Compassionate vision based on empathy

חזון רגישותי מבוסס חמלה

המשפט "ואהבת לעמך כמוך" מייצג תפישת יסוד המנחה מנהיג רגישותי Compassionate Leader. חזון רגישותי Compassionate vision הוא חזון מבוסס אמפתיה. המנהיג תופש את העם שמולו כישות בעלת צרכים ורגשות, מזהה את הלך הרוח ואת רגשותיו, ומגדיר את משמעותם. הוא מפתח רגישות להבנה זו. המנהיג הרגישותי מכיר באופן ספציפי ומדויק את נקודת ראותו הסובייקטיבית של עמו, כל זאת באופן שהעם ירגיש שהוא הובן.

ראשיתו של החזון הרגישותי הוא בהקשבה הפעילה של המנהיג לעולמו הפנימי ורחשי ליבו של העם, הקשבה פעילה זו היא תוך התרכזות והתכוונות לדברי העם. הקשבה זו היא תוך התרוקנות של המנהיג מעמדותיו וממה שנמצא באותו הרגע בתודעתו, כדי להיות בשירותו המלא של העם. מתוך הקשבה אמיתית זו למצוקות העם ולצרכיו העמוקים מתגבש החזון הרגישותי: הוא נובע מן העם ולא מהמנהיג. המנהיג עוזר לעמו לגשר על הפער בין הכוונות למעשים של העם, בין הצורך שלו כעם להתנהגותו. המנהיג רואה דרך החזון הרגישותי את המציאות החדשה מתוך מסגרת התייחסותו של העם, ושיאו של התהליך בהגשמת החזון, הודות להבנה האמפתית.

חזון רגישותי הוא החזון הגבוה ביותר אליו יכול לשאוף מנהיג, הוא הופך את המנהיג לאפשר- Facilitator, שליח ציבור אמיתי של עמו.

תהליך בניית החזון כולל בתוכו לא רק הקשבה אמיתית למסר המילולי אלא גם למסר הרגשי.

"ואהבת לעמך כמוך" היא תפישה המחייבת את המנהיג לראות את עולמו הפנימי של עמו, לראות איך נראה העולם בעיני העם, כאילו היה עולמו הוא. המילה "כאילו" היא קריטית לבניית החזון הרגישותי. התהליך מחייב גם שמירה על מודעות עצמית מלאה של המנהיג וגם הקשבה טוטלית לצורכי ורגשות העם.

המנהיג מנסה לראות את הדברים מבעד לראייתו של העם, מתוך מוכנות לאבד באופן זמני את זהותו האישית, לחוש את חוויתו של העם, כאילו הייתה החוויה שלו, לקיים דיאלוג פנימי בין "העם" לבין ה"אני" המנהיגותי שלו, ולבסוף להינתק ממעורבותו הסובייקטיבית בעמו ולחזור לזהות המנהיג שלו.

ללא מעבר זה, הלוך וחזור בין "העם" לבין ה"אני", לא יבנה חזון רגישותי אמיתי.

לאורך כל תהליך בניית החזון ומימושו מתקיים דיאלוג משמעותי, המאפשר לכל אחד מהשותפים לתהליך, לבטא אי-הסכמות, כאשר יש התנגשות בין הצרכים שלהם.

דיאלוג משמעותי זה לא נועד לספק את צורכי המנהיג, אלא לניסיון הדדי להבין את צורכי העם. הדיאלוג מאפשר גם ביטויים ביקורתיים, תוך אמפתיה וכבוד לרגשות ולדעות של העם. המטרה לנסות לטפל באופן בונה במצבי אי-הסכמה או קונפליקט בין המנהיג לבין עמו ובתוך עצמו.

לפי המשפט "ואהבת לעמך כמוך" המנהיג אינו צריך להסכים לשום דבר שהעם אומר, אך הוא צריך להיות מוכן למות כדי להגן על זכות העם לומר את דברו.