Educational Synchronous Feminine Leadership

מנהיגות חינוכית סינכרונית נשית

 

ייחודה של המנהיגות החינוכית הנשית על-פי מודל מב״ת MABAT הוא בשלושה תפקודים: 

מטה-קוגניציה: ראיית-על כוללת

בין-אישי: אמפתיה והובלת קונפליקטים

תוך-אישי: ענווה ומודעות עצמית

מודל המנהיגות החינוכית הסינכרונית שפותח על-ידי ניר גולן, מומחה לחינוך ומנהיגות, מבוסס על 3 מרחבים. הסנכרון בין המרחבים לבין עצמם עם האירועים המתרחשים בזמן (syn-chronous), מהווה את המנגנון המניע למודל.

3 מרחבי המנהיגות החינוכית הסינכרונית:

1.    מרחב ראשון מתווה את הכיוון

2.    מרחב שני מכיל את התכנית והדרך

3.    מרחב שלישי הוא מרחב הביצוע וההטמעה

מרחב ראשון: הכיוון

המרחב הראשון מגדיר את הכיוון דרך החזון.

הוא המכיל בתוכו 3 רכיבים:

1.    מענה לצורך החינוכי הקיים כרגע בארגון, בראייה פרואקטיבית לטווח הארוך.

2.    פתרון בעיות ודילמות חינוכיות דרך מתודולוגית Root Cause Analysis RCA)): מציאת הפתרון החינוכי דרך זיהוי בעיית השורש למניעת הפער החינוכי הבא.

3.    יצירתיות וייחודיות במענה לצורך או בפתרון החינוכי, כחלק מרלוונטיות וחדשנות ללומד.

·        במרחב זה אין ייחודיות למנהיגות החינוכית הסינכרונית הנשית.

מרחב שני: תכנית ודרך

ייחודה של המנהיגות החינוכית הסינכרונית הנשית הוא בתודעה גלובאלית כחלק מיכולת ראייה כוללת של תהליכים. המרחב השני מכיל בתוכו מיומנויות דיגיטליות, תודעה גלובאלית וחשיבה מוסרית.

1.    המיומנויות הדיגיטליות מתייחסות לכל המיומנויות הרלוונטיות לניהול הלמידה ברשת כולל האוריינות הרשתית במדיות הדיגיטליות השונות.

2.    כתוצאה נוצרת התודעה הגלובליות: אותה תפישת עולם המזהה תהליכים חוצי יבשות, מנתחת מגמות ומשמעות, ומטייבת אותם לעשייה הומנית, ערכית ומוסרית.

3.    החשיבה המוסרית מתייחסת לשיקולים ואמות המידה בתהליכי קבלת החלטות, השמים במרכז את כבוד האדם וחירותו.

לפי מודל מב״ת ייחודה של המנהיגות הנשית בתודעה הגלובלית היא היכולת לראות תהליכים גלובאליים כוללים, לזהות ולהבין את ההקשר ביניהם ולקחת עליהם אחריות.

מרחב שלישי: ביצוע והטמעה

יכולות הכלה ואמפתיה המובילות לשיתוף ועבודת צוות. 

המרחב השלישי הוא מרחב הביצוע וההטמעה המתבסס על תקשורת בין ותוך-אישית ושיתוף דרך עבודת צוות. המרחב השלישי כולו ייחודי ומובהק למנהיגות חינוכית סינכרונית נשית בשל כישוריה הבין ותוך-אישיים הגבוהים.

ייחודה של המנהיגות החינוכית הסינכרונית הנשית היא ביכולת לקבל את השונה: יכולת הכלה של מגוונות- ההכרה בשונות ובדמיון בין אנשים. המנהיגה בעלת מיומנויות של תקשורת בין ותוך-אישית כחלק מיכולות הכלה ואמפתיה גבוהות.

ייחודה בעבודת צוות מעולה כחלק מתפישת השותפים כשווים לתהליך ומתן מקום לתרומתם הייחודית לצוות. מרחב זה מתבסס על כבוד הדדי, קבלת השונות (Diversity) חיצונית ופנימית. שונות ודמיון אלה מורכבים אך אינם מחייבים: אתניות, דת, גיל, מין, תרבות, יכולות שכליות, ניסיון חיים, מצב משפחתי והעדפה מינית.

המנהיגה החינוכית הסינכרונית הנשית מתאפיינת בענווה אמיצה יותר ממנהיג גברי, בשל המודעות העצמית הגבוהה שלה וכתוצאה ממיקום האגו והכבוד שלה בצד. מנהיגה חינוכית סינכרונית נשית מכילה יותר, קשובה יותר לצרכים האישיים של הלומד, תוך ראיה כוללת של מגמות ותהליכי חינוך אישיים, כיתתיים, בית ספריים, ארציים וגלובליים. המנהיגות החינוכית הסינכרונית הנשית ייחודה ביכולת הכלה, ענווה ואותנטיות של המנהיגה.

Educational Synchronous Leadership

מנהיגות חינוכית סינכרונית

מודל המנהיגות החינוכית הסינכרונית שפותח על-ידי ניר גולן, מומחה לחינוך ומנהיגות, מבוסס על 3 מרחבים. הסנכרון בין המרחבים לבין עצמם עם האירועים המתרחשים בזמן (syn-chronous), מהווה את המנגנון המניע למודל.

3 מרחבי המנהיגות החינוכית הסינכרונית:

1.    מרחב ראשון מתווה את הכיוון

2.    מרחב שני מכיל את התכנית והדרך

3.    מרחב שלישי הוא מרחב הביצוע וההטמעה

מרחב ראשון: הכיוון

המרחב הראשון מגדיר את הכיוון דרך החזון.

הוא המכיל בתוכו 3 רכיבים:

1.    מענה לצורך החינוכי הקיים כרגע בארגון, בראייה פרואקטיבית לטווח הארוך.

2.    פתרון בעיות ודילמות חינוכיות דרך מתודולוגית Root Cause Analysis RCA)): מציאת הפתרון החינוכי דרך זיהוי בעיית השורש למניעת הפער החינוכי הבא.

3.    יצירתיות וייחודיות במענה לצורך או בפתרון החינוכי, כחלק מרלוונטיות וחדשנות ללומד.

מרחב שני: תכנית ודרך

המרחב השני מכיל בתוכו מיומנויות דיגיטליות, תודעה גלובאלית וחשיבה מוסרית.

1.    המיומנויות הדיגיטליות מתייחסות לכל המיומנויות הרלוונטיות לניהול הלמידה ברשת כולל האוריינות הרשתית במדיות הדיגיטליות השונות.

2.    כתוצאה נוצרת התודעה הגלובלית: אותה תפישת עולם המזהה תהליכים חוצי יבשות, מנתחת מגמות ומשמעות, ומטייבת אותם לעשייה הומנית, ערכית ומוסרית.

3.    החשיבה המוסרית מתייחסת לשיקולים ואמות המידה בתהליכי קבלת החלטות, השמים במרכז את כבוד האדם וחירותו.

מרחב שלישי: ביצוע והטמעה

המרחב השלישי הוא מרחב הביצוע וההטמעה המתבסס על תקשורת בין ותוך-אישית ושיתוף דרך עבודת צוות.

מרחב זה מתבסס על כבוד הדדי, קבלת השונות (Diversity) חיצונית ופנימית.

המנהיגות החינוכית הסינכרונית מלווה לכל אורכו במחשבה ביקורתית אמיצה, ענווה ואותנטיות של המנהיג החינוכי הסינכרוני.

MABAT feminine leadership model

מודל מב״ת: ייחודה של מנהיגות נשית בחינוך

מודל מב״ת הוא תוצאה של תהליך חיפוש אחר ייחודה של מנהיגות נשית בחינוך, כחלק מליווי פיתוח מקצועי במרכז הפסג״ה בבת-ים. ניר גולן, המשמש כיועץ שותף לצוות המוביל, פיתח את מודל מב"ת כבסיס רעיוני להקמת מרחב למנהיגות נשית בחינוך (מלנ"ב), במרכז הפסג״ה. המרחב מכיל פורום נשים מנהיגות ארצי וגלובלי, מסגרות ייחודיות לפיתוח מקצועי של עובדי הוראה להטמעת התפישה במערכת החינוך, ואקדמיזציה של המודל. ביהדות מב״ת הוא ראשי תיבות של הפסוק ״מנשים באהל תבורך״. המקור נמצא בתחבולה של יעל שהרגה את סיסרא, ובכך, למעשה, סיימה את המלחמה. מחקר של Hay Group שעסק ביכולות הקריטיות להצלחת מנהיגים בסביבה מטריציונית זיהה 4 כאלה: אמפתיה, ניהול קונפליקטים, השפעה ומודעות עצמית לפי הערכות של 360 מעלות (דיווח עצמי, עמיתים, מנהלים, עובדים). נשים היו גבוהות מגברים בכל היכולות הללו באופן משמעותי ומובהק מאוד.

דבורה הנביאה היללה את יעל בשירתה בספר שופטים (ה', כ"ד): "תבורך מנשים יעל אשת חבר הקיני, מנשים באוהל תבורך". נשים מנהיגות משתמשות בצורה ייחודית בהתמודדות מול אתגרים עתידיים: פיתוח אנשים, ניהול ציפיות ותגמול על הישגים והשראה. יש להבין את הלשון הכפולה: "תבורך מנשים... מנשים באהל תבורך", בייחודה של המנהיגה הנשית במקרא.

מודל מב״ת הוא תוצאה של תהליך חיפוש אחר ייחודה של מנהיגות נשית בחינוך, כחלק מליווי פיתוח מקצועי במרכז הפסג״ה בבת-ים. ניר גולן, מומחה לחינוך ומנהיגות, המשמש כיועץ שותף לצוות המוביל, הציג את המודל כבסיס רעיוני להקמת מרחב למנהיגות נשית בחינוך במרכז הפסג״ה (מלנ"ב). המרחב יכיל פורום נשים מנהיגות ארצי וגלובלי, מסגרות ייחודיות לפיתוח מקצועי של עובדי הוראה להטמעת התפישה במערכת החינוך, אקדמיזציה של המודל וכל זאת בשיתוף עם אגף החינוך בעיר.

מודל מב״ת עומד מול שלושה תפקודים בהם המנהיגה מובילה: 

מטה-קוגניציה: ראיית-על כוללת

בין-אישי: אמפתיה והובלת קונפליקטים

תוך-אישי: ענווה ומודעות עצמית

מטה-קוגניציה:

תפישה וראייה כוללת, אינטגרטיבית.

•         משלבת תהליכי חשיבה רפלקטיביים כחלק בלתי נפרד מביצוע משימות.

•         מזמנת התנסות בתהליכי ניתוח טעויות/הצלחות והערך.

•         מפעילה רפלקציה ומעדכנת תוצרים בהתאם.

•         מדווחת על למידה אישית בעקבות הרפלקציה.

בין-אישי: 

יכולת הכלה ואמפתיה.

•         מקיימת תקשורת בין אישית תקינה.

•         מסוגלת לוותר ומתחשבת בזולת.

•         מאפשרת לכל חבר בצוות לבוא לידי ביטוי.

•         משתתפת בביצוע מטלות ותורמת לתוצר הצוותי.

•         מגלה פתיחות וסובלנות לדעות ורעיונות מקשיבה ונותנת משוב מכבד ומקדם.

•         מנהלת שיח מכבד ומקדם.

•         משתמשת בשיח ליצירת הסכמות, להחלפת דעות/ביצוע משימה/על פי הצורך.

תוך-אישי: 

מודעות עצמית וענווה אמיצה.

•         מתמידה בביצוע התפקיד והמשימות.

•         נוטלת אחריות בתחומים שונים.

•         משתפרת באיכות הביצוע ממשימה למשימה.

•         מעודדת ומוקירה מאמץ, הצלחה, יזמות.

•         משקיעה זמן ומאמץ בלמידה גם כשהדבר כרוך בקשיים, במחירים גבוהים ובאי הצלחות.

•         מאמינה בעצמה וביכולותיה.

•         חותרת להצלחה בהתמדה.

•         פועלת בהצלחה במצבים חדשים.

•         מסוגלת להעריך את ביצועיה באובייקטיביות.

•         משתפת ברגשות.

גברים עושים יותר שימוש במנהיגות מתגמלת ונמנעת, ששמה דגש על חיבור בין הצלחות וטעויות להכרה, הוקרה ותגמול. נשים יותר נוטות למנהיגות מעצבת- הנעת עובדיהן, הבעת אופטימיות והתלהבות ביחס למטרות עתידיות, מציבות חזון אמיץ של העתיד, מפתחות את הכפופים אליהן, מתייחסות אליהן באופן אישי ומתגמלות על התנהגות ראויה.

מודל מב"ת למנהיגות נשית, נהגה על-ידי ניר גולן, מומחה לחינוך ומנהיגות. ייחודו של המודל הוא בחיבור בין הפרקטיקה והתיאוריה. מודל מב"ת נבנה והתגבש לצורתו הנוכחית במערכת החינוך, בשיתוף פעולה עם צוות מרכז פסג"ה בת-ים. בצוות ההיגוי היו שותפות: עינת רום- מפקחת על הפיתוח המקצועי מחוז תל אביב, חנה הררי- מנהלת פסג"ה בת-ים, וטלי לוי- סגנית מנהלת פסג"ה בת-ים.

High-GROW model for High school educational teams

מודל High-GROW לניהול חדש בחינוך העל-יסודי

בבתי-הספר העל-יסודים מנוהלים התלמידים אדמיניסטרטיבית וחינוכית דרך כיתות חינוך: כיתות אם. כיתת חינוך מחולקת בדרך כלל בצורה הומוגנית לפי הישגי התלמידים ומקצועות הליבה אותם הם בוחרים ללמוד בצורה מוגברת. כמות התלמידים נעה בכל כיתה סביב 35 תלמידים. הם אינם מרגישים זהות או שייכות לכיתת האם, שיעורי החינוך משמשים לעתים כפלטפורמה להעברת עדכונים אדמיניסטרטיביים וניהול הכיתה. בשיעורי חינוך העשייה החינוכית הערכית היא יותר תאורטית מאשר מעשית: מתקיימות פעילויות חברתיות ומתנהלים דיונים סביב דילמות ערכיות.

לא נוצר תהליך עבודה ערכי מסודר לאורך כל השנים, למרות שהקבוצות הומוגניות, לרוב על פי הישגי התלמיד אין יצירת לכידות ושייכות לקבוצה.

מודל הGROW משמש ככלי אפקטיבי לפיתוח מקצועי אישי וצוותי של בעל תפקיד (עובד או מנהל) במגזר העסקי. הפיתוח המקצועי האישי יכול לעסוק בעולם התוכן המקצועי של אותו בעל תפקיד, בעולם תוכן מקצועי ניהולי או בשילוב של שניהם. תהליך מקביל של פיתוח מקצועי בצוות בעזרת מודל הGROW ניתן לקיים בצוות בעל מאפיינים דומים.

ניר גולן, מומחה לחינוך ומנהיגות, מציע את מודל High-GROW  ליצירת צוותי משימה חינוכיים, בחינוך העל-יסודי. הצוותים יורכבו מקבוצות תלמידים שיעברו תהליך עשייה המדמה את התהליך המתרחש בארגונים עסקיים. הצוות המשימתי חינוכי EdGROW team על-פי מודל הGROW, מחליף את מסגרת הכיתה ויהפוך לפלטפורמה לעשייה חינוכית בצוותים של 10-15 תלמידים.

כיתת החינוך תהפוך לצוות תלמידים חינוכי EdGROW team המייצר משימה חינוכית כחלק מהרפורמה בחינוך, והוא יוערך בצורה מגוונת.

צוות הGROW החינוכי יורכב מאוכלוסיית תלמידים מגוונת ויובל על-ידי איש חינוך מצוות המורים, ראש צוות Team Lead TL. 

·        במקום כיתת חינוך צוות GROW חינוכי EdGROW team  

·        במקום מחנך כיתה ראש צוות GROW חינוכי EdGROW TL 

שלבי מודל הGROW החינוכי:

Educational Mission-

כל צוות חינוכי בוחר משימה חינוכית ערכית אשר עליה יעבוד במהלך השנה או לאורך כל שנותיו בבית הספר העל-יסודי.

Goal:

הגדרת מטרה או מטרות כנגזרת מהמשימה החינוכית הצוותית. 

המטרה מנוסחת: כהתנהגות ערכית חינוכית אשר תושג בסוף התהליך השנתי או הרב שנתי.  

Reality:

ראיית המציאות/ הערכת הביצועים – באיזו מידה הצוות הצליח לעמוד במטרה שהוגדרה (פערים או הצלחות).

יתכן ויתגלה כי קיימים ביצועים שלא בוצעו בכלל יתכן  ובוצעו אך לא במידה נדרשת. 

יש להשקיע הרבה זמן בשיקוף מבוסס על עובדות על מנת להגיע להסכמה. הדוגמאות צריכות להגיע מהצוות עצמו. 

Options: 

בנק אפשרויות לשיפור הפערים ושימור הצלחות. בנק של כלים פרקטיים ליישום מיידי.

Way forward:

האופציה או הכלי הנבחר על ידי הצוות/ הTL ליישום מיידי.

המודל מייצר תהליך רציף של מפגשי GROW, כאשר ביניהם מתנסה הצוות ומיישם את יעדי המפגש.

ניתן לצאת מהתהליך לשני רבדים נוספים:

להשליך ממנו על עולמות תוכן נוספים- לזהות דפוסי התנהגות אצל התלמיד או הצוות שאינם תלויי תוכן. להשליך ממנו על תפקודי לומד נוספים שאינן על פי מודל הGROW אך מאפיינים את הלומד.

נוצר תהליך עבודה ערכי מסודר לאורך כל השנים, למרות שהקבוצות הטרוגניות מתהווה קבוצת תלמידים, אשר הופכת לצוות משימה חינוכי EdGROW team בעל לכידות ותחושת שייכות.

High-GROW model for High schools educational teams

Educational areas in High schools are usually managed by using "Mother class", an administrative framework that are not always have an added educational value for the student. In Israel, for example, these classes contain around 35 students and have no meaning to them, but as a logistic framework. The students don't feel connected to the other students in their class, and have no accountability or commitment. They sometimes see them self as a group but definitely not as a team.
Nir Golan, Educational & Leadership Expert, took the GROW model from the business field and used it as a platform for a new concept in High schools: High-GROW.
Golan suggests dividing the students to heterogenic teams of 10-15 students each, which will work as a team mission in the educational field: EdGROW team.
Each EdGROW team has an Ed Team Lead who is a member of the educational staff. This Ed TL will be trained to lead an effective Group Discussion according to the GROW model over the year.

The GROW model has two parts while leading an EdGROW team:
Looking back: Goals & Reality
Looking Forward: Options & Way forward
·        The term Anthropogogy originates from the Greek anthrōpos (ἄνθρωπος), "human being", and άγω (ágō) means "lead"; literally translated "to lead the human being".
The anthropogogic approach is based on 4 principles:
1.      Human being as independent learner
2.      Learning according to the human being's needs
3.      Learning as innovation
4.      Learning as immediate practical replay

Golan, in order to fit the model to the Educational system, combined between the GROW model and the Anthropogogic approach, and created an improved Group Discussion learning model. This model can be used in order to lead EdGROW team in High: High-GROW model.
Before starting with the GROW model the EdGROW team has to chose his Educational Mission and divide it into goals.

Goals:

Review the goals of the EdGROW team:
If there are no relevant goals for the mission- recreate them or update them.
The goals should describe EdGROW team's behaviors, standards (quality & quantity), and timeline.

Reality check:

Evaluation of the EdGROW team's performance: degree of achievement.
Gaps: low performance (partial, not according to the standards).
Success: high or outstanding performance (full, above expectations).
Reality should be introduced to the EdGROW team using facts, examples, quotations, emails and other data.
Discussion with the EdGROW team members in order to identify the main reason for their behavior:
·        Gap: 4 optional reasons:
Knowledge: "We didn't know that…"
Awareness: "We didn't pay attention/ notice, We weren't aware…"
Attitude/ Opinion: "We don’t agree/ accept…"
Skill: "We didn't know what to do/ how to deal with it…"
·        Success: 4 optional reasons:
Knowledge: "We knew that…"
Awareness: "We paid attention, we noticed, we were aware…"
Attitude/ Opinion: "We agree/ accept…"
Skill: "We knew what to do / how to deal with it…"

Options:

What directions can the EdGROW team members take to close the gap/ preserve success?
It's an option to revisit the goals- add/ remove/ update.

The type of gap and the ways to address (change/preserve the pattern or behavior):

·        Knowledge: Provide team members with the necessary information.

·        Awareness: Give the team members examples, evidence of the pattern/ behavior. Explain to them the rational, the ‘why’. Give them some practical tips that will help them to pay attention, be aware to this pattern/ behavior.

·        Attitude/ Opinion: Explain the rational, the ‘why’, use techniques for changing their attitude/ behavior.

·        Skill: Tools, practical tips. Exercise/ practice them.

Way forward:

Set concrete action/ plan.
Wrap up: Summarize and express your support, define action items, document highlights and next steps.

Documentation:
Date/ Issue/ Feedback given/ Response of the team/ FU action/ FU date.

Each EdGROW team has an EdTeam Lead who is in charge of long term educational process, using a loop of the EdGROW model. This EdTL will be a master in effective Group Discussion according to the EdGROW model over the year. As a result the students will feel connected to the other students in their class, and have accountability or commitment to their EdGROW team.

MABAT model for feminine leadership

מודל מב״ת: ייחודה של מנהיגות נשית 

נשים מנהיגות משתמשות בצורה ייחודית בהתמודדות מול אתגרים: פיתוח אנשים, ניהול ציפיות ותגמול על עבודת צוות. הן בונות סביבת עבודה שמעודדת שיתוף.  מודל מב״ת הוא תוצאה של חיפוש אחר ייחודה של מנהיגות נשית, דרך עולם היהדות, בשילוב עולמות הייעוץ הארגוני, הרפואה והחינוך. ניר גולן, מומחה לחינוך ומנהיגות חיבר בין העולמות יצר מודל ״עגול״ יותר- מודל מב״ת MANAT.    
השימוש בקיצור מב״ת ביהדות, עומד מול הפסוק ״מנשים באהל תבורך״. המקור נמצא בתחבולה של יעל: סיסרא, שהפסיד בקרב עם ברק ודבורה, ניסה לברוח לכיוון אוהלהּ של יעל: "ותצא יעל לקראת סיסרא ותאמר אליו סורה אדוני סורה אלי אל תירא, ויסר אליה האוהלה ותכסהו בשמיכה. ויאמר אליה: השקיני נא מעט מים כי צמאתי, ותפתח את נאוד החלב ותשקהו ותכסהו. ויאמר אליה: עמד פתח האוהל והיה אם איש יבוא ושאלך ואמר היש פה איש ואמרת אין. ותיקח יעל אשת חבר את יתד האוהל ותשם את המקבת בידה ותבוא אליו בלאט, ותתקע את היתד ברקתו ותצנח בארץ והוא נרדם ויעף וימת. והנה ברק רדף את סיסרא ותצא יעל לקראתו ותאמר לו: לך ואראך את האיש אשר אתה מבקש, ויבוא אליה והנה סיסרא נפל מת והיתד ברקתו". יעל הרגה את סיסרא, ובכך, למעשה, סיימה את המלחמה. מחקר של Hay Group שעסק ביכולות הקריטיות להצלחת מנהיגים בסביבה מטריציונית זיהה 4 יכולות: אמפתיה, ניהול קונפליקטים, השפעה ומודעות עצמית (מבוססת הערכות של 360 מעלות: דיווח עצמי, עמיתים, מנהלים, עובדים). נשים היו גבוהות מגברים בכל היכולות הללו באופן משמעותי ומובהק מאוד.  דבורה הנביאה היללה את יעל בשירתה: "תבורך מנשים יעל אשת חבר הקיני מנשים באוהל תבורך. מים שאל חלב נתנה בספל אדירים הקריבה חמאה. ידה ליתד תשלחנה וימינה להלמות עמלים והלמה סיסרא מחקה ראשו ומחצה וחלפה רקתו. בין רגליה כרע נפל שכב בין רגליה כרע נפל באשר כרע שם נפל שדוד". יעל שהרגה את סיסרא מתברכת בספר שופטים (ה', כ"ד): "תבורך מנשים יעל אשת חבר הקיני, מנשים באוהל תבורך". יש להבין את הלשון הכפולה: "תבורך מנשים... מנשים באהל תבורך", בייחודה של המנהיגה הנשית במקרא. 
מודל מב״ת MABAT עומד מבוסס על שלושה תפקודי מנהיגות בהם המנהיגה מובילה:  
מטה-קוגניציה: ראיית-על כוללת 
בין-אישי: אמפתיה והובלת צוות 
תוך-אישי: ענווה ומודעות עצמית 

מטה-קוגניציה: 
תפישה וראייה כוללת, אינטגרטיבית. 
מיפויים של מעגלים עצביים במוח מלמדים שאצל האשה הממוצעת יש שפע קשרים עצביים בין ההמיספירה הימנית לשמאלית, בניגוד לגברים שאצלם החיבורים חזקים יותר בין החלק הקדמי לחלק האחורי של המוח. בהדמיות של המוח רואים בעקביות שההיפוקמפוס של נשים גדול יותר. הבדל אנטומי זה עשוי להיות קשור, אולי, לשוני בדרך שבה מנווטים זכרים ונקבות את דרכם. מחקרים רבים מראים כי גברים נוטים לנווט באמצעות הערכה של מרחקים וכיוונים במרחב (ניווט באמצעות חישוב). נשים נוטות לנווט באמצעות מעקב אחר נקודות ציון: חיבור נקודות לקו, ראיית התמונה המלאה. 
הייחוד ההתנהגותי של המנהיגה:  
• משלבת תהליכי חשיבה רפלקטיביים כחלק בלתי נפרד מביצוע משימות. 
• מזמנת התנסות בתהליכי ניתוח טעויות/הצלחות וערך. 
• מפעילה רפלקציה ומעדכנת תוצרים בהתאם לתמונה הכוללת. 
• מדווחת על למידה אישית בעקבות הרפלקציה, ומחברת בינה לבין תהליך הלמידה הצוותי. 

בין-אישי:  
יכולת הכלה ואמפטיה. 
ג'יל מ' גולדסטיין ועמיתיה מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד השתמשו ב-MRI למדידת גודלם של אזורים בקליפת המוח (קורטקס) ובתת-קליפת המוח (סובקורטקס). בין השאר הם מצאו שחלקים מהקורטקס הקדמי האחראי על תפקודים קוגניטיביים גבוהים, וחלקים מן המערכת הלימבית הקשורה בתגובות רגשיות, גדולים יותר אצל נשים. 
השפעות על התנהגות המנהיגה: 
• מקיימת תקשורת בין אישית תקינה: מגלה פתיחות וסובלנות לדעות ורעיונות. 
• מסוגלת לוותר ומתחשבת בזולת: מקשיבה, מנהלת שיח, ונותנת משוב מכבד ומקדם. 
• מאפשרת לכל חבר בצוות לבוא לידי ביטוי. 
• משתתפת בביצוע מטלות ותורמת לתוצר הקבוצתי. משתמשת בשיח ליצירת הסכמות, להחלפת דעות/ביצוע משימה/על פי הצורך. 

תוך-אישי:  
מודעות עצמית וענווה אמיצה. 
צפיפות גבוהה יותר של נוירונים בקורטקס השמיעתי של נשים קשורה להישגיהן הגבוהים יותר במבחני רהיטות מילולית, המשפיעה באופן ישיר על המודעות העצמית, והיכולת להמשיג תהליכי התבוננות פנימיים. הבדלים אנטומיים כאלה עשויים להיגרם בעיקר בשל פעילותם של הורמוני מין המציפים את מוחו של העובר. 
הייחוד בא לידי ביטוי בהתנהגויות הבאות: 
• נוטלת אחריות בתחומים שונים ומגוונים. 
• משתפרת באיכות הביצוע ממשימה למשימה. 
• מעודדת ומוקירה מאמץ, הצלחה, יזמות. 
• משקיעה זמן ומאמץ בלמידה גם כשהדבר כרוך בקשיים, במחירים גבוהים ובאי הצלחות. 
• מאמינה בעצמה וביכולותיה. 
• חותרת להצלחה בהתמדה ובאומץ. 
• מסוגלת להעריך את ביצועיה בכנות ובאובייקטיביות. 
• משתפת ברגשות. 

גברים עושים יותר שימוש במנהיגות מתגמלת ונמנעת, ששמה דגש על חיבור בין הצלחות וטעויות להכרה, הוקרה ותגמול. מנהיגות זו מובילה מערכות יחסים על בסיס מה שכל אחד מהצדדים נותן ומקבל. נשים נוטות לנהיגות מעצבת- הנעת עובדיהן, הבעת אופטימיות והתלהבות ביחס למטרות עתידיות, הצבת חזון אמיץ של העתיד. הן מפתחות את הכפופים אליהן, מתייחסות אליהן באופן אישי ומתגמלות על התנהגות ראויה.
מודל מב"ת למנהיגות נשית, נהגה על-ידי ניר גולן, מומחה לחינוך ומנהיגות. ייחודו של המודל הוא בחיבור בין הפרקטיקה והתיאוריה. מודל מב"ת נבנה והתגבש לצורתו הנוכחית במערכת החינוך, בשיתוף פעולה עם צוות מרכז פסג"ה בת-ים. בצוות ההיגוי היו שותפות: עינת רום- מפקחת על הפיתוח המקצועי מחוז תל אביב, חנה הררי- מנהלת פסג"ה בת-ים, וטלי לוי- סגנית מנהלת פסג"ה בת-ים.

צוות GROW חינוכי EdGROW Team

במערכת החינוך כיום קיימת כיתת חינוך, המשמשת כמסגרת אדמיניסטרטיבית לניהול התלמידים והובלת תהליכי עשייה חינוכים ערכים.  
מודל GROW משמש ככלי אפקטיבי לפיתוח מקצועי אישי וצוותי של בעל תפקיד (תלמיד או מנהל). 
ניר גולן, מומחה לחינוך ומנהיגות, חיבר את שני הכלים ליצירת קונספט חינוכי חדש: צוות GROW חינוכי EdGROW Team.  
את מסגרת הכיתה מחליף צוות GROW חינוכי. כל שכבת גיל תחולק בצורה הטרוגנית לצוותי משימה חינוכית Educational Mission. הצוות החינוכי על-פי מודל הGROW יחליף את מסגרת הכיתה ויהפוך לפלטפורמה לגדילה חינוכית בצוותים של 10-15 תלמידים. כיתת החינוך תהפוך לצוות תלמידים עובד, המייצר משימה חינוכית, והוא יוערך בצורה מגוונת כחלק מהרפורמה בחינוך. 
צוות הGROW החינוכי יורכב מאוכלוסיית תלמידים מגוונת ויובל על-ידי ראש צוות מבוגר.  
במקום כיתת חינוך: צוות GROW חינוכי.   
במקום מחנך כיתה: ראש צוות GROW חינוכי. 
התהליך יתרחש במשך 3 שנים ויכין את הלומדים לתפקוד בצוותי משימה בעתיד. יושם דגש על מיומנויות המאה ה21 הרלוונטיות, ויינתן משוב על תפקודי הלומד הרלוונטיים בהתאם. התהליך ינוהל אינטגרטיבית על-ידי רכז השכבה, שיהיה בקיא בסטטוס המשימות השונות בכל צוות.    
שלבי מודל GROW כפי שבאים לידי ביטוי בצוות GROW חינוכי: 
Goal:  הגדרת משימה חינוכית לצוות.  
Reality: ראיית המציאות/ הערכת הביצועים וזיהוי פערים או הצלחות. יתכן ויתגלה כי קיימים ביצועים שלא בוצעו בכלל יתכן או בוצעו אך לא במידה נדרשת.  
יש להשקיע זמן רב בשיקוף מבוסס על עובדות על מנת להגיע להסכמה עם הצוות לגבי תפישת המציאות. הדוגמאות צריכות להגיע מהתלמידים עצמם.  
Options: בנק אפשרויות לשיפור הפערים ושימור הצלחות. בנק של כלים פרקטיים ליישום מיידי אשר יתרמו להצלחת המשימה. 
Way forward: האופציה או הכלי הנבחר על ידי לתלמידים ליישום מיידי. 
יבוצע תיעוד ומשוב לאורך כל התהליך על פי שלבי המודל.