יום חמישי, 19 בינואר 2017

Anthropogogy For Sanhedrin Model

אנתרופוגוגיה במודל סנהדרי"ן לקהילה לומדת 


אנתרופוגוגיה Anthropogogia /Anthropogogy היא תורת לימוד האדם: הובלת האדם ללמידה. מיוונית- Anthropos άνθρωπος  פירושו אדם ו-άγω  Agoge פירושו מוביל (הובלה). האנתרופוגוגיה שמה את פיתוחו המקיף של האדם במרכז, ללא תלות בגילו הביולוגי. האבחנה בין למידת ילדים ללמידת מבוגרים אינה רלוונטית יותר, משום שההבדלים בין המבוגרים לילדים הולכים ונעלמים. יש להתייחס אל הילד הלומד כמו אל מבוגר ולשניהם כאל אדם. התייחסות זו מאפשרת יצירת קהילה לומדת רב-גילאית. מודל סנהדרי"ן פותח על-ידי ניר גולן, מומחה לחינוך ומנהיגות, כדי לתת מענה לצורך ליצירת תרבות הבנויה על שגרת למידה. מעגלי סנהדרי״ן מהווים פלטפורמה אחידה ללמידת עמיתים חד ורב-גילאית, המייצרת שפה משותפת.
פירוט המודל
סבב: כל משתתף מציע עמדה/ נושא/ כלי או אירוע (החל מהמפגש השני, מתחיל המודל בסגירת מעגל/סיכום- היחיד מדווח על מידת הצלחת יישום הלמידה מהפעם הקודמת) (בסבב נבדקת מידת הרלוונטיות לכל חברי הקהילה). 
ניתוח: ניתוח העמדה/ הנושא/ הצגת הכלי או האירוע הנבחר על-ידי היחיד (בשלב זה מזהים השותפים כיוונים ואזורי העמקה בהם נדרשת הבנה או הבהרה נוספת. הם מתורגמים לשאלות אינפורמטיביות בלבד אשר תוצגנה ליחיד בשלב הבא). 
הבנה: בירור מעמיק דרך שאלות אינפורמטיביות/ הבהרה (מעורבות של כל חברי הקהילה).
דילמה: ניסוח דילמה ניהולית/ חינוכית/ פדגוגית במושגי עקרונות מתנגשים (הערך ללומדים מתבהר ומודגש).
ריבוי: מגוון רחב של פתרונות מעשיים/ התנהגויות גלויות (מעורבות של כל חברי הקהילה).  
יחיד: בוחר, מיישם ומדווח בפעם הבאה.
נוכחים: בוחרים וממשיגים למידה (רלוונטיות לכל חברי הקהילה).

הנחות היסוד של האנתרופוגוגיה המיושמות בקהילה לומדת על-פי מודל סנהדרי"ן:
1.    האדם כלומד עצמאי: תפיסת האדם את עצמו כישות עצמאית. האדם רואה עצמו כמי שמכוון את עצמו מבחינה עצמית, בוחר מה ללמוד, כמה ואיך. האנתרופוגוגיה מתבססת על עקרון הבחירה: דרישת עצמאות וחופש האדם הלומד לבחור בעצמו. תפקיד הקהילה על-פי מודל סנהדרי"ן אינו לתת תשובות מוכנות לשאלות שנקבעו מראש, אלא לסייע ללומד לגלות בעצמו את השאלות החשובות ואת התשובות. דרך השאלות יקטן קונפליקט תלות-עצמאות אצל האדם ותהיינה פחות התנגדויות ללמידה.
קונפליקט תלות-עצמאות מועצם במציאות הווירטואלית היום, מכיוון שהגבולות בין הבחירה האמיתית לבין הבחירה הווירטואלית היטשטשו. כדי לאפשר בחירה אמיתית יש לאפשר שקיפות. האדם היום אינו טולרנטי לעמימות בכלל. העמימות נותנת לו תחושה של חוסר שליטה ופגיעה בחופש הבחירה שלו. ניתן להעצים את חופש הבחירה של השותפים בקהילת סנהדרי"ן בהחלטתם על: משימה, נושא, משך, שיטה, הרכב קבוצה, אופן הערכת תהליך ותוצר, תוצרי הלמידה, והמיקום.
2.    הלמידה כמותאמת לצורכי האדם: האדם מוכן ללמידה כאשר הוא זקוק לה, היא קשורה למשימותיו ולתפקודו היומיומי והחברתי. הוא רואה בלמידה כמשרתת מטרות בתהליך התפתחותו האישית. עם הגיל מתחדדים צרכים אישיים של האדם. לכל אדם מאפיינים וצרכים משלו. לכן, הדרך המתאימה ביותר ללמידה היא למידה המותאמת לצרכי ולמאפייני האדם: בירור וניתוח צרכיו של האדם תוך התייחסות למרכיבים רגשיים ונפשיים ולא רק קוגניטיביים והתנהגותיים. הלמידה האנתרופוגוגית כנותנת מענה לצורך: חיפוש מענה לצורך פיזיולוגי, נפשי. בקהילת סנהדרי"ן מתבצע החיפוש בשלב הסבב: כל משתתף מציע עמדה/ נושא/ כלי או אירוע המהווה בשבילו כרגע צורך או מענה לצורך המוטל בספק (בסבב נבדקת מידת הרלוונטיות לכל חברי הקהילה). 
בשלב הניתוח: ניתוח העמדה/ הנושא/ הצגת הכלי או האירוע הנבחר על-ידי היחיד (בשלב זה מזהים השותפים היכן הצורך האישי שלהם פוגש את צורך היחיד, דרך בירור כיוונים ואזורי העמקה בהם נדרשת הבנה או הבהרה נוספת. הם מתורגמים לשאלות אינפורמטיביות בלבד אשר תוצגנה ליחיד בשלב הבא). "האדם הדיגיטלי" הוא בעל מודעות גבוהה לצורך הפיסי והקוגניטיבי שלו. כל משימה או נושא למידה מומלץ שיהיו מחוברים לצורך, כך הם יתנו לו מענה ויבוצעו בצורה מיטבית. מענה סטנדרטי מייצר אצלו תחושת שעמום שאינו יכול לסבול. המדיה הדיגיטלית מספקת לו תעסוקה תמידית אינסופית, דרך הרשתות החברתיות והמשחקים הזמינים ברשת. אדם זה אינו יודע איך להשתעמם. האדם "מחובר" מאד לצרכיו והסטנדרטים למילוי צרכיו רק עולים מדרגה בכל רגע. הוא מחפש ריגושים ואינו מסתפק במענה סטנדרטי לצרכיו. קהילת סנהדרי"ן מייצרת מתח למידה דרך שלבי המודל והמעבר משיח העוסק ב-Doing לדילמה העוסקת ב- ,Being
דרך ריבוי פתרונות העוסק ב- ,Doing
וסיכום נוכחים המתעסק ב- .Being
3.    הלמידה כמחדשת: בעידן הדיגיטלי בו קיימת זמינות כמעט מלאה של המידע ברשת, על קהילת סנהדרי"ן לחדש לאדם השותף ללמידה. הלמידה האנתרופוגוגית כנותנת מענה ייחודי: בקשת פתרון חדשני בהתאמה אישית. האדם מגיע עם מטען של ניסיון חיים שהופך למקור משמעותי ללמידה, ויש צורך לחבר את הלמידה בקהילת סנהדרי"ן לידע ולניסיון הקודם שלו. יש לברר את הידע המוקדם של האדם והניסיון הקודם שלו על מנת לחבר את הלמידה לניסיונו ולא ללמדו דברים שהוא כבר יודע. בעידן הדיגיטלי בו קיימת זמינות כמעט מלאה של המידע ברשת, על המלמד לחדש לאדם. בשלב הדילמה מנוסחת דילמה אישית ניהולית/ חינוכית/ פדגוגית במושגי עקרונות מתנגשים (העיסוק בערכים מהווה פלטפורמה לדיון בהגדרת הזהות המקצועית ה-Being).
בשלב הדילמה החיפוש אחר הזהות מעסיק את הלומד בקהילה. חשובה לו מאד הזהות הייחודית שלו, הסגנון האישי. הוא לא יסתפק ב"פתרון מדף", הוא רוצה פתרון חדשני, מענה ייחודי לצורך שלו, המבדיל ומייחד אותו מהשאר, אך עדין מקובל ומוכר על-ידי קהילת הסנהדרי"ן שלו. הוא נמצא במרדף אינסופי אחר הכרה והוקרה ברשת החברתית. ישנה חשיבות גבוהה לאופן בו מתוקשרת לו ולסובבים אותו הייחודיות, היצירתיות והחדשנות בפתרון או ברעיון שהוצע לו. 
4.    הלמידה כנותנת מענה מעשי מיידי: המניע העיקרי ללמידת אדם הוא פתרון בעיות וסקרנות. בשלב ריבוי: מוצע מגוון רחב של פתרונות מעשיים/ התנהגויות גלויות (מעורבות של כל חברי הקהילה).  לאדם יש צורך ביישום מיידי של החומר, ולכן הלמידה תהיה יותר ממוקדת אם תיתן מענה לבעיה הדורשת פתרון בנושא מסוים. למידה אשר אינה ניתנת ליישום מיידי נתפסת כבזבוז זמן. תוצר הלמידה האנתרופוגוגית מיידי: הציפייה היא ליישום מיידי ללא דחיית סיפוקים. ברשת הכול זמין ומגיע בדחיפה Push, לכן ל"אדם הדיגיטלי" אין את היכולת לדחות סיפוקים. המדיה הדיגיטלית מספקת לו ריגושים ותעסוקה תמידית אינסופית, במיוחד דרך הרשתות החברתיות והמשחקים הזמינים ברשת. אדם זה אינו יודע כיצד לדחות סיפוקים. כל מאוויו הווירטואליים מתמלאים וזמינים מיידית ברשת. במידה והמענה אינו מיידי או אינו ניתן ליישום מיידי, הוא מאבד בו עניין ועובר לגירוי או לצורך הבא.
5.    הלמידה כחלק מקבוצת שייכות לקהילת סנהדרי"ן:  ל"אדם הדיגיטלי" קיים צורך עמוק ובסיסי להיות שייך ל"משהו גדול ממנו". צורך זה נותן מענה לתחושת אפסותו וחוסר חשיבותו של הפרט במערכת. הצורך בשייכות לקהילה היה קיים גם בדורות הקודמים, אך הוא התעצם בדור הנוכחי כתוצאה מריבוי הקהילות הווירטואליות שלהן הוא יכול להשתייך. יצירת שייכות לקהילה חברתית בכלל ולומדת בפרט, מעניינת אותו כשהיא תורמת לו באופן אישי, חברתי ומקצועי.
·        הלמידה האנתרופוגוגית מבוססת קהילת סנהדרי"ן מייצרת תחושת שייכות למסגרת חברתית. בארגונים עסקיים נתקלים בתופעה זו כשאיכות הקהילה, אליה האדם שייך, חשובה לו יותר מהתנאים, והוא נשאר נאמן לארגון לאורך זמן.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה