יום שלישי, 15 באוגוסט 2017

TheMalchutha: Dalia Dorner Detailed persistence

דמלכות"ה: דליה דורנר התמדה בפרטים  
התמדה בפרטים Detailed persistence הוא הרכיב השביעי והאחרון במודל המנהיגות הנשית דמלכות"ה. 
דליה דורנר, שופטת העליון בדימוס, מתאפיינת בסגנון מנהיגותה הנשי ברכיב זה. "אני חושבת שמדובר יותר בבעיה תרבותית שמתחילה כששני בני הזוג עובדים והתרבות מטילה על האישה עוד עול - גם לעבוד וגם לטפל בילדים. זה חלק מהתרבות השמרנית־פטריארכלית הבלתי סבירה שלנו. אפשר לראות את זה אפילו בפערי טרמינולוגיה - משכורות של אשה היא משכורת שנייה; את מזכירת לשכה - והוא מנהל אסטרטגי". השילוב בין התמדה לבין ירידה לפרטים ייחודי למנהיגותה הנשית של דורנר: היכולת להוביל לאורך זמן למרות הקשיים, תוך שימת-לב ועיסוק מעשי בפרטים. "אנחנו רחוקים משוויון. העיתונאית פרנסואז ז'ירו אמרה שכשנשים בינוניות ומטה יתפסו משרות גבוהות, רק אז נדע שהגענו לשוויון. כיום נשים צריכות להיות מצטיינות כדי להגיע גבוה". דליה דורנר נולדה בשנת 1934 בטורקיה. בשנת 1944 עלתה לישראל ושהתה במוסד לילדים של עליית הנוער. בשנת 1951 סיימה את לימודיה התיכוניים בבית הספר הריאלי בחיפה. בשנת 1956 סיימה את לימודי המשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים בתואר מוסמך. בשנת 1960 הוסמכה כעורכת דין. בשנת 1960 התגייסה לצה"ל ושירתה בפרקליטות הצבאית כסנגורית פיקודית, כסגנית פרקליט פיקודי וכסנגורית הצבאית הראשית. בשנת 1973 מונתה כנשיאת בית הדין הצבאי המחוזי של פיקוד המרכז. "אחרי חופשת הלידה מסרתי את התינוק לאמא שלי ונסעתי לעבודה בשמחה גדולה. אילו הייתי נשארת בבית, הייתי אמא איומה. כאשה צעירה זה פשוט שיעמם אותי. אמא הביאה ולקחה - אבל לא נשארה. גם לא עזרתי להם בשיעורי הבית." משנת 1974 כיהנה כשופטת בית הדין הצבאי לעירעורים, השתחררה בדרגת אלוף-משנה. מכיוון שהיא תמיד עבדה, אמה הגיעה לגור עם המשפחה ולטפל בילדים. בשנת 1979 מונתה כשופטת בית משפט מחוזי, וכיהנה בבית המשפט המחוזי בבאר שבע עד שנת 1984 ולאחר מכן בבית המשפט המחוזי בירושלים. בשנת 1994 מונתה לשופטת בבית המשפט העליון. במרץ 2004 פרשה לגימלה. הקושי המנהיגותי שלה הפך להיות כפול: להניע ממצב מנוחה למצב תנועה, ולהתמיד בה לאורך זמן.
התמדה בפרטים היא תכונה המאפיינת מנהיגה נשית בשונה ממנהיג גברי המתעסק יותר בעשייה בכלל. למנהיגה נשית יכולת התמדה גבוהה יותר לאורך זמן במשימות אותן היא מובילה ולכן היא בעלת יכולת עמידות (resilience). ההתמדה היא תכונה של מי שאינה מפסיקה את מה שהיא עושה. תכונה זו דורשת מהמנהיגה יכולת הנעה פנימית גבוהה לאורך זמן. היא מלאת נחישות להמשיך, שקדנית, עקבית ועקשנית ללא פשרות על איכות העשייה וההובלה. היא אינה מתפשרת אל מול הפיתוי להפסיק את המאמץ, במילים אחרות חריצות. היא משלבת את התמדתה בעשייה תוך שימת-לב לפרטים הקטנים. נשים עובדות נמצאות בראש מעייניה של דורנר, שהמציאה את המושג "הבחנה משווה", במקום העדפה מתקנת. "אני מבחינה כדי להשוות, ובמצבים שווים אני נותנת העדפה לנשים. צריך לעשות את זה במקומות שיש בהם חסר. למשל, יש לי חברה טובה במכון ויצמן, וזה לא פשוט להיות מדענית, כי צריך לעשות פוסט־דוקטורט בחו"ל, ונשים מעדיפות לא לטלטל את כל המשפחה. אז במכון ויצמן נותנים להן מלגות כדי לעודד אותן להתקדם. המדינה לא צריכה לוותר - אם יש קושי, צריך לעזור קצת - כי נקודת המבט הנשית חשובה מאוד".
מידת האחריות מושפעת ממרחב שיקול הדעת של כל אדם בתהליך השינוי. אחריות מתבטאת במידה בה אנשים מרגישים משמעותיים בהובלת השינוי ומוכנים לתרום להובלתו. ככל שמרחב שיקול הדעת גדל, האדם חש כי מעגל ההשפעה שלו גדל, הסמכות שלו מתחזקת, הוא חש שהוא משמעותי יותר, תורם לשינוי וחשוב לו. כל הגורמים הנ"ל מייצרים אחריותיות Accountability גבוהה יותר לשינוי ולתפקיד, מחויבות המייצרת אחריותיות. דורנר כמנהיגה נשית מומחית באיתור צורך האדם בזכות ראייתה הכולית והאמפאטית. ככל שתהיה הלימה גבוהה יותר בין הצורך האישי של האדם ליעדי השינוי הוא ייקח עליהם יותר אחריות. תחומי אחריות ברורים לכל אחד לפי שלבי השינוי והגדרת תפקיד ברורה לכל שותף בתהליך השינוי, הכרחיים להצלחת התהליך. בשנת 2006 נבחרה כנשיאת מועצת העיתונות הישראלית. בשנת 2007, הוקמה ועדת דורנר, הועדה הציבורית לבחינת מדיניות משרד החינוך בתחומי החינוך המיוחד. בינואר 2009 פורסמו מסקנות ועדת דורנר.
עיקרי מסקנות והצעות ועדת דורנר:
1.    מקומו של השילוב במערכת החינוך בישראל– הועדה קבעה, כי: "שילוב תלמידים עם מוגבלויות אינו יכול להצליח בלי שהמדינה תספק את המשאבים הנחוצים ותאמץ מדיניות ברורה התומכת בשילוב".
2.    שיתוף הורים – יש לאמץ מודל פעולה אשר מפקיד בידי ההורים את הבחירה בתהליך ההשמה של הילד בסוג המוסד החינוכי. אולם, בחירת ההורים אינה שיקול בלעדי וניתן לגבור עליה בשל טובת הילד או שלומם של אחרים.
3.    אפיון על יסוד התפקוד ולא רק על יסוד הלקות– הוועדה מצאה כי בקביעת היקף הסיוע יש להעדיף אמות מידה הקשורות לתפקודו של הילד ולא רק ללקות ממנה הוא סובל.
4.    חלוקת תקציב חינוך מיוחד-הוועדה מצאה כי יש להעדיף את שיטת התקצוב "תקציב ההולך אחר הילד" למסגרת החינוכית שבה ילמד. כך יתאפשר לילד בעל מוגבלויות לבחור את המסגרת הרצויה לו ולנצל בצורה צודקת וגמישה יותר את המשאבים העומדים לרשותו.
5.    ועדת אפיון– בשל היווצרותם של שני מסלולים נפרדים למתן שירותי חינוך מיוחד (וועדות השמה או וועדות שילוב מוסדיות), הציעה ועדת דורנר תהליך קביעת זכאות חדש שיתבצע ע"י "ועדת אפיון", אשר תדון בזכאותו של התלמיד לחינוך מיוחד, ע"י כלי אבחוני מתאים ועל בסיס עקרונות מפורטים.

ראות מרחוק היא היכולת לראות גם בבהירות וגם למרחוק: ראיית חזון או בהירות החזון. דורנר כמנהיגה נשית רגישה למידת השקיפות של תהליך השינוי, מטרתו ותוצאותיו. היא מבחינה עד כמה שלבי השינוי ברורים, שקופים וגלויים. בכדי להקטין את העמימות בתהליך היא משתפת את האנשים ב"קריאת הכיוון", "אבני הדרך", השלבים השונים, קצב ההתקדמות והתוצאות. היא מקפידה לשתף את האנשים גם בעמימות בכדי לייצר מעורבות. ראות למרחוק מייצרת תחומי אחריות ברורים בין בעלי התפקידים השונים בארגון בטווח המיידי ובטווח הארוך. ראות למרחוק מאפשרת הבנה ברורה יותר לכולם לאיזה כיוון הולך הארגון, ומקטינה את העמימות וחוסר הוודאות. "יש לי כלה מוכשרת מאוד, עורכת דין, שהחליטה שבשעה 16:00 ייפול לה העיפרון, כי היא רוצה להיות עם הילדים. זו החלטה מודעת, ואני מעריכה אותה מאוד. ככלל, נשים שיש להן אמביציה לקריירה לא צריכות לראות את תקרת הזכוכית. כשאני פיתחתי אמביציה, בכלל לא היה לי בראש שאני אשה ושזה יכול להפריע".

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה