The Capitalism killed the Public Broadcasting

הקפיטליזם הרג את ערוץ השידור הציבורי

הסיבה העיקרית לסגירת ערוץ השידור הציבורי היא הקפיטליזם. בחברה המערבית הקפיטליסטית, יש דרישה חד משמעית לפרקטיות ולרווחיות: כל מה שאינו ניתן לתרגמו לכסף הופך להיות חסר משמעות. במציאות כיום כל דבר נמדד בערכו הכספי בלבד. 

הבורגנות טיפחה את האנוכיות והרכושנות. כך מחקה את כל הערכים המוסריים הנעלים ששיקפו את התפיסה ההומנית של שותפות להווית החיים עלי אדמות. כתוצאה מכך נמחק הצורך בערוץ השידור הציבורי. מה שנותר הוא ערך החליפין: כמה כל דבר עולה. אפילו חיי המשפחה מוסחרו, בהפכם להיות אמצעי להעברת הון מדור לדור ולא יותר. 

   

לערוץ השידור הציבורי היה תפקיד חינוכי חשוב: פיתוחה של תודעה היסטורית. תפקידו העיקרי של ערוץ השידור הציבורי היה לשפר את מוסרית היחיד ואת החברה. בעזרת השידור הציבורי בוצע החינוך לערכים. סוקרטס, המחנך הדגול, לא הנחיל לתלמידיו מקבץ של דוגמות, אלא עמל לפתח אצלם את יכולות השיפוט העצמאיות: חשיבה ביקורתית וגמישות. שתי מיומנויות אלו מוגדרות במיומנויות קריטיות גם במאה ה-21 ליצירת אדם, לומד ועובד עצמאי.

החשיבה הסוקרטית מקדמת את העיקרון הדמוקרטי לפיו לכל אחד יש מה לתרום לאמת, ולכל אחד יש חובה מוסרית לחיות חיים של בחינה עצמית, חיים של בחירוֹת מוּדעוֹת.

עם התעצמות התפיסה הקפיטליסטית רוקנה האנושיות מתוכן, והאדם נשאר ללא תקווה וללא הדרכה מוסרית. האתיקה שאמורה להנחות את התנהגותם של בני אדם בעולם אנושי נעלמה יחד עם מדעי הרוח. נוצר עולם מכני שבו פועלים ומתקיימים רק אובייקטים וכוחות. האתיקה הפוסט-מודרנית מתה. אין לערוץ השידור הציבורי הצדקה קיומית, אין בו צורך יותר בעולם הקפיטליסטי החומרני. החומר הפך להיות השליט והרוח מתה. 

על פי האנתרופוציאליזם הבורגנות בחסות הקפיטליזם השתלטה על המדינה ומנצלת אותה רק לטובת האינטרסים שלה. נוצר קשר ישיר בין הבורגנות למנהיגות הפוליטית. הבורגנות הולכת וצוברת יותר ויותר הון. מכיוון שהבורגנות והפוליטיקה מקדשים רק את ההון, המוסר והרוח נדחקו לחלוטין. הפועלים המנוצלים הופכים יותר ״שקופים״: הם עצמם מזדהים עם מוצר עבודתם, מתרחקים מהטבע, ובסופו של דבר, מתנכרים לעצמם ולטבעם כבני אנוש. הערוץ השידור הציבורי ניסה למנוע מהפועלים לאבד את זהותם הייחודית. אך הניכור הפך להיות גם נחלתם של בעלי המפעלים ובעלי ההון, שנעשים אף הם מנוכרים לעצמם כבני אנוש: כל מה שמעסיק אותם הוא הגדלת הרווח והעצמת ההון שברשותם. הם מזהים את ייחודם או משמעותם דרך הונם בלבד. הערוץ הציבורי, המסמל מוסר ואתיקה מקצועית, הפך להיות לא רלוונטי.

יש להשיב בדחיפות את השיח המוסרי לעשייה היומית, דרך שיקום ערוץ השידור הציבורי ושיפור איכות התכניות המשודרות. יש להציב את ערוץ השידור הציבורי בחזרה, כבסיס ליצירת עצמאות מחשבתית: חשיבה ביקורתית וגמישות. הנחת היסוד היא, שיש לכולנו ״שאיפה למשמעות״, ואנחנו נעשים מאושרים רק מתוך הרגשה שמגשימים אנו את משמעותנו. יש לשקם בעזרת ערוץ השידור הציבורי את הערכים המוסריים הנעלים, ששיקפו איזושהי תפיסה של שותפות להוויה הזאת של החיים עלי אדמות.

Ten steps for building Sanhedrin learning community

10 שלבים בבניית קהילת סנהדרי"ן לומדת

סנהדרי"ן הוא מודל לקהילה מקצועית לומדת, שנוצרת בכדי לשרת את הלומד. קהילה לומדת מקצועית מוגדרת על-פי מודל נשלי"ם, כבעלת נושא או עולם תוכן משותף, ליווי ע"י גורמים אקדמים, המומחים לשלב את התיאוריות עם הידע הפרקטי והניסיון הרב שמגיע מעשייתם בשדה. במהלך הפעילות בקהילה, הלומד מודע לתהליך הלמידה אותו הוא חווה. מודעות זו הכרחית לטיוב התהליך ולהמשגתו ללמידה משמעותית. הפרט השותף בקהילה המקצועית הלומדת חווה תחושת שייכות, מרחב בטוח להצגת רעיונותיו המקצועיים ותמיכת עמיתים.

·        נושא או עולם תוכן משותף

·        שילוב בין תיאוריות ופרקטיקה

·        ליווי ע"י גורמים אקדמים

·        יצירת מרחב בטוח ותחושת שייכות

·        מודעות לתהליך הלמידה והמשגתו

קהילת סנהדרי"ן לומדת מייצרת ללומד מרחב ללמידה משמעותית: מרחב משמעותי- הפרט תורם מניסיונו ותובנותיו לשותפיו בקהילה, הפרט חווה למידה משמעותית: רלוונטית, ערכית תוך מעורבות.

הפרט השותף בקהילה המקצועית הלומדת חווה תחושת שייכות, מרחב משמעותי בטוח להצגת רעיונותיו המקצועיים ותמיכת עמיתים.

10 שלבים בהקמת קהילת סנהדרי"ן לומדת:  

שלב 1: זיהוי הצורך ו/או החזון

השלב המשמעותי ביותר הוא להחליט שרוצים להקים קהילה ולהתחיל לפעול, ליזום.

היוזמים הם כל גורם רלוונטי המזהה צורך מקצועי הדורש קהילת סנהדרי"ן לומדת: מרחב בטוח להתמקצעות קבוצתית. 

שלב 2: חיפוש שותפים  

מחפשים שותפים לגיבוש קבוצה ראשונית, שתהיה עמוד התווך של הקהילה. הקבוצה הראשונית, הגרעינית צריכה להיות מחויבת להקדיש זמן שבועי לגיוס והקמת הקהילה. הקשרים בין האנשים בקבוצה חשובים לעבודה ופעולה משותפת. לעתים יוכלו גורמים כמו מומחה תוכן או מומחה בהקמת קהילת  סנהדרי"ן לומדת, לסייע באופן מקצועי לבנייה וגיבוש הקבוצה. 

שלב 3: בחירת טריטוריה

קהילות סנהדרי"ן לומדות ממוקמות באתרים, רשתות חברתיות, בלוגים פרטיים, פורומים שונים ועוד. איתור ה״שטח״ יכול להתבצע בכמה דרכים: 

·        זיהוי פלטפורמה או שגרת ניהול קיימת בבית-הספר ליצירת המפגשים.

·         המייסדים מאתרים פלטפורמה פוטנציאלית בקהילה החוץ-בית סיפרית ובודקים מידת התאמתה ליעודה של הקהילה.

·         הקמת תשתית אינטרנטית המותאמת לצורכי הקהילה. 

שלב 4: דמוקרטיה בקהילה

חברי הקבוצה המייסדת מחליטים יחדיו מה הצרכים שלהם בקהילת סנהדרי"ן וכן כיצד זה יתבטא בחזות הפלטפורמה כמפגש קהילתי משותף, מקום להעצמה אישית, ועוד. בהתאם לצרכים מתכננים את חזות הפלטפורמה: פורום קבוצת דיון, מאגר מידע שיתופי, יומן אישי, בלוג ועוד. בסוף שלב זה כדאי לשרטט (אפילו ידנית) את תוכנית הפלטפורמה ומפרט כללי של הסביבות הנדרשות. רצוי בשלב זה להיעזר באיש מקצועי כמו איש תשתיות ותקשוב אם יש, או מומחה תוכן בתחום.

שלב 5: חלום מתחיל להפוך למציאות

זה הזמן לגייס משאבים: על מנת למצוא שותפים ולגייס משאבים יש תחילה לערוך סקר ולהבין מי הגופים והדמויות הפועלים בארגון ולרתום את מי שצריך.  

משאבים אנושיים - זהו המשאב החשוב ביותר להצלחת קהילת סנהדרי"ן לומדת. בתחילה, שמירה וגיבוש של חברי הגרעין וחלוקה לתפקידים. בהמשך, גיוס פעילים נוספים והרחבת המעגלים של הפעילים בקהילה. זאת על ידי פרסום והצלחה. 

משאבים ראשוניים להקמה - להקמת הקהילה דרושים משאבים ראשוניים חד פעמים כמו עיצוב גרפי, סביבת עבודה, כלי עריכה וכו׳. 

משאבים מתכלים מתחדשים - לתחזוקת הקהילה נדרשים באופן שוטף, מומחה תוכן ומידען אשר יארזו את התוכן בצורה ידידותית ונגישה.

שלב 6: השקת הקהילה

כמה שיותר ידיים עובדות יעזרו בשלבי ההקמה הראשונים של הקהילה. כדאי לתאם יום או מספר ימים מרוכזים בהם תתבצע ההקמה ולנסות לגייס כמה שיותר אנשים לימים אלה, אפילו אם מדובר בהתנדבות חד פעמית.

מומלץ כי אירוע השקת קהילת הסנהדרי"ן ילווה בפרסום ברשתות החברתיות ובפורומים הרלוונטיים.

שלב 7: תחילת עבודה 

יש לבחור יום עבודה קבוע אחת לשבוע-שבועיים המתאים למרבית השותפים. יום זה יהווה יום בו יהיה מפגש קהילתי ועבודה משותפת באתר מלווה קהילת סנהדרי"ן. רצוי להתאים את היום הנוח ביותר לקבוצה הגרעינית המקימה של הקהילה. ככל שהקהילה סביב התוכן תתרחב- ניתן להוסיף ימי פעילות.

שלב 8: תנו לקהילת סנהדרי"ן לחיות

קהילת הסנהדרי"ן כבר כאן ועכשיו ההתמדה והעשייה תופסים מקום מרכזי. הקמת קהילה לומדת היא תהליך שיש בו הרבה מאוד למידה עצמית, ניסוי ותהייה. עם זאת, חשוב לקבל בתחילת הדרך הכשרה ראשונית וליווי מגורם מקצועי. אחד הדברים החשובים בהצלחת הקהילה הוא חוויית ההצלחה שאליה ירצו השותפים להתחבר.

שלב 9: מתחברים בלי גינונים מיותרים

כדי לתחזק את הקהילה בצעדיה הראשונים ולחזק את החיבור בקבוצת הפעילים, מומלץ מאוד לערוך סדנת למידה סינכרונית לכל חברי הקבוצה ולמצוא מומחה מוביל, שיוכלו לחלוק מידיעותיהם וניסיונם עם שאר החברים. חשוב גם לעיין בספרים ובמקורות מידע. שפע של מידע נמצא באינטרנט ובפורומים שונים. 

וכמובן - ליהנות ביחד ולשלב בעבודה ארוחות משותפות, שיחות, פעילות מיוחדת ועוד.

שלב 10: עם הפנים אל העתיד

כדאי מאוד לייצר תכנית עבודה שנתית לפיה יפעלו השותפים בקהילת סנהדרי"ן. התכנית תבנה ותאפשר תכנון לטווח ארוך ויצירת חזון לקהילה הלומדת. תכנית כזו כוללת כנסים ומפגשים על פי צורך, אירועים מיוחדים שיתקיימו בקהילה וכן יכולה לכלול תכנים לגיוס משאבים ופרויקטים מיוחדים בקהילה.

·        נושא או עולם תוכן משותף

·        שילוב בין תיאוריות ופרקטיקה

·        ליווי ע"י גורמים אקדמים

·        יצירת מרחב בטוח ותחושת שייכות

·        מודעות לתהליך הלמידה והמשגתו

קהילת סנהדרי"ן היא קהילה לומדת מקצועית, בעלת נושא או עולם תוכן משותף, מלווה ע"י גורמים אקדמים, המומחים לשלב את התיאוריות עם הידע הפרקטי והניסיון הרב שמגיע מעשייתם בשדה. במהלך הפעילות בקהילת סנהדרי"ן, נוצר מרחב למידה משמעותי בטוח, תחושת שייכות, והלומד מודע לתהליך הלמידה אותו הוא חווה. מודעות זו הכרחית לטיוב התהליך ולהמשגתו ללמידה משמעותית. 

TheMalchutha: Self-awareness

"מודעות תוך-אישית דמלכות"ה: "מול מי את ניצבת

"מול מי את ניצבת" הוא אחד השירים האישיים והפנימיים ביותר של יונית שקד גולן. שיר זה שייך לקטגורית "שירת נשים" בזכות ייחודו המגדרי המהותי. השיר בוקע מגרונה של אישה בעלת מודעות עצמית גבוהה מאד, וחושף את "מנגנון" חייה. מנגנון זה המתואר בצורה נפלאה דרך הדיאלוג הפנימי בשיר. המנגנון הפנימי המתואר בשיר הוא מנגנון של הגנה, הימנעות מטעויות וביקורת עצמית גבוהה.

מנגנון זה הוא אחת הסיבות העיקריות להעדר מנהיגות נשית בעולם היום.

מנהיגה נשית על-פי מודל דמלכות"ה, היא ענווה (Modesty) יותר ממנהיג גברי, בשל המודעות העצמית הגבוהה שלה (Self-awareness). המודעות היא ההכרה המלאה בחוויה שאנו עוברים. כלומר זיהוי של מה שאנו מרגישים, חושבים או עושים ברגע מסוים ובמתרחש סביבנו בעודו מתרחש. המודעות היא הכרתה של מנהיגה נשית בעצם קיומה והווייתה, והתבוננותה במחשבותיה, בתחושותיה וברגשותיה.

מי האויב למולו את ניצבת?
אין לי אויבים ואינני חייבת!
מדוע, אם כן, ידייך קפוצות?
נמנעת אני מטעויות נפוצות.

אם ותטעי מה אז לך יִקְרֵה?
מדוע אטעה? אין מקום למקרה!
כולנו עושים בחיים טעויות...
על כן עליי עירנית להיות!

כאשר אנו מודעים מודעות מלאה לעצמנו, פירוש הדבר שאנו מכירים את עצמנו וחיים את חיינו בדרך עשירה יותר. בכל מנהיגה נשית מתרחשים בו זמנית שלושה תהליכים:

·        התהליך החישתי - תחושה גופנית פנימית או חיצונית, הנקלטת על ידי איברי חישה פנימיים וחיצוניים, ומתורגמת על ידי המוח לתחושה. ניתן למקם פיזית את התחושה בגוף: "מדוע, אם כן, ידייך קפוצות?"

התהליך השכלי - "דיבור פנימי" או דיאלוג של מחשבות המתהוות במוח, ובעקבותיו צצות תובנות: "על כן עליי עירנית להיות"!

·       התהליך הרגשי - רגשות המתעוררים בעקבות אירועים. אירוע נקלט על ידי החושים, בעקבותיו עולים מחשבה ו/או רגש פנימיים ולעתים אף תגובה חיצונית, וכך נוצר קשר בין שלושתם.

אם לא תעשי טעויות,
איך תלמדי להיות?
אם לא תנסי, איך תגלי
שמטעויות רק תגדלי?

ומה אם אני אטעה בגדול?
מה אם משם לא אוכל כבר לגדול?
אם אפול אשבר בפומבי,
איך אוכל מכאן להמריא?

הרגש העולה בשני הבתים הוא רגש של פחד: פחד מלטעות ופחד מלהישבר בפומבי.

מנהיגה נשית הממוקמת רוב חייה ב"מנח אמצעי", על-פי מודל "מנחים ביחסים", אינה מרגישה כחשובה ונישאת מאחרים. כשעליה להיענות לצורך מסוים או לפתור בעיות, היא משקיעה את מירצה בבירור הסיבות ובסוגי הצרכים, ואוספת את מרב הנתונים כדי למצוא את הפתרון המתאים ביותר לצורך או לבעיה. על-פי פרופסור שלום רוזנברג, מנהיגה נשית ב"מנח אמצעי" היא בעלת הערכה עצמית שקולה ונאותה, מגלה סבלנות וסובלנות כלפי האחר, ומוותרת על כל גינוני כבוד או הערצה. היא מנסה למצוא את ההיגיון מאחורי הדברים, להבין מהיכן הם נובעים. מנהיגה נשית ב"מנח אמצעי" ענווה, ולכן היא לא שמה את עצמה במרכז אלא את הצלחת הפעולה. היא לא מבקשת לעצמה תהילה וכבוד אלא עושה מעשיים הראויים ורצויים מתוקף תפקידה כ"שליחת ציבור". מנהיגה נשית ב"מנח אמצעי" מצניעה את כישוריה ואינה מבליטה את עצמה, מכיוון שאינה שמה את עצמה במרכז הפעולה אלא את הצלחתה.

שאשאל אותך שוב, מי לך אויב?
מי בך מַכֶּה במקום שכואב?
מי האויב שאותך מרתק?
ובלי שתדעי אותך משתק!

אם לא תעשי טעויות,
איך תלמדי להיות?
אם לא תנסי, איך תגלי
שמטעויות רק תגדלי?

על-פי הרב קוק מנהיגה נשית ענווה, היא בעלת יכולת נפשית לחוש את עצמה כאבר קטן במערכת אדירה של יקום אחדותי שלם. היא שואפת לצמצום האני האגואיסטי, הבנה שכל מציאות המנהיגה נשית היא חלק מתוך אותה הרמוניה גדולה שהיא נתונה בתוכה. מטרת כל מנהיגה נשית להשיג מקסימום הצלחה בפעולה, במינימום השקעת אנרגיה.
מנהיגה נשית ב"מנח אמצעי" ענווה. המנהיגה הנשית חשה שעליה לתרום את חלקה הקטן למען התקדמותה של המציאות, לכן עליה להתאמץ יותר ויותר כדי להביא את עצמה לידי ביטוי, לא כמימוש עצמי פרטי, אלא כמילוי שליחותה בעולם והבאת התרומה שלה למאמץ הכולל של המציאות להתקדם. היא חשה שותפות במתרחש בעולם ומסוגלת להיות אסרטיבית מאוד, למען המשימה הכללית ולא מתוך אגו פרטי. מנהיגה נשית יודעת את מעלותיה, אבל איננה מתפארת בהן ואיננה חושבת שהן נותנות לה מעלה מיוחדת על הזולת. מנהיגה נשית ניחנת בכישרונות מסוימים בטבעה, אל לה להתפאר בהם ולחשוב שהם הופכים אותה באופן מהותי לטובה יותר מאנשים אחרים.

מי האויב למולו את ניצבת

http://yonitshakedgolan.blogspot.co.il/2016/01/blog-post.html

מילים: יונית שקד גולן

מי האויב למולו את ניצבת?
אין לי אויבים ואינני חייבת!
מדוע, אם כן, ידייך קפוצות?
נמנעת אני מטעויות נפוצות.

אם ותטעי מה אז לך יִקְרֵה?
מדוע אטעה? אין מקום למקרה!
כולנו עושים בחיים טעויות...
על כן עליי עירנית להיות!

אם לא תעשי טעויות,
איך תלמדי להיות?
אם לא תנסי, איך תגלי
שמטעויות רק תגדלי?

ומה אם אני אטעה בגדול?
מה אם משם לא אוכל כבר לגדול?
אם אפול אשבר בפומבי,
איך אוכל מכאן להמריא?

שאשאל אותך שוב, מי לך אויב?
מי בך מַכֶּה במקום שכואב?
מי האויב שאותך מרתק?
ובלי שתדעי אותך משתק!

אם לא תעשי טעויות,
איך תלמדי להיות?
אם לא תנסי, איך תגלי
שמטעויות רק תגדלי?

Sanhedrin model for Learning Communities

נשלי"ם: מודל לקהילות סנהדרין לומדות

קיים צורך בהגדרה מעשית לקהילה לומדת בשטח, ניר גולן, איש חינוך ומנהיגות, יצר הגדרה זו על-סמך הגדרות אקדמיות קיימות. קהילה לומדת מקצועית מוגדרת על-פי מודל נשלי"ם, כבעלת נושא או עולם תוכן משותף, ליווי ע"י גורמים אקדמים, המומחים לשלב את התיאוריות עם הידע הפרקטי והניסיון הרב שמגיע מעשייתם בשדה. במהלך הפעילות בקהילה, הלומד מודע לתהליך הלמידה אותו הוא חווה. מודעות זו הכרחית לטיוב התהליך ולהמשגתו ללמידה משמעותית. הפרט השותף בקהילה המקצועית הלומדת חווה תחושת שייכות, מרחב בטוח להצגת רעיונותיו המקצועיים ותמיכת עמיתים.

·        נושא או עולם תוכן משותף

·        שילוב בין תיאוריות ופרקטיקה

·        ליווי ע"י גורמים אקדמים

·        יצירת מרחב בטוח ותחושת שייכות

·        מודעות לתהליך הלמידה והמשגתו

למידה משמעותית היא למידה "המזמנת חוויית למידה רגשית, חברתית וקוגניטיבית, המושתתת על שלושה רכיבים המתקיימים בו זמנית: ערך ללומד ולחברה, מעורבות הלומד והמלמד, רלוונטיות ללומד". מודל סנהדרי"ן מאפשר לפרט לבטא את משמעותו, במרחב המשמעותי לו: "להוסיף ערך לקהילה מוערכת". מכיוון שטבורו של המודל היא הדילמה בה נפגשים לפחות שני ערכים בו זמנית, הפרט תורם את משמעותו למרחב הלמידה לאורך כל שלבי המודל. כל השותפים לתהליך "נראים" לכל אורכו: בשלב הסבב הוא תורם את ניסיונו: נושא או עולם תוכן משותף, בשלב הניתוח במידה ומתאר בעצמו את האירוע או הנושא: שילוב בין תיאוריות ופרקטיקה, בשלב ההבנה כשהוא מקשיב ושואל שאלות עומק והבהרה: מומלץ ליווי ע"י גורמים אקדמים, עוזר בניסוח ודיוק הדילמה, מציע פתרונות, בוחר, מיישם ומתעד במידה והוא בעל האירוע או הנושא, ומשתף ברפלקציה בשלב הנוכחים.

ערך: לנלמד יש משמעות וחשיבות לגבי הלומד תוך בחירה בתהליך ביקורתי אישי.

מעורבות: הלומד פעיל מתוך סקרנות, הנעה, חדווה והשקעה פנימית, מוטיבציה, יוזמה והרחבת הנושא הנלמד.

רלוונטיות: הלומד מבטא במפורש ו/או על ידי בחירה מה ללמוד וכיצד ללמוד על פי צרכיו השונים: אינטלקטואליים, רגשיים. חברתיים ופזיו-מוטוריים.

מעגל למידה במודל סנהדרי״ן: 

המעגל נפתח בסבב או סדר המפגש בדגש על רלוונטיות לכל הלומדים 

ניתוח אירוע/ הצגת נושא או כלי ליצירת מעורבות 

הבנת עומק של האירוע/ הנושא או הכלי

הגדרת הערך כדילמה

ריבוי פתרונות דרך מעורבות מקסימום שותפים

יחיד או יחידים מתחייבים להשלים את תהליך הלמידה לידי יישום התנהגותי

נוכחים מבצעים רפלקציה אישית על תהליך הלמידה

סגירת מעגל במפגש הבא דרך דיווח ההתנהגויות שבוצעו בעקבות תהליך הלמידה הקבוצתי: הזדמנות לרפלקציה, למידה מניסיון האחרים.

·        ניתן לפתוח מעגל למידה חדש ומעמיק יותר או לעבור לנושא/ אירוע/ הכלי הבא.

מודל נשלי"ם למודעות בקהילה לומדת

המודעות בקהילה לומדת היא ההכרה המלאה בחווית הלמידה שאנו עוברים. כלומר זיהוי של מה שאנו מרגישים, חושבים או עושים ברגע מסוים בתהליך הלמידה הקבוצתי, ובמתרחש סביבנו בקבוצה בעודו מתרחש.

המודעות במהלך הלמידה  היא הכרתו של אדם בעצם קיומו והווייתו, והתבוננותו במחשבותיו, בתחושותיו וברגשותיו בזמן התהליך. כאשר אנו מודעים מודעות מלאה לעצמנו, תהליך הלמידה הופך להיות משמעותי יותר: מייצר רלוונטיות, ערך ומעורבות מדויקת יותר בתהליך.

·        יצירת מרחב בטוח ותחושת שייכות

·        מודעות לתהליך הלמידה והמשגתו

להיות מודעים לתהליך הלמידה בקבוצה פירושו להחזיר לעצמנו תכונות או היבטים של עצמנו שאיבדנו בשל חוסר שימוש (כגון אינטואיציה), בשל הדחקה (כגון רגשות ומחשבות שלא בחרנו/רצינו להתמודד איתן) או בשל סיבות רבות אחרות. משום כך המודעות מאפשרת לנו להתנהג במקרים השונים בחכמה ומתוך בחירה, ולא מתוך הרגל אוטומטי. כמות הגורמים המשתנים המעורבים ומשפיעים על התהליך בקהילה הלומדת רב, ולכן נדרשת מודעות ברמה גבוהה גם לתהליכים המתרחשים בקבוצה, בקהילת השותפים ללמידה.

  

הלמידה ברובה היא למידה רפלקטיבית המבוססת על הלמידה מהצלחות העבר. השיטה מבוססת על תשומת לב סלקטיבית ללמידה מהעבר (הגברת המודעות) ולזיהויי ידע המכוון לפעולה עתידית מתוך ההנחה שבעשייה-היום יומית חבויים ידע רב וחכמה ושהעלאתם אל פני השטח תתרום לעבודה עם אוכלוסיות אלו. למודעות תפקיד חשוב בזיהוי ההתנהגויות שהובילו להצלחה- שחזור התחושות, המחשבות והרגשות.

הארגון, המאפשר ומעודד פעילותן של קהילות מקצועיות לומדות, זוכה לבניית ידע כללי וידע מקצועי וצבירתו, ניהול ידע זה באופן יעיל והיזון חוזר מחזק את הארגון ומעשיר את משאביו המקצועיים. במקביל זוכה הקהילה לזיכוך המקצועיות שלה ולהבטחת דורות חדשים של חברים.

Rosa Luxemburg TheMalchutha

רוזה לוקסמבורג דמלכות"ה

המנהיגה הנשית דמלכות"ה בהשראתה של רוזה לוקסמבורג, היא מנהיגה שליחת ציבור: היא הומנית- דרך רגישותית, שיוויונית ומתחשבת ברגשות - כולית ואמפתית, ובהקשר הרחב של האירועים- מחשבה רשתית, למטרת פתרון בעיות והובלת הציבור- חזון רגישותי: יחסי אנוש דרך דיאלוג, אמפתיה- לכידות משפחתית והתעניינות אישית.

רוזה לוקסמבורג הייתה אחת מן הנציגים הבולטים של ההגות והפעילות הסוציאל-דמוקרטית באירופה ונחשבה, יחד עם קרל ליבקנכט, נושאת דגל האינטרנציונאליזם והאנטי-מיליטריזם בקרב המפלגה הסוציאל-דמוקרטית הגרמנית (SPD), בתחילת המאה ה-20. ביקורתה חדורת הלהט (אומץ) והמשכנעת כלפי הקפיטליזם, הזינה את פעילותה המהפכנית. על פי תפיסתה של לוקסמבורג, סוציאליזם אינו שירות, המסופק על ידי אחרים אלא תולדה של תנועה משותפת, חופשית ומודעת של כל המקופחים. לפיכך, על הפוליטיקאים המקצועיים והמפלגות לפעול אך ורק כחלק מאותה תנועה ויש להפקיד בידיהם את הארגון ואת החינוך הפוליטי. המאבק על הגמוניה הוא, בעיניה, קרב מתמיד על אישורו ותמיכתו של הרוב המוחלט של הציבור.

מחשבה רשתית- חירות ודמוקרטיה אינם חפצי מותרות שחולקו לעם, כי אם התנאי למדיניות סוציאליסטית: "חירות השמורה רק לנאמני השלטון, רק לחברים במפלגה – גם אם מספרם גדול ורב – איננה חירות כלל. חירות היא לעולם חירותם של החושבים אחרת."

דרך רגישותית, כוליות ואמפתיה - רוזה לוקסמבורג לא התכוונה למשול בכוח הזרוע על יחידים בני המעמדות המנצלים והמדכאים:

"המהפכה הפרולטרית אינה זקוקה לטרור על מנת להשיג את מטרותיה. היא שונאת רצח של בני אדם וסולדת ממנו. אין היא זקוקה לאמצעים אלה של מאבק, משום שאינה נאבקת ביחידים אלא במוסדות. היא אינה ניסיון נואש של מיעוט לעצב את העולם בכוח הזרוע על פי האידאלים שלו, אלא פעולה של המוני העם, מיליונים רבים של בני אדם."

לכידות משפחתית- לרוזה לוקסמבורג הייתה אינטליגנציה רגשית גבוהה פתרון בעיות חברתיות בזיקה לקוד מוסרי הומני. היא נדרשת לעבודת צוות בגובה העיניים. קבלת החלטות תוך התחשבות בדעות וברגשות של האנשים הנוגעים בדבר. סדר עדיפויות הנותן קדימות לצורכי האדם: שלום, חינוך, בריאות, תרבות, ועוד.

תוך אישית: אומץ וענווה- ייחודה באומץ שהיה לה לעמוד מול לחץ חברתי ואינטרסים פוליטיים או אחרים, תוך הגנה על המטרות ההומניות של הציבור. התחשבות בבעיות אישיות של האנשים מסביב: בעיות משפחתיות, כלכליות או אחרות. העצמה וחיזוק של האנשים סביבה. התמודדות הוגנת ואסרטיבית במצבי תחרות וקונפליקטים. על המנהיגה להגיע לידיעה הגבוהה ביותר. עליה להיות פילוסופית (אוהב חכמה).

עמדת המנהיגות נועדה לשרת את הצדק ואת טובת הרבים. על המנהיג מוטלת החובה לשמור על אזרחי המדינה.

אפלטון אמר כי מעמד המנהיגות הוא מעמד ״השומרים״. זוהי מצד אחד חובתו של החכם שהצליח להשתחרר מכבליו, מחשכת המערה והצללים המתעתעים על קירותיה; חובתו היא לחזור ולספר לאחיו הכלואים על השמש שבחוץ, שהיא- היא מקור האור בעולם (״משל המערה״, ספר המדינה, ז׳). אך זוהי גם חובתו של המנהיג המעשי- להתנזר מכל עיסוק שאינו משרת את המדינה ואת האידיאה שלה. עליו להיות משולל כל אינטרס פרטי. על כן מחייב אפלטון את ״השומרים״ להיות מחוסרי בתים משלהם, רכוש פרטי, ואף משפחות פרטיות (ספר המדינה, ה׳). רוזה עמדה בכל הקריטריונים ולכן היא דוגמה אישית מושלמת למודל במנהיגה על פי אפלטון.

אפלטון מפתח מעין ״תורת מעמדות״ אידיאלית, שבה מתחלקת החברה לפי סוגי הנשמות שבהן ניחנים הפרטים שבתוכה: ״בעלי התאווה״ ירכיבו את מעמד הסוחרים והחקלאים; ״בעלי האומץ״ יהיו בשכבת המנהיגות- ״השומרים״; ואילו המלכים- הפילוסופים יבחרו מבין אותם ״שומרים״ שניחנו בסוג הנשמה הנעלה ביותר- ״בעלי התבונה״.

רוזה לוקסמבורג היגרה לגרמניה וקיבלה אזרחות גרמנית באמצעות נישואים פיקטיביים. מאותו רגע ואילך נאבקה רוזה לוקסמבורג למען הדמוקרטיה הסוציאליסטית הגרמנית בקונגרסים של המפלגה, בוועידות בינלאומיות ובמאמרים וספרים שכתבה. בשנים 1914-1907 שימשה מרצה בבית הספר של המפלגה הסוציאל-דמוקרטית בברלין. היא הפכה להיות מנהיגה בסגנון שליחת ציבור וויתרה על כל צורכיה האישיים בכדי להוביל את מאבקה לטובת הכלל.

ודאות אינטואיטיבית- רוזה לוקסמבורג התנגדה נחרצות למלחמת העולם הראשונה (1918-1914) ובפברואר 1914 היא נידונה למאסר בשל נאומיה האנטי-מלחמתיים. התמדה בפרטים- בסוף שנת 1915 היא יסדה, ביחד עם קרל ליבכנט ומתנגדים אחרים למלחמה מקרב הסוציאל דמוקרטיה, את הקבוצה "אינטרנציונל" ומקבוצה זו צמחה בשנת 1916 הליגה הספרטקיסטית. מיולי 1916 עד נובמבר 1918 הייתה רוזה לוקסמבורג כלואה בברלין, ורונקה וברסלאו. עם שחרורה, ב-9 בנובמבר 1918, התמסרה כולה למהפכת נובמבר הגרמנית. עוד דוגמה נפלאה להתנהגות של שליחת ציבור אמפתית, השמה את טובת העם במרכז. היא הייתה שותפה להקמתה של המפלגה הקומוניסטית הגרמנית ב-31 בדצמבר 1918. יחד עם קרל ליבקנכט פרסמה את העיתון "הדגל האדום" ופעלה למען מהפכה חברתית רחבה. גורלה של רוזה לוקסמבורג כרוך אפוא לבלי הפרד בהתפתחות תנועת הפועלים הגרמנית, במאבקים בין פלגיה השונים, ולבסוף בהתפצלותה של התנועה. את המהפכה הרוסית בשנת 1917 קידמה רוזה לוקסמבורג בברכה ובתקווה ועם זאת נותרה מסויגת וזהירה ומתחה ביקורת על המדיניות האוטוקרטית, הדיקטטורית אפילו, של הבולשביקים. האמפתיה והיכולת לשים את העם וצרכיו במרכז מאפיינת לחלוטין מנהיגות נשית. רוזה לקחה מנהיגות זאת לקיצון של הקרבה עצמית במלואה. רוזה היא הדוגמה המושלמת לשליחת הציבור דמלכות"ה: רואה עצמה ככלי לטובת הציבור בלבד. היא מבטלת את צרכיה האישיים לטובת מילוי צורכי הציבור. היא תזהה את צורכי הציבור בעזרת אמפתיה והכלה. היא תפעל לטובת הציבור בלבד. אינה מתחשבת בשיקולים אישיים או שיקולי אגו פוליטיים.

ב-15 בינואר 1919 נרצחה רוזה לוקסמבורג על ידי מתנקשים במדים – אנשים שצמחו באותם חוגים שמאוחר יותר תמכו בגלוי בהעברת השלטון לידי היטלר והמפלגה הנאצית.

אין ספק כי רוזה הייתה בעלת אומץ רב, "שומרת", ואף עלתה לדרגת "בעלת תבונה". רוזה לוקסמבורג הייתה מנהיגה דמלכות"ה בכל רמ"ח איבריה.