דמלכות"ה:
תוך-אישית וענווה
מנהיגה נשית היא ענווה (Modesty) יותר ממנהיג גברי, בשל המודעות העצמית הגבוהה שלה (Self-awareness). מנהיגות נשית על-פי מודל דמלכות"ה מבוססת על מחשבה
רשתית המייצרת דרך רגישותית, המונעת מוודאות אינטואיטיבית. הכוליות האמפאטית
מייצרת דרך רגישותית המיושמת דרך התמדה בפרטים. למנהיגה הנשית ישנה מודעות עצמית
תוך-אישית גבוהה וענווה, המסייעת ליישם את הדרך הרגישותית בלכידות משפחתית.
המודעות היא ההכרה המלאה בחוויה שאנו עוברים. כלומר זיהוי של מה שאנו
מרגישים, חושבים או עושים ברגע מסוים ובמתרחש סביבנו בעודו מתרחש.
המודעות היא הכרתה של מנהיגה נשית בעצם קיומה והווייתה, והתבוננותה
במחשבותיה, בתחושותיה וברגשותיה. כאשר אנו מודעים מודעות מלאה לעצמנו, פירוש הדבר
שאנו מכירים את עצמנו וחיים את חיינו בדרך עשירה יותר. בכל מנהיגה נשית מתרחשים בו
זמנית שלושה תהליכים:
התהליך החישתי - תחושה גופנית פנימית או חיצונית, הנקלטת על
ידי איברי חישה פנימיים וחיצוניים, ומתורגמת על ידי המוח לתחושה. ניתן למקם פיזית
את התחושה בגוף;
התהליך השכלי - "דיבור פנימי" או מחשבות המתהוות
במוח;
התהליך הרגשי - רגשות המתעוררים בעקבות אירועים. אירוע נקלט על
ידי החושים, בעקבותיו עולים מחשבה ו/או רגש פנימיים ולעתים אף תגובה חיצונית, וכך
נוצר קשר בין שלושתם.
המודעות מאפשרת למנהיגה הנשית בחירה בחכמה ולא מתוך הרגל אוטומטי. על-פי
מודל "מנחים ביחסים" המנהיגה הנשית ממקמת את עצמה במנח אמצעי, כשווה בין
שווים. ענווה היא תכונת נפש שבה מנהיגה נשית מחשיבה את עצמו כשווה בין שווים. מנהיגה
נשית הממוקמת רוב חייה במנח אמצעי אינה מרגישה כחשובה ונישאת מאחרים. כשעליה
להיענות לצורך מסוים או לפתור בעיות, היא משקיעה את מירצה בבירור הסיבות ובסוגי
הצרכים, ואוספת את מרב הנתונים כדי למצוא את הפתרון המתאים ביותר לצורך או לבעיה.
היא מנסה למצוא את ההיגיון מאחורי הדברים, להבין מהיכן הם נובעים. מנהיגה נשית
במנח אמצעי ענווה, ולכן היא לא שמה את עצמה במרכז אלא את הצלחת הפעולה. היא לא
מבקשת לעצמה תהילה וכבוד אלא עושה מעשיים הראויים ורצויים מתוקף תפקידה
כ"שליחת ציבור". מנהיגה נשית במנח אמצעי מצניעה את כישוריה ואינה מבליטה
את עצמה מכיוון שאינה שמה את עצמה במרכז הפעולה אלא את הצלחתה. על-פי פרופסור שלום
רוזנברג, מנהיגה נשית במנח אמצעי היא בעלת הערכה עצמית שקולה ונאותה, מגלה סבלנות
וסובלנות כלפי האחר, ומוותרת על כל גינוני כבוד או הערצה.
מנהיגה נשית יודעת את מעלותיה, אבל איננה מתפארת בהן
ואיננה חושבת שהן נותנות לה מעלה מיוחדת על הזולת. מנהיגה נשית ניחנת בכישרונות מסוימים
בטבעה, אל לה להתפאר בהם ולחשוב שהם הופכים אותה באופן מהותי לטובה יותר מאנשים
אחרים
.מנהיגה נשית במנח אמצעי מתייחסת אך ורק לרגשות אשר רלוונטיים לתהליך
פתרון הבעיה או כמענה על הצורך, והיא מבטאת אמפטיה כלפיהם: "אני מבינה... צר
לי... אך בוא נראה איך אנחנו פותרים את הבעיה, איך מונעים את הישנות המצב בפעם
הבאה...", זאת בניגוד לאנשים במנח העליון ובמנח התחתון אשר יזדהו עם הצד השני,
"ייכנסו לנעליו" ויחוו יחד איתו את רגשותיו ותסכוליו, המנהיגה נשית במנח
האמצעי אינה "נכנס לנעלי" האחר. הוא נשארת ניטרלית כדי לעזור לצד השני
בהפעלת שיקול דעת נבון בקור רוח, במטרה למצוא את הפתרון המתאים ביותר לסיטואציה. היא
אינה מערבת רגשות נוספים אשר אינם רלוונטיים לסיטואציה.
כאשר מנהיגה נשית במנח האמצעי, מקיימת מגע פוליטי עם מנהיגה נשית אחרת,
הן שתיהן שמות במרכז את פתרון הבעיה ואת המענה לצורך ולא את עצמן. לתפיסתן, גם היא
וגם המנהיגה הנשית האחרת מהוות "כלים" להשגת המענה על הצורך או לפתירת הבעיות,
ולכן אין להם מקום במרכז.
לגיטימציה לטעויות – מכיוון שמנהיגה נשית במנח האמצעי שמה במרכז את
הפתרון, את הצלחת הפעולה, היא תעודד למידה ותשים את תהליך הלמידה במרכז ככלי
למיצוי הפוטנציאל הקיים בכל אדם. היא נותנת לגיטימציה לטעויות כל עוד הן משרתות את
תהליך הלמידה, ובעקבותיהן מתבצע תהליך הפקת לקחים ושיפור ביצועים. היא אינה כועסת
בעקבות טעות ואינה פוגע בצד השני, משום שאינה רואה בטעות פגיעה בסמכותה או איום
עליה ואינה חוששת לאבד שליטה כמו המנח העליון.
מכיוון שלראייתה היא או הצד השני לא רלוונטיים לפתרון, אין למנח זה
תת-מנחים.
מאפיינים התנהגותיים של מנהיגה נשית במנח אמצעי
בתוכן דבריה באים המאפיינים לידי ביטוי כך:
• גילוי אמפטיה לרגשות: "אני מבינה... צר לי... אך בוא נראה איך
אנחנו פותרים את הבעיה, איך מונעים את המצב בפעם הבאה..."
• חושבת לפני שמגיבה כדי לפתור בעיות ולתת מענה לצורך, מבררת את
ההיגיון והחוקיות שמאחורי הדברים: "הקושי שעומד בפנינו הוא... בואו נבחן את
הסיטואציה מכל היבטיה כדי לגבש יחד את הפתרון המיטבי וכדי שנוכל להתקדם
הלאה", "בואו ננסה להבין איך נוצרה הסיטואציה...", "מה
שנרוויח ממהלך כזה הוא 3, 2, 1...", "בואו נבחן את היתרונות מול
החסרונות ואז נכריע כיצד להתקדם".
• מודה שאינה יודעת או שטועה, בלי לחוש מבוכה: מכיוון שאינה שמה את
עצמה במרכז, "משחקי כבוד" אינם רלוונטיים בעיניה, והיא מודה בצורה
"טבעית" בטעותה: "אני מצטערת, להבא אברר את הנושא לעומקו כדי למנוע
מצבים כאלו".
• חושבת מתי ואיך להגיד משהו: עניין התזמון וה"איך" חשובים
לה משום שאינה רוצה לפגוע בזולת, אך מנגד, היא מציבה גבולות ברורים לשם הצלחת
המשימה.
• מרבה להשתמש בלשון רבים: "אנחנו" "ביחד". מדברת
על המשימה ועל ההצלחה ולא על עצמה או על הכפופים לו.
אינטונציה (הנגנה) וקצב דיבור:
• לעתים קרובות ממתינה לפני שנותנת תשובה: מחפשת את הנימוק או ההיגיון
מאחורי הדברים.
• מדברת בקצב אחיד, נטול אמוציות, בדומה לקריין חדשות. ניסוחה "אמצעי":
"יש לבצע X... מציעה לבצע X... כי התועלת / היתרונות הם..."
• יתכנו מקרים בהם תצטייר כאדישה בשל העדר אמוציות.
שפת גוף:
• יוצרת קשר עין "בגובה העיניים".
• מבטאת סימפאטיה, מהנהנת, הקשבה פעילה, אך בשונה ממנח עליון תומך,
ממקום כן ואמיתי.
מנהיגה נשית במנח אמצעי עובדתית, אנליטית ורציונלית. היא שונה מכל
שאר המנחים בכך שהיא ממקמת את פתרון הבעיה במרכז הפעולה ולא את עצמה.
סיכום:
על-פי הרב קוק מנהיגה נשית ענווה, היא בעלת יכולת נפשית
לחוש את עצמה כאבר קטן במערכת אדירה של יקום אחדותי שלם. היא שואפת לצמצום האני
האגואיסטי, הבנה שכל מציאות המנהיגה נשית היא חלק מתוך אותה הרמוניה גדולה שהיא
נתונה בתוכה. מטרת כל מנהיגה נשית להשיג מקסימום הצלחה בפעולה, במינימום השקעת
אנרגיה.
מנהיגה נשית במנח אמצעי ענווה. המנהיגה הנשית חשה שעליה לתרום את חלקה הקטן למען התקדמותה של
המציאות, לכן עליה להתאמץ יותר ויותר כדי להביא את עצמה לידי ביטוי, לא כמימוש
עצמי פרטי, אלא כמילוי שליחותה בעולם והבאת התרומה שלה למאמץ הכולל של המציאות
להתקדם. היא חשה שותפות במתרחש בעולם ומסוגלת להיות אסרטיבית מאוד, למען המשימה
הכללית ולא מתוך אגו פרטי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה