ידוויגה שצ׳לצקה חסידת אומות העולם דמלכות"ה
חסידת אומות העולם
ידוויגה שצ׳לצקה Jadwiga
Strzalecka הידועה גם בכינוייה Niunia, היא מנהיגה דמלכות"ה:
דוגמה למנהיגות נשית נדיבה (אלטרואיסטית) מבוססת יוזמה ונחישות המשולבת ביכולת
הנהגה ויכולת עמידה בלחצים בלתי צפויים. ייחודה של המנהיגות של שצ׳לצקה בראייה
הכולית שלה וביכולת ההכלה והאמפטיה -Holism & Empathy שצ'לצקה היתה מנהיגה נשית בעלת יכולת הכלה
ואמפתיה- כוליות והוליזם, ולכן ניהלה בתקופת מלחמת העולם השנייה בית יתומים
בוורשה.
היא מנהיגה על-פי מודל דמלכות"ה: קיימות
בה 3 תכונות ייסוד המאפיינות את המנהיגות הנשית:
·
מחשבה רשתית המחברת את כל הנקודות ומייצרת
ראיית-על (מטה-קוגניציה).
·
כוליות אמפאטית כרגישות בין-אישית להכלת
האחר כשלם ופיתוחו.
·
תוך-אישית המייצרת מודעות עצמית גבוהה
ותפישת עצמי בצורה ענווה.
מודל דמלכות"ה מורכב
משבעת המאפיינים הייחודים למנהיגות נשית ובאים לידי ביטוי במנהיגותה:
דרך רגישותית Compassionate road map הנובעת ממחשבה רשתית
((Web-thinking,
הובלת אנשיה דרך יצירת לכידות משפחתית Familial team. בשבועות חיסול הגטו
היהודי לאחר הלחימה היהודית בגטו, באפריל 1943, גדל מספר הילדים היהודים
שהוברחו למוסד. בשבועות קריטיים אלו, שצ'לצקה, תוך התמדה בפרטים, העבירה
בעצמה למוסד בעזרת החשמלית, ילדים בעלי חזות שמית מובהקת. אחדים מהם נמצאו
במצב גופני קשה, מזוהמים ומלאי כינמת. גם יהודים שנמלטו מהגטו, לרבות אנשי מחתרת,
הוסתרו במוסד לפרקי זמן קצרים. בקיץ 1943 ,כאשר ניהלו כוחות הכיבוש מצוד אחר
אנשי מחתרת פולנים ברובע סדיבי (Sadyby), שבו שכן בית היתומים,
נסרק גם בית-היתומים על-ידי אנשי הגסטאפו באופן יסודי ומדוקדק, במשך מספר
שעות. בקור רוח רב הצליחה שצ'לצקה לעמוד בחקירות. תוך כדי כך העלימו המטפלות,
בדרך מתוחכמת, את חומרי התעמולה ואת האקדח שהוסתר במגרתה.
לאחר מרד המחתרת הפולנית נגד
הכיבוש הגרמני שפרץ באוגוסט 1944, עברה עם הילדים לעיירה פורונין שבז׳קופנה (Zakopane). בשלב הזה צצה דרכה הרגישותית של שצ'לצקה
ביתר שאת: למעלה משליש מהיתומים ששהו בתקופת המלחמה בבית היתומים שניהלה היו
יהודים, ואף כמה מעובדות המקום היו יהודיות. כחלק מאומץ ליבה (בניגוד
למוסכמות החברתיות והמציאות החדשה) בכדי לממש את דרכה הרגישותית, היא החליטה על שורת
החלטות שגזרו סיכון ודאי מפני עונש מוות על העובדים אצלה. כחלק מהובלת צוות בלכידות
משפחתית, החלטותיה אלו התקבלו על־ידי עובדי המוסד בהסכמה, מתוך הערכתם
לאישיותה ולמעשיה. חרף החיפושים האינטנסיביים שנערכו בו, כתוצאה מלכידות משפחתית
זו, במשך כל תקופת המלחמה לא היה במוסד מקרה אחד של הלשנה. באומץ לב ומתוך וודאות
אינטואיטיבית היא אפשרה לילדים היהודים של המוסד להתהלך ברחובות ולנסוע
בחשמלית באופן חופשי. עובדות המוסד היהודיות נהגו גם הן להסתובב
בחנויות ובמשרדים שונים לצורך סידור ענייני המוסד. כמנהיגה היתה בעלת
"תחושת בטן"- אינטואיציה -Intuitive certainty היא היתה ענווה (Modesty) בשל
המודעות העצמית הגבוהה שלה Self-awareness לאורך כל הדרך היא הובילה תוך דבקות והתמדה
בפרטים הקטנים. כחלק
מהמודעות התוך-אישית והענווה, שצ'לצקה הקרינה שקט וביטחון והשתמשה בחוש
ההומור הדק שלה להוביל את הצוות והילדים. כמנהיגה דמלכות"ה היא התמידה
בפרטים תוך שליטתה בפרטים היומיומיים של חיי המוסד. כחלק ממחשבה רשתית היא העניקה
לכפופים לה אחריות מוחלטת לכל שהתרחש במוסד, בכל רגע ורגע, והם היו נכונים
לקחת חלק בכך. כך נוצרה רשת של פעילות אשר שותפים לה כל הצוות והילדים. רשת זו הוותה
ביטחון בשעות המשבר שעוד תגענה. מתוך התמדה בפרטים, כאשר אחת מעובדותיה
היהודיות נאלצה לצאת העירה ולא הייתה בטוחה בעצמה, נהגה שצ'לצקה לשלוח עמה את
בתה הקטנה, אליז׳אבטה, כ״קמיע״.
החיבור בין הכוליות האמפאטית
והמודעות התוך-אישית מייצר ודאות אינטואיטיבית: ביטחון ביכולת לחוש את הסיטואציה או המצב מעבר לעובדות ולפרטים, תוך הסתכלות
רחבה לטווח הארוך, "ראיית הנולד". בעקבות דיכוי המרד הפולני באוגוסט 1944 על-ידי
הכוחות הגרמניים, הגיעה לשיא התמדתה בפרטים: היא העבירה את בית היתומים,
על צוותו ועל אנשים נוספים שמצאו בו מקלט, למחנה בפרושקוב (Pruszkow). בזכות התנהגותה הבוטחת והשקטה היא
הצליחה לחלץ את אנשיה לכפר חיליק (Chylic), וכך למלט אותם מגזרת הגירוש. בתקופה זו היו עובדות המוסד יוצאות
לקבץ נדבות כדי לקיים את הילדים. שצ'לצקה, יחד עם עובדותיה, התגנבו לתוככי ורשה
ההרוסה וחילצו ציוד רב מבניין המוסד ההרוס.
החיבור בין מחשבה רשתית וכוליות
אמפאטית מייצר לכידות משפחתית: יצירת אווירה משפחתית בין המונהגים המבוססת על תקשורת בינאישית מיטבית,
שייכות ולקיחת אחריות משותפת. בעזרת הארגון הפולני (Opiekunoza Giowna Rada RGO) שעסק בהגשת עזרה למגורשים ואסירים,
היא הצליחה להעביר את המוסד לקרקוב בנובמבר 1944, ומשם לפורונין. גם בזמן שהותה
הקצרה בקרקוב ובפורונין היא המשיכה לקלוט ילדים יהודים ועובדות יהודיות למוסד.
מנהיגות נשית על-פי מודל דמלכות"ה מבוססת על מחשבה רשתית המייצרת דרך
רגישותית, המונעת מוודאות אינטואיטיבית. הכוליות האמפאטית מייצרת דרך רגישותית
המיושמת דרך התמדה בפרטים. הדרך הרגישותית היא תהליך אינטגרציה של מחשבה רשתית, כוליות אמפאטית ומודעות עצמית תוך-אישית
המייצרת ענווה. בעדויות עליה סיפרו עובדותיה
והאנשים שהיו במגע איתה על עדינותה, אצילותה ו״עצבי הברזל״ שהיו לה, עצבים כשל
״מפקד חטיבה צבאית בזמן מלחמה״. עם זאת, בפני ידידותיה הקרובות במוסד היא חשפה תוך-מודעות
אישית וענווה, את חרדותיה ואת פחדה, שמא תתמוטט בעת החיפושים. כל הילדים היהודים
שהיו במוסד ניצלו, ואחרי המלחמה הועברו על־ידיה לרשות קרוביהם, אם נותרו בחיים, או
למוסדות יהודיים.
·
מבוסס
על מאמרה של נעימה ברזל "האם הנדיבות אפשרית?"
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה