכולת לזהות את מצבו הנפשי והקוגניטיבי של כל לומד בקבוצה ולסייע לו, תווך תהליך הלמידה הקבוצתי לתהליך למידה אישי. תהליך הלמידה האישי מתרחש בשיח הלא-פורמלי במהלך נסיעות, ארוחות, הפסקות ובשיחות הערב. 

המודל המוצע ללמידה אפקטיבית במסע הוא מודל נחי"ל: לינק למודל:

http://habitualvision.blogspot.co.il/2017/06/swarm-learning-model.html

שלב נוכחות Participating

המודל מאפשר ללומד, בשלב הראשון,  להיות נוכח באתר/ בזירת האירוע. זהו ייחודו העיקרי של תהליך הלמידה על אדמת פולין. שלב זה הוא כל-כך קריטי במסע ולכן הוא מצדיק את המאמץ בנסיעה לפולין. תפקידו של המדריך בשלב זה, לתווך (Facilitate) את האתר והאירועים שהתרחשו בו לתלמיד. 

שלב חיפוש Searching

התלמיד מחפש באתר, באירוע או בתהליך שהוצג לו, מגמות שמעניינות אותו, סימני שאלה, דילמה, פער לא ברור וכו'. המדריך יכול להציע כיוונים אפשריים, ולסייע לתלמיד בחיפוש דרך "הארת האזורים המשמעותיים".

שלב יצירה Naming 

בשלב הבא הלומד משיים את המגמה, האיום או ההזדמנות שזיהה, נותן להם שם או כותרת. ומתרגם אותם לשאלה, דילמה, או כיוון המעניין אותו להמשך למידה: חקירה, והעמקה.

שלב למידה אדפטיבית Adaptive Learning

הלומד משלים את תהליך החקירה והעמקה עם עצמו, הקבוצה או הצוות החינוכי. את תוצאת התהליך הוא משתף וחולק עם הסובבים במהלך ההדרכה, בנסיעה, אך בעיקר במעגלי השיח ובשיחות הערב. מכאן חשיבותם למסע.

כתוצאה מתהליך הלמידה משתנה ה-Dobeing של הלומד: 

לינק ל-Dobeing:

http://habitualvision.blogspot.co.il/2017/02/dobeing-if-i-am-not-for-myself.html?m=1

הלומד מדייק את תשוקותיו לחיים, מזהה את חזקותיו ומתחיל להגדיר את ייחודו כאדם. תהליך זה נמצא בליבת מודל למידת נחי"ל והוא אין סופי Long Learning Life.

למידת נחי"ל תתכן בשלוש תצורות:

1.    כתהליך קבוצתי מלא תוך שיתוף ושקיפות מלאה לכל חברי הקבוצה.

2.    סמי-קבוצתי: חלק ראשון קבוצתי- הדרכת אתר, שני- חיפוש אישי, שלישי- שיח קבוצתי, ורביעי- שיתוף בתהליך הלמידה האדפטיבי כולו בקבוצה. 

3.    אישי בלבד מול עצמו (יומן מסע, או בליווי מדריך או מחנך מלווה).

בכדי לבצע את התהליך המתואר יש "ללמוד" את הלומדים: לשנן את שמותיהם, "לחלץ" את תווי פניהם, ולזהות את מאפייניהם. החשוב ביותר הוא לאהוב אותם באמת. גיבור הספר הבין כי נכשל בעמודים 87-88: "הלכנו משם הלאה, לאומשלגפלץ. שמתי לב שהם עדיין לא מרוצים ממני. הכימיה שלי עם בני האדם התקלקלה באיזה מקום." 

Martin Luther King TheMalchutha: Leadership model

מרטין לותר קינג דמלכות"ה: מודל למנהיגות

        

מרטין לותר קינג הבן, כומר בפטיסטי אפרו-אמריקאי, נרצח ב-4 באפריל 1968, בהיותו בן 39 בידי מתנקש אשר התנגד לדרכו. בשנת 1964 קיבל מרטין לותר קינג, על מאבקו הבלתי אלים כנגד האפליה הגזעית בארצות הברית פרס נובל לשלום. בנאומו אמר: "אני מאמין שאמת ללא נשק ואהבה ללא גבולות יגידו את המילה האחרונה, לכן הצדק גם אם מובס זמנית יהיה חזק יותר מרשע שניצח". קינג הוא מנהיג על-פי מודל דמלכות"ה: קיימות בו 3 תכונות ייסוד המאפיינות את המנהיגות הנשית:

·        מחשבה רשתית המחברת את כל הנקודות ומייצרת ראיית-על (מטה-קוגניציה).

·        כוליות אמפאטית כרגישות בין-אישית להכלת האחר כשלם ופיתוחו.

·        תוך-אישית המייצרת מודעות עצמית גבוהה ותפישת עצמי בצורה ענווה.

מודל דמלכות"ה מורכב משבעת המאפיינים הייחודים למנהיגות נשית ובאים לידי ביטוי במנהיגותו של קינג:

דרך רגישותית Compassionate road map הנובעת ממחשבה רשתית

 ((Web-thinking, הובלת אנשיו דרך יצירת לכידות משפחתית Familial team.

בשנת 1954 התמנה לכומר הכנסייה הבפטיסטית באלבמה. באותן שנים חייבו "חוקי ג'ים קרואו" הפרדה מוחלטת בין שחורים ולבנים בכל המרחב הציבורי בארה"ב, כשהם יוצרים אפליה גזענית שיטתית ותחושת נחיתות יומיומית בקרב הציבור השחור בתחום החברתי, החינוכי והכלכלי. הדרך הרגישותית Compassionate road map של קינג החלה בניסיון להלחם ב"חוקי ג'ים קרואו". בשנת 1955 קינג מונה לדובר "האגודה הלאומית לקידום הצבעונים". המנהיגות שלו היתה מכילה יותר, קשובה יותר לצרכים האישיים של השחורים, תוך ראיה כוללת של מגמות ותהליכים ארציים וגלובאליים, לכן ייחודה של המנהיגות של קינג בראייה הכולית שלה וביכולת ההכלה והאמפטיה Holism & Empathy. בעקבות מעצרה והרשעתה בבית משפט של רוזה פארקס, על רקע סירובה המחאתי לפנות את מקומה באוטובוס לאדם לבן, הכריז קינג, כדובר האגודה, על חרם כנגד חברת האוטובוסים. קינג כמנהיג היה בעל "תחושת בטן"- אינטואיציה ((Intuitive certainty. הוא היה ענו (Modesty) בשל המודעות העצמית הגבוהה שלו (Self-awareness). לאורך כל הדרך הוא הוביל תוך דבקות והתמדה בפרטים הקטנים Detailed Persistence. למרות מעצרם של קינג ובני משפחתו, ההיענות לחרם הייתה גדולה. ציבור השחורים הפסיק להשתמש באוטובוסים, ואילו ראשי הקהילות ארגנו מערך הסעות חלופי שהופעל על ידי מתנדבים. החרם שנמשך 385 ימים, זכה לכיסוי תקשורתי נרחב. נושא זכויות האזרח עלה לסדר היום, וקינג הפך לדמות פוליטית ידועה ומוכרת ברחבי ארצות הברית. גבר יכול לרכוש מאפיינים ייחודים אלה ולהפוך למנהיג על-פי מודל דמלכות"ה, אך אצל קינג הם קיימים בצורה טבעית יותר.

 

הדרך הרגישותית היא תהליך אינטגרציה של מחשבה רשתית, כוליות אמפאטית ומודעות עצמית תוך-אישית המייצרת ענווה. החשיפה התקשורתית של שגרת יומו המופלת והמושפלת של האדם השחור באמריקה יצרה סערה ציבורית שהגיעה לשיאה בשנת 1964, עם חקיקת "חוק זכויות האזרח" שאסר לחייב הפרדה גזעית בדיור בתעסוקה ובבתי הספר. במהלך השנים קמו לקינג יריבים ומתנגדים. הדרך הרגישותית הופכת לHabitual Vision- חזון שהופך להרגל, דרך לכידות משפחתית, ודאות אינטואיטיבית והתמדה בפרטים.

החיבור בין מחשבה רשתית וכוליות אמפאטית מייצר לכידות המשפחתית: יצירת אווירה משפחתית בין המונהגים המבוססת על תקשורת בינאישית מיטבית, שייכות ולקיחת אחריות משותפת. ב-1957 חבר מרטין לותר קינג הבן למנהיגים נוספים, ויחד הקימו את "התאחדות ההנהגה הדרומית-נוצרית", במטרה לאגד את עצמתן הציבורית של כנסיות אפרו-אמריקאיות, ולהוביל מאבק בלתי-אלים כנגד גזענות והפרת זכויות אדם. קינג התאפיין בהובלת צוות מונהגים בראיית-על מעבר לפרטים, תוך התייחסות לכל אחד מן הפרטים כשלם, בצורה מכילה וסבלנית.

החיבור בין הכוליות האמפאטית והמודעות התוך-אישית מייצר ודאות אינטואיטיבית: ביטחון ביכולת לחוש את הסיטואציה או המצב מעבר לעובדות ולפרטים, תוך הסתכלות רחבה לטווח הארוך, "ראיית הנולד". ב-28 לאוגוסט 1963 יצא קינג בראש מצעד לוושינגטון למען תעסוקה וחירות לאדם השחור. הצעידה יחדיו חיזקה את דימויים העצמי וחיזק את כוחם של השחורים. עבור הלבנים שצפו בטלוויזיה הייתה זו הפעם הראשונה שראו את המוני הנפגעים מאפליה זועקים במחאה לא אלימה, ושמעו מנהיגים אינטלקטואליים מתבטאים בלהט. מול 200,000  מפגינים, על מדרגות אנדרטת לינקולן נאם מרטין לותר קינג את נאומו המפורסם "יש לי חלום".

החיבור בין התוך-אישית והמחשבה הרשתית מייצר התמדה בפרטים: דבקות במטרה או במשימה בצורה פרקטית, תוך ירידה לפרטים והתמדה עד לשלמות הביצוע. אופייה הבלתי-אלים של המחאה נשא מסר ברור כנגד מערכת החוק הגזענית בדרום ארה"ב. ב-1961 התגבשה תנועת אלבני (קואליציה של ארגונים אפרו-אמריקניים וזכויות אדם) כנגד חוקי האפליה בעיר אלבני שבג'ורג'יה. אלפי מפגינים שהצטרפו לתנועה החלו להיכנס למסעדות ולספריות ציבוריות, תחנות אוטובוסים וחנויות שהוגדרו ללבנים בלבד. למרות שההפגנות נשאו אופי לא אלים נקטה המשטרה ביד קשה במעצרים נרחבים.

מנהיגות נשית על-פי מודל דמלכות"ה מבוססת על מחשבה רשתית המייצרת דרך רגישותית, המונעת מוודאות אינטואיטיבית. הכוליות האמפאטית מייצרת דרך רגישותית המיושמת דרך התמדה בפרטים. נעשו ניסיונות להכפיש את שמו של קינג, והוא נכלא פעמים אחדות בעקבות פעילותו החברתית, אך לא נפל ברוחו והמשיך במאבק. לקינג ישנה מודעות עצמית תוך-אישית גבוהה וענווה, המסייעת ליישם את הדרך הרגישותית שלו בלכידות משפחתית. מאמציו נשאו פרי כאשר הנשיא קנדי נשא נאום, בו דרש לעגן את זכותם של כל האזרחים לקבל שירות שווה בכל המוסדות הציבוריים. מספר ימים לאחר מכן הגיש הצעת חוק לשוויון זכויות. בשנת 1965 בעת שצעד מרטין לותר קינג הבן בראש 25.000 מפגינים בצעדת מחאה בת 4 ימים, הכריז לינדון ג'ונסון, אז נשיא ארצות הברית, על חקיקת "חוק זכות ההצבעה".