TheMalchutha: Web-thinking

מודל דמלכות"ה: מחשבה רשתית 

מחשבה רשתית שמה דגש על המכלול לעומת מחשבה הממוקדת חלקים. מחשבה רשתית נותנת מענה לריבוי משימות לעומת מחשבה ממוקדת המתעסקת בעשיית הדברים בזה אחר זה. מנהיגות נשית מבוססת מחשבה רשתית על-פי מודל דמלכות"ה.

יכולות המנהיגה הנשית בהתבסס על מחשבה רשתית:

·        לאסוף, לקלוט ולשקול טווח רחב של נתונים

·        לבנות מערכת יחסי גומלין סבוכה ומורכבת בין מקבצי רעיונות

·        לדמיין התפתחויות בלתי צפויות

·        להתמודד עם נתונים דו-משמעיים

·        להיעזר באינטואיציה כדי לנקוט פעולות בהלימה למצבים לא מובנים

·        לתכנן אסטרטגיות בכיוונים מרובים

·        לתכנן תכניות מורכבות וארוכות טווח

·        לחזות מגוון רחב של השלכות

·        לצפות שינויים מהירים ובלתי צפויים

·        להכין חלופות למקרה חירום

·        לקבוע יעדים בתוך הקשרם החברתי הרחב יותר

·        לחשוב חשיבה מערכתית

·        לשמור על גמישות מנטלית ולבצע בו-זמנית מספר משימות רב

הסבר למחשבה הרשתית אצל מנהיגה נשית:

לקליפת המוח הקדמית יש מבנה שונה אצל נשים ואצל גברים. לפחות אזור אחד בקליפת המוח הקדמית גדול יותר אצל נשים. לקליפת המוח הקדמית תפקיד של צומת המוח, היא סוג של Hub, המעבד סוגים שונים של מידע, וקשור עם אזורים רבים במוח. היא אחראית על ביצוע מספר פעולות במקביל. חלק זה של המוח שולט גם ביכולת לעקוב אחר פיסות מידע רבות בו-זמנית, ביכולת לשלוף את הנתונים הללו ולשקול את ערכם בעודם נאגרים. קיימת בקליפת המוח הקדמית היכולת למצוא דפוסים בתוך המידע ולחזות תוצאות בהתבסס על הנתונים. תהליך זה מייצר מחשבה רשתית בעלת גמישות מנטלית, איכות היפותטית, תכנון עתידי בהיבט רשתי. מחשבה זו מבוססת על קליטת קבוצות גדולות יותר של נתונים וראיית עולם באורח הקשרי יותר. תכנון ארוך טווח מתרחש בעיקר בקליפת המוח הקדמית התורמת לנטייתן של נשים לתכנן לטווח הארוך.

כפיס המוח הוא גשר רקמתי, המחבר בין אונות המוח. הכפיס המקשר בין שני חצאי המוח מהמצח לחלקו האחורי של הראש עבה מעט יותר אצל נשים. גשר נוסף הוא הצרור הקדמי הרחב בממוצע ב-12 אחוזים לעומת הגשר הקיים אצל גברים.

גשרים אלו, העבים יותר אצל נשים, מאפשרים תקשורת רבה יותר בין שתי אונות המוח. הקשרים הטובים יותר בין האונות משפרים את היכולת לאסוף ולנתח מידע מגוון יותר, בסיס חיוני ליצירת מחשבה רשתית.

בעולם כיום, המתאפיין בהתמחות והתמקצעות המתחדשת ומתעדכנת באופן קבוע עולה הצורך במחשבה רשתית. מחשבה זו מתכללת את כל התהליכים והמשאבים בארגון בראיית-על: ראיית כל הארגון, כל הממשקים, הלקוחות, השוק, והמגמות, על-ידי העלאת רמת השליטה הניהולית ואיכות הבקרה. מחשבה רשתית היא המעבר מראיית הפרט או הפרטים לראיית המכלול או התהליכים והמשאבים, היא חיבור כל הנקודות לידי קו אחד או מכלול. מחשבה רשתית מייצרת קשרים בין פרטים ויוצרת תהליכים ומבנים בארגון.
מחשבה רשתית מעלה את רמת השליטה הניהולית ובכך משפרת את יכולות ואיכות מעקב ובקרה, ייעול תהליכים ארגוניים ומיצוי מקסימלי של המשאבים האנושיים והטכנולוגים. היא מאפשרת לזהות את אותם מקומות בהם קיימים פערים או צורך בחדשנות. מנהיגה נשית בעלת מחשבה רשתית, ממנפת מקומות אלו להובלת יזמות עסקית וטכנולוגית. מטרות ארגוניות אלה מושגות באמצעות שיפור ושילוב מנגנוני תצוגת מידע אינטגרטיביים, העברת מידע, שיבוץ מידע ושימוש חוזר במידע.
בהיבט החוץ ארגוני, מטרות המחשבה הרשתית הן: שיפור תהליכי ואמצעי התקשורת עם לקוחות וספקים, מינוף המידע הקיים בארגון והטכנולוגיה הממומשת בו ליצירת יתרון תחרותי גמיש וחדשני, ניהול זמיש (Agile), השגת תמיכה למערכות המידע בארגון, כך שיותאמו לשינויים בצרכים העסקיים החוץ ארגוניים, תוך יצירת גמישות בשינוי תנאי מסחר ובאסטרטגיות הארגוניות. מחשבה רשתית יכולה להתבצע או דרך סנכרון או דרך מציאת מכנה משותף: ראיית-על.

מחשבה רשתית מייצרת תפישה אינטגרטיבית, היא תפישת המכלול, המאגר, התהליך, המשותף ולא הפרט. בגלל תפישה ונקודת מבט זו היא מאפשרת גמישות, התייעלות ויצירתיות בעיקר במערכות גדולות הנותנות מענה דרך פתרונות מורכבים, דרך הפיכת דברים נפרדים ושונים לישות אחת, מיזוג, שילוב ואיחוד. האינטגרציה היא תהליך של מציאת מכנה משותף או רמה עקרונית של מספר פרטים כולל שילוב וסנכרון ביניהם. אינטגרציה מייצרת שילוב בין רכיבים שונים בתוך המערכת, לאחר בדיקת מאפייניו כל רכיב, ניתן להמשיך את תהליך האינטגרציה בביצוע שילוב בין מרכיבי המערכת לבין הסביבה או הסביבות בהן הם מיועדים לפעול. ניתן לבצע אינטגרציה על-ידי איגום Pooling: ניהול משאבים דרך קיבוצם למאגר משותף באופן הניהול, בכדי למקסם ולתת יתרון סינרגטי או לצמצם סיכונים באופן השימוש.
אינטגרציה זו מעודדת חדשנות ושכיחה במתן הפתרונות המורכבים.

מנגנון נוסף הוא מחשבה רשתית דרך ורסטיליות: על-ידי יצירת משאב ורסטילי אשר משמש גם לתפקידים מגוונים וגם למצבים משתנים נוצרת הגמישות האינטגרטיבית. תהליך האינטגרציה דורש מידה שונה של יכולות ורסטיליות מגוונות מבעלי תפקיד שונים בארגון. חלקם ידרשו ללמוד ולהפנים תהליכי עבודה חדשים, חלק אחר יידרש להסתגל לשינוי בתהליכים, וחלקם לא יצטרכו לשנות מאום בעבודתם היומיומית. כמובן שהבדל כזה בהשפעת המערכות על הארגון, הוא מאפיין חשוב ולעתים קריטי בתהליך האינטגרציה, ולכן יש לשים עליו את הדעת כבר בשלבי התכנון וניתוח הדרישות.

מחשבה מערכתית מאפשרת להביט בשלם. זוהי מחשבה הרואה יחסי גומלין ולאו דווקא פרטים, מחשבה מזהה דפוסים ולא תמונות מצב רגעיות.

המחשבה הרשתית בעקבות הגמישות המנטלית, נכונה יותר לקבל יוצאים מן הכלל, ולראות קשת רחבה יותר של חלופות. כל הכישורים הללו הם היבטים של מחשבה-רשתית האופייניים למוח הנשי.

TheMalchutha: Intuitive certainty

מודל דמלכות"ה: ודאות אינטואיטיבית

 

אחד ממאפייני המנהיגות הנשית על-פי מודל דמלכות"ה הוא ודאות אינטואיטיבית. רודיארד קיפלינג כתב כי "ניחוש של אישה מדויק הרבה יותר מוודאותו של גבר". מנהיגות נשית מאופיינת בוודאות אינטואיטיבית וגמישות חשיבתית. 

חשיבה זו הרבה יותר דינמית, ומסתמכת באופן ניכר על המנהיגה עצמה. כלומר זוהי חשיבה הרבה יותר סובייקטיבית מאשר צורת החשיבה האלגוריתמית שהינה יחסית אובייקטיבית והגיונית. ודאות אינטואיטיבית מגיעה מאותו חלק לא מוגדר ולא ברור בתודעה האנושית, המאפשר לה לפעול בדרך יצירתית וחדשנית שהיא לא תמיד מבוססת הגיון צרוף. יש שמשייכים את אותו חלק אינטואיטיבי לנשים דווקא וקוראים לו "אינטואיציה נשית", לכאורה הדרך שבה נשים יודעות את מה שהן יודעות, מבלי הסבר לוגי, אותן "תחושות בטן" מסתוריות שבגינן נשים לכאורה מחוברות לאיזה מאגר מידע עצום וגדול שמאפשר להן "לדעת" דברים גם אינם הגיוניים כלל. נשים ניחנות בהבחנה חדה יותר מגברים. יש להן יכולת להטמיע מהר יותר את כל העובדות הנפרדות שהן אספו ולהגיע למה שנראה כראיית הנולד. "האינטואיציה הנשית" היא הבט נוסף של מחשבה רשתית המאפיינת נשים והיא נובעת מקליפת המוח הקדמית, המקום שבו המוח מרכז מידע וממזג אותו. קליפת המוח הקדמית וכל חלקי המוח האחרים קשורים ביניהם ועם איברים אחרים באמצעות מעגלים ספציפיים. נשים, בזכות יכולתן לאסוף גירויים רבים ולמזג אותם במוח, קולטות ומטמיעות כמות רבה יותר מהרמזים ששולחים האיברים, ואלה משרתים למעשה את הודאות האינטואיטיבית.

כאשר משתמשים בחשיבה מבוססת ודאות אינטואיטיבית נדרש הרבה פחות זמן להגיע למסקנה ולקבלת החלטה, וכמו כן, נדרשים פחות משאבים מנטליים לשם כך. יחד עם זאת יש לכך מחיר. ההחלטה מתקבלת בזמן קצר יותר, ובמקביל עולה הסיכון לעשות טעות ולקבל החלטה שאינה בהכרח הטובה ביותר על פי הנתונים הקיימים במציאות. מנהיגות זו דורשת הרבה יותר יוזמה ואומץ מאשר מנהיגות אלגוריתמית. פרופסור דניאל כהנמן מסביר שתחושות הבטן הן תופעת לוואי של מאמץ מרוכז של המערכת האינטואיטיבית: "כשהיא מתמודדת עם אתגרים היא מפעילה את המערכת הרגשית, ולזה יש ביטוי במערכת האנטומית", הוא אומר. "האישונים מתרחבים, קצב הלב ולחץ הדם משתנים. הגוף שלך מגיב למאמץ, ואתה מרגיש את זה קודם כל בבטן ובחזה".
ישנם שלושה עקרונות למנהיגות נשית מבוססת ודאות אינטואיטיבית:
1.   עקרון הזמינות- הנטייה להעריך שאירוע יקרה על-פי הקלות בה הוא צץ בתודעה. מנהיגה נשית תנהג לעתים בצורה אינטואיטיבית ואסוציאטיבית המקדמת את תהליך קבלת ההחלטות שלה.
2.   עקרון ההדמיה- הנטייה להעריך שאירוע יקרה על פי הקלות בה ניתן לדמיין אותו. מתודת התרחיש היא כלי שכיח לקבלת החלטות בעלות השפעה ארוכת טווח. ככל שלמנהיגה הנשית יהיה יותר קל לדמיין את תוצאות החלטותיה, כך היא תקבל אותן יותר מהר.
3.   עקרון היציגות- הנטייה להעריך שתופעה שייכת לקטגוריה מסוימת, על-פי מידת ההתאמה של מאפייניה של התופעה למאפייניה של הקטגוריה. מנהיגה נשית תשייך את הבעיה אותה היא אמורה לפתור לקטגוריה מסוימת ובהתאם אליה, תפעל. עליה במקרים רבים לבצע אינטגרציה של מספר קטגוריות בכדי לקבל את ההחלטה הנכונה, במיוחד במצבים מורכבים.

TheMalchutha: Ada Sereni Self-awareness & Modesty

דמלכות"ה: עדה סרני מודעות תוך-אישית וענווה  

עדה סרני, ראש המוסד לעלייה ב' באיטליה והאישה היחידה שמילאה תפקיד כה בכיר בארגון זה, ביצעה את משימותיה בדרכים מקוריות ונועזות. היא הודרה מן המקום הראוי לה בסיפור מפעל ההעפלה ומן הזיכרון הקיבוצי הישראלי. למנהיגה הנשית על-פי מודל דמלכות"ה, ישנה מודעות עצמית תוך-אישית גבוהה וענווה, המסייעת ליישם את הדרך הרגישותית בלכידות משפחתית. מנהיגות נשית מבוססת על מחשבה רשתית המייצרת דרך רגישותית, המונעת מוודאות אינטואיטיבית. במכתבה של עדה סרני ניתן לראות כיצד מנהיגה נשית ענווה (Modesty), בשל המודעות העצמית הגבוהה שלה (Self-awareness).

במכתב אישי שכתבה אל ילדיה בארץ שלהי בשנת 1945 חשפה סרני מניע אישי נשי, שלא זכה לפרסום: 

"במשך 20 השנים האחרונות מרכז חיי היה משפחתי (...) והנה אני בת ארבעים, והאיש שעליו נשענתי 25 שנה איננו יותר והילדים שלי גדולים והולכים מן הבית, בצדק רוצים לחיות את חייהם העצמאים (...) והנה שאישה בת ארבעים היא כבר יורדת בחיים ואיננה יכולה להיות בזבזנית בשנים. היא צריכה לשנות את חייה. ואני יודעת שעלי לשנות את חיי (...) אינני רוצה להיהפך לאישה עצבנית ומרת נפש שתכביד על ילדיה ועל כל מי שמסביב (...) זהו עכשיו הזמן האחרון בשבילי לעשות את זה. אחרי כן זה יהיה יותר מדי מאוחר. את המחשבות האלה של האני הפנימי ביותר, המאמץ הזה הגדול שאני עושה למצוא ציר אחר לחיי במקום הציר שאבד לי, זה, ילדים, אני אומרת רק לכם ולאף איש אחר."

המודעות היא ההכרה המלאה בחוויה שאנו עוברים. כלומר זיהוי של מה שאנו מרגישים, חושבים או עושים ברגע מסוים ובמתרחש סביבנו בעודו מתרחש.

המודעות היא הכרתה של מנהיגה נשית בעצם קיומה והווייתה, והתבוננותה במחשבותיה, בתחושותיה וברגשותיה. כאשר אנו מודעים מודעות מלאה לעצמנו, פירוש הדבר שאנו מכירים את עצמנו וחיים את חיינו בדרך עשירה יותר.

המודעות מאפשרת למנהיגה הנשית בחירה בחוכמה ולא מתוך הרגל אוטומטי.

עדה סרני היתה מנהיגה נשית מודעת יותר לעצמה וענווה. המנהיגה הנשית על-פי מודל דמלכות"ה, חשה שעליה לתרום את חלקה הקטן למען התקדמותה של המציאות, לכן עליה להתאמץ יותר ויותר כדי להביא את עצמה לידי ביטוי, לא כמימוש עצמי פרטי, אלא כמילוי שליחותה בעולם והבאת התרומה שלה למאמץ הכולל של המציאות להתקדם. היא חשה שותפות במתרחש בעולם ומסוגלת להיות אסרטיבית מאוד, למען המשימה הכללית ולא מתוך אגו פרטי.

TheMalchutha: Rachel Yanait Ben-Zvi

מודל דמלכות"ה: רחל ינאית בן-צבי

מטרת מודל דמלכות"ה למנהיגות נשית לשנות את המשפט הבא: "כל זמן שתתייחס אל עצמה באי-אמון ובאי-ביטחון בכוחותיה העצמיים – תהא גם שאלת האישה בעולם"/ רחל ינאית בן-צבי.

מודל דמלכות"ה טוען כי ייחודה של האישה כמנהיגה הוא מובהק, ולכן יש להקנות ליותר נשים בעולם ביטחון ואמונה ביכולתן להוביל.

ספירת מלכות מתורת הקבלה, היוותה מקור השראה לניר גולן, מומחה לחינוך ומנהיגות, בפיתוח מודל דמלכות"ה למנהיגות נשית: 

דרך רגישותית Compassionate road map

מחשבה רשתית Web-thinking

לכידות משפחתית Familial team

כוליות ואמפטיה Holism & Empathy

ודאות אינטואיטיבית Intuitive certainty

תוך-אישית Self-awareness וענווה  Modesty

התמדה בפרטים  Detailed Persistence

מודל דמלכות"ה בא לידי ביטוי ברחל ינאית כמנהיגה נשית:

היה לה חזון רגישותי אשר עליו התבססה דרכה הרגישותית (Compassionate road map) הנובעת ממחשבה רשתית ((Web-thinking, היא דאגה להוביל דרך יצירת לכידות משפחתית (Familial team). רחל ינאית הייתה מכילה יותר, קשובה יותר לצרכים האישיים של האחר, תוך ראיה כוללת של מגמות ותהליכים ארציים וגלובליים, לכן ייחודה בראייה הכולית שלה וביכולת ההכלה והאמפטיה )(Holism & Empathy. היא הייתה בעלת "תחושת בטן"- אינטואיציה ((Intuitive certainty. ינאית הצטיינה בענווה (Modesty) יותר ממנהיגים גברים אחרים בתקופתה, בשל המודעות העצמית הגבוהה שלה (Self-awareness). לאורך כל הדרך היא הובילה תוך דבקות והתמדה בפרטים הקטנים Detailed Persistence)).

פירוט מאפייני המנהיגות הנשית של רחל ינאית על-פי מודל דמלכות"ה:

דרך רגישותית ומחשבה רשתית

דרך רגישותית היא תהליך אינטגרציה של מחשבה רשתית, כוליות אמפאטית ומודעות עצמית תוך-אישית המייצרת ענווה. מחשבה רשתית מחברת את כל הנקודות ומייצרת ראיית-על (מטה-קוגניציה). משנודע לינאית על פרעות קישינב ב-1903, המועקה לנוכח התחושה של חוסר מוצא לחיי היהודים ברוסיה סללה את דרכה לאימוץ הסוציאליזם. בקייב הייתה פעילה בחוגי נוער מחתרתיים, וגם נעצרה על-ידי השלטונות ונכלאה זמן מה.

רחל בנתה דרך רגישותית לבעיית האישה העברייה, וציינה את עליונותה על חברותיה. יתר על כן, היא הדגישה את מעמדה הטוב של האם העברייה בתקופת התנ"ך, לעומת השפל בו הייתה מצויה בתקופת ימי-הביניים. רחל ייחדה את הדרך הרגישותית גם על האישה בתקופת התחייה וציינה, כי נשות העלייה הראשונה לא הביאו חידוש במעמד האישה. הדרך הרגישותית שלה תבוא מן הטבע, מעבודת השדה. חיי הכפר החדשים, אשר האישה התחילה להיות מעורה בהם, לא כעקרת-בית אלא כעובדת חקלאית, הם שיביאו להתקדמותה. בתהליך התחייה תיפתר אפוא גם שאלת האישה. רחל עצמה ביקשה לממש דרך רגישותית זו, אך לא בדרך הפשטנית שהציעה. בשלוש השנים הראשונות לשבתה בארץ לא עסקה רחל בעבודה חקלאית. חברת המרכז של 'פועלי ציון' בארץ-ישראל לא הייתה פועלת במובן הראשוני של המילה. הדרך הרגישותית הופכת לHabitual Vision- חזון שהופך להרגל, דרך לכידות משפחתית, ודאות אינטואיטיבית והתמדה בפרטים.

החיבור בין מחשבה רשתית וכוליות אמפאטית מייצר לכידות המשפחתית: יצירת אווירה משפחתית בין המונהגים המבוססת על תקשורת בינאישית מיטבית, שייכות ולקיחת אחריות משותפת. הובלת צוות מונהגים בראיית-על מעבר לפרטים, תוך התייחסות לכל אחד מן הפרטים כשלם, בצורה מכילה וסבלנית. ינאית לקחה חלק בוועידת המפלגה שהתקיימה ביפו מספר חודשים לאחר עלייתה, ונבחרה לחברת המרכז. רחל ויצחק אשר ריכזו מסביב למחצלת חדרו של בן-צבי קומונה של "פועליציוניקים" ששהו בירושלים, ביקשו להרחיב את תחום השפעתם וליצור מגע עם יהודי העיר. רחל לא רק טרחה להכיר אישית את בני העדות השונות בירושלים וללמדם עברית; היא אף הביאה רעיונות חדשניים של דמוקרטיה וקוממיות לאומית לידיעתם של בני העיר. ב-1909 חיברה רחל חוברות, שהתפרסמו על-ידי מפלגתה וחולקו על-ידה לבני העיר, ובהם שטחה את רעיונותיה בדבר קידמה באימפריה העותמאנית, בדבר איחוד יהודי ירושלים והנהגת בחירות דמוקרטיות בקרבם, ובדבר חשיבות החירות המדינית. הרבה עמל, עוז-רוח ותמימות ליוו צעדים אלה, אף שהייתה מודעת לכך כי מאמציה לא נושאים פרי ותחושת אכזבה קיננה בלבה.

כוליות אמפאטית כרגישות בין-אישית להכלת האחר כשלם ופיתוחו. לכאורה, מעידים תפקידיה הנכבדים של רחל במפלגתה, על יחס של שוויון בכל הדרך. בזיכרונותיה מספרת רחל על ויכוח נוקב, שניטש בינה לבין דוד בן-גוריון הצעיר, בדבר מעמד האישה. בן-גוריון האשים את הנשים במצבן השפל, ואילו רחל שחשה נסערת ופגועה ביקשה לסנגר עליהן. רחל גילתה אומץ לב נדיר, וביקשה לעמוד בכל המצבים מבלי להתחשב ביחס הסביבה. היא לא היססה אף להתחפש בבגדי גבר, לעת הצורך, בטיוליה עם בן-צבי בכפרים ערביים. עדות מעניינת על תחושותיה בעת שנכחה בהתקפת ערבים על סג'רה, נכתבה על-ידה שנים רבות לאחר ההתרחשות. עדות זו מעידה, מחד גיסא, על הרגשת תסכולה בשל חולשתה הפיזית לעומת הגברים, ומאידך גיסא על אושרה, שאף-על-פי-כן עלה בידה לקחת חלק של ממש בשמירת המקום. וכך כתבה: "זו לי הפעם הראשונה שאני בשמירה – ובגליל! הלב רחב והומה, נסוג העלבון...". אף כי רחל ומספר נערות אחרות העזו והצטרפו למגיני המקום בתקרית זו, היה זה מכל מקום אירוע יוצא דופן.

החיבור בין הכוליות האמפאטית והמודעות התוך-אישית מייצר ודאות אינטואיטיבית: ביטחון ביכולת לחוש את הסיטואציה או המצב מעבר לעובדות ולפרטים, תוך הסתכלות רחבה לטווח הארוך, "ראיית הנולד". בקיץ 1905 יצאה מיֶנה לפרייבורג לוועידת "ציוני ציון", ולאחר-מכן לבאזל, כנציגת מאלין בקונגרס הציוני ה-7. רחל הייתה מקובלת על ציוני מאלין. הופעתה של הצעירה הסוערת בהיכל הקונגרס בבאזל עוררה השתאות ופליאה. מעורבותה של רחל וחבריה במפלגת "פועלי ציון" הייתה טוטלית. לחייהם הייתה מטרה אחת בלבד – לשרת את תנועתם. המפלגה הייתה חזות הכול, והיא שנווטה את כל אורחות חייהם. תיאורה של רחל את הרגעים בהם נפלה החלטתה לעלות, תואם הלוך-רוח זה. בשבתה בספרייה בפטרבורג קראה המנהיגה הצעירה של "פועלי ציון" מכתב, אשר זה עתה הגיע לידיה, ובו תיאור ההתנגשות בין יהודים לערבים שאירעה ביפו באביב 1908 וזכה לכותרת "מאורע פורים". "מה, גם שם, גם שם פוגרום?", קפצה ממקומה. וכך עלתה ברורה וצלולה הקריאה: '"קומי ועלי לארץ-ישראל!" "כמו יד נעלמה אחזה בי והקימתני על רגלי." "מה תעשי שם בארץ-ישראל?" שאל ביאליק את רחל, אשר ביקרה אצלו בדרכה לנמל אודסה. "אחיה!", השיבה הצעירה הנלהבת.

·        רחל יצאה לדרך לבדה, בלא קרוב ומודע. היא הגיעה לחוף יפו ב- 1908.

תוך-אישית המייצרת מודעות עצמית גבוהה ותפישת עצמי בצורה ענווה: לאישה זכות לשותפות מלאה בכל תחומי החיים. כיצד יעלה בידה להגשים זכות זו? כיצד צריכות הצעירות היחידות, שכבר מוכנות לשאת בעול, לנהוג כנשים יחידות בחברת גברים? אך נראה כי רחל ניסתה תמיד לנהוג כאילו היותה 'חברה יחידה' היא תופעה טבעית. במשך יותר משנתיים הקדישה רחל את זמנה ומרצה לפעילות מפלגתית ולביצור ההגנה העצמית היהודית. היא הפיצה את רעיונות "פועלי ציון" בקרב קהילות רבות, והמשיכה להתעמק בתכניות המפלגה. אמנם התכנית עוררה תשומת-לב, אך האווירה בוועידה הייתה עגומה, ותחושותיה של רחל היו ריקנות ואכזבה. אין ספק שתחושת הריקנות של רחל נבעה מכמה גורמים. תנועת "פועלי ציון" ברוסיה לא התקדמה די הצורך והבריחות הרבות מציפורני המשטרה, חוויות שאותן חוותה לרוב, היו מתישות ומייאשות.

החיבור בין התוך-אישית והמחשבה הרשתית מייצר התמדה בפרטים: דבקות במטרה או במשימה בצורה פרקטית, תוך ירידה לפרטים והתמדה עד לשלמות הביצוע. רחל הוכרה כאחת ממנהיגות היישוב. בראשית השלטון הבריטי היא נבחרה ל"ועד הזמני", ולאחר מכן הייתה צירה ב"אסיפת הנבחרים". היא הייתה בין מייסדי "אחדות העבודה", השתתפה בוועידת היסוד של ההסתדרות, והייתה בין מקימות "מועצת הפועלות". פעילותה במפלגות הפועלים ובמועצת הפועלות הניעה אותה אף לנסיעות אל מעבר לים כמייצגת הארגונים השונים. רחל המשיכה במעורבותה הנמרצת בענייני ביטחון. ב- 1918 הייתה בין מעודדי ההתנדבות ל"גדוד העברי", ולאחר-מכן הייתה בין ראשוני הפעילים של "ההגנה". במאורעות תרפ"ט ותרצ"ו לקחה חלק בעבודת המטה של ההגנה בירושלים. בימי מלחמת-העולם השנייה עודדה התנדבותן של נשים לחיל הנשים הבריטי, ובמלחמת העצמאות הייתה חברה במפקדת "משמר העם". משאוֹת נפשה – חינוך הנוער בארץ-ישראל לחקלאות וייעור הרי ירושלים – התגשמו אף הן. "חוות הלימוד" מיסודה הוקמה לראשונה בתלפיות, ולאחר מכן בעין כרם.

מנהיגות נשית על-פי מודל דמלכות"ה מבוססת על מחשבה רשתית המייצרת דרך רגישותית, המונעת מוודאות אינטואיטיבית. הכוליות האמפאטית מייצרת דרך רגישותית המיושמת דרך התמדה בפרטים. בזיכרונותיה מיעטה רחל לדון בבעיית מעמד האישה, אך במאמר ארוך, "העבודה והעובדת", שפורסם בימי מלחמת-העולם הראשונה, דנה בהעמקה רבה בשאלה זו. היא עמדה על מצבה השפל של האישה בכל ההיסטוריה, והדגישה כי המפתח לשינוי מצבה של האישה נתון בידיה: "כל זמן שתתייחס אל עצמה באי-אמון ובאי-ביטחון בכוחותיה העצמיים – תהא גם שאלת האישה בעולם". היא עודדה וטיפחה את מוסד "יד יצחק בן-צבי" לחקר תולדות היישוב היהודי בארץ-ישראל ולחקר שבטי ישראל. היא הרבתה לכתוב ולתאר את קורותיה ומפעליה השונים. בחתירתה הבלתי נלאית להגשמת מטרותיה מימשה רחל את תקוותה, כי "בתחייה הכללית העברית כרוכה התחייה של האישה העברית". לינאית הייתה מודעות עצמית תוך-אישית גבוהה וענווה, שסייעה לה ליישם את דרכה הרגישותית בלכידות משפחתית.

TheMalchutha: Self-awareness & Modesty

דמלכות"ה: תוך-אישית וענווה  

מנהיגה נשית היא ענווה (Modesty) יותר ממנהיג גברי, בשל המודעות העצמית הגבוהה שלה (Self-awareness). מנהיגות נשית על-פי מודל דמלכות"ה מבוססת על מחשבה רשתית המייצרת דרך רגישותית, המונעת מוודאות אינטואיטיבית. הכוליות האמפאטית מייצרת דרך רגישותית המיושמת דרך התמדה בפרטים. למנהיגה הנשית ישנה מודעות עצמית תוך-אישית גבוהה וענווה, המסייעת ליישם את הדרך הרגישותית בלכידות משפחתית.

המודעות היא ההכרה המלאה בחוויה שאנו עוברים. כלומר זיהוי של מה שאנו מרגישים, חושבים או עושים ברגע מסוים ובמתרחש סביבנו בעודו מתרחש.

המודעות היא הכרתה של מנהיגה נשית בעצם קיומה והווייתה, והתבוננותה במחשבותיה, בתחושותיה וברגשותיה. כאשר אנו מודעים מודעות מלאה לעצמנו, פירוש הדבר שאנו מכירים את עצמנו וחיים את חיינו בדרך עשירה יותר. בכל מנהיגה נשית מתרחשים בו זמנית שלושה תהליכים:

התהליך החישתי - תחושה גופנית פנימית או חיצונית, הנקלטת על ידי איברי חישה פנימיים וחיצוניים, ומתורגמת על ידי המוח לתחושה. ניתן למקם פיזית את התחושה בגוף;

התהליך השכלי - "דיבור פנימי" או מחשבות המתהוות במוח;

התהליך הרגשי - רגשות המתעוררים בעקבות אירועים. אירוע נקלט על ידי החושים, בעקבותיו עולים מחשבה ו/או רגש פנימיים ולעתים אף תגובה חיצונית, וכך נוצר קשר בין שלושתם.

המודעות מאפשרת למנהיגה הנשית בחירה בחכמה ולא מתוך הרגל אוטומטי. על-פי מודל "מנחים ביחסים" המנהיגה הנשית ממקמת את עצמה במנח אמצעי, כשווה בין שווים. ענווה היא תכונת נפש שבה מנהיגה נשית מחשיבה את עצמו כשווה בין שווים. מנהיגה נשית הממוקמת רוב חייה במנח אמצעי אינה מרגישה כחשובה ונישאת מאחרים. כשעליה להיענות לצורך מסוים או לפתור בעיות, היא משקיעה את מירצה בבירור הסיבות ובסוגי הצרכים, ואוספת את מרב הנתונים כדי למצוא את הפתרון המתאים ביותר לצורך או לבעיה. היא מנסה למצוא את ההיגיון מאחורי הדברים, להבין מהיכן הם נובעים. מנהיגה נשית במנח אמצעי ענווה, ולכן היא לא שמה את עצמה במרכז אלא את הצלחת הפעולה. היא לא מבקשת לעצמה תהילה וכבוד אלא עושה מעשיים הראויים ורצויים מתוקף תפקידה כ"שליחת ציבור". מנהיגה נשית במנח אמצעי מצניעה את כישוריה ואינה מבליטה את עצמה מכיוון שאינה שמה את עצמה במרכז הפעולה אלא את הצלחתה. על-פי פרופסור שלום רוזנברג, מנהיגה נשית במנח אמצעי היא בעלת הערכה עצמית שקולה ונאותה, מגלה סבלנות וסובלנות כלפי האחר, ומוותרת על כל גינוני כבוד או הערצה.

מנהיגה נשית יודעת את מעלותיה, אבל איננה מתפארת בהן ואיננה חושבת שהן נותנות לה מעלה מיוחדת על הזולת. מנהיגה נשית ניחנת בכישרונות מסוימים בטבעה, אל לה להתפאר בהם ולחשוב שהם הופכים אותה באופן מהותי לטובה יותר מאנשים אחרים .מנהיגה נשית במנח אמצעי מתייחסת אך ורק לרגשות אשר רלוונטיים לתהליך פתרון הבעיה או כמענה על הצורך, והיא מבטאת אמפטיה כלפיהם: "אני מבינה... צר לי... אך בוא נראה איך אנחנו פותרים את הבעיה, איך מונעים את הישנות המצב בפעם הבאה...", זאת בניגוד לאנשים במנח העליון ובמנח התחתון אשר יזדהו עם הצד השני, "ייכנסו לנעליו" ויחוו יחד איתו את רגשותיו ותסכוליו, המנהיגה נשית במנח האמצעי אינה "נכנס לנעלי" האחר. הוא נשארת ניטרלית כדי לעזור לצד השני בהפעלת שיקול דעת נבון בקור רוח, במטרה למצוא את הפתרון המתאים ביותר לסיטואציה. היא אינה מערבת רגשות נוספים אשר אינם רלוונטיים לסיטואציה.

כאשר מנהיגה נשית במנח האמצעי, מקיימת מגע פוליטי עם מנהיגה נשית אחרת, הן שתיהן שמות במרכז את פתרון הבעיה ואת המענה לצורך ולא את עצמן. לתפיסתן, גם היא וגם המנהיגה הנשית האחרת מהוות "כלים" להשגת המענה על הצורך או לפתירת הבעיות, ולכן אין להם מקום במרכז.

לגיטימציה לטעויות – מכיוון שמנהיגה נשית במנח האמצעי שמה במרכז את הפתרון, את הצלחת הפעולה, היא תעודד למידה ותשים את תהליך הלמידה במרכז ככלי למיצוי הפוטנציאל הקיים בכל אדם. היא נותנת לגיטימציה לטעויות כל עוד הן משרתות את תהליך הלמידה, ובעקבותיהן מתבצע תהליך הפקת לקחים ושיפור ביצועים. היא אינה כועסת בעקבות טעות ואינה פוגע בצד השני, משום שאינה רואה בטעות פגיעה בסמכותה או איום עליה ואינה חוששת לאבד שליטה כמו המנח העליון.

מכיוון שלראייתה היא או הצד השני לא רלוונטיים לפתרון, אין למנח זה תת-מנחים.

מאפיינים התנהגותיים של מנהיגה נשית במנח אמצעי

בתוכן דבריה באים המאפיינים לידי ביטוי כך:

• גילוי אמפטיה לרגשות: "אני מבינה... צר לי... אך בוא נראה איך אנחנו פותרים את הבעיה, איך מונעים את המצב בפעם הבאה..."

• חושבת לפני שמגיבה כדי לפתור בעיות ולתת מענה לצורך, מבררת את ההיגיון והחוקיות שמאחורי הדברים: "הקושי שעומד בפנינו הוא... בואו נבחן את הסיטואציה מכל היבטיה כדי לגבש יחד את הפתרון המיטבי וכדי שנוכל להתקדם הלאה", "בואו ננסה להבין איך נוצרה הסיטואציה...", "מה שנרוויח ממהלך כזה הוא 3, 2, 1...", "בואו נבחן את היתרונות מול החסרונות ואז נכריע כיצד להתקדם".

• מודה שאינה יודעת או שטועה, בלי לחוש מבוכה: מכיוון שאינה שמה את עצמה במרכז, "משחקי כבוד" אינם רלוונטיים בעיניה, והיא מודה בצורה "טבעית" בטעותה: "אני מצטערת, להבא אברר את הנושא לעומקו כדי למנוע מצבים כאלו".

• חושבת מתי ואיך להגיד משהו: עניין התזמון וה"איך" חשובים לה משום שאינה רוצה לפגוע בזולת, אך מנגד, היא מציבה גבולות ברורים לשם הצלחת המשימה.

• מרבה להשתמש בלשון רבים: "אנחנו" "ביחד". מדברת על המשימה ועל ההצלחה ולא על עצמה או על הכפופים לו.

אינטונציה (הנגנה) וקצב דיבור:

• לעתים קרובות ממתינה לפני שנותנת תשובה: מחפשת את הנימוק או ההיגיון מאחורי הדברים.

• מדברת בקצב אחיד, נטול אמוציות, בדומה לקריין חדשות. ניסוחה "אמצעי": "יש לבצע X... מציעה לבצע X... כי התועלת / היתרונות הם..."

• יתכנו מקרים בהם תצטייר כאדישה בשל העדר אמוציות.

שפת גוף:

• יוצרת קשר עין "בגובה העיניים".

• מבטאת סימפאטיה, מהנהנת, הקשבה פעילה, אך בשונה ממנח עליון תומך, ממקום כן ואמיתי.

מנהיגה נשית במנח אמצעי עובדתית, אנליטית ורציונלית. היא שונה מכל שאר המנחים בכך שהיא ממקמת את פתרון הבעיה במרכז הפעולה ולא את עצמה.

סיכום: 

על-פי הרב קוק מנהיגה נשית ענווה, היא בעלת יכולת נפשית לחוש את עצמה כאבר קטן במערכת אדירה של יקום אחדותי שלם. היא שואפת לצמצום האני האגואיסטי, הבנה שכל מציאות המנהיגה נשית היא חלק מתוך אותה הרמוניה גדולה שהיא נתונה בתוכה. מטרת כל מנהיגה נשית להשיג מקסימום הצלחה בפעולה, במינימום השקעת אנרגיה.

מנהיגה נשית במנח אמצעי ענווה. המנהיגה הנשית חשה שעליה לתרום את חלקה הקטן למען התקדמותה של המציאות, לכן עליה להתאמץ יותר ויותר כדי להביא את עצמה לידי ביטוי, לא כמימוש עצמי פרטי, אלא כמילוי שליחותה בעולם והבאת התרומה שלה למאמץ הכולל של המציאות להתקדם. היא חשה שותפות במתרחש בעולם ומסוגלת להיות אסרטיבית מאוד, למען המשימה הכללית ולא מתוך אגו פרטי.

TheMalchutha: Familial team

דמלכות"ה: לכידות משפחתית  

מודל דמלכות"ה המחבר בין מחשבה רשתית וכוליות אמפאטית, מייצר לכידות המשפחתית: אווירה משפחתית בין המונהגים, המבוססת על תקשורת בינאישית מיטבית, שייכות ולקיחת אחריות משותפת. מנהיגה נשית מובילה צוות בראיית-על מעבר לפרטים, תוך התייחסות לכל אחד מן הפרטים כשלם, בצורה מכילה וסבלנית.

בכדי ליצר לכידות משפחתית דרוש סגנון מנהיגות נשית מבוסס תקשורת בינאישית: הובלה דרך יצירת שותפות רגשית ללכידות למחויבות.

על-פי מנהיגות נשית מודל דמלכות"ה מניעה דרך תקשורת בינאישית, מכילה, מבוססת הכרות אישית, רגשית, מייצרת תחושת שייכות באיכות אנושית. "הדבק" המשפחתי המלכד את הצוות אינו תלוי משימה ויעדים אלא מבוסס על מערכת יחסים בינאישית. אף אם המשימה תשתנה מידת מחויבות אנשי הצוות אחד לשני תישאר ולעתים אף תגדל. לכידות משפחתית הוא צוות עמיד resilience יותר מכל סוג של צוות אחר.

מודל דמלכות"ה: פירוט לכידות משפחתית:

המנהיגה הנשית מומחית בהקשבה לכל אדם. דלתה תמיד פתוחה, מעורבת בפרטים האישיים ומכיר כל עובד בארגון. מבצעת הקשבה פעילה, מכילה, אמפאטית, תמיד אוזן קשבת. במקביל מזהה קונפליקטים בצוותים השונים, ומטפלת בהם. משקיעה בגיבוש הצוות, אירועים חברתיים רבים, הגורמים ללכידות וגאוות שייכות לצוות. דואגת להכרות אישית בין העובדים. זוכרת ודואגת לציין אירועים אישיים (ימי הולדת). מניעה את אנשיה מהמקום החברי והבין אישי. יוזמת שיחות אישיות ופתרון קונפליקטים.
יחודה של הלכידות המשפחתית הוא בתחושת השייכות הקשורה לתפקוד הבין-אישי של המנהיגה, בו היא מצטיינת על-פני המנהיג הגברי. תחושת השייכות באה לידי ביטוי במידת שיתוף הפעולה של העובדים: ככל שעובד חש כי היחס אליו בארגון הוא אישי יותר וכי הוא מקבל תשומת לב מלאה מהמנהל הישיר שלו מההנהלה הבכירה, הוא חש שייכות גבוהה יותר לארגון.

תחושת השותפות מועצמת בסיטואציות של הצלחה. ככל שהעובד יחוש שייך יותר למסגרת בה הוא נמצא: צוות, ארגון הוא יהיה מחויב לארגון ולהתפתחות המקצועית שלו. על המנהיגה לייצר גאוות יחידה, לחבר את העובד לערכיה, ערכי הצוות והארגון. יש לתקשר את הערכים ולתת להם כותרות כדי שהעובד יוכל לחזור עליהם כמנטרה המעצימה את תחושת השייכות. מומלץ גם לנהל ויזואלית את נושא השייכות דרך עיצוב סביבת העבודה בהתאם. כל אירוע מגבש או שגרות ניהול המייצרות לכידות, יחזקו את תחושת השייכות לאורך זמן.

יתרונה של המנהיגות הנשית ביצירת תחושת שייכות של העובד למקום העבודה, לצוות בו הוא נמצא ולארגון, המשפיעה על מידת המחויבות שלו ועל ביצועיו.

5 ביטויים ללכידות משפחתית בארגון:

1.    העובדים בוטחים אחד בשני כי הם חולקים מטרות משותפות.

2.    קונפליקטים בין אישיים נפתרים המהירות וביעילות.

3.    תחושת גאווה בהשתייכות לארגון.

4.    מחויבות הדדית בביצוע משימות ואירועים חברתיים.

5.    שפה ייחודית המעידה על תרבות ארגונית משותפת.

10 כלים ליצירת לכידות משפחתית בארגון:

1.    יושרה, גאווה וכבוד כעקרונות מנחים בארגון.

2.    יחסי עבודה ויחסים בין אישיים טובים.

3.    כבוד ואמון הדדי בין העובדים ועידוד השונות.

4.    העצמת המטרות המשותפות לכל העובדים בארגון.

5.    קבלת החלטות דרך עבודת צוות.

6.    תצפיות של העובדים אחד על השני להכרות מקצועית מעמיקה יותר.

7.    שיווק ומיתוג יתרונותיו וייחודו של הארגון.

8.    בניית גאוות יחידה וזהות ארגונית משותפת דרך סמלים וסלוגנים.

9.    הדגשת שיתוף פעולה בארגון על-פני תחרות.

10.   העמקת ההכרות בין העובדים דרך אירועי חברה ומפגשים אישיים.

במודל דמלכות"ה המנהיגה הנשית מובילה דרך לכידות משפחתית: שיתוף, בגובה העיניים, מחויבות אישית מבוססת הכרות אישית עמוקה, תחושת שייכות ללא תנאי. ככל שצוות עובד, מכיר יותר טוב את חברי הצוות, נוצרת הוויה משפחתית המייצרת מחויבות. לכל חברי הצוות צריכים להיות נהירים ההליכים והכללים שעל פיהם יעבדו החברים, כמו: אופן קביעת סדר היום, היקף הסמכות של כל אחד, הציפיות ביחס לתוצר הסופי, לוחות זמנים, חלוקת תפקידים ועוד. המנהיגה הנשית משקיעה מאמץ מתמיד לשיפור הצוות דרך טיוב האינטראקציה הבינאישית בין החברים. בזכות היכולות הבינאישיות של המנהיגה הנשית, האמפתיה והובלת קונפליקטים, נוצרת גמישות, שייכות ואחריות. השילוב בין תחושת שייכות בינאישית משפחתית, עם כללים ונהלים ברורים, מהווים את ייחודה של המנהיגות הנשית במודל דמלכות"ה, בהובלת צוות או ארגון.