Rabbi Nachman and Self-dobeing

Self-dobeing בשירת העשבים

במציאות של היום, קיים חיפוש אחר המימוש העצמי: האינדיווידואליזם Individualism.  לפי רבי נחמן מברסלב זהו מקור השראה, חִיוניות זורמת ומפכה חיים. כל מה שיש בו חיים- יש לו ניגון. "דַּע, כִּי כָל רוֹעֶה וְרוֹעֶה יֵשׁ לוֹ נִיגּוּן מיוחד לְפִי הָעֲשָׂבִים וּלְפִי הַמָּקוֹם שֶׁהוּא רוֹעֶה שָׁם. כִּי כָל בְּהֵמָה וּבְהֵמָה יֵשׁ לָהּ עֵשֶׂב מְיֻוחָד, שֶׁהִיא צְרִיכָה לְאָכְלוֹ. גַּם אֵינוֹ רוֹעֶה תָּמִיד בְּמָקוֹם אֶחָד. וּלְפִי הָעֲשָׂבִים וְהַמָּקוֹם שֶׁרוֹעֶה שָׁם, כֵּן יֵשׁ לוֹ נִיגּוּן. כִּי כָל עֵשֶב וָעֵשֶב יֵש לוֹ שִירָה שֶאוֹמֵר"… (ליקוטי מוהר"ן תניינא, סג).

הגשמת ההוויה העצמית Self-dobeing, הניגון המיוחד לכל אדם, יכולה לבוא לידי מיצוי רק תוך סיפוק התשוקות העמוקות של האדם.

האדם צריך להיות מודע לתשוקותיו, יכולותיו וייחודו, בהיותם המניע והאמצעי למימוש עצמי תחילה ולהגשמה עצמית.

המונחSelf-dobeing  הוטבע על-ידי ניר גולן, מומחה לחינוך ומנהיגות, ומגדיר מימוש הוויה עצמית: Doing the Being. המונח מתבסס על שני מונחי יסוד קיימים: Self-actualization .Self-realization/ קורט גולדשטיין הגדיר כי המניע של כל אדם הוא מימוש עצמיSelf-actualization . אקטואליזציה עצמית היא תהליך שבו מביא האדם את עצמו לידי מימוש של העצמי בזמן ובמרחב מוגדרים וסופיים ולשם מטרות מוגדרות.

המימוש העצמי מכיל בתוכו את היצירה העצמית

 :Self-realization תהליך ההוכחה שהעצמי כשלעצמו איננו "ממשי" באופן השלם, ועליו לעבור תהליכים אשר בסיומם הוא יגיע למימוש עצמי. "... כִּי כָל רוֹעֶה וְרוֹעֶה יֵשׁ לוֹ נִיגּוּן מיוחד לְפִי הָעֲשָׂבִים וּלְפִי הַמָּקוֹם שֶׁהוּא רוֹעֶה שָׁם".(שם) המימוש העצמי נפרד מתהליך הגשמת השאיפות של העצמי, מפני שלפעילויות של העצמי, החותר לקראת מימושו, יש מטרה שהיא מעבר לתהליך זה. הפעילויות הללו כשלעצמן מהוות בסיס להגדרתו ולהיווצרותו של מצב הווייתי (אונטולוגי) חדש Self-dobeing.

