TheMalchutha: Gola Mire a Feminine Leadership Role model 3

גולה מירה מנהיגה דמלכות"ה: מודל למנהיגות נשית 3

גולה כמנהיגה לפני פרוץ המלחמה

החיבור בין התוך-אישית והמחשבה הרשתית מייצר אצל גולה התמדה בפרטים: דבקות במטרה או במשימה בצורה פרקטית, תוך ירידה לפרטים והתמדה עד לשלמות הביצוע. בסיום מחנה המדריכים הארצי בסוף אוגוסט 1932 בכינוס המועצה הגנו על גולה ודרכה, אך גילוי תקיפות וקשיחות מצד ההנהגה הראשית בוורשה, גרם בסופו של דבר להוצאת גולה מהתנועה. יחד איתה פרשו רבים אחרים למפלגה הקומוניסטית הפולנית (פ.פ.ר) Komunistyczna Partia Polski - KPP.

גולה ואולק מתחילים לעבוד בבית החרושת "קונטאקט" אשר בלבוב. תפקידם להקים תאים מחתרתיים קומוניסטים שבבוא יום הפקודה יוכלו להשבית את המפעל. עם סיום הקמת התאים ב1934 גולה נוסעת לבקר את הוריה באנטוורפן. גם שם ממשיכה גולה בפעילות תעמולתית ומחלקת כרוזים.

לאחר מספר חודשים גולה חוזרת לפולין וממשיכה לעבוד בבית החרושת "קונטאקט",

בשנת 1936 פורצת שביתה בבית החרושת. גולה ואולק ופעילים קומוניסטים אחרים נעצרים. המשפט נערך בפשמישל Przemyśl. גולה וחברותיה מסרבות לקבל עורכי דין, והן מגינות על עצמן. היא נשפטת ל-15 שנות מאסר. מיד עם תחילת המאסר, נאבקות גולה וחברותיה שיכירו בהן כאסירות פוליטיות ולא כאסירות פליליות. גולה וחברותיה פתחו בשביתת רעב. השביתה נמשכה שמונה ימים ורק לכשהתעוררה סכנה מוחשית שהן עלולות לגווע, ודבר השביתה פורסם בעיתונות, הן השיגו את מבוקשן- הכרה בהן כאסירות פוליטיות.

לאחר השביתה העבירו השלטונות את גולה לטארנוב. בטארנוב זכתה גולה ליחס מועדף. היא ארגנה את האסירות לחוגי לימוד ולפעילויות שוטפות. תנאים מועדפים אלו לא האריכו ימים, בסוף 1938 היא מועברת לכלא פורדון, סמוך לגבול עם גרמניה בצפון פולין. הכלא היה מבצר גדול, אפור ומדכא, שרוב אוכלוסייתו אסירות פוליטיות. גם שם נאלצה גולה להלחם על זכויותיה כאסירה פוליטית, כולל הזכות לקבל אורחים שלא מאחורי סורגים.

בפרוץ המלחמה נמלטים הסוהרים והסוהרות של כלא פורדון. גולה ויתר האסירות מנצלות את ההזדמנות, מבקיעות את חומות הכלא ונמלטות שעות מספר לפני שהצבא הגרמני מגיע למקום.

גולה כמנהיגה אישה

ב-1 לספטמבר 1939 לאחר הבריחה, גולה מתחילה לחפש את חברה אולק. הידיעות שבידיה מורות שאולק נמצא בוורשה. לוורשה היא מגיעה במצב גופני ירוד, נקלעת להפגזות הקשות של הגרמנים. לאחר מספר ימים חומקת ומגיעה לביאליסטוק. בביאליסטוק היא פוגשת את אולק, וביחד עם אולק היא עוברת ללבוב.

הסכם ריבנטרופ-מולוטוב משאיר את לבוב תחת הריבונות הרוסית. הרוסים ממנה את גולה לתפקיד בכיר במועצת העיר. גולה ואולק נישאים. גולה משמשת בתפקיד המקשרת בין האחים בארץ בין הוריה. ב-22 ביוני 1941 פולשים הגרמנים לברית המועצות. גולה בהריון מתקדם ואולק מצטרף לצבא האדום ופונה מזרחה.

·        סתיו 1941 נולד יורק. היא מועברת עם בנה לקראקוב. היא אהבה את הילד יותר מאשר את חייה. הייתה אימא במלוא מובן המילה. פעילותה כמנהיגה ומהפכנית לא המיתה בה את רגש האם. יורק מת בתום הנסיעה. גולה שבורה ומיואשת, כותבת להוריה מתוך מודעות תוך-אישית גבוהה: "את הגלויה עכבתי עד עכשיו. יכולתי גם לא לכתוב לכם על כך, אולם זה היה תובע ממני שקרים מכאיבים על הילד. הילד כבה לפתע פתאום באופן בלתי צפוי. זה הדבר הקשה ביותר שעבר עלי בימי חיי."

אצל נשים התפתחו אבולוציונית ההבעה הרגשית והיכולת לחמול. אצל נשים קיימת התנהגות המוכרת בשם "התאמה ריגשית"- היכולת להכיר בתחושותיו של התינוק, לאשר חיצונית את הרגשתו תוך "חיקוי" התנהגותו, והתאמת מצב הרוח של האם לזה של תינוקה. אמהות אשרת הפגינו "התאמה ריגשית" גבוהה יותר, גידלו ילדים מאוזנים יותר. הילדים הללו חיו יותר מאחרים- ובהדרגה, באמצעות הברירה הטבעית, ניתנה עדיפות לנשים בעלות יכולת טובה יותר להביע עצב, צער, אמפתיה, חמלה ורגשות טיפוח אחרים. למרות שגולה לא זכתה לחוות אימהות מלאה, רגש החמלה ליווה אותה כמנהיגה אישה, לאורך כל דרכה. יתרון גנטי-אבולוציוני-תרבותי זה מהווה בסיס איתן למנהיגה הנשית לעצב לעצמה חזון מבוסס חמלה לפתרון בעיות, או מתן מענה לצורך או למצוקות הסובבים אותה. גולה מוערכת יותר על-ידי הסובבים אותה, ולכן הובלתם קלה יותר. המודעות היא הכרתה של מנהיגה נשית בעצם קיומה והווייתה, והתבוננותה במחשבותיה, בתחושותיה וברגשותיה.

גולה כמנהיגה דמלכות"ה במהלך המלחמה

גולה יוצאת לעבודה, תפקידה למיין קופסאות שימורים במחסני הצבא הגרמני. גולה מתחילה לחבל בקופסאות השימורים על-ידי שניקבה אותן במסמר חד. בת דודתה רבקה עורכת הכרה בין גולה, דולק ושימק, שהיו ראשי תנועת "עקיבא". השניים נשבים בקסמה.

לאחר האקציה שמתחוללת בגטו קראקוב ביוני 1942, יוצאת גולה מן הגטו לצד הארי. גולה מארגנת את הסניף הקומוניסטי בקראקוב. היא מקימה בית דפוס להדפסת כרוזים. גולה עוזרת לאנשי "עקיבא" להתגבר על הקשיים במעבר החד מפעילות התואמת תנועת נוער, לפעילות התואמת תנועת מחתרת. מנהיגותה הנשית של גולה מאופיינת בוודאות אינטואיטיבית וגמישות חשיבתית. חשיבה זו הרבה יותר דינאמית, ומסתמכת באופן ניכר על המנהיגה עצמה. כלומר זוהי חשיבה הרבה יותר סובייקטיבית מאשר צורת החשיבה האלגוריתמית שהינה יחסית אובייקטיבית והגיונית. ודאות אינטואיטיבית מגיעה מאותו חלק לא מוגדר ולא ברור בתודעה האנושית, המאפשר לגולה לפעול בדרך יצירתית וחדשנית שהיא לא תמיד מבוססת הגיון צרוף. יש שמשייכים את אותו חלק אינטואיטיבי לנשים דווקא וקוראים לו "אינטואיציה נשית", לכאורה הדרך שבה נשים יודעות את מה שהן יודעות, מבלי הסבר לוגי, אותן "תחושות בטן" מסתוריות שבגינן נשים לכאורה מחוברות לאיזה מאגר מידע עצום וגדול שמאפשר להן "לדעת" דברים גם אינם הגיוניים כלל. נשים ניחנות בהבחנה חדה יותר מגברים. יש להן יכולת להטמיע מהר יותר את כל העובדות הנפרדות שהן אספו ולהגיע למה שנראה כראיית הנולד.

שתי זרועות השפיעו בצורה מכרעת על פעילותה של גולה כמנהיגה:

1.    הארגון הלוחם של הנוער החלוצי שבמרכזו היתה תנועת "עקיבא" והעיתון המחתרתי "החלוץ הלוחם" שהיה כלי ביטויים.

2.    הקבוצה הלוחמת של "השומר הצעיר" ובראשה השיק באומינגר, שפעלה יד ביד עם המחתרת הלוחמת של המפלגה הקומוניסטית הפולנית, תחת השם "איסקרא".

השיק באומינגר הכיר את גולה עוד בהיותו בלבוב ב-1940, בעת שכיהנה שם כחברת מועצת העיר תחת השלטון הסובייטי. היא היוותה עבורו מקור השראה פוליטי.

השיק למד את שיטות ההתארגנות המחתרתית מגולה, שהיתה למודת ניסיון שמאחוריה שנות פעילות קומוניסטית רבה. מנהיגי "החלוץ הלוחם" ראו בה דוגמה ומופת לאישה עדינת נפש, למודת ניסיון ויחד עם זאת לוחמת אמיצה. בשל אישיותה וכל סגולות נפשה נטו להאמין, כי סגולות אלו הן בבואה לערכי מפלגתה. השיק היה המפקד וגולה היתה אחראית על קשרי חוץ.

הקבוצה נוסדה במאי 1942. גולה השקיעה מאמץ מתמיד לשיפור הקבוצה דרך טיוב האינטראקציה הבינאישית בין החברים. בכדי ליצר "צוות משפחתי" דרוש סגנון מנהיגות בינאישי: הובלה דרך יצירת שותפות רגשית ללכידות למחויבות. גולה מניעה דרך תקשורת בינאישית, מכילה, מבוססת הכרות אישית, ריגשית, מייצרת תחושת שייכות באיכות אנושית. "הדבק" המשפחתי המלכד את הקבוצה אינו תלוי משימה ויעדים אלא מבוסס על מערכת יחסים בינאישית. אף אם המשימה תשתנה, מידת מחויבות אנשי הקבוצה אחד לשני תישאר ולעיתים אף תגדל. "צוות משפחתי" הוא צוות עמיד resilience יותר מכל סוג של צוות אחר. בעקבות כך החליטו מנהיגי החלוץ הלוחם על שיתוף פעולה מלא עם פ.פ.ר, שהתברר כעבור זמן קצר כאכזבה, מאחר שלא היה בידם של פעילי פ.פ.ר לסייע ללוחמים היהודים כנדרש. גולה משלבת, מכלילה ועושה סינתזה ואינטגרציה יותר מגברים. בזכות היכולת האמפאתית הגבוהה שלה היא סבלנית וסובלנית יותר כלפי נתונים דו-משמעיים, ורואה בכל סוגיה גורמים מעורבים רבים יותר. למנהיגה חשיבה מערכתית הוליסטית המאפשרת להביט בשלם. המנהיגה רואה יחסי גומלין ולאו דווקא פרטים, היא מזהה מסגרת ודפוסים ולא תמונת מצב רגעית. גולה מצאה בקרקוב סניף מפורק ביותר וניסתה להפעילו ולשקמו מחדש. עובדה זו מסבירה את חוסר היכולת של הסניף להעניק את הסיוע הנדרש, מאחר שהיה בשלבי שיקום. גולה הקימה בסניף בית דפוס להדפסת כרוזים והייתה הרוח החיה בשיקומו מחדש.

השילוב בין תחושת שייכות בינאישית משפחתית, עם כללים ונהלים ברורים, מהווים את ייחודה של המנהיגות הנשית בהובלת צוות או ארגון. בזכות היכולות הבינאישיות של המנהיגה הנשית לאמפתיה והובלת קונפליקטים, נוצרת גמישות, שייכות ואחריות. מעדותן של קשריות: "גולה מירה והרש (השיק) באומינגר הם שהנהיגו אותנו... כמו גיבורים אמיתיים ויתרו על כל הקשרים האישיים... והחלו לארגן את הנוער היהודי... גולה הקסימה את כולנו... הרגשנו כי עם אנשים כאלה כדאי להלחם ולמות."

גולה, בזכות מעמדה ב-פ.פ.ר ובזרוע המבצעית שלה- "הגווארדיה לודובה", דואגת לקבוצתו של באומינגר וסיפקה להם אקדחים ורימונים. גולה כמנהיגה חושבת חשיבה הקשרית, הוליסטית. היא מגלה גמישות מנטאלית רבה יותר, שיפוט עשיר בדמיון והיא אינטואיטיבית יותר תוך תכנון לטווח ארוך. נקודת ההשקפה שלה רחבה יותר, אוספת נתונים רבים יותר הקשורים לנושא תוך כוליות: קישור בין פרטים רבים יותר. בזמן קבלת החלטות היא שוקלת משתנים רבים יותר ורואה דרכים רבות יותר להמשך. הנטייה של גולה היא להתבונן בבעיות בהקשרן הרחב, להתרכז בסוגיה כולה ולא בחלקיה. דבר זה תורם רבות לתכנון ארוך טווח. בזכות גולה, באומינגר ואנשיו זוכים לחופש תנועה בטוח יחסית בשטח העיר קראקוב.

יכולות המנהיגה הנשית של גולה בהתבסס על מחשבה רשתית:

·        לאסוף, לקלוט ולשקול טווח רחב של נתונים

·        לבנות מערכת יחסי גומלין סבוכה ומורכבת בין מקבצי רעיונות

·        לדמיין התפתחויות בלתי צפויות

·        להתמודד עם נתונים דו-משמעיים

·        להיעזר באינטואיציה כדי לנקוט פעולות בהלימה למצבים לא מובנים

·        לתכנן אסטרטגיות בכיוונים מרובים

·        לתכנן תכניות מורכבות וארוכות טווח

·        לחזות מגוון רחב של השלכות

·        לצפות שינויים מהירים ובלתי צפויים

·        להכין חלופות למקרה חירום

·        לקבוע יעדים בתוך הקשרם החברתי הרחב יותר

·        לחשוב חשיבה מערכתית

·        לשמור על גמישות מנטאלית ולבצע בו-זמנית מספר משימות רב

TheMalchutha: Gola Mire a Feminine Leadership Role model 2

גולה מירה מנהיגה דמלכות"ה: מודל למנהיגות נשית 2

פירוט מודל דמלכות"ה אצל מירה גולה:

בשלושת קצוות המודל קיימות 3 תכונות ייסוד המאפיינות את המנהיגות הנשית:

·        מחשבה רשתית המחברת את כל הנקודות ומייצרת ראיית-על (מטה-קוגניציה).

·        כוליות אמפתית כרגישות בין-אישית להכלת האחר כשלם ופיתוחו.

·        תוך-אישית המייצרת מודעות עצמית גבוהה ותפישת עצמי בצורה ענווה.

גולה כמנהיגה בראשית דרכה

בגיל 13 כשגילתה גולה כי בעיירה פועל סניף של ארגון הנשים הציוניות "שולמית", החליטה להקים סניף משלה: "בנות שולמית", והעדיפה לעסוק בחלק האידאולוגי של פעילות הקבוצה. כמדריכה ביקשה מכל חברה בתנועה להכין הרצאה בנושאים אקטואליים. בגיל 14 החליטה גולה לעבור לקן תנועת "השומר הצעיר" בעיר ריישא, תוך שהיא סוחבת אחריה את כל חברות הקבוצה. הוריה דרשו ממנה לעזוב את התנועה עקב פעילות שאינה הולמת, גולה לא ויתרה, ברחה מהבית, והשאירה מכתב בו היא מבקשת מהוריה שיבינו אותה ואת דרכה: " אם יש בכם אמון, האמינו במעשי. איני יכולה לשאת עוד את דרך החיים הזו. (...) אתם חושבים שאני בוודאי עדיין ילדה, אך העובדות מעידות אחרת. וכמוני עוד אלפי נערות אחרות במצב דומה. אני מכירה בכך שמתחוללת התנגשות בין הדורות אבל אינני יכולה לעשות שקר בנפשי ולוותר." הדרך הרגישותית של גולה היא תהליך אינטגרציה של מחשבה רשתית, כוליות אמפתית ומודעות עצמית תוך-אישית המייצרת ענווה.

גולה הייתה תלמידה מצטיינת בגימנסיה, היא נתנה שיעורי עזר לתלמידים חלשים ובכסף שהרוויחה עזרה לחניכים העניים במימון שהייתם במושבות הקיץ שנערכו מטעם התנועה. גולה המשיכה את פעילותה האינטנסיבית בתנועת "השומר הצעיר" ובגיל 17 כבר הפכה להיות חברת ההנהגה הראשית של "השומר הצעיר" בגליציה.  ב-1929 התלבטה גולה בין הליכה להכשרה לבין לימוד מקצוע הסנדלרות.

כמנהיגה רגישותית Compassionate Leader יחסה גולה חשיבות רבה ללימוד המקצוע. לדעתה המקצוע אינו רק אמצעי לפרנסה אלא הוא תפישת עולם וגורם אימננטי, הטבוע באישיות האדם. גולה מסרבת ללכת להכשרה. לפי דעתה ההכשרה אינה מכינה לחיים, היא אינה מכינה למאבק אמיתי עם החיים. גולה מעדיפה להגיע לקיבוץ לאחר שהיא בשלה ומגובשת מבחינה רעיונית, תוך התמודדות אינדיבידואלית עם המציאות. היא "אובססיבית" לגבי רכישת מקצוע, ואותו היא תגשים לכשתהיה מנהיגה ראשית.

החיבור בין מחשבה רשתית וכוליות אמפתית מייצר לכידות המשפחתית: יצירת אווירה משפחתית בין המונהגים המבוססת על תקשורת בינאישית מיטבית, שייכות ולקיחת אחריות משותפת. הובלת צוות מונהגים בראיית-על מעבר לפרטים, תוך התייחסות לכל אחד מן הפרטים כשלם, בצורה מכילה וסבלנית. עם סיום לימודיה ב-1929, עקב התגברות האנטישמיות בפולין, מחליטים הוריה לעבור לאנטוורפן שבלגיה גולה לא הצטרפה אליהם, ועברה לעיר לבוב, בה שוכנת הנהגת התנועה בגליציה, שם הכירה את אולק האוזמן שהפך לבן זוגה ואף הוא חבר הנהגת השומר הצעיר. גולה נבחרת להנהגה הראשית של "השומר הצעיר" בגליציה.

גולה נכנסת להנהגה בתקופה הקשה ביותר שידעה "תנועת השומר" בגליציה בין שתי מלחמות עולם. בתקופה זו ניטש הוויכוח הסוער בין נאמנות לציונות לבין אהדה לסוציאליזם המהפכני. גולה מנסה לתקן את המצב, אך גם היא עצמה נבוכה. היא נאבקת בגלוי במשבר. החיבור בין הכוליות האמפתית והמודעות התוך-אישית מייצר אצל גולה ודאות אינטואיטיבית: ביטחון ביכולת לחוש את הסיטואציה או המצב מעבר לעובדות ולפרטים, תוך הסתכלות רחבה לטווח הארוך, "ראיית הנולד". גולה מחברת תכניות הדרכה מפורטות לשכבות הצעירות. עיקר עבודתה של גולה באה לידי ביטוי בנדודים בין הקינים, בניסיון לשקם את הקינים ההרוסים, לעודד את רוחם של הנותרים ולספק חומר הדרכה לפעילים. גולה הסתערה במרץ האופייני לה על הקינים בניסיון לשקמם. "מצאתי את הקן במצב של סטגנציה וריקבון, המשמיצים היחידים הם המתבגרים, הם מחוסרי משמעת ואחריות, מרדנים, לא עברו שום חינוך, הם הביטוי המופתי של שטחיות ופלסטריות בקן." כמנהיגה דמלכות"ה הדרך הרגישותית של גולה הופכת לHabitual Vision- חזון שהופך להרגל, דרך לכידות משפחתית, ודאות אינטואיטיבית והתמדה בפרטים. גולה מוציאה את שכבת המתבגרים מהקן, לפי דבריה "ללא רחמים", מארגנת את הסניף, מארגנת קבוצות, ומשאירה תכניות פעולה. ציר עבודתה של גולה הוא המאבק על שיקום ה"קינים" ומלחמת מאסף בגילויי המשבר.

גולה כלוחמת פמיניסטית

במקביל גולה היא מנהיגה אמיצה ולוחמת פמיניסטית לשוויון זכויות האישה. גולה מקדישה לנושא לא פחות להט מכפי שהקדישה לעבודתה בשיקום ה"קינים".

לקראת הועידה השלישית בספטמבר 1930בוורוסקי, מפרסמת גולה מאמר: "מסביב לשאלת חינוך הבחורה". במאמר זה תוקפת גולה את צביעות החברה שאוחזת בסיסמאות יפות של שוויון בין האישה והגבר, אבל הסיסמאות אינן באות לידי הגשמה והאישה נמצאת במצב נחות לעומת הגבר: "אין להסתפק בחינוך רק בסיסמאות יפות של שוויון הערך החברתי של הגבר והאישה, וסיסמאות על האנשת הבחורה (פירושו: להגביר בתוכה את היסודי האנושי). אלא שסיסמאות אלו הן תמיד רק בפי הבחורים. חינוך תכליתי הינו חינוך הרוצה ליצור יחידים מאושרים, היודעים לחיות בחברה ולמצוא בה את אושרם, צריך שיהא מסתמך על המציאות ולא על האידאלים, על הפסיכולוגיה ולא על האתיקה."

גולה באומץ רב ובענווה גורסת, שבמצב היום הבחורות הינן נוירוטיות, חסרות סיפוק עצמי משאיפות שלא נתגשמו, ואינן שביעות רצון מעצמן. הסיבה לפי טענת גולה היא, שהחל מגיל צעיר נתקלת הבחורה בתופעות של ביטול לגביה והיא מכירה בעובדה שמחנכים אותה אחרת מאשר את הבחור. ההבדל מקורו בדעה המקובלת- שמנת המשכל של הבחורה היא נמוכה משל הגבר.

גולה מציעה כי יש ליצור בקינים אטמוספרה של כבוד ורצינות לגבי השוויון: "צריך לשים קץ לאדישות וללגלוגים. בשכבת בית היוצר של רעיון חינוכנו צריכה לפרוץ ההכרה, שיצירת טיפוס האישה אינו עניין לבחורות בלבד. צריך להדגיש בלי הרף את היסודות של אחריות שווה וחובות שווים כלפי הקיבוץ החברתי אשר האדם שייך אליו. עם החובות השווים יבוא גם הכבוד ההדדי."

גולה מנצלת את האפשרות שמקנה לה מעמדה בהנהגה הראשית, ומביאה לידי ביטוי את תפישתה השוויונית בין הגבר לאישה, את חשיבות לימוד המקצוע כקידום מקצועי וסיפוק מאוויים. "הבחורה צריכה להרגיש שמתייחסים אליה ומכבדים אותה, רק תודות לתכונות אישיות ולא בשל טעמים אחרים. עבור הבחורה המקצוע הוא גורם פסיכולוגי וחינוכי כביר, הוא נותן לה הרגשת השוויון המלא."

גולה משכנעת קבוצת בחורות לעסוק מקצועות שונים כגון: סנדלרות, זגגות, צבעות, פחחות וכו'. היא הצליחה בתהליך ואף חשבה להרחיבו. בתחום נוסף גולה מנסה לשנות- סוגיית החינוך המיני. לדבריה יש לבדוק מחדש את צורות ההולמות את היחידה הקיבוצית, ולאור זאת גם לקבוע את דרכי החינוך המיני הרצוי. 

TheMalchutha: Gola Mire a Feminine Leadership Role model 1

גולה מירה מנהיגה דמלכות"ה: מודל למנהיגות נשית 1

מירה גולה Miriem Golda (Gola) Mire, לוחמת מחתרת קומוניסטית שהנהיגה את תנועת "עקיבא" בקראקוב, היא דוגמה מושלמת למנהיגות נשית אמיצה, המכילה במנהיגותה את כל שבעת הרכיבים של מודל דמלכות"ה. גולה נולדה ב-1911 בגליציה שבפולין בעיר ריישא (ז'שוב), למשפחה מסורתית שהתפרנסה מבית מסחר לנוצות. עוד בגיל צעיר התגלו אצל גולה כושר מנהיגות ורצינות רבה, יחסית לגילה הצעיר. מודל דמלכות"ה פותח על-ידי ניר גולן, מומחה לחינוך ומנהיגות, ומורכב משבעת המאפיינים הייחודים למנהיגות נשית:

דרך רגישותית Compassionate road map

מחשבה רשתית Web-thinking

לכידות משפחתית Familial team

כוליות ואמפתיה Holism & Empathy

ודאות אינטואיטיבית Intuitive certainty

תוך-אישית Self-awareness וענווה  Modesty

התמדה בפרטים  Detailed Persistence

ציוני דרך בחיי מירה גולה:

1924 הקימה סניף משלה: "בנות שולמית".

1925 החליטה גולה לעבור לקן תנועת "השומר הצעיר".

1928 הפכה להיות חברת ההנהגה הראשית של "השומר הצעיר" בגליציה.

1929 עברה לעיר לבוב והכירה את אולק האוזמן.

בספטמבר 1930 מפרסמת גולה מאמר: "מסביב לשאלת חינוך הבחורה".

באביב 1932 כפעילה ב"שומר הצעיר" היא יוצאת לפעילות במושבות הקיץ וכותבת מיזמים אידיאולוגים חדשים.

בסוף אוגוסט 1932 הוצאה גולה מהתנועה, גולה ואולק מתחילים לעבוד בבית החרושת "קונטאקט" בלבוב.

ב-1934 גולה נוסעת לבקר את הוריה באנטוורפן, וממשיכה בפעילות תעמולתית ובחלוקת כרוזים.

בשנת 1936 פורצת שביתה בבית החרושת. גולה, אולק ופעילים קומוניסטים אחרים נעצרים.

בסוף 1938 היא מועברת לכלא פורדון.

בפרוץ המלחמה נמלטים גולה ויתר האסירות, בביאליסטוק היא פוגשת את אולק, וביחד עם אולק היא עוברת ללבוב.

1940 השיק באומינגר הכיר את גולה בהיותו בלבוב.

ביוני 1941 פולשים הגרמנים לברית המועצות. גולה בהריון מתקדם ואולק מצטרף לצבא האדום ופונה מזרחה.

סתיו 1941 נולד בנה יורק והיא מועברת עימו לקראקוב. יורק מת בתום הנסיעה.

לאחר האקציה שמתחוללת בגטו קראקוב ביוני 1942, יוצאת גולה מן הגטו לצד ה"ארי". גולה מארגנת את הסניף הקומוניסטי בקראקוב.

הקבוצה הלוחמת של "השומר הצעיר" תחת השם "איסקרא" נוסדה במאי 1942. השיק היה המפקד וגולה היתה אחראית על קשרי חוץ.

הפעולות שבוצעו על-ידי "איסקרא" והגיעו לשיאן בדצמבר 1942:

אוגוסט 1942- התנקשות באדמס, נציג גרמני בכיר בעיר מיילץ שבמחוז רישא.

אוגוסט 1942- התקפה על מחנה משטרה גרמנית על נהר הויסלה, חיסולם של שני ז'נדרמנים גרמנים.

ספטמבר 1942- פריצה לסדנאות ומחסני "אופטימה".

אוקטובר 1942- הצתה בגז'וגושק, התקפה על מחסני הרכבת שברחוב ורוצלאבסקה.

22/12/1942 התקפה בחג המולד על בתי הקפה: "אימפריאל", "ציגאנריה" ו"לאספאנדה" שבמרכז קראקוב. הפעולה תוכננה ובוצעה בשותפות עם לוחמי "הארגון החלוצי הלוחם".

בפברואר 1943 התגלה לגרמנים מקום מחבואו של השיק באומינגר. הוא הרג אחדים מהם ומצא את מותו בקרב הקצר שהתנהל.

במרץ 1943 נאסרה גולה בבית הדפוס שהקימה בקראקוב להדפסת חומר תעמולה של ה-פ.פ.ר.

ב-29 לאפריל 1943 גולה ואסירות נוספות מנסות להמלט, גולה נפצעה במטח הראשון, אבל ממשיכה בניסיונה להימלט עד שצרור ארוך משיגה ומקפח את חייה.

עם סיום המלחמה מעניק השלטון לגולה את אות בהצטיינות הגבוה ביותר לאחר מותה- "וירטוטי מיליטרי".

דרכה הרגישותית (Compassionate road map) של גולה, נובעת ממחשבתה הרשתית ((Web-thinking: היא קוראת את מפת הכוחות הכוללת סביב העיר קראקוב ואינה מתמקדת בראייה נקודתית של תנועת נוער זו או אחרת. היא מובילה את המחתרת דרך יצירת לכידות משפחתית (Familial team). גולה מכילה יותר, קשובה יותר לצרכים האישיים, תוך ראיה כוללת של מגמות ותהליכים ארציים וגלובליים, לכן ייחודה של גולה בראייה הכולית וביכולת ההכלה והאמפתיה ((Holism & Empathy. גולה הייתה מנהיגה בעלת "תחושת בטן"- אינטואיציה ((Intuitive certainty. גולה ענווה (Modesty) יותר מהמנהיגים הגברים שבסביבתה, בשל המודעות העצמית הגבוהה שלה (Self-awareness). לאורך כל הדרך היא מובילה תוך דבקות והתמדה בפרטים הקטנים Detailed Persistence)) ואינה מוותרת בשום שלב במהלך חייה. 

Compassionate vision based on empathy

חזון רגישותי מבוסס חמלה

המשפט "ואהבת לעמך כמוך" מייצג תפישת יסוד המנחה מנהיג רגישותי Compassionate Leader. חזון רגישותי Compassionate vision הוא חזון מבוסס אמפתיה. המנהיג תופש את העם שמולו כישות בעלת צרכים ורגשות, מזהה את הלך הרוח ואת רגשותיו, ומגדיר את משמעותם. הוא מפתח רגישות להבנה זו. המנהיג הרגישותי מכיר באופן ספציפי ומדויק את נקודת ראותו הסובייקטיבית של עמו, כל זאת באופן שהעם ירגיש שהוא הובן.

ראשיתו של החזון הרגישותי הוא בהקשבה הפעילה של המנהיג לעולמו הפנימי ורחשי ליבו של העם, הקשבה פעילה זו היא תוך התרכזות והתכוונות לדברי העם. הקשבה זו היא תוך התרוקנות של המנהיג מעמדותיו וממה שנמצא באותו הרגע בתודעתו, כדי להיות בשירותו המלא של העם. מתוך הקשבה אמיתית זו למצוקות העם ולצרכיו העמוקים מתגבש החזון הרגישותי: הוא נובע מן העם ולא מהמנהיג. המנהיג עוזר לעמו לגשר על הפער בין הכוונות למעשים של העם, בין הצורך שלו כעם להתנהגותו. המנהיג רואה דרך החזון הרגישותי את המציאות החדשה מתוך מסגרת התייחסותו של העם, ושיאו של התהליך בהגשמת החזון, הודות להבנה האמפתית.

חזון רגישותי הוא החזון הגבוה ביותר אליו יכול לשאוף מנהיג, הוא הופך את המנהיג לאפשר- Facilitator, שליח ציבור אמיתי של עמו.

תהליך בניית החזון כולל בתוכו לא רק הקשבה אמיתית למסר המילולי אלא גם למסר הרגשי.

"ואהבת לעמך כמוך" היא תפישה המחייבת את המנהיג לראות את עולמו הפנימי של עמו, לראות איך נראה העולם בעיני העם, כאילו היה עולמו הוא. המילה "כאילו" היא קריטית לבניית החזון הרגישותי. התהליך מחייב גם שמירה על מודעות עצמית מלאה של המנהיג וגם הקשבה טוטלית לצורכי ורגשות העם.

המנהיג מנסה לראות את הדברים מבעד לראייתו של העם, מתוך מוכנות לאבד באופן זמני את זהותו האישית, לחוש את חוויתו של העם, כאילו הייתה החוויה שלו, לקיים דיאלוג פנימי בין "העם" לבין ה"אני" המנהיגותי שלו, ולבסוף להינתק ממעורבותו הסובייקטיבית בעמו ולחזור לזהות המנהיג שלו.

ללא מעבר זה, הלוך וחזור בין "העם" לבין ה"אני", לא יבנה חזון רגישותי אמיתי.

לאורך כל תהליך בניית החזון ומימושו מתקיים דיאלוג משמעותי, המאפשר לכל אחד מהשותפים לתהליך, לבטא אי-הסכמות, כאשר יש התנגשות בין הצרכים שלהם.

דיאלוג משמעותי זה לא נועד לספק את צורכי המנהיג, אלא לניסיון הדדי להבין את צורכי העם. הדיאלוג מאפשר גם ביטויים ביקורתיים, תוך אמפתיה וכבוד לרגשות ולדעות של העם. המטרה לנסות לטפל באופן בונה במצבי אי-הסכמה או קונפליקט בין המנהיג לבין עמו ובתוך עצמו.

לפי המשפט "ואהבת לעמך כמוך" המנהיג אינו צריך להסכים לשום דבר שהעם אומר, אך הוא צריך להיות מוכן למות כדי להגן על זכות העם לומר את דברו.

TheMalchutha: Web-thinking

מודל דמלכות"ה: מחשבה רשתית 

מחשבה רשתית שמה דגש על המכלול לעומת מחשבה הממוקדת חלקים. מחשבה רשתית נותנת מענה לריבוי משימות לעומת מחשבה ממוקדת המתעסקת בעשיית הדברים בזה אחר זה. מנהיגות נשית מבוססת מחשבה רשתית על-פי מודל דמלכות"ה.

יכולות המנהיגה הנשית בהתבסס על מחשבה רשתית:

·        לאסוף, לקלוט ולשקול טווח רחב של נתונים

·        לבנות מערכת יחסי גומלין סבוכה ומורכבת בין מקבצי רעיונות

·        לדמיין התפתחויות בלתי צפויות

·        להתמודד עם נתונים דו-משמעיים

·        להיעזר באינטואיציה כדי לנקוט פעולות בהלימה למצבים לא מובנים

·        לתכנן אסטרטגיות בכיוונים מרובים

·        לתכנן תכניות מורכבות וארוכות טווח

·        לחזות מגוון רחב של השלכות

·        לצפות שינויים מהירים ובלתי צפויים

·        להכין חלופות למקרה חירום

·        לקבוע יעדים בתוך הקשרם החברתי הרחב יותר

·        לחשוב חשיבה מערכתית

·        לשמור על גמישות מנטלית ולבצע בו-זמנית מספר משימות רב

הסבר למחשבה הרשתית אצל מנהיגה נשית:

לקליפת המוח הקדמית יש מבנה שונה אצל נשים ואצל גברים. לפחות אזור אחד בקליפת המוח הקדמית גדול יותר אצל נשים. לקליפת המוח הקדמית תפקיד של צומת המוח, היא סוג של Hub, המעבד סוגים שונים של מידע, וקשור עם אזורים רבים במוח. היא אחראית על ביצוע מספר פעולות במקביל. חלק זה של המוח שולט גם ביכולת לעקוב אחר פיסות מידע רבות בו-זמנית, ביכולת לשלוף את הנתונים הללו ולשקול את ערכם בעודם נאגרים. קיימת בקליפת המוח הקדמית היכולת למצוא דפוסים בתוך המידע ולחזות תוצאות בהתבסס על הנתונים. תהליך זה מייצר מחשבה רשתית בעלת גמישות מנטלית, איכות היפותטית, תכנון עתידי בהיבט רשתי. מחשבה זו מבוססת על קליטת קבוצות גדולות יותר של נתונים וראיית עולם באורח הקשרי יותר. תכנון ארוך טווח מתרחש בעיקר בקליפת המוח הקדמית התורמת לנטייתן של נשים לתכנן לטווח הארוך.

כפיס המוח הוא גשר רקמתי, המחבר בין אונות המוח. הכפיס המקשר בין שני חצאי המוח מהמצח לחלקו האחורי של הראש עבה מעט יותר אצל נשים. גשר נוסף הוא הצרור הקדמי הרחב בממוצע ב-12 אחוזים לעומת הגשר הקיים אצל גברים.

גשרים אלו, העבים יותר אצל נשים, מאפשרים תקשורת רבה יותר בין שתי אונות המוח. הקשרים הטובים יותר בין האונות משפרים את היכולת לאסוף ולנתח מידע מגוון יותר, בסיס חיוני ליצירת מחשבה רשתית.

בעולם כיום, המתאפיין בהתמחות והתמקצעות המתחדשת ומתעדכנת באופן קבוע עולה הצורך במחשבה רשתית. מחשבה זו מתכללת את כל התהליכים והמשאבים בארגון בראיית-על: ראיית כל הארגון, כל הממשקים, הלקוחות, השוק, והמגמות, על-ידי העלאת רמת השליטה הניהולית ואיכות הבקרה. מחשבה רשתית היא המעבר מראיית הפרט או הפרטים לראיית המכלול או התהליכים והמשאבים, היא חיבור כל הנקודות לידי קו אחד או מכלול. מחשבה רשתית מייצרת קשרים בין פרטים ויוצרת תהליכים ומבנים בארגון.
מחשבה רשתית מעלה את רמת השליטה הניהולית ובכך משפרת את יכולות ואיכות מעקב ובקרה, ייעול תהליכים ארגוניים ומיצוי מקסימלי של המשאבים האנושיים והטכנולוגים. היא מאפשרת לזהות את אותם מקומות בהם קיימים פערים או צורך בחדשנות. מנהיגה נשית בעלת מחשבה רשתית, ממנפת מקומות אלו להובלת יזמות עסקית וטכנולוגית. מטרות ארגוניות אלה מושגות באמצעות שיפור ושילוב מנגנוני תצוגת מידע אינטגרטיביים, העברת מידע, שיבוץ מידע ושימוש חוזר במידע.
בהיבט החוץ ארגוני, מטרות המחשבה הרשתית הן: שיפור תהליכי ואמצעי התקשורת עם לקוחות וספקים, מינוף המידע הקיים בארגון והטכנולוגיה הממומשת בו ליצירת יתרון תחרותי גמיש וחדשני, ניהול זמיש (Agile), השגת תמיכה למערכות המידע בארגון, כך שיותאמו לשינויים בצרכים העסקיים החוץ ארגוניים, תוך יצירת גמישות בשינוי תנאי מסחר ובאסטרטגיות הארגוניות. מחשבה רשתית יכולה להתבצע או דרך סנכרון או דרך מציאת מכנה משותף: ראיית-על.

מחשבה רשתית מייצרת תפישה אינטגרטיבית, היא תפישת המכלול, המאגר, התהליך, המשותף ולא הפרט. בגלל תפישה ונקודת מבט זו היא מאפשרת גמישות, התייעלות ויצירתיות בעיקר במערכות גדולות הנותנות מענה דרך פתרונות מורכבים, דרך הפיכת דברים נפרדים ושונים לישות אחת, מיזוג, שילוב ואיחוד. האינטגרציה היא תהליך של מציאת מכנה משותף או רמה עקרונית של מספר פרטים כולל שילוב וסנכרון ביניהם. אינטגרציה מייצרת שילוב בין רכיבים שונים בתוך המערכת, לאחר בדיקת מאפייניו כל רכיב, ניתן להמשיך את תהליך האינטגרציה בביצוע שילוב בין מרכיבי המערכת לבין הסביבה או הסביבות בהן הם מיועדים לפעול. ניתן לבצע אינטגרציה על-ידי איגום Pooling: ניהול משאבים דרך קיבוצם למאגר משותף באופן הניהול, בכדי למקסם ולתת יתרון סינרגטי או לצמצם סיכונים באופן השימוש.
אינטגרציה זו מעודדת חדשנות ושכיחה במתן הפתרונות המורכבים.

מנגנון נוסף הוא מחשבה רשתית דרך ורסטיליות: על-ידי יצירת משאב ורסטילי אשר משמש גם לתפקידים מגוונים וגם למצבים משתנים נוצרת הגמישות האינטגרטיבית. תהליך האינטגרציה דורש מידה שונה של יכולות ורסטיליות מגוונות מבעלי תפקיד שונים בארגון. חלקם ידרשו ללמוד ולהפנים תהליכי עבודה חדשים, חלק אחר יידרש להסתגל לשינוי בתהליכים, וחלקם לא יצטרכו לשנות מאום בעבודתם היומיומית. כמובן שהבדל כזה בהשפעת המערכות על הארגון, הוא מאפיין חשוב ולעתים קריטי בתהליך האינטגרציה, ולכן יש לשים עליו את הדעת כבר בשלבי התכנון וניתוח הדרישות.

מחשבה מערכתית מאפשרת להביט בשלם. זוהי מחשבה הרואה יחסי גומלין ולאו דווקא פרטים, מחשבה מזהה דפוסים ולא תמונות מצב רגעיות.

המחשבה הרשתית בעקבות הגמישות המנטלית, נכונה יותר לקבל יוצאים מן הכלל, ולראות קשת רחבה יותר של חלופות. כל הכישורים הללו הם היבטים של מחשבה-רשתית האופייניים למוח הנשי.