:Dobeing
הקשבה לעצמי ולאחר
המושג
Dobeing מתבסס על ההנחה שאדם יכול להימצא תמיד בשני מצבים במהלך חייו Doingאו .Being הוא נע ממצב אחד
למשנהו בהתאם לסגנונו האישי ואורח חייו כאדם. מצבBeing הוא מצב של הוויה, הקשבה
פנימית וחיצונית- האדם עוצר, מקשיב ושוהה בהווייתו. במצב זה מופעלים חוש השמיעה
החיצוני וחוש השמיעה הפנימי. ההקשבה היא לאותם צלילים המגיעים מן החוץ וה"צלילים"
המגיעים מתוך האדם עצמו.
האדם מקבל "צלילים" מאברי החישה בגוף ומתרגמם לתחושות כמו:
רעב, צמא, כאב, קור, חום, עייפות, מין וכו׳. רוב התחושות ניתנות למיקום פיסי בגוף
האדם, הן תוצאה של עיבוד גירויים חיצוניים ופנימיים הנקלטים דרך אברי החישה
השונים, המפוזרים בכל רקמות הגוף. קיים ה"צליל" הגופני תחושתי לצורך
באהבה: לאהוב ולהיות נאהב, צורך רגשי. התייחסות אישית לאדם תוך גילויי חיבה והערכה
מילוליים מעוררים אצלו את רגש האהבה. ברובד האינטלקטואלי קיימת
"סימפונית צלילים" במוח הגדול והיא באה לידי ביטוי במחשבות מילוליות או
חזותיות.
ההקשבה מקשרת בין בני האדם ומאפשרת יצירת הרמוניה על-ידי צמצום המרחק
בין הפרטים השונים וניסיון לייצר מרחב שייכות בטוח אחד. תנאי זה הכרחי ליצירת
קהילה לומדת. השמיעה היא כלי להבנת הזולת, ומתן ביטוי לקולות של האחר. ההקשבה לתהליך
הפנימי, המתרחש במקביל להקשבה החיצונית, מובילה להוויה. ה-ו-י-ה ראשי תיבות "הסכת ושמע ישראל היום" (דברים
כ"ז ט'). הסכת: עשו כתות כתות ועסקו בתורה לפי שאין התורה
נקנית אלא בחבורה/ רש"י: הס= עשו, כת= כתות כתות. עיסוק בתורה באמצעות לימוד
קבוצתי היוצר אינטראקציה והשפעה הדדית של הלומדים זה על זה. שיטת לימוד זו מפרה את
החשיבה היוצרת, ומייעלת את הבנת החומר הנתון.
ההקשבה מונחית על-ידי הרצון האמיתי לשמוע על-פי בחירתו האישית של
האדם. בחירת הנשמע מולידה בנפש האדם את הוויתו. הקשבה אמיתית יוצרת אחדות ומתחברת
לנושא החסד:
חסד מעשה שנעשה מתוך אהבה אמיתית ללא כל מחשבה על גמול או תועלת/ רש"י.
מעשה שמעבר לחובה והבטחה; לפנים משורת הדין.
האחדות מגיעה מתוך החיבור השלם המושתת על שמיעה והקשבה מלאים
לנפש הזולת. המטרה להשתחרר מראוותנות ומאגוצנטריות, לפתח מודעות
עצמית, להתרחק מהתנשאות והשתלטות, להוביל מתוך ענווה.
מימוש הוויה עצמית Dobeing הוא בחירה
או שאיפה, ומצטייר כבעל אופי התפתחותי. ההוויה מורכבת ממכלול האפשרויות העומדות
לרשות הפרט ומיכולות המימוש שלהן. הפרט, בעל יכולת מימוש ההוויה העצמית, שואף
להגשמה עצמית משום שהוא בעל הקשבה פנימית ומודעות עצמית כישות נפרדת, ומשום
ששאיפותיו נובעות מתוך תובנה פנימית והן בעלות ערך בעבורו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה