סולגוגי: חינוך הנפש
Soulagogy: to lead the soul /by Nir Golan
Soul or psyche (Greek: "psyühē", of
"psychein", "to breathe") are the mental abilities of a
living being: reason, character, feeling, consciousness, memory, perception,
thinking, etc. Agogy (Greek: ἄγω ágō), "I lead", to lead.
Soulagogy: to lead
the soul, means: Educating the soul
“Education is that process, by which thought is opened out of the soul,
and, associated with outward . . . things, is reflected back upon itself, and
thus made conscious of its reality and shape. It is Self-Realization. As a
means, therefore, of educating the soul out of itself, and mirroring forth its
ideas, the external world offers the materials. This is the dim glass in which
the senses are first called to display the soul, until, aided by the keener
state of imagination . . . it separates those outward types of itself from
their sensual connection, in its own bright mirror recognizes again itself, as
a distinctive object in space and time, but out of it in existence, and painting
itself upon these, as emblems of its inner and super-sensual life which no
outward thing can fully portray. . . . A language is to be instituted between
[the child’s] spirit and the surrounding scene of things in which he dwells. .
. . He who is seeking to know himself, should be ever seeking himself in
external things, and by so doing will he be best able to find, and explore his
inmost light.”
― Amos Bronson Alcott
― Amos Bronson Alcott
הסבר הטקסט של עמוס ברונסון
אלקוט לפי מודל נחי"ל:
חינוך
הוא תהליך בו מחשבה (ה-(Dobeing
נפתחת מתוך הנפש, נקשרת עם אובייקטים חיצוניים ומוחזרת אל תוך הנפש,
כך נוצרת המודעות לממשותם וצורתם של האובייקטים. זהו תהליך של Self-realization זיהוי המציאות של עצמי
(בשונה מתהליך של Self-actualization מימוש עצמי). תהליך זה מתרחש בשלב הParticipating- במודל נחי"ל.
האמצעים, בכדי לחנך את
הנפש בעצמה ולשקף את רעיונותיה, הם החומרים המוצעים בעולם החיצוני. השיח סביב
ה-Dobeing של הלומד מתחיל. הצגת הנפש דרך "הזכוכית
העמומה" ""dim glass על-ידי החושים, מתרחשת בשלב ה,Participating- עד שבעזרת "מצב הדמיון""state
of imagination" , היא מפרידה את הסוגים החיצוניים של עצמה, מההקשר החישתי, בתוך
"המראה המבריקה" "bright mirror" שלה. הנפש מזהה
שוב את עצמה, כאובייקט ייחודי בחלל ובזמן: ה-Dobeing, אשר מתוך קיומו, וציור
עצמו, הוא מופיע כסמלים של החיים הפנימיים והסופר-חישתיים שלה. כל זאת מתרחש
בשלב ה.Searching- היא מבינה בשלב זה ששום דבר חיצוני אינו יכול לתאר
אותה במלואה ולכן עליה להמשיך בחיפוש עד שתמצא.
בשלב הNaming- יש להנהיג שפה בין נפשו של הילד לבין תמונת הדברים
הסובבים אותו, בה הוא חי. הוא, המחפש לדעת את עצמו, צריך לחפש את עצמו תמיד
בדברים החיצוניים, ועל-ידי כך הוא יוכל הכי טוב, למצוא ולחקור את האור הפנימי
ביותר שלו: ה-Dobeing שלו. האור הפנימי ה-Dobeing- בא לידי מימושו המלא
בשלב ה-Adaptive Learning.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה