Teaching the Files generation

ללמד את דור הקבצי"ם

הדור שנולד לתוך המדיה הדיגיטלית, מכונה על-ידי ניר גולן, מומחה לחינוך ומנהיגות, דור קבצי"ם, בזכות חמשת המאפיינים הבאים:

·        קהילה: תחושת שייכות למסגרת חברתית

·        בחירה: דרישת עצמאות וחופש לבחור בעצמו

·        צורך: חיפוש מענה לצורך פיזיולוגי, נפשי

·        ייחודי: בקשת פתרון בהתאמה אישית, חדשני

·        מיידי: ציפייה ליישום מיידי ללא דחיית סיפוקים

חמשת המאפיינים מחייבים גישה תרבותית אחרת לנושא הלמידה. הלמידה הופכת להיות למידת קבצי"ם לא רק מבחינת המדיה הדיגיטלית אלא כתפישה לימודית חדשה. למידת קבצי"ם מתבססת על שימוש בחמשת המאפיינים בו-זמנית.

פירוט המאפיינים ואופן ביטויים בלמידה:

1.    קהילה: תחושת שייכות למסגרת חברתית

כחלק מחיפוש הזהות האישית והמקצועית, הלומד בדור קבצי"ם מנסה להגדיר את עצמו דרך שייכות למסגרת, לקבוצה או לקהילה לומדת. לדור הקבצי"ם קיים צורך עמוק ובסיסי להיות שייך ל"משהו גדול ממנו". צורך זה נותן מענה לתחושת אפסותו וחוסר חשיבותו של הפרט במערכת. הצורך בשייכות לקהילה היה קיים גם בדורות הקודמים, אך הוא התעצם בדור הנוכחי כתוצאה מריבוי הקהילות הווירטואליות שלהן הוא יכול להשתייך. יצירת שייכות לקהילה חברתית בכלל ולומדת בפרט, מעניינת אותו כשהיא תורמת לו באופן אישי, חברתי ומקצועי, ובעיקר עוזרת לו להגדיר את עצמו.

2.    בחירה: דרישת עצמאות וחופש לבחור בעצמו

הלומד בדור הקבצי"ם תופש את עצמו כישות עצמאית אוטונומית. הוא רואה עצמו כמי שמכוון את עצמו מבחינה עצמית, בוחר מה ללמוד, כמה ואיך. קונפליקט תלות-עצמאות מועצם במציאות הווירטואלית היום, מכיוון שהגבולות בין הבחירה האמיתית לבין הבחירה הווירטואלית היטשטשו.

כדי לאפשר בחירה אמיתית יש לאפשר שקיפות. דור זה אינו טולרנטי לעמימות. העמימות נותנת לו תחושה של חוסר שליטה ופגיעה בחופש הבחירה שלו. ניתן להעצים את חופש הבחירה דרך שיתוף בהחלטה על: משימה ונושא, משך, שיטה, הרכב קבוצה, אופן הערכת תהליך ותוצר, תוצרי הלמידה, והמיקום.

תפקיד המלמד אינו לתת תשובות מוכנות לשאלות שנקבעו מראש, אלא לסייע ללומד לגלות בעצמו את השאלות החשובות ואת התשובות. דרך השאלות יקטן קונפליקט תלות-עצמאות אצל הלומד ותהיינה פחות התנגדויות ללמידה.

3.    צורך: חיפוש מענה לצורך פיזיולוגי, נפשי

הלומד בדור הקבצי"ם מוכן ללמידה רק כאשר הוא זקוק לה, או שהיא קשורה למשימותיו ולתפקודו היומיומי והחברתי. הוא רואה בלמידה כמשרתת מטרות בתהליך התפתחותו האישית.

הדור הדיגיטלי הוא בעל מודעות גבוהה לצורך הפיסי והקוגניטיבי שלו. כל משימה או נושא למידה מומלץ שיהיו מחוברים לצורך, כך הם יתנו לו מענה ויבוצעו בצורה מיטבית. מענה סטנדרטי מייצר אצלו תחושת שעמום שאינו יכול לסבול. המדיה הדיגיטלית מספקת לו תעסוקה תמידית אינסופית, דרך הרשתות החברתיות והמשחקים הזמינים ברשת. דור זה אינו יודע איך להשתעמם. הדור "מחובר" מאד לצרכיו והסטנדרטים למילוי צרכיו רק עולים מדרגה בכל רגע. הוא מחפש ריגושים ואינו מסתפק במענה סטנדרטי לצרכיו. הדרך המתאימה ביותר ללמידה היא למידה המותאמת לצרכי ולמאפייני הלומד: בירור וניתוח צרכיו של האדם תוך התייחסות למרכיבים רגשיים ונפשיים ולא רק קוגניטיביים והתנהגותיים.

4.    ייחודי: בקשת פתרון בהתאמה אישית, חדשני

בעידן הדיגיטלי בו קיימת זמינות כמעט מלאה של המידע ברשת, על הלמידה לחדש ללומד. הלומד מגיע עם מטען של ניסיון חיים שהופך למקור משמעותי ללמידה, ויש צורך לחבר את הלמידה הנוכחית לידע ולניסיון הקודם שלו. הוא נמצא במרדף אינסופי אחר הכרה והוקרה ברשת החברתית. ישנה חשיבות גבוהה לאופן בו הלמידה מתקשרת לו ולסובבים את הייחודיות, היצירתיות והחדשנות בפתרון או ברעיון שהוצע לו. יש לברר את הידע המוקדם של הלומד והניסיון הקודם שלו על מנת לחבר את הלמידה לניסיונו ולא ללמדו דברים שהוא כבר יודע. בעידן הדיגיטלי בו קיימת זמינות כמעט מלאה של המידע ברשת, על המלמד לחדש ללומד.

החיפוש אחר זהות וירטואלית מעסיק את הדור הקבצי"ם הדיגיטלי. חשובה לו מאד הזהות הייחודית שלו, הסטייל האישי. לכן לא יסתפק ב"פתרון קיים", הוא רוצה פתרון חדשני, מענה ייחודי לצורך שלו, המבדיל ומייחד אותו מהשאר, אך עדין מקובל ומוכר על-ידי הקהילה שלו.

5.    מיידי: ציפייה ליישום מיידי ללא דחיית סיפוקים

המניע העיקרי ללמידת הדור הוא פתרון בעיות וסקרנות. הכול זמין ברשת ומגיע בדחיפה Push, לכן לדור הנוכחי אין את היכולת לדחות סיפוקים. המדיה הדיגיטלית מספקת לו ריגושים ותעסוקה תמידית אינסופית, במיוחד דרך הרשתות החברתיות והמשחקים הזמינים ברשת. דור זה אינו יודע כיצד לדחות סיפוקים. כל מאוויו הווירטואליים מתמלאים וזמינים ברשת מיידית. במידה והמענה אינו מיידי או אינו ניתן ליישום מיידי, הוא מאבד בו עניין ועובר לגירוי או לצורך הבא. ללומד יש צורך ביישום מיידי של החומר, ולכן הלמידה תהיה יותר ממוקדת אם תיתן מענה לבעיה הדורשת פתרון בנושא מסוים והופכת לתגובה מיידית Immediate Replay. למידה אשר אינה ניתנת ליישום מיידי נתפסת כבזבוז זמן.

למידת קבצי"ם המשלבת בו-זמנית את חמשת המאפיינים, תהיה יעילה ומשמעותית יותר ללומד. מומלץ לקשר את הלמידה לחיפוש הזהות האישית, המקצועית והייחודית של הלומד. הלומד בדור הקבצי"ם רוצה להרגיש שייך לקבוצה או לקהילה, הנותנת לו תחושה של "משהו הגדול ממנו". הוא רוצה לשלוט בתהליך הלמידה ולהוביל אותו על-פי צרכיו. הוא מחפש למידה ייחודית הניתנת ליישום מיידי. בעזרת המודל ניתן להוביל קהילות עמיתים לומדות.

iGROW model for personal development in school

מודל :iGROW  individual GROW modelכולל טכניקות שכנוע

"לראות את האדם שבתלמיד"

ניר גולן, מומחה לחינוך ומנהיגות, פיתח מודל לפיתוח אישי של כל תלמיד כחלק מהעשייה החינוכית הבית-סיפרית. המודל מתבסס על מודל GROW הנפוץ במגזר העסקי, בהתאמה לתרבות הבית-ספרית. המודל נקרא מודל :iGROW  individual GROW model ומטרתו "לראות את האדם שבתלמיד", דרך פיתוחו האישי של כל תלמיד.

להטמעת המודל לתרבות 4 שלבים:

·        בשלב הראשון נבנית תפישת הiGROW של בית-הספר לפיתוח הייחוד והיעוד של כל תלמיד, מורה ואיש צוות. המטרה היא להעלות את המחויבות והמעורבות של כל התלמידים וצוות העובדים דרך עשייה ויצירת שפה משותפת. הנחת היסוד המלווה את התהליך היא כי כל אדם שממש את עצמו מחויב יותר ותורם יותר לבית-הספר.

·        בשלב השני מוקם צוות iGROW של אנשי מפתח בבית-הספר אשר ירכוש את התפישה והמודל. אנשי הצוות יתרגלו את המיומנות והתיעוד כל עצמם ובעצמם.

·        בשלב השלישי מוכשר צוות המורים בעזרת צוות הiGROW.

·        בשלב הרביעי נקבע במערכת יום בשבוע "day iGROW", בו כל מורה עושה תהליך iGROW מתועד לכל תלמיד וכל מורה מקבל תהליך iGROW מתועד מגורם מקצועי רלוונטי (מומחה תוכן, חינוך ומנהל).

נוצרת תרבות   iGROWדרך שגרות הניהול הבאות:

·        יום במערכת השבועית iGROW day"" 

·        ישיבות פדגוגיות הופכות לישיבות iGROW

·        כנ"ל ישיבות מקצועיות וישיבות מחנכים  

·        כל מורה מקבל תהליך iGROW מקצועי ואישי מצוות ההנהלה

·        ישיבות הנהלה הופכות לישיבות iGROW

·        התהליך מנוהל דיגיטלית ומציג תמונת מצב Online דרך  iGROW board 

·        בית הספר מנוהל ויזואלית על פי המודל: "רואים את האדם שבך דרך הiGROW שלך"

·        פינות ישיבה לשיחות, ה iGROW boar מציג אילו שיחות מתבצעות מתי והיכן במרחבי iGROW בבית-ספר.

iGROW מודל: iGROW לתלמידים

שלבי השיחה:

iGoal: הגדרת המטרה מה התלמיד רוצה להשיג ביחס לעצמו  individual

המטרה מנוסחת: כהתנהגות לא שיפוטית ועל דרך החיוב.

1.   מה הכיוון אליו אתה שואף להתקדם?

2.   איזו מטרה אתה רוצה להשיג?

3.   מה אתה רוצה להשיג דרך מטרה זו?

4.   איך תהפוך מטרה זו עוד יותר משמעותית עבורך?

5.   איזה ערך מסולם הערכים שלך יכול להילקח בחשבון בהקשר למטרה?

iReality: ראיית המציאות/ הערכת הביצועים – באיזו מידה מצליח לעמוד במטרה שהוגדרה (פערים או הצלחות)

1.   הכין אתה ממוקם היום ביחס למטרה (הצלחה/ פער/ חלקית)?

2.   מה מנע ממך להגיע למטרה זו בעבר?

3.   מה מונע ממך להגיע למטרה זו בהווה?

4.   האם אתה מכיר מישהו אשר כן השיג את המטרה? מה ניתן ללמוד ממנו?

5.   כמה חשוב/ דחוף להשיג מטרה זו כעת?

·        חייבת להיווצר הסכמה על תפישת המציאות בכדי לעבור לשלב הבא.

מומלץ להשתמש בשלב זה בכלי "שנה דעת" ליצירת דיאלוג משותף עם התלמיד:

מודל "שנה דעת" משתמש בשש טכניקות שכנוע בכדי לדייק את הדיאלוג ולשנות את דעתו של אדם לרכישת החכמה.

6 טכניקות שכנוע במודל "שנה דעת"

שיקוף ההתנגדות

ניסיוני האישי

הצגת אנלוגיה

דוגמאות ותוצאות

עקרונות והיגיון

תרחיש עתידי

שיקוף ההתנגדות: בתהליך למידה ורכישת חכמה ודעת, מופיעה התנגדות הלומד כתגובה לשינוי ההתנהגותי המצופה לו. שיקוף ההתנגדות ללומד הוא השלב הראשון בתהליך בכדי להעלות את המודעות שלו לשלב בו הוא נמצא בתהליך. שיקוף ההתנגדות מבוצע בצורת Reflection, בצורה עובדתית, לא שיפוטית ותומכת. יש לבצע את שיקוף ההתנגדות או אי-ההסכמה בצורה מכילה ותומכת. שלב זה מגיע לאחר הצגת היתרון או התועלות ללומד, ומהווה בסיס לדיאלוג לבירור הסיבה האמיתית לאי-ההסכמה.

·        כבר בשלב זה ניתן לנסות לתת מענה לצורך האמיתי של הלומד.

ניסיוני האישי: הצגת דוגמה לתהליך שעבר המלמד בעברו ליצירת שותפות ורלוונטיות. המלמד משתף את הלומד בניסיונו האישי הרלוונטי לתהליך הלמידה או הדעת. שיתוף זה מייצר תחושת אחווה ואחריות על התהליך ובכך מקל על הלומד. נוצרת אווירת פתיחות ב"גובה העיניים", המאפשרת דיאלוג עמוק ויסודי.

הצגת אנלוגיה: אנלוגיה היא דוגמה מעולם תוכן אחר אשר מדמה את הדעת אשר הלמוד מתנגד אליה. האנלוגיה מקרבת את הלומד אל הדעת במיוחד אם עולם התוכן מוכר ומקובל על הלומד. ברגע שהלומד מסכים על הדוגמה מעולם תוכן אחר, הוא מקשר אותה לדעת הנוכחית והדבר מקל עליו את קבלת הדעת החדשה. יש לבחור אנלוגיה הקרובה ללבו של הלומד (מוכרת) וניתנת להעברה Transfer בקלות (דומה ומקבילה) לעולם הדעת החדש.

·        השיח על עולם תוכן אחר מאפשר חשיפה מדויקת יותר של תפישת העולם של הלומד. בשלב זה ניתן לצפות לשינוי בתפישת המלמד במידה והלומד הצליח לשכנע אותו באמיתות התפישה. בצורה זו נוצר תהליך למידה הדדי אמיתי. הדיאלוג יצר "שנה דעת" אצל המלמד.

·        על המלמד לשקף זאת ללומד ולהזמין אותו לשיח מקצועי נוסף בנושא. מומלץ להודות ללומד על התפישה המדויקת שהציג ולעודד אותו להמשיך לחשוב בצורה מקורית.

דוגמאות ותוצאות: הצגת נתוני התצפית על ביצועי ומחשבות הלומד והתוצאות אשר התרחשו בעקבות התנסותו, בצורה אובייקטיבית ועובדתית. המטרה להציג ללומד את תוצאות התנהגותו הנוכחית ושיפורה לדעת החדשה, תוך למידה והפקת לקחים.

·        הדיאלוג בשלב הזה הוא מקצועי לחלוטין ומתעסק בשיקול הדעת מאחורי הביצוע. יש לתת לגיטימציה למגוון אסטרטגיות כל עוד הן רלוונטיות ומקדמות את השיח המקצועי. פתיחות זו מייצרת כבוד הדדי בין השותפים לדיאלוג.

עקרונות והיגיון: המטרה לצאת מהדוגמה הספציפית ולעלות לרמה העקרונית: תורה, נוהל או תפישה, אשר דרך הצגת ההיגיון העומד מאחוריה, ניתן לשכנע את הלומד לקבל את הדעת החדשה. מתקיים דיון עקרוני שהוא תפישתי. יש להציג את התפישה החדשה, עקרונותיה וההיגיון העומד מאחוריה, כי היא מהווה בסיס להמשך תהליך הלמידה ולעיצוב התנהגויות הלומד בעתיד.

·        הדיון צריך להיות ענייני אך מאפשר פתיחות לדעות ותפישות שונות הרלוונטיות לביצוע הנלמד. גם כאן יתכן מצב בו המלמד יציג טיעונים משכנעים למלמד והוא "ישנה את דעתו" שלו.

תרחיש עתידי: בתרחיש עתידי מוצגת סיטואציה עתידית הממחישה את נכונותה של הדעת. הסיטואציה העתידית משקפת ללומד את משמעותה וחשיבותה של הדעה החדשה.

iOptions: התלמיד מציע בנק אפשרויות לשיפור הפערים ושימור הצלחות. בנק של כלים פרקטיים ליישום מיידי.

1.        מהם הכלים העומדים לרשותך היום ועל אילו אפשריות עוד לא חשבת?

2.        מה עשו אחרים שיכול לעזור לך?

3.        איך אני יכול לעזור לך להתקדם?

4.        מה יקרה אם לא תעשה כלום?

5.        מה אתה יכול לשנות/ לסלק מסביבתך שמעכב אותך?

iWay forward: התלמיד בוחר את האופציה או הכלי הנבחר ליישום מיידי.

1.        מה אתה בוחר לעשות דבר ראשון?

2.        איזה צעד חייב לקרות בכדי להשיג את המטרה?

3.        אילו מכשולים אתה מצפה בדרך ואיך תתמודד עימם?

4.        מי האנשים שיכולים לעזור לך בדרך?

5.        אילו שני צעדים אתה יכול לעשות מיד והם ייצרו שינוי גדול במצב?

חובה לתעד את התכנית ולבצע עליה מעקב והתאמה בעזרת הפורמט הבא:

·              תאריך:

·              המטרה:

·              בנק הכלים:

·              האפשרות הנבחרת:

·              מדדי ההצלחה:

·              תאריך למעקב:

בסיום התהליך מומלץ להודות לתלמיד על הפתיחות והתרומה שלו לדיאלוג. במידה ולמד המורה בעצמו בעקבות הדיאלוג, עליו לשקף זאת לתלמיד ולהזמין אותו להמשיך בלמידה לאורך זמן. המסר "אני פה בשבילך" שזור לאורך כל תהליך הגדילה.

Values Design VD methodology

מתודולוגית עיצוב ערכים

Design Thinking DT methodology מתודולוגית החשיבה העיצובית מתמקדת בפיתוח ויישום חדשנות. ניר גולן, מומחה לחינוך ומנהיגות, התבסס על מתודולוגיה זו ויצר שימוש חדש: עיצוב ערכים בארגון.

המתודולוגיה החדשה Design VD methodology Values מתודולוגית עיצוב ערכים, משמשת ארגונים עסקיים וחינוכיים ליישום חזונם כתרבות Habitual Vision.

נקודת המוצא של המתודולוגיה היא זיהוי הערך. רק לאור זיהוי הערך מגדירים את השגרה.

השגרה היא ההתנהגות להטמעת הערך בארגון. בשונה ממתודולוגיות בניית חזון אחרות לא מתחילים ישר מעיצוב החזון.

החל מהשלב הראשון מוגדר הצורך הערכי של כל בעלי העניין בתהליך, ומושם דגש על הקשר בין הערך לאדם בהקשר התרבותי הרחב. החשיבה היא על אופן חיבור הערך לחיי היום יום, לתרבות, לתוכן, לזמן ולחזון:

·        חיי היום יום ואופן השימוש בערך: אתיקה

·        תרבות: משמעות הערך במובן החברתי הרחב

·        תוכן: הקשר מקצועי וסביבת תוכן

·        זמן: תזמון ומשך השימוש בערך

·        חזון: תרומתו של הערך לחזון הארגוני

תהליךValues Design VD  מורכב משישה שלבים עיקריים:

1.    זיהוי הערך:

תצפית אמפתית לזיהוי הערך

איסוף נתונים על התנהגות ואתגרים של קהל היעד, לאור הנושא או עולם התוכן שהוגדר. מומלץ לתעד את התצפית בווידאו או בכל מדיה אחרת רלוונטית לניתוח התוצאות בהמשך. שימוש באמפתיה ככלי להבנת ערך האחר, ללא מעורבות רגשית אשר אינה רלוונטית לתהליך ופוגעת באובייקטיביות התצפית. רק תצפית אמפתית תניב את כיוון תהליך בחירת הערך בצורה מדויקת.

2.    הגדרת הערך:

הגדרה חדשה או מחודשת של הערך

בשונה ממתודולוגיות אחרות הערך אינו מוגדר מראש; ואפילו אם כבר הוגדר, חשוב לפקפק בהגדרתו. יש לשאול שאלות, לבחון אותו שוב ולכפור בהנחות היסוד עד לכדי דיוק שיוביל ללב הערך.

לדוגמה, ערך שהוגדר באופן מסורתי כ"ניקיון סביבת העבודה" עשוי – בעקבות תהליך של בחינת הצורך והערך – לקבל הגדרה חדשה: "מהו הערך המחבר בין סביבת העבודה לאיכות הביצוע". הגדרת הערך תשפיע משמעותית על השגרה העתידית.

3.    מציאת השגרות התומכות:

תוך שימוש בשיטת סיעור מוחות

על פי מתודולוגית הVD אין שגרה תומכת אחת ויחידה לכל ערך. לאחר הגדרת הערך יש לגבש שגרות אשר תעזורנה ביישום הערך. שלב זה חיוני להשגת תוצאות מיטביות גם אם השגרה נראית פשוטה, או שכבר נוסתה בעבר. הסתכלות מחודשת על הערך מזוויות שונות, על ידי אנשי מקצוע שונים המביאים איתם רעיונות שונים ומעולם תוכן שונה, עשויה להניב תוצאות מעניינות – שגרות בלתי צפויות ליתרון בעולם התחרותי שאנו חיים בו. לסיעור המוחות הזה חשיבות רבה ביצירת שגרת חדשנות.

4.    בניית אבטיפוס:

תכנון ובנייה של השגרה הנבחרת

מתוך השגרות שהוצעו, נבחרת השגרה המתאימה ביותר. זהו שלב הסינון מתוך השגרות והרעיונות הרבים שהועלו. השגרות שנבחרו עוברות ליטוש, איחוד ובחינה. המיוחד בתהליך זה הוא שהוא אינו לינארי וגם לא רציונלי- התהליך היוריסטי (Heuristic). במהלך התכנון נעים שוב ושוב בין המיקרו למקרו ובין הקונספט לפרטים, תוך בחינה מחודשת של כל שלב ושלב. בסוף השלב מוכנה השגרה תומכת הערך להתנסות הראשונה.

5.    בחינת השגרה:

פיילוט של השגרה בסביבתה האמיתית

קבוצת המשתמשים המקורית, אשר עליה בוצעה התצפית, מתנסה בשגרה תוך שימוש במחוון להערכת הערך. תהליך זה מלווה בתצפית אמפתית כמו בשלב הראשון ויכול להיות גם מלווה בראיונות אישיים עם המשתמשים. מומלץ לתעד את התצפית בווידאו או בכל מדיה רלוונטית אחרת, לניתוח התוצאות בהמשך.

6.    הערכת הערך:

בדיקת מידת התאמת השגרה לערך

כל הפרמטרים הבאים נבדקים בשלב השישי לפני המעבר לשגרה ארגונית והפצתה כתרבות:

·        אופן השימוש בערך: אתיקה. עד כמה השגרה נוחה וידידותית. עד כמה היא תומכת ומטייבת את השימוש בערך.

·        תרבות: משמעות הערך במובן החברתי הרחב. האם מסמל הערך, אמירה חברתית נוספת. 

·        תוכן: הקשר מקצועי וסביבת תוכן. עד כמה מותאמת השגרה לערך, לעולם התוכן ולסביבה המקצועית.

·        זמן: תזמון ומשך השימוש בערך. איך הערך מגיב או משתנה לאורך זמן. מהו תהליך ההטמעה המתרחש תוך כדי השימוש בו.

·        חזון: תרומתו של הערך לחזון הארגוני. האם נותנת השגרה למשתמש תחושה או ערך המחוברים לחזון הארגוני. האם טומן בחובו הערך מסר חברתי, גלובלי, או מוסרי.