למידת
נחי"ל: למידה "אנטי-שבירה"
אנטי-שביר מוגדר
כ"דבר שניעור ומגיב ונוקט פיצוי יתר לנוכח גורמי לחץ ונזק" ("אנטי
שביר", טאלב, 2014, עמ' 74).
למידת נחי"ל היא
למידה במציאות רב-מערכתית, מורכבת-משתנה, רבודה, ללא חוקים קבועים, ובעלת
אופי סינגולרי. מציאות זו המאופיינת באי-סדר, מייצרת תחושת לחץ ואי-ודאות. ניר
גולן, מומחה לחינוך ומנהיגות, פיתח את מודל למידת נחי"ל Swarm
Learning Model למציאות זו. הלומד ה"אנטי-שביר",
על-פי למידת נחי"ל, אוהב אקראיות וחוסר ודאות, אוהב טעויות, מסוג מסוים,
מהותו היא למידה. ה"אנטי-שבירות" היא תכונה ייחודית המאפשרת להתמודד עם
הבלתי נודע, לעשות דברים בלי להבין אותם- ולעשות אותם היטב. לא ניתן לקיים תכונה
זו בלי זהות ייחודית ומגובשת. טאלב קובע שכל דבר שיש בו רוח חיים ניחן ב"אנטי-שבירות"
מסוימת. גוף האדם יכול ליהנות מגורמי לחץ ולהתחזק עד לרמה מסוימת, אבל, חומר
שאיננו חי נוטה להישבר או לסבול מעייפות החומר. לעתים, קיימת סתירה בין אנטי-שבירות
של המערכת לבין אנטי-שבירות של הפרטים בתוכה, ולעולם ישרור מתח בין האינטרסים של
היחיד לאלה של המכלול. סתירה זו מהווה מהות במעבר משלב חיפוש הערך לשלב למידה
אדפטיבית וגיבוש הזהות הייחודית. הניסיונות ללמידה אינדוקטיבית או דדוקטיבית, לפי למידת
נחי"ל, נכשלים מאחר ובמערכת אי-סדר ולחץ אין יכולת לייצר הגדרות ומושגים
ארוכי-טווח. תהליך למידת נחי"ל מבוסס ברובו על חוסר היכולת להבין תופעות
מורכבות, דרך בחינת מירב הפרטים המרכיבים אותן (אין כללים וחוקים קבועים ואם הם
קיימים הם משתנים תדיר). סך הפעולות של הלומד, לרוב אינו בר הערכה חד-משמעית:
במרחב של אי-וודאות, אי אפשר לתכנן למידה מבוססת תוצאות או התנהגויות מסוימות
ומוגדרות. אין גורם מקצועי שבידו להעריך את התנהגות הפרטים לכיוון זה או אחר, ולכן
מהות הלמידה צריכה בהכרח להיות "אנטי-שבירה".
מאפייני
הלמידה ה"אנטי-שבירה":
·
נוכחות: Participating
·
חיפוש: Searching
·
יצירה: Naming
·
למידה אדפטיבית: Adaptive
learning
נוכחות:
Participating
הנוכחות המתמדת
והמעורבות במהלך ההתרחשויות היא זו שמאפשרת באופן בסיסי את יכולת הלמידה
ה"אנטי-שבירה": האנטי-שבירות היא תכונה ייחודית המאפשרת להתמודד עם
הבלתי נודע, לעשות דברים בלי להבין אותם- ולעשות אותם היטב. לא ניתן לקיים תכונה
זו בלי זהות ייחודית ומגובשת. הלמידה אינה יכולה להיות בכיתה, עליה להיות באזור
ההתרחשות עצמו, בזירת ההתרחשות. הנוכחות באזורי ההתרחשות יכולה להיות פיזית או
וירטואלית. על הלומד להיות נוכח בתוך זירת התרחשות בזמן אמת. הכלל הנגדי הנגזר מכך
מחייב מהלומד להבין גם היכן לא ניתן ללמוד ולהשפיע, כלומר זיהוי זירות התרחשות שהן
לא רלוונטיות, היכן שהניסיון ללמוד יפגע בלגיטימיות, וכפועל יוצא מכך גם באינטרסים
של לומדים אחרים.
