יום שלישי, 1 באוגוסט 2017

TheMalchutha: Theodor Herzl with Web-thinking

 דמלכות"ה: מנהיג בעל מחשבה רשתית  הרצל

הרצל כמנהיג דמלכות"ה היה בעל מחשבה רשתית Web-thinking: היכולת לשלב תודעה גלובלית עם שליטה במדיה התקשורת, יכולות עבודה בצוות ותקשורת בין-אישית מעולות, חשיבה חדשנית ומומחה בפתרון בעיות, תוך הפעלת מחשבה ביקורתית. מחשבתו הרשתית בא לשיא ביטויה בחיבורו "מדינת היהודים", בו הציג בנימין זאב הרצל תכנית מדינית חדשה וחסרת תקדים: תכנית להקמת מדינה ריבונית לעם היהודי, בהסכמת המעצמות של אותה תקופה, וכחלק מן הפוליטיקה הבינלאומית. מחשבה רשתית שמה דגש על המכלול לעומת מחשבה הממוקדת חלקים. מחשבה רשתית נותנת מענה לריבוי משימות לעומת מחשבה ממוקדת המתעסקת בעשיית הדברים בזה אחר זה. מנהיגות נשית מבוססת מחשבה רשתית על-פי מודל דמלכות"ה.
 
יכולות מנהיגות דמלכות"ה בהתבסס על מחשבה רשתית:
·        לאסוף, לקלוט ולשקול טווח רחב של נתונים
·        לבנות מערכת יחסי גומלין סבוכה ומורכבת בין מקבצי רעיונות
·        לדמיין התפתחויות בלתי צפויות
·        להתמודד עם נתונים דו-משמעיים
·        להיעזר באינטואיציה כדי לנקוט פעולות בהלימה למצבים לא מובנים
·        לתכנן אסטרטגיות בכיוונים מרובים
·        לתכנן תכניות מורכבות וארוכות טווח
·        לחזות מגוון רחב של השלכות
·        לצפות שינויים מהירים ובלתי צפויים
·        להכין חלופות למקרה חירום
·        לקבוע יעדים בתוך הקשרם החברתי הרחב יותר
·        לחשוב חשיבה מערכתית
·        לשמור על גמישות מנטלית ולבצע בו-זמנית מספר משימות רב

המחשבה הרשתית של הרצל היא כפולה- תפישת העם היהודי המפוזר בתפוצות כישות אחת, והסכמה פוליטית בינלאומית של המעצמות הרלוונטיות. הרצל כמנהיג דמלכות"ה התאים את עצמו לאירועים ולתהליכים הגלובליים המתרחשים בהווה ועתידים להתרחש בעתיד. הוא מסתמך על אירועי העבר כבסיס ללמידה והפקת לקחים לגבי ההווה והעתיד. המנהיג דמלכות"ה אינו חי את רק את העבר, הוא חווה במחשבה רשתית את ההווה וכך מתווה את העתיד. 

הסבר למחשבה הרשתית אצל מנהיגה נשית:
לקליפת המוח הקדמית יש מבנה שונה אצל נשים ואצל גברים. לפחות אזור אחד בקליפת המוח הקדמית גדול יותר אצל נשים. לקליפת המוח הקדמית תפקיד של צומת המוח, היא סוג של Hub, המעבד סוגים שונים של מידע, וקשור עם אזורים רבים במוח. היא אחראית על ביצוע מספר פעולות במקביל. חלק זה של המוח שולט גם ביכולת לעקוב אחר פיסות מידע רבות בו-זמנית, ביכולת לשלוף את הנתונים הללו ולשקול את ערכם בעודם נאגרים. קיימת בקליפת המוח הקדמית היכולת למצוא דפוסים בתוך המידע ולחזות תוצאות בהתבסס על הנתונים. תהליך זה מייצר מחשבה רשתית בעלת גמישות מנטלית, איכות היפותטית, תכנון עתידי בהיבט רשתי. מחשבה זו מבוססת על קליטת קבוצות גדולות יותר של נתונים וראיית עולם באורח הקשרי יותר. תכנון ארוך טווח מתרחש בעיקר בקליפת המוח הקדמית התורמת לנטייתן של נשים לתכנן לטווח הארוך.
כפיס המוח הוא גשר רקמתי, המחבר בין אונות המוח. הכפיס המקשר בין שני חצאי המוח מהמצח לחלקו האחורי של הראש עבה מעט יותר אצל נשים. גשר נוסף הוא הצרור הקדמי הרחב בממוצע ב-12 אחוזים לעומת הגשר הקיים אצל גברים.
גשרים אלו, העבים יותר אצל נשים, מאפשרים תקשורת רבה יותר בין שתי אונות המוח. הקשרים הטובים יותר בין האונות משפרים את היכולת לאסוף ולנתח מידע מגוון יותר, בסיס חיוני ליצירת מחשבה רשתית.

הדבר הראשון לו זקוק המנהיג דמלכות"ה הוא חזון רגישותי Compassionate vision: חזון הבנוי כדי לפתור בעיות בצורה חדשנית. המנהיג דמלכות"ה מזהה את הבעיות הקיימות ונותן להן מענה בצורה חדשנית. הרצל הציג את בעיית היהודים ואת הפתרון לבעיה זו. הרצל הדגיש, כי פתרון לאומי-מדיני של בעיית היהודים הוא הפתרון היחידי והוא צורך חיוני לעם היהודי. הרצל גם הכיר בכישלון רעיון האמנציפציה, שהבטיח ליהודים שוויון זכויות אזרחי וחברתי אך לא התממש במציאות של אנטישמיות גוברת ושנאת יהודים. המנהיג דמלכות"ה מתרגם את החזון שלו לתכנית אשר מתבססת על תודעה גלובלית מפותחת. תודעה זו היא הסכום של כל התהליכים והאירועים הגלובליים המתרחשים בכל רגע נתון בעולם (בצורה רשתית) והמשמעות שלהם. הרצל האמין, שהיהודים יוכלו להשתלב בעולם ולהתקבל בקרב העמים רק בתנאי אחד: בתנאי שהם יתאחדו ויפעלו למען הקמת מדינה יהודית ריבונית. המנהיג דמלכות"ה מוביל דרך הצורך אך לא בצורה מגיבה ושמרנית, אלא ממנף את הצורך בפתרון בעיות ומשלב בו חדשנות להובלת העולם לכיוונים חדשים. הוא משתמש בצורך כמנוף להנעת השינוי. בעולם כיום, המתאפיין בהתמחות והתמקצעות המתחדשת ומתעדכנת באופן קבוע עולה הצורך במחשבה רשתית. מחשבה זו מתכללת את כל התהליכים והמשאבים בארגון בראיית-על: ראיית כל הארגון, כל הממשקים, הלקוחות, השוק, והמגמות, על-ידי העלאת רמת השליטה הניהולית ואיכות הבקרה. מחשבה רשתית היא המעבר מראיית הפרט או הפרטים לראיית המכלול או התהליכים והמשאבים, היא חיבור כל הנקודות לידי קו אחד או מכלול. מחשבה רשתית מייצרת קשרים בין פרטים ויוצרת תהליכים ומבנים בארגון.

