Compassionate vision TheMalchutha during WW1

חזון רגישותי דמלכות"ה בתקופת מלחמת העולם הראשונה

ב-11 בנובמבר 1918, בשעה 11:00 בקרון רכבת ביער קוֹמְפְייֶן Forêt de Compiègne שבצפון מערב צרפת, נחתמה הפסקת האש שסיימה באופן רשמי את מלחמת העולם הראשונה. "אָנוּ מתאבלות על גברים צעירים ואמיצים רבים שאיבדו את חייהם בקרב עוד לפני שהפכו לגברים; אנו מתאבלות עם האמהות המסכנות ששכלו את בניהן; עם אלפי אלמנות צעירות וילדים ללא אב, ואין ביכולתנו לגלות יותר סבלנות לסבל במאה עשרים כשממשלות משתמשות בפתרון יחיד, כוח הזרוע, לפתרון סכסוכים בינלאומיים."/ נאמר כבר ב-1915 בקונגרס הנשים הבינלאומי בהאג 1915.

הקונגרס אורגן על ידי המשפטנית הגרמנייה הראשונה אניטה אאוגספורג והפציפיסטית הגרמנייה לידה גוסטבה היימן, ובהזמנתה של הרופאה והפעילה ההולנדית למען זכויות נשים אלטה יאקובסAletta Jacobs. הן הגדירו את החזון הרגישותי Compassionate Vision של התקופה, שנה אחר פרוץ המלחמה. חזון רגישותי מגדיר את תמונת העתיד ומסביר לאנשים מדוע הם צריכים לשאוף לשינוי. כאשר מדובר על חזון רגישותי המבוסס חמלה, תמונת העתיד נותנת מענה לצורך ומצוקות הפרט והכלל. חזון רגישותי מניע את האנשים דרך ערכים. חזון רגישותי, מטפח תקווה ומוטיבציה, מקנה לאנשים סיבה קוסמית שכדאי להילחם למענה. חזון רגישותי הוא הצורך העיקרי החסר כיום במנהיגות הגלובאלית.

החזון הרגישותי משרת שלוש מטרות חשובות:

1.    מבהיר את הכיוון הכללי של הפתרון והמענה לצורך, כתוצאה מתהליך חמלה מוגדר, כמוביל שינוי.

2.    מדרבן אנשים לזהות את הערכים האישיים שלהם עליהם מבוסס החזון, ונקיטת פעולה בכיוון הפתרון והמענה לצורך (גם אם הצעדים הראשונים כואבים מבחינה אישית ולא משרתים את האנשים בטווח הקצר).

3.    מסייע בתיאום הפעולות של אנשים שונים בצורה מהירה ויעילה, תוך הצמדות לסולם ערכים מאד מדויק.

כדי למחות על המלחמה המשתוללת באירופה ולהציע דרכים כדי למנוע מלחמות בעתיד, נפתח ב-28 באפריל 1915 הקונגרס, והשתתפו בו משלחות מ-12 מדינות פמיניסטיות מכל רחבי אירופה. בשל היות הולנד מדינה ניטרלית, נבחרה העיר האג לארח את הקונגרס הבינלאומי לנשים ואלטה יאקובס שהייתה אחת היוזמות שלו פתחה אותו בדבריה. במהלך שלושת ימי הקונגרס נדונו אלטרנטיבות לפתרון סכסוכים בצורה לא אלימה ומהקונגרס יצאה קריאה לתהליך גישור רציף עד להגעה להסכמות בין המדינות הלוחמות. בכנס הוקם ועד הנשים הבינלאומי לשלום קבוע
(International Committee of Women for Permanent Peace - ICWPP).

ד"ר אלטה יאקובס המשיכה להסביר כי כינוס הקונגרס הוא באמצע המלחמה ולא לאחריה, בכדי להציף את הקשיים בעקבות המלחמה גם של הקרבנות וגם של הכובשים:

"למרות שהמאמץ שלנו לא יקצר את משך המלחמה הנוכחית" היא טענה, "אין ספק שאוסף של כל-כך הרבה נשים מלאומים שונים, ישפיע מוראלית על המדינות הלוחמניות". "אלה מאיתנו המשתתפות בקונגרס לא קוראות לו קונגרס של שלום, אלא קונגרס בינלאומי של נשים הנאספות למחות נגד המלחמה, ומציעות צעדים אשר יובילו את מהלכה של המלחמה לבלתי-אפשרית".

מחיר המלחמה: מתוך 63 מליון מגויסים, 8.5 מליון נהרגו, 22 מליון נפצעו, 8 מליון נלקחו בשבי או נעדרו.

בעקבות הקונגרס בהאג, כתבה ג'יין אדמס לנשיא ארצות הברית: "לארצות הברית יש את הכוח וההשפעה לסיים את המלחמה ועליך להשתמש בו". מתוך הקונגרס והוועד צמחה ליגת נשים בינלאומית לשלום ולחירות.