לפי רבי נחמן גם למנגינת הרועה Self-dobeing יש משמעות נוספת:
"גם הַנִּגּוּן הוּא טוֹבָה לְהָרוֹעֶה בְּעַצְמוֹ, כִּי מֵחֲמַת שֶׁהָרוֹעֶה הוּא תָּמִיד בֵּין בְּהֵמוֹת, הָיָה אֶפְשָׁר שֶׁיַּמְשִׁיכוּ וְיוֹרִידוּ אֶת הָרוֹעֶה מִבְּחִינַת רוּחַ הָאָדָם לְרוּחַ הַבַּהֲמִיּוּת, עַד שֶׁיִּרְעֶה הָרוֹעֶה אֶת עַצְמוֹ ... וְעַל-יְדֵי הַנִּגּוּן נִצּוֹל מִזֶּה, כִּי הַנִּגּוּן הוּא הִתְבָּרְרוּת הָרוּחַ, שֶׁמְּבָרְרִין רוּחַ הָאָדָם מִן רוּחַ הַבְּהֵמָה, בִּבְחִינַת: 'מִי יוֹדֵעַ רוּחַ בְּנֵי הָאָדָם הָעלָה הִיא לְמָעְלָה, וְרוּחַ הַבְּהֵמָה הַיּרֶדֶת הִיא לְמַטָּה'. כִּי זֶהוּ עִקָּר הַנִּגּוּן - לְלַקֵּט וּלְבָרֵר הָרוּחַ טוֹבָה, כַּמְבאָר בְּמָקוֹם אַחֵר". (שם) בעוד שיעדה של ההגשמה העצמית הוא בגדר יצירה עצמית, לאור דימויים אוטופיים ותכליות עתידיות, הרי שיעדה של האקטואליזציה העצמית   הוא הגשמת מטרות העצמי כאן ועכשיו. 

Self-dobeing מאחד את שני המונחים, ומגדיר אותם כמימוש ההוויה העצמית דרך זיהוי שלושה מעגלים:

תשוקות Passion

יכולות Capabilities

ייחוד Uniqueness

החלק המשותף לשלושתם, הוא מימוש ההוויה העצמית. "גַּם אֵינוֹ רוֹעֶה תָּמִיד בְּמָקוֹם אֶחָד. וּלְפִי הָעֲשָׂבִים וְהַמָּקוֹם שֶׁרוֹעֶה שָׁם, כֵּן יֵשׁ לוֹ נִיגּוּן. כִּי כָל עֵשֶב וָעֵשֶב יֵש לוֹ שִירָה שֶאוֹמֵר"…(שם)

שלושת המעגלים יכולים להישאר רק בתחום ההוויה ה-Being, אך ניתן לממשם ולהעבירם ל-Doing. מעבר זה מההוויה לעשייה, הוא מימוש ההוויה העצמית.

תפקיד מערכת החינוך לזמן לתלמידים, החל מגיל הגן, התנסויות בדיאלוג למימוש הוויית עצמם  .Self-dobeing Self-dobeing ניתן להשיג דרך דיאלוג אמיתי וכן בין שני אנשים: "כששני אנשים מתייחסים אחד לשני בצורה אותנטית ואנושית, אלוהים הוא ה"חשמל" ששורה ביניהם."/ מרטין בובר.

מימוש הוויה עצמית Self-dobeing היא בחירה או שאיפה ומצטיירת כבעלת אופי התפתחותי. היא מורכבת ממכלול האפשרויות העומדות לרשות הפרט ומיכולות המימוש שלהן. הפרט, בעל יכולת מימוש ההוויה העצמית, שואף להגשמה עצמית משום שהוא בעל מודעות עצמית כישות נפרדת, ומשום ששאיפותיו נובעות מתוך תובנה פנימית והן בעלות ערך בעבורו.

חינוך Self-dobeing עוסק במימוש התשוקות, היכולות והערך המוסף הייחודי של הלומדים לחברה: הקניית מיומנויות של תקשורת בין ותוך-אישית דרך יצירת תרבות דיבור ושיח, פיתוח אינטליגנציה רגשית ושליטה עצמית דרך דחיית סיפוקים. חשיבה אוטונומית וביקורתית, ומחויבות ערכית עליונה לכבוד האדם וחירותו. "וְעַל-יְדֵי שֶׁהָרוֹעֶה יוֹדֵעַ הַנִּיגּוּן, עַל-יְדֵי-זֶה הוּא נוֹתֵן כּוחַ בְּהָעֲשָׂבִים, וַאֲזַי יֵשׁ לַבְּהֵמוֹת לֶאֱכול. וְזֶה בְּחִינַת 'הַנִּיצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ, עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ', הַיְנוּ שֶׁהַנִּיצָּנִים גְּדֵלִים בָּאָרֶץ עַל-יְדֵי הַזֶּמֶר וְהַנִּיגּוּן הַשַּׁיָּיךְ לָהֶם". (שם)