מחשבה רשתית מעלה את רמת השליטה הניהולית ובכך משפרת את יכולות ואיכות מעקב ובקרה, ייעול תהליכים ארגוניים ומיצוי מקסימלי של המשאבים האנושיים והטכנולוגים. היא מאפשרת לזהות את אותם מקומות בהם קיימים פערים או צורך בחדשנות. מנהיגות
דמלכות"ה בעלת מחשבה רשתית, ממנפת מקומות אלו להובלת יזמות עסקית וטכנולוגית. מטרות ארגוניות אלה מושגות באמצעות שיפור ושילוב מנגנוני תצוגת מידע אינטגרטיביים, העברת מידע, שיבוץ מידע ושימוש חוזר במידע. המנהיג דמלכות"ה הוא מומחה במחשבה רשתית ולכן משתמש בה בצורה מושכלת בכדי לעצב ולשלוט בתהליכים הגלובליים השונים, ובאופן מידת הפצתם. הרצל רצה שהקונגרס הציוני הראשון יהיה לפי כל כללי הטקס ובעיקר שישאיר רושם עולמי. ככל שהאירוע או התהליך מופץ בתפוצה עולמית רחבה יותר ובעוצמה תקשורתית גדולה יותר הוא תופס נפח גלובלי גדול יותר.
המדיה התקשורתית משמשת להפצת החזון. 
הוא הגיע ארבעה ימים קודם לפקח אישית על כל הסידורים, שכר חדר במלון המפואר ״שלושת המלכים״ ויצא לבדוק את השטח, לא לפני שהזמין צלם שיצלם צדודיתו המזוקנת ממרפסת המלון. תמונה היסטורית, נצחית ואלמותית.                            
הכל כמעט עמד להתבטל אילולא תושייתו של הרצל. מארגני האירוע שכרו מרתף בירה זול לכינוס, ללא במה, ללא פאר. הרצל רתח מזעם "במקום המטונף הזה נכריז על בית לעם היהודי״ שאג, ״לצחוק ולעג נשים את עצמנו מול כל אומות העולם?" 
הוא התרוצץ בעיר למצוא אולם חלופי ומצא את הקזינו שהיה המבנה המפואר ביותר בעיר. תוך יומיים נעשתה בקזינו עבודת קוסמטיקה בקצב מטורף והכול בא על מקומו בשלום, כמעט. מחשבה רשתית מייצרת תפישה אינטגרטיבית, היא תפישת המכלול, המאגר, התהליך, המשותף ולא הפרט. בגלל תפישה ונקודת מבט זו היא מאפשרת גמישות, התייעלות ויצירתיות בעיקר במערכות גדולות הנותנות מענה דרך פתרונות מורכבים, דרך הפיכת דברים נפרדים ושונים לישות אחת, מיזוג, שילוב ואיחוד. האינטגרציה היא תהליך של מציאת מכנה משותף או רמה עקרונית של מספר פרטים כולל שילוב וסנכרון ביניהם. אינטגרציה מייצרת שילוב בין רכיבים שונים בתוך המערכת, לאחר בדיקת מאפייניו כל רכיב, ניתן להמשיך את תהליך האינטגרציה בביצוע שילוב בין מרכיבי המערכת לבין הסביבה או הסביבות בהן הם מיועדים לפעול. ניתן לבצע אינטגרציה על-ידי איגום Pooling: ניהול משאבים דרך קיבוצם למאגר משותף באופן הניהול, בכדי למקסם ולתת יתרון סינרגטי או לצמצם סיכונים באופן השימוש.
אינטגרציה זו מעודדת חדשנות ושכיחה במתן הפתרונות המורכבים.

המנהיג דמלכות"ה עובד בצוותים מסוגים שונים: מקומיים וגלובליים. לכן עליו להיות מומחה בעבודת צוות ובכל הקשור לתקשורת בין-אישית. הוא מומחה בהבנת התהליכים בצוות, תפקידים בצוות ובעל כישורי עבודת צוות מעולים. הוא מומחה בכלי התקשורת השונים בתוך הצוות ומחוצה לו, ומשתמש בהם בכדי לגייס את השותפים לו בצוות ומחוצה לו לביצוע התכנית ליישום החזון. הוויכוח איזה דגל יונף כמעט יצר משבר. הרצל הציע דגל עם שבעה כוכבי זהב. הצעתו נדחתה. הדגל העברי שהונף בקונגרס היה דגל כחול לבן ובמרכזו מגן דוד. הבמה קושטה בירק והורי הרצל חייכו אליו באהבה והערצה מיציע האורחים.

מנגנון נוסף הוא מחשבה רשתית דרך ורסטיליות: על-ידי יצירת משאב ורסטילי אשר משמש גם לתפקידים מגוונים וגם למצבים משתנים נוצרת הגמישות האינטגרטיבית. תהליך האינטגרציה דורש מידה שונה של יכולות ורסטיליות מגוונות מבעלי תפקיד שונים בארגון. חלקם ידרשו ללמוד ולהפנים תהליכי עבודה חדשים, חלק אחר יידרש להסתגל לשינוי בתהליכים, וחלקם לא יצטרכו לשנות מאום בעבודתם היומיומית. כמובן שהבדל כזה בהשפעת המערכות על הארגון, הוא מאפיין חשוב ולעתים קריטי בתהליך האינטגרציה, ולכן יש לשים עליו את הדעת כבר בשלבי התכנון וניתוח הדרישות.
מחשבה מערכתית מאפשרת להביט בשלם. זוהי מחשבה הרואה יחסי גומלין ולאו דווקא פרטים, מחשבה מזהה דפוסים ולא תמונות מצב רגעיות.
המחשבה הרשתית בעקבות הגמישות המנטלית, נכונה יותר לקבל יוצאים מן הכלל, ולראות קשת רחבה יותר של חלופות. כל הכישורים הללו הם היבטים של מחשבה-רשתית האופייניים למוח הנשי.
ג'וזף צֶ'מבֶּרליין, שר המושבות הבריטי, הציע להרצל בשנת 1903 הצעה חדשנית. לפי ההצעה תמסור ממשלת בריטניה בחכירה לציונים שטח במזרח אפריקה (כיום נמצא בקניה), שבו יוכלו היהודים להקים מושבה יהודית ולנהל שלטון עצמי. כאן בא לידי ביטוי המרכיב של חשיבה ביקורתית: עליו להפעיל חשיבה זו לאורך כל הדרך בצורה אמיצה ונבונה. עליו לראות צעד קדימה ללא חשש, תוך התגברות על המכשולים האישיים והחברתיים בקבלת ההחלטות. עליו לקבל החלטות אמיצות תוך הפעלת שיקול דעת וחשיבה ביקורתית. מצבם הקשה של יהודי רוסיה השפיע על הרצל, והוא נטה לקבל את ההצעה, אף שהייתה מנוגדת לתוכנית באזל. הרצל העלה את תוכנית אוגנדה לדיון בקונגרס הציוני השישי שהתכנס ב-1903, והדגיש שקבלת תוכנית אוגנדה היא פעולה לשעת חירום אשר מיועדת להציל יהודים מאובדן, וכי אוגנדה תשמש מקלט זמני לעם היהודי עד שיהיה אפשר להעביר אותו לארץ ישראל. בהיבט החוץ ארגוני, מטרות המחשבה הרשתית הן: שיפור תהליכי ואמצעי התקשורת עם לקוחות וספקים, מינוף המידע הקיים בארגון והטכנולוגיה הממומשת בו ליצירת יתרון תחרותי גמיש וחדשני, ניהול זמיש (Agile), השגת תמיכה למערכות המידע בארגון, כך שיותאמו לשינויים בצרכים העסקיים החוץ ארגוניים, תוך יצירת גמישות בשינוי תנאי מסחר ובאסטרטגיות הארגוניות. מחשבה רשתית יכולה להתבצע או דרך סנכרון או דרך מציאת מכנה משותף: ראיית-על.

הרצל הוא דוגמה כמעט מושלמת למחשבה רשתית מודל המנהיגות דמלכות"ה: הוא ראה צעד קדימה ללא חשש, תוך התגברות על המכשולים האישיים והחברתיים בקבלת ההחלטות. הרצל קיבל החלטות אמיצות תוך הפעלת שיקול דעת וחשיבה ביקורתית. המנהיג דמלכות"ה הוא אדם בעל מחשבה רשתית- שילוב של תודעה גלובלית, שליטה במדיה התקשורתית, יכולות עבודה בצוות ותקשורת בין-אישית מעולות, חשיבה חדשנית ומומחה בפתרון בעיות, תוך הפעלת מחשבה ביקורתית. 


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה