TheMalchutha: Rosa Luxemburg & Clara Eissner Zetkin

דמלכות"ה: רוזה לוקסמבורג וקלרה אייסנר צטקין

 דרך רגישותית Compassionate road map

רוזה לוקסמבורג בנתה לעצמה דרך רגישותית כבסיס למנהיגותה הנשית: "אם הדמוקרטיה נעשתה בחלקה מיותרת בשביל הבורגנות, ובחלקה היא למפגע לה, הרי משום כך היא דרושה והכרחית למעמד הפועלים. רק בה, במלחמה לדמוקרטיה, אגב שימוש בזכויותיה, יוכל הפרולטריון להגיע לידי הכרת האינטרסים של המעמד שלו ותעודותיו ההיסטוריות." קלרה צטקין ידעה לפצל את "שאלת האישה" על בסיס של מעמד חברתי. בהסתמכה על הניתוח המעמדי שלה, הגיעה קלרה צטקין למסקנה שההיבט העיקרי של פעילות חברתית בנושא "בעיית האישה" חייב להיות עבודה ארגונית-סוציאליסטית בקרב נשים עובדות. צטקין יסדה ביחד עם רוזה לוקסמבורג את ליגת הספרטקיסטים בשנת 1916, ב-1925 יסדה צטקין את חזית הנשים והנערות של המיליציה הקומוניסטית (Roter Frauen und Mädchen Bund)  "החזית האדומה".

מחשבה רשתית  Web-thinking

רוזה ביטאה את מחשבתה הרשתית: "הדמוקרטיה נחוצה ראשית, משום שהיא יוצרת צורות פוליטיות (הנהלה עצמית, זכות בחירה וכיוצא באלה), אשר תשמשנה לפרולטריון כהתחלות וכנקודות משען בשעה שיבוא לשנות את פני החברה הבורגנית. שנית, היא הכרחית משום שרק בה, במלחמה לדמוקרטיה, אגב שימוש בזכויותיה, יוכל הפרולטריון להגיע לידי הכרת האינטרסים של המעמד שלו ותעודותיו ההיסטוריות. כללו של דבר, הדמוקרטיה היא הכרחית, לא משום שהיא עושה את דבר כיבוש השלטון הפוליטי על - ידי הפרולטריון למיותר אלא להפך - משום שהיא לא רק מחייבת כיבוש זה של השלטון, אלא שהיא לבדה גם מאפשרת אותו." חשיבה רשתית היא חשיבה הקשרית, בעל גמישות מנטלית רבה יותר. יתרונה של חשיבה זו בניתוח מערכות וייחודה בסיטואציה של איתור ותיקון תקלות, אלתור או המצאה. כמו כן עוזרת חשיבה זו בהערכת התוצרים אשר הומצאו, או בהערכת ביצועים. צטקין הייתה פעילה למען שוויון זכויות לנשים. בין השנים 1891-1917 היא ערכה את עיתון הנשים של המפלגה הסוציאל-דמוקרטית, ובשנת 1907 עמדה בראש המשרד לענייני נשים במפלגה הסוציאל-דמוקרטית. נשים נוטות לאסוף נתונים רבים יותר ומביאות בחשבון אפשרויות והשלכות רבות יותר. נשים מגלות נטייה רבה יותר לתכנון לטווח ארוך. צטקין הייתה אחראית לעריכת יום האישה הבינלאומי הראשון בגרמניה בשנת 1911.

  לכידות משפחתית Familial team

מנהיגה בהבדל ממנהיג, רואה את המונהגים כקבוצת פרטים, בעלי רגשות, ומתחשבת בהם. היא בעלת יכולת אמפתיה והכלה גבוהה יותר ביחס למנהיג ולכן בונה חזון מבוסס חמלה: חזון רגישותי. המנהיג רואה את קבוצת הפרטים כמערכת, ככפופים, כמקור כוח. הוא ינסה לעבוד על פי חוקי וכללי המערכת/ הארגון/ או המדינה. מנהיגה תהיה מושפעת הרבה פחות משיקולי המערכת/ המדינה ויותר תושפע ממצב הרוח של הפרטים, מתחושותיהם, רגשותיהם, חששותיהם ופחדיהם. היא תנהיג דרך שיתוף והכלה. קלרה צטקין שמה את הדגש על התארגנות נשים במקומות עבודתן אבל הבחינה שבמקרים רבים זה לא ניתן לביצוע בשל אופי עבודתן של נשים רבות (לדוגמה-משרתות בבתים פרטיים וכדומה) ולכן קראה גם להתארגנות בשכונות מגורים. בערוב ימיה היא נאבקה במגמה של חברות המפלגה הסוציאל דמוקרטית להפוך את נושא הנישואים, אהבה ומיניות לנושאים העיקריים בחוגי הלימוד והבית של המפלגה .

כוליות ואמפתיה Holism & Empathy

רוזה לוקסמבורג הייתה בעלת חשיבה כולית ואמפתיות: היכולת להבין ולזהות רגשות אצל בני אדם: יחידים בני המעמדות המנצלים והמדכאים: "המהפכה הפרולטרית אינה זקוקה לטרור על מנת להשיג את מטרותיה. היא שונאת רצח של בני אדם וסולדת ממנו. אין היא זקוקה לאמצעים אלה של מאבק, משום שאינה נאבקת ביחידים אלא במוסדות היא אינה ניסיון נואש של מיעוט לעצב את העולם בכוח הזרוע על פי האידאלים שלו, אלא פעולה של המוני העם, מיליונים רבים של בני אדם." מטרת חשיבה זו ליצור קרבה והתחברות עם אדם שלם, בעל רגשות, ובדיקה כיצד הרגשות שלו משפיעים על רגשותיה. השימוש השכיח באמפתיה הוא בפתרון בעיות: זיהוי הצורך או הרגש אצל הצד השני, הבנתו תוך הקשבה פעילה, ומציאת פתרון תוך התחשבות ברגשות הרלוונטיים לסיטואציה. בנשים החשיבה יותר אמפתית: היכולת להבין ולזהות רגשות אצל בני אדם. נשים חומלות יותר ולכן יכולות לבנות חזון רגישותי יותר: אמפתיה, הבנה והזדהות עם בעיות בסופו של דבר, האמפתיה והכוליות מסתמכות על קבוצות נפרדות של אזורים במוח.

ודאות אינטואיטיבית Intuitive certainty

את המהפכה הרוסית בשנת 1917 קידמה רוזה לוקסמבורג בברכה ובתקווה ועם זאת נותרה מסויגת וזהירה ומתחה ביקורת על המדיניות האוטוקרטית, הדיקטטורית אפילו, של הבולשביקים. הוודאות האינטואיטיבית מאפיינת לחלוטין את מנהיגותה הנשית. רוזה לקחה ודאות זאת לקיצון של הקרבה עצמית במלואה. רוזה היא הדוגמה המושלמת לשליחת הציבור: רואה עצמה ככלי לטובת הציבור בלבד. היא מבטלת את צרכיה האישיים לטובת מילוי צורכי הציבור. היא תזהה את צורכי הציבור בעזרת אמפתיה והכלה. היא תפעל לטובת הציבור בלבד. אינה מתחשבת בשיקולים אישיים או שיקולי אגו פוליטיים. רוזה לוקסמבורג היגרה לגרמניה וקיבלה אזרחות גרמנית באמצעות נישואים פיקטיביים. מאותו רגע ואילך נאבקה רוזה לוקסמבורג למען הדמוקרטיה הסוציאליסטית הגרמנית בקונגרסים של המפלגה, בוועידות בינלאומיות ובמאמרים וספרים שכתבה.

תוך-אישית Self-awareness וענווה  Modesty

לוקסמבורג כמנהיגה מבטלת את צרכיה האישיים לטובת מילוי צורכי הציבור. היא תזהה את צורכי הציבור בעזרת אמפטיה והכלה. היא תפעל לטובת הציבור בלבד. אינה מתחשבת בשיקולים אישיים או שיקולי אגו פוליטיים. תוך מודעות עצמית גבוהה וענווה רוזה לוקסמבורג מלאת הבנה לקשייה: "כל הבא לשאול בתנאים אלה מאת לנין וחבריו כי יעלו בכוח קסמים את הדמוקרטיה הנאה ביותר, את הדיקטטורה של הפרולטריון למופת ואת המשק הסוציאליסטי הפורח, הרי זה דורש מהם דברים שהם למעלה מכוח אנוש... הסכנה מתחילה רק בשעה שהם עושים את ההכרח לצדקה, בשעה שהם מנשאים את הטאקטיקה שלהם הכפויה עליהם ע"י התנאים האיומים וקובעים אותה הלכה לכל פרטיה ומבקשים להמליץ עליה לפני הפרולטריון הבינלאומי כעל טאקטיקה סוציאליסטית למופת ולחיקוי." בשנים 1914-1907 שימשה מרצה בבית הספר של המפלגה הסוציאל-דמוקרטית בברלין. היא הפכה להיות מנהיגה בסגנון שליחת ציבור וויתרה על כל צורכיה האישיים בכדי להוביל את מאבקה לטובת הכלל.

התמדה בפרטים  Detailed persistence

רוזה לוקסמבורג התנגדה נחרצות למלחמת העולם הראשונה (1918-1914) ובפברואר 1914 היא נידונה למאסר בשל נאומיה האנטי-מלחמתיים. בסוף שנת 1915 היא יסדה, ביחד עם קרל ליבכנט ומתנגדים אחרים למלחמה מקרב הסוציאל דמוקרטיה, את הקבוצה "אינטרנציונל" ומקבוצה זו צמחה בשנת 1916 הליגה הספרטקיסטית. מיולי 1916 עד נובמבר 1918 הייתה רוזה לוקסמבורג כלואה בברלין, ורונקה וברסלאו. עם שחרורה, ב-9 בנובמבר 1918, התמסרה כולה למהפכת נובמבר הגרמנית. עוד דוגמה נפלאה להתנהגות של שליחת ציבור רגישותית: אמפטית, השמה את טובת העם במרכז. היא הייתה שותפה להקמתה של המפלגה הקומוניסטית הגרמנית ב-31 בדצמבר 1918. יחד עם קרל ליבקנכט פרסמה את העיתון "הדגל האדום" ופעלה למען מהפכה חברתית רחבה. גורלה של רוזה לוקסמבורג כרוך אפוא לבלי הפרד בהתפתחות תנועת הפועלים הגרמנית, במאבקים בין פלגיה השונים, ולבסוף בהתפצלותה של התנועה.

רוזה וקלרה אכן היו שילוב מושלם וחסר פשרות של מנהיגות על-פי מודל דמלכות"ה, השמה את האידאולוגיה במרכז כדי לשרת את הציבור, ובכך להיות שליחות ציבור. ב-15 בינואר 1919 נרצחה רוזה לוקסמבורג על ידי מתנקשים במדים – אנשים שצמחו באותם חוגים שמאוחר יותר תמכו בגלוי בהעברת השלטון לידי היטלר והמפלגה הנאצית. עם עליית הנאציזם והוצאתה מחוץ לחוק של המפלגה הקומוניסטית בשנת 1933, יצאה צטקין לגלות בברית המועצות שם נפטרה באותה שנה, ונקברה בחומת הקרמלין.