חיפוש:
Searching
למידת נחי"ל
מבוססת חיפוש: איתור הזדמנויות ואיומים (מגמות) ללמידה. כחלק ממודל Dobeing מחפש הלומד כל הזמן את האותנטיות שלו- הרצון האמיתי שלו הנמצא
במרכז התשוקות, היכולות והייחוד האישי, להניע את המערכת לפעולה. פעולת החיפוש
מאפשרת לרתום את כל הגורמים על השונות ביניהם. פעמים רבות מתקיימת אנטי השבירות של
המערכת על חשבון יחידים. מערכות מקריבות חלקים שבירים בתוכן למען חיזוק האנטי
שבירות שלהן. הם משלמים את המחיר ובזכותם המערכת משתפרת ומתחזקת (שם, עמ' 107-106). מטרת הDobeing היא להוביל ללמידה גם גורמים שאינם שותפים במערכה, לפעול באופן
שמקדם את האינטרסים המערכתיים.
יצירה: Naming
השינוי המואץ יוצר
יתרון ברור למי שכלומד מתעשת ראשון ומייצר היגיון להתרחשויות הכאוטיות. יצירת
המשגה רלוונטית (-Naming קריאת המגמות בשם) מייצרת היגיון, מסייעת באיתורן
של המגמות ומאפשרת את מימוש ההזדמנויות ללמידה ואת ההימנעות מן האיומים המגולמים
בהן. המשגת המגמות תורמת להתהוות המגמות עצמן, או לכל הפחות מגבירה את עוצמתן. כך
נוצר מנגנון חדש "אנטי-שביר" של למידה מייצרת מציאות. היכולת לאתר מגמות
קשורה ישירות למעורבות בהתרחשויות ("להיות נוכח"). חשיבות מכרעת למאמץ
ההמשגה המתואר מיוחסת לאותן תופעות מתהוות (Emerging Phenomena) שאין להן עדיין שם, אך הן מאפיינות ומשפיעות על האקוסיסטם באופן
קיצוני. ככל שהלומד יזהה וייצור אותן מוקדם יותר, הן תהפוכנה משמעותיות יותר עבורו
בטווח הארוך.
למידה הסתגלותית: Adaptive
learning
למידת נחי"ל היא
הסתגלותית: זיהוי של המגמה הנוכחית (שתתכן ותשתנה או תהפוך ללא רלוונטית תוך זמן
קצר) שיומה- Naming, והפיכתה למציאות חדשה "אנטי-שבירה". למידת נחי"ל
מתאפיינת בחיבור הנוצר בו-זמנית בין הפרקטיקה לתיאוריה או בין האקדמיה לשדה. בשונה
מתהליך הלמידה היום, בו מופרדים שני השלבים אחד מהשני, בתפישת הנחי"ל קורים שני
השלבים בו-זמנית. למידת נחי"ל מבוססת יכולת הסתגלות "אנטי-שבירה". על
הלומד ה"אנטי-שביר" להפעיל חשיבה ביקורתית לאורך כל הדרך בצורה אמיצה
ונבונה. עליו לראות צעד קדימה ללא חשש, תוך התגברות על המכשולים האישיים והחברתיים
בקבלת ההחלטות. עליו לקבל החלטות אמיצות תוך הפעלת שיקול דעת וחשיבה ביקורתית.
הבעיה עם ה"אנטי שבירות" היא שבני האדם אינם אוהבים טעויות. אנו נתונים
להטיה שכלית הסולדת מאנטי שבירות. כתוצאה מכך,הימנעות מטעויות קטנות הופכת את
הגדולות לחמורות יותר! (טאלב, 2014, עמ' 117).
סיכום
״אנטי שביר מוגדר כ"דבר שניעור
ומגיב ונוקט פיצוי יתר לנוכח גורמי לחץ ונזק". כשם שעצמות מתחזקות כאשר
לוחצים עליהן, וכפי ששמועות מתפשטות דווקא כאשר מנסים לדכא אותן, ישנן תופעות רבות
שלא רק עומדות היטב במצבים של לחץ, חוסר ודאות ואי-סדר, אלא אפילו מרוויחות מהם״,
(טאלב, 2014, עמ' 74). למידת נחי"ל היא למידה "אנטי-שבירה":
היא ניעורה, מגיבה ונוקטת "פיצוי יתר" לנוכח גורמי לחץ ונזק. היא
למידה בפועל, המבוססת מנגנון הובלה עצמי, מותאם למציאות. טאלב קובע שכל דבר שיש בו
רוח חיים ניחן באנטי שבירות מסוימת. גוף האדם יכול ליהנות מגורמי לחץ ולהתחזק עד
לרמה מסוימת, אבל, חומר שאיננו חי נוטה להישבר או לסבול מעייפות החומר. לעתים,
קיימת סתירה בין אנטי-שבירות של המערכת לבין אנטי-שבירות של הפרטים בתוכה, ולעולם
ישרור מתח בין האינטרסים של היחיד לאלה של המכלול. למידת נחי"ל מבוססת על
מודל Dobeing: מימוש התשוקות, היכולות והייחוד האישי של כל לומד. למידת Dobeing מחייבת נוכחות ומעורבות. ללא מעורבות, עידוד של
קשרים והנעה לפעולה לא תיתכן למידת נחי"ל. על הלומד להיות חלק מההתרחשות
ולהשפיע עליה דרך מעורבות באזורי ההתרחשות, המאפשרת קישוריות, חפיפה בין מערכות, ורלוונטיות.
למידת נחי"ל היא "אנטי-שבירה". הלומד ה"אנטי-שביר"
מסנכרן ומשלב בו זמנית תודעה גלובלית, שליטה טכנולוגית במדיה הדיגיטלית, יכולות
עבודה בצוות ותקשורת בין-אישית מעולות, חשיבה חדשנית ומומחה בפתרון בעיות, תוך
הפעלת מחשבה ביקורתית. ההחלטות האמיצות שלו מתבססות על היכולת להתגבר על חששותיו וחששות
הסובבים אותו, תוך הפעלת שיקול דעת ולא פזיזות. המותאמת לאירועים ולתהליכים
הגלובליים המתרחשים בהווה ועתידים להתרחש בעתיד. למידת נחי"ל מסתמכת על
אירועי העבר כבסיס ללמידה והפקת לקחים לגבי ההווה והעתיד. אך היא אינה חיה את
העבר, היא חווה בסנכרון את ההווה וכך מתווה את העתיד. מאפיינים אלו מייצרים למידה
"אנטי-שבירה", שכוחה בהתאמתה לאירועים ולתהליכים הגלובליים המתרחשים
בהווה. היא ניעורה ומגיבה ונוקטת פיצוי יתר לנוכח גורמי לחץ ונזק. הלומד
ה"אנטי-שביר" מייצר ערך מוסף דרך השילוב של כל שלבי המודל, המחזק את
יכולתו להיות אנטי-שביר, וממקם אותו כיוזם ומוביל ומונע ממנו להתמקם כמגיב. נוכחות
בהווה, חיפוש המגמות, יצירת פתרון לעתיד תוך למידה אדפטיבית ביקורתית המחייבת אותו
להסתכל צעד אחד קדימה.
מקורות
טאלב ניקולס נסים
(2014), אנטי שביר, איך לשרוד ולנצח בעולם של ברבורים שחורים, אור יהודה: דביר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה