Dobeing למידת נחי"ל
מודל למידת נחי"ל Swarm Learning Model מותאם למציאות רב-מערכתית, מורכבת-משתנה, רבודה,
ללא חוקים קבועים, ובעלת אופי סינגולארי. תהליך למידת נחי"ל מבוסס ברובו על
חוסר היכולת להבין תופעות מורכבות, דרך בחינת מירב הפרטים המרכיבים אותן (אין
כללים וחוקים קבועים ואם הם קיימים הם משתנים תדיר). ניר גולן, מומחה לחינוך
ומנהיגות, פיתח את המודל כמענה לצורך הקיים היום בארגונים עסקיים ובמערכת החינוך. הצורך נובע מחוסר יכולת לייצר הגדרות ומושגים ארוכי-טווח ללמידה
מבוססת תוכן (הדיסציפלינות זמניות ומשתנות כל הזמן, בזכות הריבוי המערכתי הרבוד). במרכז
המודל נמצא קונספט Dobeing המתבסס
על ההנחה שאדם יכול להימצא תמיד בשני מצבים במהלך חייו Doingאו .Being הוא נע
ממצב אחד למשנהו בהתאם לסגנון ואורח חייו כאדם ובמיוחד במהלך תהליך למידה. זיהוי
המצבים בשלבים השונים של הלמידה, הכרחי להובלת תהליך למידת נחי"ל. גולן שילב
בין Being ו- Doing למונח אחד משותף :Dobeing משמעותו היא מימוש ההוויה של האדם
דרך תהליך למידה אינסופי. הגשמת ההוויה העצמית Dobeing תבוא
לידי מיצוי רק תוך סיפוק התשוקות העמוקות של הפרט. הפרט צריך להיות מודע
לתשוקותיו, יכולותיו וייחודו, בהיותם המניע והאמצעי למימוש עצמי תחילה ולהגשמה
עצמית. "אם אינך מוצא את אלוהים באנשים שאתה פוגש בשגרת יומך, יהא זה בזבוז זמן לנסות ולחפשו במקומות
אחרים."/
מהטמה גנדי.
נוכחות: Participating
חיפוש: Searching
יצירה: Naming
למידה אדפטיבית: Adaptive learning
במציאות השמה במרכז
את האינדיבידואל Individualism,
המונח Dobeing
מצב הווייתי (אונטולוגי) חדש Dobeing.
בעוד שיעדה של ההגשמה העצמית הוא בגדר יצירה
עצמית, לאור דימויים אוטופיים ותכליות עתידיות, הרי שיעדה של האקטואליזציה העצמית
הוא הגשמת מטרות העצמי כאן ועכשיו. הצלחתה של האקטואליזציה העצמית נבחנת ביכולת של
הפרט ליישם את מטרותיו באופן מיידי, במציאות המידית, תוך לקיחת אחריות אישית רבה יותר
בדרכו .(Rogers, 1951)
המונח Dobeing מאחד
את שני המונחים, ומגדיר אותם כמימוש ההוויה העצמית דרך זיהוי שלושה מעגלים:
תשוקות Passion
יכולות Capabilities
ייחוד Uniqueness
החלק המשותף לשלושתם, הוא מימוש ההוויה העצמית.
שלושת המעגלים יכולים להישאר רק בתחום ההוויה הBeing, אך ניתן לממשם ולהעבירם לDoing. מעבר זה מההוויה לעשייה,
הוא מימוש ההוויה העצמית.
פירוט מאפייני Dobeing בלמידת נחי"ל:
נוכחות: Participating
הנוכחות המתמדת
והמעורבות במהלך ההתרחשויות היא זו שמאפשרת באופן בסיסי את יכולת הלמידה במציאות. הלמידה
אינה יכולה להיות בכיתה, עליה להיות באזור ההתרחשות עצמו, בזירת ההתרחשות. הנוכחות
באזורי ההתרחשות יכולה להיות פיזית או וירטואלית. על הלומד להיות נוכח Dobeing
בתוך זירת התרחשות בזמן אמת. הכלל הנגדי הנגזר מכך, מחייב את הלומד להבין גם היכן
לא ניתן ללמוד ולהשפיע, כלומר זיהוי זירות התרחשות שהן לא רלוונטיות, היכן
שהניסיון ללמוד יפגע בלגיטימיות, וכפועל יוצא מכך גם באינטרסים של לומדים אחרים.
חיפוש: Searching
הלמידה במציאות מבוססת
חיפוש: לאתר הזדמנויות ואיומים (מגמות) ללמידה. כחלק ממודל Dobeing מחפש הלומד כל הזמן את הזהות
האותנטית שלו- הרצון האמיתי שלו הנמצא במרכז התשוקות, היכולות והייחוד האישי,
להניע את המערכת לפעולה. מאחר והמערכת הוא רב-מימדי ומרובה לומדים בו-זמנית, יש
להסתמך על פעולות חיפוש עצמאיות של הגורמים השונים, ולאפשר להם ללמוד ולפעול
במשולב ובאופן מגוון. פעילות חיפוש מעין זו חייבת להתבסס על זהויות Dobeing משותפות, המניעות לפעולה
אוטונומית מצד אחד, אך משולבת מצד שני. זהות Dobeing משותפת מייצרת מרחב למידה
משמעותי, בו הלומד נתרם מהשותפים לזהות ותורם להם מזהותו הייחודית. במידה ולא
קיימת תרומה הדדית זו, לא קיימת זהות משותפת משמעותית. Dobeing הוא שילוב בין תיאוריות Being לפרקטיקות Doing. כוחה של פעולת החיפוש
על-פי תפישת ה-Dobeing
הוא בכך שהיא מאפשרת עמימות ביחס למטרות הלמידה ההתנהגותיות-הערכיות, כי היא
מאפשרת לשהות בו-זמנית בDoing-
וב-Being
גם יחד. פעולת החיפוש מאפשרת לרתום את כל הגורמים על השונות ביניהם. מטרת ה-Dobeing היא להוביל ללמידה גם
גורמים שאינם שותפים במערכה, לפעול באופן שמקדם את האינטרסים המערכתיים.
יצירה: Naming
יצירה/ המשגה רלוונטית/
Naming
(קריאת המגמות בשם) מייצרת היגיון, מסייעת באיתורן של המגמות ומאפשרת את מימוש ה- :Dobeing הזדמנויות ללמידה והימנעות מן האיומים המגולמים
בהן. השינוי המואץ במציאות יוצר יתרון ברור למי שכלומד מתעשת ראשון ומייצר היגיון
להתרחשויות הכאוטיות. באותו מובן שמגמות במציאות הן תוצר של הבנה ולמידה משותפת,
הרי שהמשגת המגמות תורמת גם היא להתהוות המגמות עצמן, או לכל הפחות מגבירה את
עוצמתן. כך נוצר מנגנון חדש של למידת Dobeing
מייצרת מציאות. היכולת לאתר מגמות קשורה ישירות למעורבות בהתרחשויות ("להיות
נוכח"). חשיבות מכרעת למאמץ ההמשגה המתואר מיוחסת לאותן תופעות מתהוות (Emerging Phenomena) שאין להן עדיין שם, אך
הן מאפיינות ומשפיעות על המציאות באופן קיצוני. ככל שהלומד יזהה וייצור Dobeing
מוקדם יותר, התופעות תהפוכנה משמעותיות יותר עבורו בטווח הארוך. הוא יוכל ליהנות
מהן למשך ארוך יותר לפני שהן תשתננה או תעלמנה.
למידה הסתגלותית: Adaptive learning
למידת נחי"ל היא הסתגלותית:
זיהוי של המגמה הנוכחית (שתתכן ותשתנה או תהפוך ללא רלוונטית תוך זמן קצר) שיומה/ Naming, והפיכתה למציאות חדשה במציאות.
למידת נחי"ל מתאפיינת בחיבור הנוצר בו-זמנית בין הפרקטיקה לתיאוריה או בין
האקדמיה לשדה- Dobeing. בשונה מתהליך הלמידה
היום, בו מופרדים שני השלבים אחד מהשני, בתפישת הנחי"ל הם קורים בו-זמנית
ביחד. מהות מודל ה-Dobeing ביצירת מצב המשלב בו-זמנית בין ה-Doing ל-Being, תפישת למידת נחי"ל
משלבת בו-זמנית בין התיאוריה לפרקטיקה: נוצר תהליך למידה הסתגלותית מלא של
נחי"ל: דרך נוכחות הלומד בהתרחשות, חיפוש המגמות, נוצרו השיום וההמשגה של
אותה מגמה, נלמדו מאפייניה וכיוונה והפכו אותה למציאות החדשה.
קונספט ה-Dobeing מחבר בין המודעות
לעשייה, מאפשר לאדם לראות דברים מנקודות מבט Dobeing חדשות. הוא מתמקד
בהווה ומאפשר לבנות תובנות חדשות בשלבNaming בלמידת
נחי"ל.
סיכום
הערכת הלמידה בלמידת
נחי"ל מבוססת יכולת הסתגלות חדשנית: סביב התהוות ויצירת ה- Dobeing של הלומד. תהליך ההערכה והתגמול צריך להיות מותאם לקצב השינוי המואץ במציאות,
אשר גובר עם הצורך בשינויים הסתגלותיים. לא ניתן לבצע הערכת תוצרים או התנהגויות,
בצורה מדידה כמותית או איכותית. הגישה החדשה להערכת למידה תלויה ביצירת ה- Dobeing של הלומד. חינוך מבוסס למידת נחי"ל לפי קונספט Dobeing עוסק במימוש התשוקות, היכולות והערך המוסף
הייחודי של הלומד לקהילה: הקניית מיומנויות של תקשורת בין ותוך-אישית דרך יצירת
תרבות דיבור ושיח, פיתוח אינטליגנציה רגשית ושליטה עצמית דרך דחיית סיפוקים. חשיבה
אוטונומית וביקורתית, ומחויבות ערכית עליונה לכבוד האדם וחירותו.
מימוש הוויה עצמית Dobeing הוא בחירה
או שאיפה, ומצטייר כבעל אופי התפתחותי. היא מורכבת ממכלול האפשרויות העומדות לרשות
הפרט ומיכולות המימוש שלהן. הפרט, בעל יכולת מימוש ההוויה העצמית, שואף להגשמה עצמית
משום שהוא בעל מודעות עצמית כישות נפרדת, ומשום ששאיפותיו נובעות מתוך תובנה
פנימית והן בעלות ערך בעבורו. האתגר
העיקרי כיום במערכת החינוך הוא שסך הפעולות של הלומד ה-Dobeing,
לרוב אינו בר הערכה חד-משמעית: במרחב של אי-וודאות, אי אפשר לתכנן למידה מבוססת
תוצאות או התנהגויות מסוימות ומוגדרות. אין גורם מקצועי שבידו להעריך את התנהגות
הפרטים לכיוון זה או אחר, ולכן מהות הלמידה צריכה בהכרח להיות שונה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה